בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום לכולם

הפורום מיועד לכל מי שמתעניין בקולנוע, בלימודי קולנוע ובעיקר נגוע באהבת הקולנוע. זה המקום לדבר, לדון, לנתח, ללמוד, ללמד ולשתף אותנו ביצירה שלכם. תסריטים, סרטים, ניתוחים, מחקרים, רעיונות, דעות ושלל עניינים הקשורים לקולנוע, טלוויזיה ויצירה בכלל, יתקבלו כאן בברכה.

יש לשמור על תרבות דיון ועל חוקי הפורום ותקנון תפוז בכלל.

גלישה מהנה!

הפורום לא נועד להכין לכם  את שיעורי הבית או לתת לכם את התשובות למבחן. שאלות מסוג זה יימחקו ללא אזהרה.
 
המשך...
הודעה חדשה

בדיוק כשחשבתי שקריטריון לא יכולים להפתיע אותי
18/04/14 10:51
48צפיות
יותר,הם באו עם ההוצאה הזו... סרט שיש לי אליו פינה כל כך חמה בלב, אחד מהסרטים הרציניים הראשונים שראיתי, וסרט שבלעדיו לא הייתי יושב ומדבר איתכם עכשיו. האהבה שלי לקולנוע התחילה כאן, ממש כאן, בסרט הזה. אז אני ממליץ עליו, כי יש לי אליו פינה חמה מאד בלב (הייתה תקופה שיכולתי לצטט אותו בעל פה). חובבי מד מן, אתם/ן תאהבו את זה במיוחד, לדעתי:

http://www.criterion.com/films/28610-the-big-chill


והשמחה גדולה, לפחות מבחינתי...
º
סליחה על הבורות, אבל מה זה קריטריון?
21/04/14 10:37
5צפיות
סדרה של הוצאות DVD
21/04/14 13:44
21צפיות
של סרטים מתוחכמים יותר, נחשבים יותר, נדירים יותר וכו' לפעמים בשיחזורים ותיקונים במיוחד להוצאה. לרב מלווים בתוספות מעניינות
http://www.criterion.com/
º
סרטים עילאיים ומתנשאים
21/04/14 23:42
7צפיות
º
22/04/14 02:37
3צפיות
לא תמיד ולא בהכרח
22/04/14 11:52
11צפיות
אם תסתכלי ברשימת הסרטים שהוציאו עם השנים תמצאי גם סרטים עממיים לחלוטין או יחסית (הפריצה לאלקטרז, טראפיק) וסרטים חדשים - נדמה לי שהם מוציאים בקרוב, או שכבר הוציאו, את כחול הוא הצבע החם ביותר, והם הוציאו את אנטיכרייסט של טרייר זמן קצר אחרי צאתו, ועכשיו הוציאו גם את לשבור את הגלים - לצד סרטים ישנים וקלאסיים. מה שאני אוהב שהם עושים עבודת שחזור נהדרת בסרטים הישנים יותר (רק תסתכלו על טס של פולנקסי, שהם גם הוציאו לאחרונה - מבחינת אודיו ותמונה, זו האיכות הכי טובה שראיתי של הסרט, ואני מת שהם יוציאו את בארי לינדון בדיוק בגלל הסיבה הזו), ושתמיד יש להם ים תוספות נהדרות, כולל קומנטרי של הבמאים או של משתתפים בהפקה, או מאמרים של חוקרי קולנוע ידועים. בהקשר הזה ידוע במיוחד מה שהם עשו כשהוציאו את 7 הסמוראים - הם נתנו ל-7 חוקרים להקליט ערוץ פרשנות, כל אחד על חלק אחר מהסרט. בקיצור, קריטריון היא הוצאה נפלאה. הכי טובה שאני מכיר, בהפרש גדול.
אוף טופיק - על ההופעה המצופה של פיט דוהרטי
17/04/14 01:26
18צפיות
בעוד פחות משבועיים, ה-30 באפריל למעשה, יופיע בבארבי ת''א הפואטיקן ופרסונת הרוקנרול הבריטית, פיט דוהרטי.
אל תחמיצו הזדמנות לחזות בו בלייב!
כתבה המסכמת במדויק מיהו, מהו ולמה הוא.
http://e.walla.co.il/?w=%2F272%2F2738333

האיוונט לקראת בואו
https://www.facebook.com/events/211417179056781/

טעימה מהמוזיקה שלו
https://www.youtube.com/watch?v=VCrSrV_pGKQ

ועוד טעימה
https://www.youtube.com/watch?v=CJLVQXgKfZA

קינוח
https://www.youtube.com/watch?v=gmExkUzTCXY
מד מן, 7X1
63תגובות
14/04/14 10:55
61צפיות
אני חצי "אומייגאד" וחצי "מה לעזאזל הלך שם?"

למה בכלל מייגן ודון עדיין ביחד אם הם כל כך מרוחקים?
מה נסגר עם רוג'ר והאורגיה ההזויה הזו שהוא חי בה?
מה נסגר עם פגי בסיום? ועם דון?
האם דון מעמיד פנים שהוא עובד ומשקר למייגן? הבנתי את זה נכון?

עצוב לראות שהעין...

(המשך...)
אני חצי "אומייגאד" וחצי "מה לעזאזל הלך שם?"

למה בכלל מייגן ודון עדיין ביחד אם הם כל כך מרוחקים?
מה נסגר עם רוג'ר והאורגיה ההזויה הזו שהוא חי בה?
מה נסגר עם פגי בסיום? ועם דון?
האם דון מעמיד פנים שהוא עובד ומשקר למייגן? הבנתי את זה נכון?

עצוב לראות שהעין של קן לא תחזור

בקיצור
אני צריכה לראות את זה עוד פעמיים כדי להבין מה הלך שם. ואני מקווה שיהיו יותר תשובות בפרק הבא. כי אלוהים ישמור.
פארגו 1X1
16/04/14 19:53
25צפיות
מאוד התרשמתי מהפיילוט. הומור משובח, דמויות אקסצנטריות. העלילה מונעת ע''י כאוס וטירוף, טומנת בחובה
לא מעט התרפקות ישירה על המקור הקולנועי של האחים כהן. לא פלא למשל שדמותו המסתורית של בילי בוב ת'ורנטון
מתנהגת כמו האח הקטן של אנטון שיגור ('ארץ קשוחה'). הציפיות שלי להמשך לא יכולות להיות גבוהות יותר. זה באמת היה מעולה.
משחקי הכסעונה 4 פרק 2 (ספוילרים)
14/04/14 10:11
44צפיות
ביי ביי ג'ק גליסון... בואו נהפוך את השרשור הזה לדיון הערכה לשחקן הילד הנהדר הזה, שגילם בצורה נפלאה כל כך את ג'ופרי ברתאון, ולדמות שאותה הוא גילם, ושנפרדה היום מהסדרה בצורה נאה כל כך. כי ג'וף, יחד עם סרסיי, היה ה-נבל האהוב עלי בסדרה - גם בספרים, אגב. אהבתי את הצד הסדיסטי והמרושע באופיו (זוכרים איך שהוליך את סנסה לאורך החומה והראה לה את הראש של נד, מבטיח לה שבקרוב הראש של רוב יהיה נעוץ שם? ואיך סיפר לה בשמחה ובהנאה גלוייה מה קרה לרוב בעקבות החתונה האדומה?). ואהבתי שמתחת לכל זה, הוא היה ילד קטן מפונק ומפוחד, שרץ בהרבה מקרים להתחבא מתחת לשמלה של אימא שלו, ושחטף סטירות ועלבונות מטיריון שלו - ולמד לשתוק ולחטוף אותן... וג'ק גליסון היה נהדר בתפקיד הזה, מפיח בו חיים ומורכבות. אני מקווה שזו לא הפעם האחרונה שנראה את גליסון על המסך. אז בואו ניפרד כראוי מג'וף ומהשחקן שגילם אותו. אתם מוזמנים גם לנחש איך האירוע הזה ישפיע על המשך העונה והסדרה. אני מבטיח לא לאשר או להכחיש... תפעילו את הדימיון - יש לנו עכשיו, בעצם, רק 3 מלכים חיים בווסטרוז (סטאניס, אבא של תיאון וטומן, שמן הסתם יהיה היורש של ג'וף), ועוד אחת בדרום, גב' הדרקונים המופלאה. וטומן הוא ילד, ואין בו את הסדיזם המכוער של אחיו, את זה אפשר היה לראות תמיד. אז קדימה, איך מותו של ג'וף יקדם את הסדרה?
באסה...
14/04/14 12:44
38צפיות
http://www.rollingstone.com/movies/news/game-of-th...

