הייתי קצין עתודה בן 24, כשישבתי בת"א אצל חבר, והוא הקריא לי מכתבים שהוא קיבל מהומואים שענו למודעה שלו ב"מעריב" במדור "הכרויות", שבשנות השבעים היה מקום "מפגש" להומואים. באחד המכתבים תאר את עצמו חייל בן 19, מלא, נאה, שיער בלונדיני וזקן בלונדיני. התאור תאם בדיוק את השכן שלי בקריות. מכיוון שהוא היה צעיר ממני, חילוני, לא היה לי כל קשר עימו, לא ידעתי אפילו את שמו. רק ראיתי אותו בשכונה ובחצר הסמוכה של הבית של הוריו.
לאחר בירורים וגישושים, כשחזרתי לצפון לחופשה, ביום שישי בצהריים, טלפנתי אליו (מבעד לחלונות הפתוחים יכולתי לשמוע את הטלפון שלו מצלצל), ואמרתי לו שיש לו ד"ש מהתל-אביבי. הוא תהה מי אני, אבל הסיק שמדובר בהומו. אמרתי לו שאני גר בבניין הסמוך, והוא שאל מי מהשכנים הוא אני. אמרתי לו שייצא למדרכה הסמוכה ויראה בעצמו. יצאתי אליו, שנינו במדי חיל האויר, אני עם כיפה על הראש. הוא ראה אותי ואמר "אתה?!!". חזרנו איש לביתו, אבל כשעה אחרי כן (מספיק זמן לפני כניסת השבת), הוא טלפן והזמין אותי לטיול במכונית של אביו. נסענו אל סבך השיחים שבשמורת אפק (בקריות, שנקראת גם "גבעת הכלניות"). שם ישבנו בתוך העשב הגבוה, מוסתרים היטב, וגוללנו את קורות חיינו ומאבקנו והתלבטויותינו. הוא -חילוני גמור שחשש מאד מהוריו, ואני דתי- שכבר יצא מן הארון אל הוריו. התחבקנו וגם התנשקנו (כן, בדייט הראשון
)
חזרנו הביתה לפני כניסת השבת, וכך התחילה מערכת יחסים שנמשכה שנתיים. עד שנאלצתי לעזוב את הארץ. הוא בא לבקר בקנדה, אבל ידענו שהקשר הזוגי הסתיים...