אני מקווה שהוא יחזור בו מההחלטה הזו, כי הוא שחקן נהדר. אחד מהטובים בסדרה. התפלאתי לקרוא בכתבה שהוא בן 21 כבר. לא הייתי מאמין בחיים. נראה עדיין כמו זאטוט...
14/04/14 17:44
39צפיות
כך יעשה לאיש שזורק מטבעות על סיגר רוס :) חג שמח בהחלט@
14/04/14 18:19
44צפיות
ידעתי שמישהו ימות- עם כל האנשים המעצבנים שכותבים בפייסבוק- מחר יהיה פרק מיוחד של משחקי הכס. כן, נו. "פרק מיוחד" = מישהו מת. ועוד יש חתונה, נו באמת.

אבל באמת היה פרק טוב (לפחות לא ידעתי מי ימות, כל הפרק ניסיתי לנחש. והאמת הסצנה של החתונה הייתה כתובה טוב. באמת שהיא הייתה מותחת. כל פעם שג'ופרי היה על המסך המבט שלו צימרר אותי. האמת חשבתי שאולי הוא הרג את שיי לפני שהיא עלתה על האוניה ויחשוף את זה בחתונה).

חוץ מזה היה אחלה פרק. למרות שהוא שילב את שתי קווי העלילה הפחות חביבים עלי בסדרה- הילד הזה שנכנס לתוך חיות, וסטאניס. אבל הקטעים שלהם היו קצרים/לא מעצבנים כמו בעבר לפחות.

וכל השאר היה מעניין וטוב. אני רוצה סצנת סקס של ההומואים!
וחאליסי לא הייתה אבל עדיין היה פרק טוב!
מה שהכי אהבתי בפרק (ספוילרים)
15/04/14 15:41
36צפיות
זה שלפני שג'וף מת נתנו לנו אותו בשיאו. הכי מגעיל, הכי סדיסט, הכי מרושע. ככה גם יש המון מועמדים לתפקיד הרוצח (מי פה מאמין שזה היה טיריון?), וגם הזכירו לנו יפה למה הוא צריך למות. למה מגיע לו למות, מבחינת הצדק.
בחירת מסלול לתואר
13/04/14 13:10
36צפיות
שלום

שמי אלמוג ואני באמצע תהליך קבלה לספיר במחלקה לאמנויות הקול והמסך. אני מתלבט בין שני מסלולים: קולנוע וטלויזיה.
אני מאוד אוהב קולנוע והפקה ובימוי של סרטים ולמדתי את זה גם בתיכון, כל עולם הקולנוע מעניין ומרתק בעיניי  אך יחד עם זאת גם התחום של הטלויזיה קצת מעניין אותי.
ידוע לי שהבחירה בעיסוק כמו קולנוע היא סיכון, ואני שואל את עצמי האם במצב התעסוקה של היום בתחום עדיף ללכת על משהו שהוא בטוח יותר כמו עולם הטלויזיה או ללכת עם מה שאני אוהב עם שאיפה להצליח כמה שיותר...

אני יודע שזה מסוג השאלות שאני אמור להחליט עם עצמי אך אשמח לקבל כל דעה שלכם בנושא.

תודה וחג שמח.
אני בוגר המכללה במסלול טלוויזיה
14/04/14 11:14
27צפיות
וחברה שלי נמצאת עכשיו באמצע שנה ג' שלה באותו מסלול ושנינו מרוצים מאוד. אל תדאג, אתה לא תלמד רק על טלוויזיה - אבל זה יהיה הדגש, בעיקר החל מהשנה השנייה. כמובן שבמהלך הלימודים תוכל לבחור בקורסים מעשיים ועיוניים שישימו דגש על קולנוע, אבל יהיו לך בעיקר קורסים שיתמקדו בטלוויזיה (מבחינה מעשית ועיונית). מהניסיון שלי אני ממליץ על המסלול הזה (:
תודה ערן על ההתייחסות
14/04/14 13:05
18צפיות
הבנתי...
אתה יודע אולי אם יש אפשרות לשנות מסלול אחרי שנה א' או באמצע השנה, ומה הקושי בזה ?
אני יודע שזה אפשרי לעשות בתחילת הלימודים
17/04/14 01:02
8צפיות
אבל לא ידוע לי על מישהו שעשה את המעבר בתקופה ממש "מאוחרת" לתוך הלימודים.. אני לא רוצה להגיד לך סתם אבל כדאי שתבדוק את זה בכל מקרה
º
סרטי השבוע
11/04/14 07:49
22צפיות
סרטים מהזמן האחרון + מד מן
11/04/14 08:28
39צפיות
בימים האחרונים חזרתי לצפות ולהעריך מחדש את מד מן בנקודה בה הפסקתי בזמנו, העונה השלישית. נזכרתי מה בכל
זאת חיובי ומושך כ''כ בסדרה שהיא אנטי-דרמה במהותה, ללא עוקץ עלילתי ועם דיאלוגים אמנם שנונים ומענגים אך יבשים ומתוזמנים
היטב מדי. ודווקא אותו תיזמון מושלם מכדי להיות ריאליסטי - הופך את התסריט לסוג של רומן ספרותי מרובה ניואנסים. תשומת הלב
לפרטים הקטנים היא עוד מעלה רבת חשיבות ביריעה המורכבת מדמויות מטולאות, בעודן תרות אחר תכלית רגשית ומימוש עצמי.
על רקע סבך השינויים הנרקמים בסיקסטיז, הנשים והגברים של 'מד מן' מייצגים גורם מחולל מרכזי בקריסה של העבר והכרה תודעתית
במהפכות קטנות כגדולות, התפכחות. בידוד הנראטיב והצרתו משאירים הרבה מקום להתפתחות איטית ומבוקרת של החרדה האנושית
דרך עיניהם של דון, פגי, סאלבטורה ושות'. יש ערך מוסף סאבטקסטואלי יקר מפז בסדרה המבקשת לעשות אנליזה מתמשכת לדמויות.
על כן, ההנאה אותה 'מד מן' מספקת טמונה דווקא בהגדרתה מחדש את המדיום כמקום בו חלומות הופכים לפרסומות, פרסומות הופכות
לאשליות והאשליות הופכות למציאות. והמציאות, ובכן, מתכופפת לטובת גחמות של בני אדם. ככה זה. גם עם כל העגמומיות הזו, יש הרבה
הומור וסטייל. ואופטימיות! כן כן! שאלו אותי אחרי הפוסט הזה בפייסבוק למה אני חושב שהסדרה היא אנטי-דרמה ואמרתי -
ובכן, אני רואה את 'מד מן' כאנטי-דרמה מהסיבה הפשוטה שהיא לא נוטה לייצר אימפקט מיידי של הנראטיב על דמויות והן גם ספונות בתוך
עצמן. הדברים המסעירים ביותר מתרחשים בסדרה מתחת לפני השטח ונסיבות ארעיות נותנות אותותיהן רק ברגעים מינוריים מדודים מאוד,
בלי אסקלציה בוטה או חיכוך מר. וזה בסדר, למרות שיש לא פעם מריחה לא ברורה של צירי סיפורים שונים. הדמויות הן הסיפורים, אגב,
אז יש להן תפקיד להרחיב את עצמן ולהראות דו משמעות, כי המימדים המרובים שלהן לא כולם יכולים להרטיט את חוויית הצפייה. אז ברגע
שאתה מתחבר לרובד מסוים אחד בכל דמות, יש ייצור אוטומטי של הזדהות עם אמת. ולא כל אמת היא דרמתית וכבדת ראש, 'מד מן' למעשה
משתדלת להתרחק מגוזמאות סנטימנטליות לא רצויות, על חשבון דרמה. יש בה טון שלא מתפתה לקחת צעדים נועזים, ברוב המקרים אבל גם
מה שהיא מייצגת בכל מקרה ראוי ובר צפייה, קצת יותר מעל הממוצע משאר הסדרות של ימינו.

******************************************

(2013) העבר The Past
סרטו של אסגר פראהדי ('פרידה') משליך את דמויותיו לתהומות עמוקים של קונפליקט הומני מריר ועורך לנו היכרות עם
פגמיה העבים של האמת, המתהווים בעודה מתאמצת להוליך שולל את הלא ראויים לה. הריאקציות הניתזות כתוצאה מחיכוך
מתבקש של ערכים מנוגדים הולכות ומחריפות, הרבה בזכות תסריט תיאטרלי ביסודו האחראי לשמירה על חלל רגשי דחוס.
גם כשיש סטייה קלה למחוזות של טלנובלה, בכל זאת מתקיים מנעד רחב היקף של מרכיבים מעניינים לדיון. דרמה עם ריכוז
גבוה של מתח משפחתי, המכסה בעדינות את השמץ האחרון של החסד ומסירה באכזריות מציאות נתונה לטובת אחת אחרת,
הכל לפי פרספקטיבה של מספרים שונים. סרט נוגע ללב ומצולם נהדר, מציג נוף עלילתי עם אופק מחשבתי מרובה.
10/7

(2013) הלי Heli
סרט מכסיקני שפתיע רבים כשזכה בשנה שעברה בפרס הבימוי היוקרתי של פסטיבל קאן. קשה לרדת לשורש העלילה מבלי
להכיר את המציאות החברתית הלא פשוטה אשר פוקדת את הסצינות הטעונות באלימות ודממה. התסריט הוא דווקא הצד החזק
והבלתי צפוי של הסרט, יש בו התפתחויות חכמות שמצליחות למעשה למשוך תשומת לב גם על חשבון סבלנות יקרה. המניע והתכלית
של דרמת הפשע הזו לא הכי ברור אבל החידתיות בו מכפרת.
10/6

(2012) הקיר Die Wand
סרט אוסטרי שהוא לא רק קולנוע יפהייפה למראה, אלא גם סיפור הגותי המשתמש באופי האדם לדורותיו בשביל להוכיח שיש
מציאויות שהן מעבר לתפיסה המוחשית. הדמות הראשית מוצאת את עצמה במלכודת מוזרה, שיבוש של מימד הזמן, תקועה לבדה
ביער עבות מדהים ביופיו, כאשר קיר בלתי נראה תוחם ומגביל תנועתה, כמו בדיחה קוסמית. פנייתה הכמעט מיידית לכתיבה, לרצון
העז לשמר את ציביונה האישי ע''י מילים ופרצי מחשבות, הופכים את השהייה שלה לסוג של מבחן קיומי. הסרט לוקח אותה ואותנו
(יש גם כלב וחתולים!) לחפש ולהתבונן אחרת על הסיבות בגינן אנחנו קמים מהמיטה מדי בוקר. החיבור בינה לבין הטבע, המקבל
כאן נופך ואישיות גדולים מהחיים עצמם, כה מקסים בפשטותו. הדקויות הקטנות של הבימוי והמשחק מהדהדות כפלאי האמנות האחרונים,
במה שנראה כמו תחילתו של סוף וסוף להתחלה. יצירה עם משמעות מיוחדת.
1/08

(2012) מעמקים The Deep
באיסלנד פועל במאי מוערך בשם בלתזר קורמאקור. עם סרטים כמו 'הים' (דרמה חזקה ומרגשת) ו'ג'אר סיטי' (מותחן בלשי מעולה)
הוא הציב רף חדש לשפה הקולנועית של סקנדינביה. הוליווד כבר הספיקה להשתמש בשירותיו כשלקחה אותו לביים את 'המבריח'
עם מארק וולברג ו'אקדח כפול' עם דנזל וושינגטון (לא ראיתי אותם עדיין). ב-2012, הספיק לעשות סרט נוסף על רקע נופיה הקפואים
והמרהיבים של מולדתו, מבוסס על סיפורו האמיתי וחסר התקדים של דייג ששרד טביעת ספינה באייטיז ושחה לבדו מרחק עצום למקום
מבטחים. זהו סרט הישרדות עם כיווני עלילה מחולקים היטב אבל לא מעניינים מספיק. נדמה שהבימוי מתעלה על שאר ההיצע, למרות שניכר
היטב כיצד הושקעה אינטיליגנציה רגשית גבוהה בעשייתו.
10/5

(2012) עלטה
סרט ישראלי שנמכר להמון מדינות וזכה להצלחה רבה בקרב הקהילה ההומו-לסבית העולמית. הוא לא לוקח סיכונים עלילתיים מיותרים
ולכן החיוניות שלו כמעט ולא קיימת, שהרי הדרמה בו רדודה מיסודה וחסרת נשמה. הרגישות שלו עוד איכשהו מועברת כראוי, במיוחד
בדינמיקה המשפחתית של דמות הערבי. סרט עם רצון טוב שנבלע מהר מדי בתסריט שגרתי יתר על המידה הרצויה.
10/5

(2010) ממלכת החיות Animal Kingdom
לשרוד היה האתגר האמיתי בעת הצפייה, כיוון שמדובר בסרט מנומנם ונפוח מחשיבות עצמית. המגרעות שלו מתחילות בתסריט:
הדמויות פלקטיות ושזורות בעלילת פשע אוסטרלית קלושה, בה חוטי הדרמה מסתבכים בינם לבין עצמם ולמעשה מסתירים את
הצורה המקורית אותה הבמאי חתר להשיג מלכתחילה. לא ראיתי כל תועלת הכרחית בנעשה בו, הכל כ''כ בלתי נסבל. אין נקודות אור
או מגע רגשי אמיתי, גם כשהריכוך של הסצינות מופר מעת לעת ע''י שיאים חסרי תנופה. ג'קי וויבר? היא בסדר, יש לה בקושי עשר
דקות זמן מסך ולא זיהיתי ייחוד מסוים בהופעה שלה, אם כי הדמות שלה הייתה היחידה שעוד איכשהו גיליתי בה עניין וגם זה בקושי.
10/2

(2000) צ'ופר Chopper
סרטו הראשון של אנדרו דומיניק ('ההתנקשות בג'סי ג'יימס') מטפל בהרבה הומור שחור בדמותו האקסצנטרית והאמיתית של פושע
נודע לשמצה ואריק באנה עושה עבודה בת זונה, לא חושב שיש לו תפקיד טוב יותר מזה. הצילום המונוכרמטי משאיר אותנו עם צבעים
ספורים בלבד וזו בהחלט טכניקה ששואבת אותך עמוק יותר לצדדים המסוימים והאפלים של העלילה.
10/7

(1994) אודסה הקטנה Little Odessa
סרט הביכורים של ג'יימס גריי שולח את טים רות' להחצין כישוריו המעולים בתור פושע זוטר שחוזר לביתו ונאלץ להתמודד עם אבא עצבני
ואח סקרן (אדוארד פרלונג). הדגש על האווירה מונע מהסרט להפוך לפנינה אמיתית של דרמה, למרות סצינות שלא יוצאות מהראש.
10/6

(1992) איש נושך כלב Man Bites Dog
משום מה, הקונצנזוס הוא שזהו הסרט הבלגי הכי טוב אי פעם. לא אהבתי בכלל, המועקה שלו דוחה בכל רגע ורגע, בלי שום נשמה ודמות
ראשית מעצבנת, קשקשנית ולא מעניינת. רוצח סדרתי המתעד בעזרת חבריו ימיו ולילותיו? ראיתי לפחות 3 סרטים אמריקנים שהיו עדיפים.
10/2

(1980) שוטטות Criusing
סרטו של וויליאם פרידקין מגדיר מחדש את היחס הקולנועי לסצינת הקווירים ולא בוחל בתיאור מפורט של מחתרת האאוטסיידרים, שאריות
החברה. אל פצ'ינו יורד למרתפי נפשו כשהוא נקרא לחקור סדרת רציחות בקהילה, המשימה כרוכה בהפיכתו לסוכן סמוי ומיזוג טוטאלי עם
אופי זר ומנוכר. הפסיכולוגיה של דמותו מחליפה צבעים ומטילה ספק גדול בזהותו החדשה, מה שגורם לסרט להיות קצת יותר מעניין מהממוצע,
לצד כמובן עוד הופעה מצוינת של פצ'ינו. עלילת המותחן לא בדיוק מאזנת בין העיקר והתפל ולכן חוץ ממבט גראפי שנוי במחלוקת אי אפשר
לומר שיש בו משמעות אמיתית.
10/6

(1974) רצח באוריינט אקספקס murder On The Orient Express
מסרטיו החלשים יותר של סידני לומט האגדה המנוחה. מצאתי את הסרט יבש וזחוח מדי, רובו עמוס הסברים עלילתיים המוגשים דרך
הבלש הצעקני שעשה לי חור ארור בראש. האלגנטיות המאולצת של הסרט מוציאה ממנו מעט מאוד בכל הקשור למתח טעון ומפותל.
10/4

(1950) ראשומון Rashomon
הסרט השני בלבד של קורוסאווה שאני רואה (הראשון היה 'ראן', יצירת מופת בקנה מידה בל יתואר). לא טוב במיוחד. כלומר, הטק
וגם את 'ראשומון' של קורוסאווה
11/04/14 08:33
19צפיות
(1950) ראשומון Rashomon
הסרט השני בלבד של קורוסאווה שאני רואה (הראשון היה 'ראן', יצירת מופת בקנה מידה בל יתואר). לא טוב במיוחד. כלומר, הטקסט
הרעיוני הבסיסי באמת מרתק והכל אבל הביצוע ממש מבולגן ובלתי נסבל. כ''כ אהבתי את הדרך בה התסריט חושף עוד ועוד טפחים
של שבילי הסיפור הראשי, שם בספק את האמת וכו' אבל הסגנון הקולנועי של הסרט - להוציא את הפתיחה והסיום המעולים - פשוט לא
עבד לי בשום צורה.
10/5
מד מן - סיום עונה 4
11/04/14 20:38
32צפיות
מייגן?? מה לעזאזל? למה לא פיי? דון באמת עד כדי כך מוכן להתפשר על בת זוג כל עוד היא תהיה מסוגלת לטפל בילדים שלו?
ולא ייתכן שהוא הציע לה על סמך מקרה אחד בו היא חיבקה וניחמה את סאלי ובמקרה אחר ניקתה מילקשייק שנשפך, לא ככה
מודדים כשירות אימהית של מישהי. בכלל, דון העונה היה מעט אחר ממה שהתרגלתי אליו, לא מבחינה טובה לצערי. התקף החרדה
שלו לצד פרק המזוודה היוו מהרגעים הבולטים בניתוח האישיות שלו וסיפקו הופעה באמת מושלמת של ג'ון האם.

חוץ מהשיחה המצוינת בין פגי וג'ואן והסצינה בה גלן מטיח האשמות מוצדקות על בטי המעצבנת היו הרגעים הכי טובים בסיום עונה חלש למדי.

עכשיו אני חושב לעצמי האם הכעס והאכזבה ועוגמת הנפש שנגרמו לפיי לא ידחפו אותה לחשוף למישהו את הסוד של דון? שהרי הוא גילה
לה ברגע שיפלותו את היותו דיק וויטמן וכו'...
כי היא *כביכול* מושלמת מכל הבחינות.
12/04/14 20:49
29צפיות
פיי הייתה אחלה, אבל לא הייתה לה שום גישה לילדים (כמו למשל בפרק שסאלי בורחת למשרד של דון, פיי לא ידעה מה לעשות איתה, ומייגן פשוט חיבקה אותה), ואחרי הכל, דון הוא עדיין דון, טיפוס מיושן שמחפש אישה שתתן לו הכל - גם אמא לילדים, גם מאהבת וגם בתכלס, מישהי שתודה על מזלה הטוב כשהוא מציע לה נישואין ולא בחורה שעומדת בפני עצמה עם קריירה ושאיפות כמו פיי. היא חייבת להיות תלותית באיזה שהוא אופן, כדי שדון ירצה אותה באמת, כנראה.

בנוסף, וזו תכונה חשובה כנראה - היא ההפך מבטי. המחשבה שהכי זועקת מסצינת שפיכת המילקשייק היא - בטי הייתה עושה מזה דרמה רצינית ומתעצבנת. ולכן כולם גם היו במין אימה לשניה כשזה קרה, עד שמייגן אמרה שלא קרה כלום. ואוו. זה משהו שהם עוד לא שמעו בעבר, כי בטי לא הייתה אומרת כזה דבר בחיים. לדעתי זה היה רגע משמעותי שגרם לדון להבין שיש לו משהו מעניין ביד.
ואתמול סיימתי חצי מעונה 5
13/04/14 06:31
25צפיות
היא מסתמנת להיות בינונית ומטה. פרק 6 - 'מקומות רחוקים' - היה מעולה ומקווה שמכאן ועד סוף העונה הרמה תישאר כזו.
בינונית ומטה?! אז למה אתה רואה אותה בכלל?
13/04/14 10:33
19צפיות
עונה 5 מעולה לכל אורכה לדעתי. אני מקבלת ממך את הרושם שאתה סתם רואה את זה...
כי עונה 3 ו 4 שהשלמתי היו טובות למדי
13/04/14 12:11
32צפיות
ויש תחושה גדולה של ירידה ברמה בעונה 5, אבל זה בסדר אין כמעט סדרה שכל העונות שלה היו מצוינות.
º
יש. קוראים לה מד מן!
13/04/14 14:22
9צפיות
º
13/04/14 15:08
5צפיות
מצאתי את סרט העשור שלי
13/04/14 00:16
210צפיות
Damsels In Distress-

זוכרים שהיה 2008 והדבר היחיד שדיברתי עליו זה שכולם צריכים לראות את ברוז'? אותו נוהל. "עלמות במצוקה" של וויט סטילמן הוא אחד מהסרטים האלו שהם כל כך טובים שאי אפשר שלא להמליץ עליהם לכל מי שמכירים. אתם יכולים לקרוא את המשך ההמלצה שלי, אבל בינינו- רובינו פה כבר כמה שנים. אתם כבר יודעים אם ההמלצה שלי שווה לכם משהו או לא. אם היא כן, אז הסרט הזה מקבל אותה באופן מלא ומוחלט, ותעשו מה שצריך בנידון- יפה שעה אחת קודם.

וויט סטילמן לא היה איתנו כבר תקופה מסוימת. מאז שהוא סיים את טרילוגיית שנות השמונים שלו ב98' ("מטרופוליטן", "ברצלונה" ו"הימים האחרונים של הדיסקו", סרטים מומלצים בכללי) הוא לא עשה שום דבר למסך. אלו היו 13 שנים ארוכות של שתיקה, ולמען האמת היה מעניין אם סטילמן יחזור מהן, ואם כן איך. סטילמן שייך (או אפשר לשייך אותו) לקבוצה של ווס אנדרסון ונוח באומבך, סוג של דור במאי אינדי חכמים (ומאוד ספרותיים) שצמח בשנות התשעים. למרות שסטילמן הוא הכי פחות מוכר מביניהם, הוא אולי הדוגמה הכי מייצגת של הסגנון הזה: ההתעסקות שלו הייתה בחינה קומית של חבורות של צעירים אינטלקטואליים בעלי רמות משתנות של מוסריות והרעיונות שלהם ברקע ותקופה מסוימת, והוא בלט בחוכמה ובקלילות שבה הוא ניתב את הקולנוע והדמויות שלו בין מודעות עצמית למחסור המודגש שלה, שבה הראה גרעין סימפתי של אותנטיות שעטופה בשכבות של העמדת פנים ותפקיד חברתי ושבה עיצב ברגישות עולם רעיוני מגוחך ומקסים לחלוטין. היה לו גם המון לב בהשוואה לשאר האנשים שפעלו בתחום, נדיר שמסיימים את הסרטים שלו בלא להתאהב בדמויות ולהתרגש בשבילן.
חיכיתי שהסרט הזה שלו יגיע לארץ הרבה זמן. הוא הסתובב בפסטיבלים מאז 2011 והופץ בעולם ב2012, ואני קיוויתי ליום שבו אראה אותו בתוכניה של סינמטק כלשהו (אולי יצא שפספסתי). ראיתי אותו לפני יומיים, והוא היה טוב בהרבה ממה שציפיתי. לא רק שזה הסרט הטוב ביותר של סטילמן, זה הסרט הכי טוב שראיתי בתקופה של חמש שנים.

רציתי להתחיל לתאר פה את העלילה, אבל לגבי הסרט הזה אולי עדיף להתחיל מהסגנון, כי אחרת הוא עשוי להישמע רציני. הסרט הוא קומדיה, הוא לא בדיוק מציאותי אבל זה פחות בסגנון העולם האנדרסוני ויותר בכיוון ההתנהגות האינטקלטואלית וסוג השיחה של הדמויות. הדמויות פה הן טיפה קריקטורות, אבל זה תיאור מטעה. בהרבה סרטים מנסים ליצור דמויות ריאליסטיות שפשוט הופכות לקריקטורות כי הן מכילות הרבה תכונות שלמדנו לקבץ ביחד, סטילמן מתחיל עם דמויות קריקטוריות ויורד ללב שלהן, שהוא אותנטי לגמרי. יש הרבה אמת בסרט הזה ובדמויות שלו, והרבה מצבים שאפשר להזדהות איתם. בעוד שהסרט נראה תמיד כמו הפקה אנכרוניסטית משוגעת שמאמצת הרבה עקרונות של משחק, צילום ועריכה מתור הזהב של הקולנוע (לא בדיוק תור הזהב, אבל טוב נו, לזהות במדויק אני אשאיר לסטודנטים לקולנוע), הוא אף פעם לא מרגיש רחוק מהבית, לא משנה כמה אי אפשר לשייך התנהגות שרואים אל העולם המוכר.

הסיפור עוקב אחר קבוצת סטודנטיות שמאמצת תלמידה חדשה מחילופי סטודנטים. החבורה, בהנהגתה של ויולט (גרטה גרוויג), אחראית למספר פרויקטים כמו ניהול מרכז המניעה להתאבדות של הקמפוס ובאופן כללי שיפור מצבם המוסרי וההיגייני של הסטודנטים. הסרט הוא קומדיה של נימוסים והוא מתרכז בחיי האהבה של הגיבורות שלו, ויותר מכולן ויולט, שהחליטה לאהוב אידיוט בגלל שהיא חושבת שהאידיאל החברתי של למצוא אדם "קול" ממך שגוי ומוביל למתח מיותר (שעשוי להוביל להתאבדות), ולילי, התלמידה החדשה, שמאוהבת בקסבייר (הסרט עוסק באופן נרחב האם נכון לאיית את השם Xavier או Zavier, ההומור הוא בין השאר על אנשים פדנטים), שלרוע המזל נמצא במערכת יחסים.

הדמויות עומדת במרכז של הסרט הזה, וזו הנקודה החזקה ביותר שלו. קבוצת הבנות מתפקדת נפלא בתור תא חברי דינאמי, והדמויות המקיפות אותן מדהימות לא פחות (למשל ת'ור, שלעולם לא למד להבדיל בין צבעים). העלמים של העלמות במצוקה מהווים קונטרה נהדרת, והדרך שבה אנשים נפגשים, מתנהגים, מתייחסים ופועלים אחד כלפי השני מקבלת במה מרכזית. הכל נעשה בהרבה מאוד אהבה וסימפטיה כלפי הדמויות, על אף שהסרט לא חוסך את החולשות האנושיות והצדדים היותר מכוערים שלהן. הדיאלוגים המדהימים של הסרט, שהם ברובם אינטרוספקטיביים, מגוכחים לחלוטין וחדים מאוד משמשים בשביל להדגים את העולם הפנימי המגוון של הנפשות הפועלות, והמשחק מעביר אותם בצורה מדויקת. גרוויג מדהימה כהרגלה, למרות שהיא נראית טיפה מבוגרת משאר השחקניות הדרך שבה היא מבינה את הדמות ומגלמת אותה הופכות את וויולט שלה לדמות הסימפטית ביותר שראיתי בקולנוע כבר הרבה זמן. אף אחד אחר על הסט לא יוצא פראייר, גם דמויות מאוד קטנות בסרט הזה מקבלות יחס ובמה והכישרון שבולט בכל שנייה שלו הוא מושא ליראה.

אני כן צריך להזהיר שזה סרט של לאהוב או לשנוא. מי שיצליח להתחבר אליו יאהב אותו מאוד, אבל צריך ראש מסוים בשביל לעשות את זה. זה הומור על פוצים, שיתכן שקשה להבין בלי להיות טיפה פוץ בעצמך. לאנשים עם הרגישות הזאת, אני בטוח שהסרט יהווה אחת מנקודת המבט הרעננות והכיפיות ביותר על הנושא. הסרט גרם לי לצחוק בלי שליטה, טיפה על הדמויות וטיפה על עצמי, רקעתי ברגליים ולא יכולתי לנשום בנקודות מסוימות. זו הייתה חוויה מאוד חזקה בשבילי, מספיק בשביל שאני אדאג להראות אותו לכל מי שאני מכיר וחושב שיוכל להתחבר אליו. כאן זה האינטרנט אז יותר קשה לדעת, אבל כמו שאמרתי, סרט עשור. באמת אופתע אם משהו יעקוף אותו.
º
סיקרנת. אראה בהקדם.
13/04/14 05:22
11צפיות
הייתי בטוח שכבר ראית אותו בעבר
13/04/14 06:29
28צפיות
שמתי עליו עין, צריך לראות בעצמי וההמלצות שלך הן ברכה לאנושות.
טוב ראיתי, ולא אהבתי
13/04/14 17:23
35צפיות
לא רואה יותר דברים שאתה ממליץ עליהם!
:P
13/04/14 18:07
31צפיות
הזהרתי שזה לאהוב-או-לשנוא. מה לא אהבת?
בעיקר הדמויות שהיו בלתי נסבלות
13/04/14 19:05
36צפיות
ולא הצלחתי לפתח חיבה לאף אחת מהם. אני מבינה שהם לא אמורות להיות מעצבנות בכוח, או פלצניות בכוח עם כל הדיונים הפלצניים האלה, אבל זה לא  עבד מבחינתי. פשוט ככל שהסרט התקדם מצאתי את עצמי במצב של- לא רוצה לראות יותר הדמויות האלה. שיגמר כבר.

היו כמה רגעי ביזאר-"dafuq did i just see" -יים, שדווקא אהבתי ומשתלבים לי בד"כ בול בסרטי דרמה-אינדי-מוזרים. אבל זה לא היה מספיק בשביל להציל את הסרט הזה מבחינתי.
אני דווקא חושב שהניסיון לעשות את זה בכוח הוא
13/04/14 22:15
24צפיות
חלק מהעסק. הדמויות פלצניות, זה חלק מהאופי שלהן והן מאוד מוגבלות על ידי זה. חלק גדול מהבעיות של ויולט נובעות מהדרך שבה היא מכחישה את הדרך שבה היא מרגישה, זה יוצר דמות מעושת, אבל שהיא מעושת בשביל לברוח ממשהו שמאוד מפחיד אותה בעולם או בעצמה. אני חושב שהזדהיתי עם זה כי אני מנסה לברוח מדברים דומים בדרכים דומות, אני מניח.

אי אפשר להתווכח על עבד או לא עבד, אני חושב שברור איפה אני עומד.
התפלק לי ה-"לא"
14/04/14 06:27
21צפיות
התכוונתי להגיד שאני מבינה שהם כן היו אמורות להיות פלצניות בכוח, אבל לא היה מספיק נקודות חיבור כדי שאני אוכל לראות אותה כבן אדם ולא רק כפואנטה שהיוצר ניסה להעביר.

בנוסף אני חושבת שלרוב כשיוצרים יצירה שרוב הדמויות בה קריקטוריסטיות זה בד"כ לא יעבוד טוב אם לא יהיה את הדמות של- "straight man"- זה- שאני בתור הקהל הנורמלי יכולה להזדהות איתו כל פעם שהוא מגלגל את העיניים כששאר הדמויות מתנהגות בפסיכיות. אולי לילי הייתה אמורה להיות קצת התפקיד הזה. אבל זה לא היה מאוזן מספיק עם הפסיכיות של שאר הדמויות כדי לעבוד.

בנוסף דיי ביאס אותי שסרט שרוב הקאסט בו נשי וכמעט כל מה שהם מדברות עליו זה מערכות יחסים עם גברים. אני מניחה שגם אם זה היה הפוך זה לא היה מדבר אלי. אני לא אוהבת בד"כ סרטים שמתעסקים בכל העניין של מערכות יחסים בין המינים, בטח שלא כשזה נעשה בצורה של דיאלוגים מתחכמים (לא מדויק, אני כן יכולה לפעמים להתחבר לסרטים שמדברים על מערכות יחסים רומנטיות, אבל כשהם באים לזה ממקום מאוד שונה מאיך שניגשו לזה בסרט).

לא התחברתי גם לשחקנים. והתבאסתי כשראיתי את אוברי פלאזה בקרדיטים ההתחלתיים אבל היו לה איזה 3 שורות בסרט (אני מתה עליה, רציתי שיהיה לה תפקיד יותר גדול).

כשכתבתי שזה לא עבד- חשבתי שברור שאני מדברת על החוויה שלי.
'אפס ביחסי אנוש' של טליה לביא - טריילר
13/04/14 12:12
40צפיות
זה נראה ממש ממש מצחיק
https://www.youtube.com/watch?v=oi5iNi88yuQ&fe...
ההמשכים של 'אוואטר'...
12/04/14 21:16
32צפיות
ג'יימס קמרון מתכנן לסיים...
http://www.imdb.com/news/ni57064746/?ref_=hm_nw_mv...
ביום רביעי הקרוב הסדרה פארגו עולה לאקרנים
10/04/14 11:53
59צפיות
זהו העיבוד הטלוויזיוני הראשון לסרט של האחים כהן, ואחד מהטובים ביותר שלהם לדעתי. האחים ישמשו כמפיקים, אבל אין לי מושג מה זה אומר בפועל. מרטין פרימן יככב לצד בילי בוב תורנטון, קולין האנק (הבן של, מן הסתם, והדימיון ביניהם אדיר, לדעתי) ובוב אודנקירק, שצופי שובר שורות מכירים כסול גודמן האדיר. מה אתם אומרים? תצפו? מחכים לזה? מה דעתכם על הרעיון לעשות עיבוד קולנועי דווקא לפארגו (למה לא לליבובסקי, עם ג'ף ברידג'ס חוזר לתפקיד ה-Dude...)?
אם כבר סדרת טלוויזיה על סרט שלהם
10/04/14 18:36
46צפיות
הייתי הולך עם בייבי אריזונה
אני לא בטוחה מה אני חושבת על זה.
10/04/14 18:44
40צפיות
לא אוהבת שעושים סדרות על בסיס סרטים, ובטח לא כשזה סרט של האחים כהן.
אני מאוד אוהבת את הסרט פארגו
11/04/14 06:52
48צפיות
הוא הסרט שמאגד לטעמי בצורה הטובה ביותר את כל מה שהכהנים עושים הכי טוב (הוא לא האהוב עלי שלהם, נראה לי שהוא השלישי האהוב עלי)- אבל הוא כאילו מבחינתי הסמל שלהם. נגיד אם מישהו שלא ראה כלום מהם ישאל למה הם כ"כ גדולים- אני אתן לו לראות את הסרט הזה.
לא יודעת מה יעשו עם סדרה עליהם. מבחינתי הכי חשוב שישמרו על הטון שלהם- המחווה/פארודיה לז'אנרים + הומור שחור + לב שלא נותן לסיפור להתדרדר להיות רק קריקטורה.
אמרתי את זה כבר  מלא פעמים, אבל שובר שורות, בעיקר בתחילתה כ"כ הזכירה לי את האחים כהן שלגמרי אם לא הייתי יודעת, הייתי מנחשת שהם כתבו אותה. במיוחד שלושת הפרקים הראשונים פשוט הרגישו לי כמו סרט של האחים כהן. ואם כבר בוב אודנקרק, או יותר נכון סול גודמן - לגמרי נראה כמו דמות שיצאה מסרט של האחים כהן לכן זה ממש מסתדר לי שהוא ישחק בסדרה הזאת.
אבל כמו שאמרתי- זה נורא תלוי בביצוע וכמה ממנו ישמור על הטון של הסרט. כי הסיפור עצמו לא באמת מקורי או ייחודי, זה הטוויסט שהכהנים הביאו עליו שהפך אותו לכ"כ גדול בעיני. אז נראה מה יהיה. אני אתחיל לצפות. אבל אני מנמיכה ציפיות.
ההתחלה של ש"ש היא לגמרי סרט של האחים
11/04/14 08:53
35צפיות
מסכים לחלוטין. ובסול בהחלט יש מוטיבים של דמויות של האחים. אני גם מאד אוהב את פארגו, אבל גם עלי הוא לא הכי אהוב שלהם - זה לובובסקי, ולכן אמרתי שהייתי שמח לסדרה על המשך עלילותיו. נראה איך תהיה הסדרה...
ליבובסקי גם לא האהוב עלי מהם
11/04/14 09:12
50צפיות
למרות שהוא איפשהו גבוה.
זה הולך:
1. הקפיצה הגדולה
2. בייבי אריזונה
3. פארגו (כנראה)

ואת ההמשך לא יודעת. לא חושבת שליבובסקי יהיה מקור לסרט טוב.
אני צריך לראות שוב את בייבי אריזונה
11/04/14 09:40
26צפיות
ראיתי אותו לדעתי רק פעם אחת. והקפיצה הגדולה, באמת? זה סרט נהדר, בעיני, אבל אני יודע שהמעריצים לא מעריכים אותו כל כך. אצלי הרשימה היא כזו:

1. לובובסקי
2. האיש שלא היה שם (בטח, אני כל כך אוהב נוארים, והסרט הזה הוא אולי המחווה הכי מענגת ויפה שהם עשו לז'אנר).
3. בארטון פינק
4. צומת מילר.
5. רציחות פשוטות.

כמו שאפשר לראות מהרשימה, הנוארים שלהם אהובים עלי במיוחד.
º
אצלי "האיש שלא היה שם" מגיע ראשון. מופת.
11/04/14 10:28
10צפיות
מסכים שזו יצירת מופת
11/04/14 10:54
27צפיות
היתרון היחיד שיש ללובובסקי, בעיני, זה שהוא מצחיק. זה אחד הסרטים הכי מצחיקים ושנונים שראיתי, זה כנראה הסרט הכי מצחיק של האחים. רק לשמוע את וולטר נוהם על שמירת שבת או את הדיונים על ניהיליזם או את המשפט האדיר You don't fuck with Jesus או הסיום הנהדר עם השלכת האפר...  פשוט סרט מושלם בעיני. הנאה מהרגע הראשון ועד האחרון שלו.
º
11/04/14 18:49
3צפיות
º
הסדר שלי הוא זה רק הפוך
11/04/14 12:55
14צפיות
º
וואלה? מגניב.. חשבתי שהטעם שלנו שונה יותר
11/04/14 13:48
11צפיות
ארץ קשוחה ראשון אצלי
16/04/14 14:48
20צפיות
את ביג לבובסקי ופארגו אני הכי אוהב, אבל ארץ קשוחה הוא פשוט הכי טוב שלהם לדעתי. כמעט מושלם והסרט הכי טוב שנעשה אולי ללא פס-קול.
מסכימה לגבי ליבובסקי
11/04/14 14:03
30צפיות
על מה כבר תהיה סדרה כזאת? זה נראה לי כמו משהו שישעמם אחרי שני פרקים.
בעוד שפארגו, עד כמה שאני זוכרת את זה, כן יש שם בסיס שאפשר לבנות ממנו למשהו רחב יריעה יותר, אני מצליחה לראות איך מישהו ראה את זה ואמר לעצמו 'טלוויזיה'.
ובכלל זה כן משמח אותי שעושים סדרה שמבוססת על סרט מוכר וידוע כי יש לי הרבה פעמים רעיונות כאלה שנובעים ממקומות קיימים שהייתי רוצה לקחת לכיוון אחר וזה מעודד לדעת שכן מתייחסים לזה ועושים את זה.
זה עולה ביום ראשון לא? כתוב לי
11/04/14 07:26
38צפיות
לצפות בזה ביום שני, לפי הלו''ז הטלוויזיוני...

והטריילר שלה נראה מבטיח מאוד, האמת.
ביום שני הקרוב מד מן חוזרת בחלק הראשון
10/04/14 11:46
35צפיות
של העונה האחרונה.

זה המקום לתחזיות שלכם, תקוות, רצונות ומחשבות באשר לעונה המסכמת ולגורל של הדון ושאר הדמויות האהובות בסדרה.
אני, באופן כללי, יורדת מהפסים מרוב המתנה.
10/04/14 18:46
45צפיות
מה יהיה... האמת, אין לי מושג. סיום העונה הקודמת השאיר את דון בלי כלום, ככה שאני לא רואה איך הוא יכול לשקוע אפילו יותר מזה. אני מקווה שתהיה תפנית אופטימית, שדון יבנה את חייו מחדש בצורה אחרת, טובה יותר הפעם. אני גם מקווה שהוא יישאר עם מייגן ולא לבד, או גרוע מכך, יחזור לבטי.

אני מאוד מחכה לראות מה יהיה עם פגי, אני רוצה שהיא תגיע הכי רחוק שאפשר, ושגם תמצא אולי בן זוג שיהיה לה סוף סוף טוב איתו ושלא יהיה דוחה כמו כל בני הזוג הקודמים שלה עד עכשיו.

וסאלי, תכלס סאלי ממש מעניינת אותי. אני רוצה שהיא תהיה היפית!
תודה רבה, שהצדקת את הטיעון שלי...
10/04/14 22:06
48צפיות
ווינר מתעלל בדון. השאיר אותו בלי כלום, כמו שאת אומרת, לא רואה איך הוא יכול לשקוע עוד וכדומה. בדיוק. אני לא חושב שווינר גמר להתעלל בו. אני חושב שעד שהפתיח של הסדרה לא יתממש על המסך, ווינר לא יהיה מרוצה. אני חושב - והוא יכול להכחיש את זה כמה שהוא רוצה - שהוא שונא את דון, והוא רוצה שבסוף הסדרה האיש יתאבד. חד וחלק. המכות שהוא הנחית עליו בעונה האחרונה היו קשות מדי לצפייה עבורי. אני אסתפק על כן בבנייה מחדש של חייו של דון, באופן שאולי יהפוך אותו למאושר. למרות שכמו שאמרתי, אני חושב שווינר לא יהיה מסופק לפני שדון ימות, בצורה אלימה ומדממת, וכשהוא אומלל ושבור. ואם אפשר, שתהיה אחר כך תהלוכה על הקבר שלו ואנשים יורקים עליו. סליחה אם אני מגזים, אבל אני אומר שווינר שונא את דון.

ואם הוא שונא את דון, את פגי הוא אוהב מאד. תואר מלכת העולם והיקום יהיה קטן מדי מבחינתו של ווינר להעניק לה... אז הוא יסתפק בכך שהיא תעיף את רוג'ר, פיט, וכל שאר הגברים מהמשרד, ותשלוט לבדה באולסן-האריס (לצד ג'ואן, כמובן...). אה כן, ומבחינה אישית אני מניח שהיא תהיה עם גינצבורג. באופן אישי, הייתי רוצה שהיא תישאר בודדה כל חייה. כבר אמרתי, זה מבחינתי המחיר שהיא צריכה לשלם על הבחירה בקריירה. בדיוק כמו שדון, רוג'ר, פיט וכל אחד אחר היה צריך לשלם מחיר - כך גם היא. והיא גם ככה נשואה לקריירה שלה.

וסאלי צעירה מדי להיפיות. היא בת 14 בקושי, לדעתי. אם היא הייתה מבוגרת בשנה-שנתיים, אז מילא.

וסליחה על המרמור שלי לגבי דון והיחס של ווינר אליו (גם, אבל לא רק, בהשוואה ליחס שלו לפגי...). נראה לי שאף סבל שדון עובר לא מספיק גרוע, מבחינת ווינר. עד שהוא יקפוץ מהחלון של סטרלינג קופר.
וואו, אתה מדבר כמו ילד קטן
11/04/14 06:39
37צפיות
תפסיק להתייחס לדמויות בדיוניות כמו אנשים אמיתיים..
האם רמת החיבור הרגשית שלי לסדרה חדשה לך?
11/04/14 08:50
25צפיות
בעיקר לדון. קשה לי להתייחס לסדרה במונחים של דמויות בדיוניות, כי אני מרגיש כל כך קרוב לדמויות. בפרט לדון. אולי זה דיבור של ילד קטן, אבל ככה אני מרגיש כלפי הסדרה.
היא לא חדשה לי אבל זה גם לא תירוץ
11/04/14 09:08
26צפיות
ואתה ממשיך להשתמש בו וזה די.. סליחה אבל... פאתטי מאוד.
זה ממש לא היה מה שאמרתי.
11/04/14 10:27
19צפיות
אני לא מתייחסת לזה כאל "ווינר שונא" או "ווינר מתעלל", נו באמת.

ומה לעשות, כשמסתכלים על דון יחד עם התקופה, הוא לא יכול לשרוד את סוף שנות השישים כשהוא עדיין אותו בן אדם, עם אותן התנהגויות ואותו אופי מחורבן ודברים שאולי האשה הכנועה שהייתה לו בשנת 1960 הייתה יכולה לסבול, או המעריצים שלו בעבודה. אם יש משהו שדון צריך ללמוד בעונה הזו, זה שימיו כאליל הנשים ואליל הפרסומאים נגמרו, והוא צריך להתחיל להוכיח את עצמו כדי לשרוד בעולם החדש, שבו כולם כבר מבינים שגם לו יכול להיות תחליף, מכל הבחינות. האם הוא יעשה את זה או שיישאר אותו אדם, עם אותם הרגלים, ויוביל את עצמו לרקבון? בעיני זו שאלה מעולה שאני מחכה לתשובה שלה, ואני חושבת שהסיום שנקבל הוא הסיום שנכון לסדרה, ולא משהו שנובע מתוך איזה תחושה שהיוצר של הדמות שונא אותה (הלו, הוא יצר אותה! וכנראה שבניגוד אליך הוא גם מתייחס אליה כאל דמות בלבד). אתה מתנהג כאילו מישהו חייב משהו לדמות הזו, זו רק דמות.
אני מסכים איתך שדון צריך להתאים את עצמו
11/04/14 10:51
23צפיות
לעולם החדש, כדי לשרוד בו. אין ספק שזו תהיה השאלה במרכז העונה האחרונה - אם הוא באמת מסוגל לעשות את זה, או שהוא מקובע בדרכיו הישנות.

ולגבי "זו רק דמות", את יודעת מה שאני עומד לענות. אני לא יכול להסביר את זה, זה פשוט ככה. דון הוא לא דמות עבורי. החיבור הרגשי אליו יותר חזק ממה שהיה לי כלפי איזו דמות שהיא, באיזו סדרה או סרט. ואני רוצה שהוא יגמור את הסדרה לכל הפחות כשהוא מאושר. ונראה לי לפעמים שווינר כן שונא אותו, בוודאי בעונה ה-6.
º
אז תתגבר על זה, בחייאת.
11/04/14 11:43
10צפיות
אגב, סאלי תהיה בת 15 בעונה הקרובה
11/04/14 10:38
26צפיות
כבר היו היפיות צעירות מזה.

ולגבי מה שכתבת על פגי, זה מחליא.
למה מחליא?
11/04/14 10:48
21צפיות
אני לא מתעב את פגי, ואני חושב שהיא דמות נהדרת ומרתקת. אבל כולם שם משלמים במובן זה או אחר על הבחירה שלהם בקריירה או בחיים האישיים. למה שהיא תהיה אחרת?
כי פגי היא אישה מהדור החדש
11/04/14 11:45
18צפיות
והיא יכולה לקבל הכל. היא כבר שייכת לעידן שבו היא יכולה להיות גם אשת משפחה, או בת זוג, וגם אשת קריירה. נגמר הסיפור של או-או.

וזה מחליא כי אתה ממש מקצין עם כל ה"מלכת היקום" וה"שונאת גברים" הזה. זה ממש לא האופי של הדמות וזה בעיקר נראה כאילו אתה מת להעניש אותה על משהו שהיא לא עשתה.
אמרתי מראש שאני אולי מגזים בתיאורים שלי
11/04/14 11:55
16צפיות
אבל לא דיברתי על שנאת גברים. אני אגיד יותר מזה - המשרד יתנהל באופן יותר יעיל ומוצלח תחתיה ותחת ג'ואן. ואולי היא שייכת לעידן שבו נגמר סיפור האו-או, אבל ראשית הוא עדיין קיים בשביל הרבה נשים. ושנית, אני חושב שבמסגרת ההיגיון של הסדרה, שבה אי אפשר גם לנהל קריירה מצליחה וגם חיים אישיים מצליחים (ואף אחד שם לא מצליח בזה - גבר או אישה, תסכימי איתי לגבי זה), היא צריכה לשלם על הבחירה שלה בקריירה. כמו כל האחרים בסדרה.
פגי היא לא כמו הדמויות האחרות בסדרה.
11/04/14 12:51
17צפיות
רואים את זה לאורך כל העונות - היא תמיד פורצת את הדרך לדברים חדשים. אין לי שום ציפייה לכך שהיא תצטרך "לשלם" על הבחירות שלה.
מה גם שבמחשבה שניה, היא כבר שילמה
11/04/14 13:02
15צפיות
Sort of... דרך הילד שאותו היא בחרה למסור לאימוץ. אנחנו יודעים שזה עדיין מכאיב לה ושהיא לא התגברה על זה. אז בסדר, אני מקווה בשבילה שגם תמצא זוגיות טובה וגם תגיע הכי רחוק שאפשר בקריירה. רק אם אפשר, שדון גם יהיה מאושר ושמח בחלקו. שלא תהיה תמיד את התחושה - שנוצרה אצלי חזק מאד בעונות האחרונות - שההצלחה שלה באה על חשבון הכישלון שלו. אי אפשר ששניהם יצליחו והיו מאושרים ושיהיו להם חיים מספקים וטובים? מכאן, אני חושב, מגיע המרמור - התחושה הזו, שהיא אולי מוצדקת ואולי לא, שההצלחה שלה באה על חשבון הנפילה שלו (האופן שהיא מקבלת את העבודה שלו בסוף העונה שעברה היא רק ביטוי אחרון והולם לעניין הזה). אי אפשר ששניהם יהיו מאושרים ושמחים בחלקם?
זה לא בא אחד על חשבון השני
11/04/14 13:09
18צפיות
פגי מצליחה כי היא עובדת קשה, וכי היא חותרת כל הזמן להישגים. דון נכשל, כי הוא לא עושה כלום. הוא שותה כל היום, לא מגיע לפגישות, מתפרץ על לקוחות, חותך באמצע היום כדי לשחק משחקי שליטה עם סילביה, למה שהוא יצליח? זה בדיוק העניין - דון לא מבין שהוא כבר לא יכול להסתמך על העובדה שהוא "אליל" כמו פעם - שיכול לבוא ולהגיד שתי מילים וכולם יפלו לרגליו, השלב הזה נגמר. אם הוא רוצה להצליח, הוא צריך לעבוד. פגי לא מצליחה כי דון נכשל, פגי מצליחה כי היא טובה במה שהיא עושה וכי היא חדורת מוטיבציה ומוכנה להשקיע.
באמת אפשר להסתכל על שתי הדמויות כהיפוך
11/04/14 14:00
20צפיות
אחת של השניה ולכן כשפגי עולה דון יורד, כאיזשהי מראה הפוכה אחד של השני. אבל ניר אתה מתייחס לפגי כאילו אשמה בכישלון של דון, כאילו היא עושה לו דווקא וצריכה להענש על זה. זה מעצבן. ובכלל היחסים שלך לדמויות פה שוביניסטים וזה כבר נאמר פה בעבר. הסלידה שלך מפגי ובטי וזה שאתה לא מצליח לראות אותן בכלל כדמויות עגולות בפני עצמן, מול העיוורון לדון כאליל, גם בלי להתסכל עליו כדמות עגולה בכלל. זה באמת מטריד.
אני ממש אבל ממש לא חושבת שווינר שונא את דון, איך אתה יכול לשנוא דמות שיצרת ואתה כותב כלכך הרבה שנים? הוא יצר דמות מורכבת, הוא מעביר אותה תהליך ובודק אותה בסיטואציות שונות, כמו שיוצר טוב צריך לעשות
º
11/04/14 11:25
3צפיות
מישהו מתכוון לקום היום ב-5
13/04/14 17:54
18צפיות
לראות את השידור המשולב ישראל-ארה"ב בהוט?
º
אפילו אני לא הייתי קמה בשביל זה
13/04/14 18:50
5צפיות
אפילו את לא?
13/04/14 18:59
14צפיות
ואת המעריצה הכי גדולה שאני מכיר של הסדרה. ראיתי שיש ש"ח כבר ב-9 בבוקר, אז אנסה לתפוס אותו אז. לפחות את הדקות הראשונות, לראות לאן הרוח נושבת... אני זהיר כרגע ביחסי לסדרה.
תראה, האמת שאין לי הוט,
13/04/14 21:47
13צפיות
וגם אין לי יס. אז זה לא ממש רלוונטי אבל בכל מקרה, כשיש הכל באינטרנט, למה לקום בחמש בבוקר? זה יהיה שם גם בתשע. מה עוד שאני רוצה לראות את הפרק בשעה שבה אוכל לצעוק על המסך כמו שאני אוהבת
אני יכולה להגיד לך מנסיון של לפני שבוע
13/04/14 22:59
14צפיות
פרק סוף העונה של שיימלס חיכה לי באינטרנט כשהתעוררתי
º
נו ברור, זה לא הולך לשום מקום
13/04/14 23:11
4צפיות
שיימלס סיום עונה 4
42תגובות
07/04/14 11:32
45צפיות
לא הסיום הכי טוב שהיה אפשר לעשות אבל לא רע בכלל! מאוד אהבתי את הדרך בה בחרה קצינת המבחן לברר
האם פיונה באמת רצינית ואחראית כשהיא כנראה שלחה את האסירה השחורה לתת לה כדור. ואח''כ כשהיא נתנה
לה הזדמנות עם עבודה חדשה וכו', ממש יפה מצידה, רגעים מרגשים כאלה עושים המון חם בלב על רקע הנוף...

(המשך...)
לא הסיום הכי טוב שהיה אפשר לעשות אבל לא רע בכלל! מאוד אהבתי את הדרך בה בחרה קצינת המבחן לברר
האם פיונה באמת רצינית ואחראית כשהיא כנראה שלחה את האסירה השחורה לתת לה כדור. ואח''כ כשהיא נתנה
לה הזדמנות עם עבודה חדשה וכו', ממש יפה מצידה, רגעים מרגשים כאלה עושים המון חם בלב על רקע הנוף הקפוא.
הסצינה בפאב בה כולם תומכים במיקי ההמום הייתה מצוינת, מצחיקה ושופעת הומניות, שמחתי על זה מאוד.
ממש עצוב שהמחלה של מוניקה לא פסחה על המשפחה ונחתה על איאן ועוד יות עצוב וקשה לראות את מיקי צריך
להתמודד עם זה, בדיוק כשהיה נדמה שדברים הולכים להסתדר לו. מסקרן מה יקרה עם זה בעונה הבאה.
ליבי עם קארל על שאיבד את חברתו, קצת מוזר שמשפחתה עזבה סתם ככה את החניון ההוא ועוד יותר מוזר שהחברה
לא טרחה לשלוח לו מסר בדרך כלשהי בשביל שיוכל למצוא אותה אח''כ. שילה הפעם ממש עיצבנה אותי ואי השפיות שלה
הרחיקה לכת עד כדי שהיא מרחיקה את סמי מפרנק, מבלי שיש לה בכלל זכות ראשונים לעשות זאת. וצ'אקי נותר קורע מצחוק.
אם בסצינת הסיום של עונה שעברה ראינו את פרנק יוצא מביה''ח אחרי שיחה טעונה ומצמררת עם פיונה וקיווינו שינסה להשתנות,
בעודו צועד יחף על השלג אז הפעם זה היה שונה לגמרי. םרנק יצא מבי''הח ולא שם על כלום, לא הולך להשתנות בכלל וזה מביא
אותי לחשוב מה הטעם בלשמור את דמותו בחיים? אוקיי, הוא הוזיל דמעה בסיום ואולי הרגיש אשם על כך שאינו יכול להילחם ביצר
שלו לשתות אבל לאן כל זה הולך? חבל שקארל צריך להיות עד לזה. והסיום סיומת האמיתית - ג'ימי! וואו, היוצרים ממש הצליחו לעבוד
עלינו! אני זוכר איך בתחילת העונה שוחררה הצהרה רשמית לפיה ג'ימי מת ולא ישוב! אני מאוד אוהב אוהב את הדמות שלו ומחכה
מאוד לראות מה יהיה מקומו בעונה הבאה!
'Bates Motel' renewed for a third season
08/04/14 14:07
21צפיות
בדיוק באתי להעלות בעצמי את הידיעה הנהדרת
08/04/14 17:58
17צפיות
איזה יופי ואיזו שמחה. העונה השניה מצויינת עד עכשיו לא פחות - אם לא יותר - מהעונה הראשונה, והמחשבה על עונה 3 משמחת מאד. עכשיו שיתנו אמי לוירה פאמינגה האדירה ומועמדות לפרדי היימור (בפרס הוא יזכה עוד בשנים הבאות, אני בטוח. הוא הופך ליותר ויותר טוב עם כל פרק) ולשחקן שמגלם את אחיו.

וחשבתי שאני היחיד פה בפורום שרואה את הסדרה הנהדרת הזו! ספר, שתף חוויות. איך אתה אוהב את העונה החדשה?
היי ניר....
09/04/14 00:18
14צפיות
ראיתי רק חצי מהעונה הראשונה בזמנו ועדיין לא השלמתי, מקווה לעשות את זה בקרוב, מאוד נהנתי ממה שראיתי, ואני רוצה לחזור ולראות את הסדרה מהתחלה ולא מאיפה שהפסקתי.
אני שומע רק דברים טובים על העונה השנייה, והחדשות על השלישית רק גורמות לי לחייך, כי יהיה עוד...
העונה השניה טובה עוד יותר
09/04/14 08:22
7צפיות
גם מבחינת האופן שהסיפור בנוי - בעונה הראשונה, שני החצאים של הסדרה התמקדו בעצם במאבק של נורמה נגד פושע שבא להפריע לשגרת החיים שלה. כל חצי התמקד בפושע אחר. העונה הזו הסיפור הרבה יותר אינטגרלי ומהודק, כלומר אין איזה נבל אחד - נבל על, לצורך העניין - שמאיים על נורמה ונורמן. חוץ מזה, בעונה השנייה יש הרבה יותר נורמן, ופרדי היידמור שמגלם אותו נכנס לדמות ונותן תצוגת משחק גאונית, לא פחות. אם העונה הראשונה וירה פאמינגה נשאה את העסק על כתפיה, הפעם יש תחושה שהנטל מתחלק שווה בשווה בינה לבין היידמור, והשילוב שלהם יוצר פיצוץ אטומי... המילה וואו קטנה מדי.
סיוטים בסרטים.....
09/04/14 01:22
27צפיות
אתם מכירים סרטים בו הדמויות מדברות על סיוט שהיה להן אתמול בלילה?

אני לא זוכר אבל נראה לי שב-ורטיגו יש, ב-שאטר איילנד של סקורסזה יש, אני זוכר נכון?

איזה עוד סרטים יש?
האם הסיטואציה הזו היתה יכולה להתקיים במציאות?
07/04/14 19:36
61צפיות
בנאדם נכנס למסעדה שם על עצמו סינר לוקח מגש ומתחיל לאסוף מהשולחנות. סתם ככה, עושה מה שבא לו.
https://www.youtube.com/watch?v=O1WpE5ntqbQ

צפיתי בקטע כבר כמה פעמים בעבר ועכשיו שוב, ועולה בי השאלה האם הם מותחים את המציאות יותר מדי? ואיך הם מצליחים להישאר בגבולות ההגיון עם הסיטואציה?

למשל, איפה מנהל המשמרת או המנהלים של המקום? מה הצד שלהם בסיפור ולמה הם נותנים לו לעשות מה שהוא רוצה במקום שלהם?

איך בנאדם הגיוני והגייני כמו שלדון, מרשה לעצמו לעשות דבר כזה ועוד לגעת בצלחות מלכלכות של אנשים אחרים שסיימו לאכול?

זה לא מסתדר לי.
07/04/14 20:38
33צפיות
אני חושבת שברגע שנתחיל לחפש הגיון בסיטקומים אפשר יהיה לבטל את הטלוויזיה
אני מתכוון....
07/04/14 20:44
25צפיות
האם הסיטואציה הזו היתה יכולה להתקיים במציאות, בחיים האמיתיים?

מה דעתכם?
גבולי
07/04/14 20:57
28צפיות
כן זה די מופרך אבל אני משערת בסיטואציה הנכונה היה יכול להתרחש. אנשים די מרוכזים בעצמם ובמקום גדול יכול להיות שיראו מישהו שעובד ופשוט יחשבו שהוא מישהו חדש שעדיין לא מכירים אותו, ומנהל המשמרת עסוק כרגע במשהו אחר ולא שם לב.
אז זה כן אפשרי, גם אם מופרך
ובכן
08/04/14 00:56
25צפיות
פרסום בתפוז - תפוז עסקים

לפרסום העסק שלך בתפוז

השאר פרטים כאן >>>

שירותי תרגום - Technically Perfect

צריך לתרגם מסמכים ?

אנו זמינים לשרותך כעת חייגו: 052-6390346


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


Flix
מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה