לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

זה אף פעם לא יפסק ??
25/07/15 21:23
120צפיות
החרדות... כמה שאני מנסה להיות "קולית" זה לא תמיד הולך. כמעט שבוע 22 ורק לפני כמה ימים הכנתי קלסר הריון.. התחלתי להאמין שזה אולי אפשרי והפעם הכל יהיה בסדר. ועכשיו ממתינה לתשובות של המי שפיר והצ׳יפ הגנטי ובחרדה בלתי פוסקת. הבן הגדול שלי מלטף את הבטן בלי הפסקה ומדבר אל התינוק והדבר היחידי שעובר לי בראש זה איך אני אספר לו אם משהו יקרה שוב...  נראה לי לא אנושי רמות המתח והחרדה שאנחנו נאלצות להתמודד איתן
מאוד מבינה
25/07/15 21:42
57צפיות
לכן ביתי לא יודעת על ההריון. אין לה מושג.
היא בת 3 ובהחלט אפשר להסתיר ממנה כמו שאני עדיין מסתירה מרוב האנשים.
השבוע מתחילה חודש חמישי בעז"ה.
מדוע עשית מי שפיר וציפ גנטי?
אני אגיד לך מתי זה יפסיק-
26/07/15 15:24
57צפיות
כאשר תלדי תינוק/ת בריא/ה במועד. ככה זה.
את רוצה לשתף בסיפור שלך? אני לא זוכרת במה מדובר.
בן כמה הילד הגדול?
מבינה אותך מאוד
30/07/15 11:56
אני אמנם בשבוע קצת מוקדם יותר (20+6), אך החרדות והפחד בהחלט משתלטים. גם לי יש ילדה שכל הזמן מלטפת את הבטן ושואלת מתי יצא התינוק. ואני מדגישה שהוא עדיין "מתבשל" ויהיה תינוק רק כשיצא מהבטן. בדיוק כמוך פוחדת שמשהו ישתבש, כי לכאורה הכל יכול להיות גם כשנראה בסדר.
מישהי שלא עברה את זה לא תבין. לא יודעת מה הסיפור שלך, אבל החרדות האלה אכן מתישות ברמות. מפריעות לניהול אורח חיים סביר. הציפיה והפחד שמשהו ישתבש מעצבים פתאום את החיים.
האם את נמצאת באיזושהי מסגרת טיפולית? טיפול פסיכולוגי יכול לעזור, גם קבוצת תמיכה. אני ממליצה לך למצוא מישהו לדבר איתו, שיקשיב ויגיד שהכל יהיה בסדר. ותזכרי - אנחנו המיעוט. מרבית ההריונות עוברים תקין ונולדים תינוקות בריאים. נפלנו בסטטיסטיקה לא טובה. מחזיקה אצבעות שהפעם יהיה אחרת. 
סקר שבועי - איפה הבעל שלנו?
22/07/15 10:33
148צפיות
רציתי להעלות נקודה שמפריעה לי לאחרונה ולשמוע מכן איך זה אצלכן.
אני מרגישה שלבעלי קשה עם ההריון. הוא כמעט לא משתף פעולה כשאני מדברת על שמות.
הוא לא רוצה להרגיש תנועות. ממש מסרב... הוא אומר שהוא לא רוצה להיקשר ושאם הוא ירגיש זה יהיה אמיתי.
מצד אחד אני מבינה אותו אבל מצד שני אצלי זה לגמרי אמיתי. טיפה כואב לי שאני חווה משהו שאישית מרגיע אותי והוא לא רוצה להרגיש אותו.
הוא שואל מדי פעם אם יש תנועות ואם נראה לי שהפעם יהיה בסדר...
כשאני מספרת לו שקבעתי תור למשהו הוא ממש מתכווץ.
חייבת לציין שהוא יודע בדיוק באיזה שבוע אני ולפעמים קורא במחשבון הריון עדכונים ואז נותן לי טיפים "תשתי הרבה כתוב שצריך"
 
במצב דומה
22/07/15 11:09
97צפיות
אני גם בחרדות קשות ולכן בעצמי לא במקום של ממש לתכנן לעתיד...
ועדיין, מפעם לפעם אני משתפת אותו - התחלתי להרגיש מעט וחלש תנועות, מאד ספורדי ועדיין זה משמח... הוא מיד שינה נושא כשסיפרתי לו.
הוא מגיע לכל הבדיקות והמעקבים ומעורב מאד בכל הפן הטכני של תוצאות וכו... אבל לא ממש מסתכל באולטרסאונד (אני מסתכלת רק אחרי שאומרים לי שיש דופק או תנועות) ואומר בפה מלא שהוא לא רוצה להיקשר.
שנינו מאד חרדים, אבל אחרת. 
אני מחכה בקוצר רוח לכל בשורה טובה, בדיקה תקינה, הרגשה של תנועה... כל סימן שמאותת שכרגע אנחנו בסדר.
הוא נמנע מכל דבר שנתפס כחיובי כולל מחשבות חיוביות על ההמשך - וממש מחכה שנגיע בתקווה לרגע בו נחזיק ילד בריא וחי בידינו ועד אז נשאר בפן הטכני בלבד.
הוא עוזר המון בבית ובכלל, בעיקר היות שאני כבר בשמירה - אבל בפן הרגשי הוא מרוחק מאד מההריון הזה.
גם בקודם כבר היה ככה.
 
בעלי בכלל לא מוכן לדבר על העתיד...
22/07/15 12:41
80צפיות
לא סיפר לנפש חיה על ההריון.
גם לא הכי מסכים לי לספר. אלא אם שואלים. שבוע 19+2 כן??
ממש לא ידבר איתי על שמות. וגם אני לא.
הוא מאוד מאמין שיהיה בסדר. עם זאת, הוא בעד לא לדסדקס בנושא יותר מידי ורק להתפלל ולקוות לטוב. כמובן שמגיע איתי לכל הבדיקות ודואג לכך שאקח כדורים וכו.
פשוט הגברים מפחדים להתאכזב שוב בדיוק כמונו.
בעלי..
22/07/15 12:54
72צפיות
אנחנו רק בהתחלה...
כשגיליתי בבדיקת שתן אמר תעדכני אחרי הדם.
כשעשיתי בדיקת דם אמר אחרי האולטרסאונד... אז אני מניחה שרק כשנעבור את 23 יש סיכוי שישתפר
זה מאוד מעניין
22/07/15 13:02
86צפיות
גם לנו קשה, בייחוד בהתחלה להתחיל לבנות מגדלים.
אבל בגלל שאנחנו חוות את זה אז זה יותר מוחשי לנו ויותר כיף להתעסק עם הפן הנחמד של העניין (שבסוף בעזרת ה נזכה בתינוק)
אני נהנית לדבר על שמות... אפילו מיינתי בגדים שמתאימים לבנים ונתתי במתנה הרבה מהבגדים של הבנות...
אני קובעת תור לסקירה ומחכה לו בהתרגשות.. מבחינתו זה יותר מדי אפשרויות להתאכזב.
למה נתת? אולי בעתיד
22/07/15 13:31
62צפיות
תהיה לך עוד בת?
שתדעי שחברה שלי נתנה כמעט הכל ואז נכנסה להריון וביקשה הכל בחזרה.
ילד רביעי.
אני אגיד לך למה
22/07/15 13:42
59צפיות
לגיסתי יש ילדה קטנה והיא נתנה לאמא שלה את כל הבגדים שנשארו לה (והם מהממים) והיא שומרת לי אותם לעתיד.
הבגדים של הבנות שלי מהממים אבל די... כבר ישנים ואני יודעת שאם יהיה לי עוד בן אני ממש אתבאס שאף אחד לא נהנה מהם.
באופן כללי אני מאמינה שהעולם הוא גלגל, ואם אני אתן עכשיו אז בעתיד אני אקבל יותר.
אני פשוט מפחדת שזה יסגור לי
22/07/15 13:52
63צפיות
את הדלת. כאילו נתתי ואני לא צריכה יותר.
ואני צריכה.., מקווה.
º
טוב זה שונה מן הסתם.. אני יודעת מה יש לי
22/07/15 14:05
21צפיות
ואו! מדהים שאצלי היה בדיוק להפך-
22/07/15 14:06
85צפיות
אני כמובן מתייחסת להריון עם מעיין.
לא רציתי שהוא יגע לי בבטן, והוא כיבד את זה. לא רציתי לדבר על שמות, למרות שהוא שאל אותי מדי פעם ומאוד רצה לדעת, והיה מודאג שאבחר שם שלא מוצא חן בעיניו. כל פעם אמרתי לו שאני פשוט לא מסוגלת לדבר על זה. הוא הבין. אמרתי לו שאין מצב שהוא לא יאהב את השם, והוא נרגע.
לגבי הבטן- כל כך הרבה פעמים רציתי להיות הריונית נורמאלית כזו כמו בסרטים, שהבעל מחבק ונוגע בבטן ומרגיש את התנועות. אבל לא הייתי הרי הריונית נורמאלית, ולכן אולי פעם בכל ההריון לקחתי את היד שלו ושמתי על הבטן שלי. מעבר לזה לא- והוא גם לא העז. כלומר- חיבוקים רגילים בטח שכן, אבל לא בבטן.
לגבי התורים- אני הייתי מתכווצת כל פעם שהייתי צריכה לקבוע תור למשהו. ממש גופנית. כל הגוף שלי היה בסטרס.
 
בקיצור- כרגיל בדברים הללו- אין כללים. אין נכון ולא נכון. וצריך לכבד את הדרך שבה כל אחד בוחר להתמודד.
אין ספק שכל אחד מגיב אחרת
22/07/15 14:38
51צפיות
אני מודה, אני אופטימית מטבעי. ואני החלטתי בתחילת ההריון שיהיה מה שיהיה, אני יעביר את הזמן הזה בטוב.
בגלל שהיתה לי תקופה ככ חשוכה וקשה אחרי ההפלה.... בהתחלה כל הזמן חשבתי, הלוואי ולא הייתי בהריון בכלל.... ואז חשבתי שהיה יותר גרוע אם הייתי מנסה שוב ושוב ולא מצליחה להרות. ולקחתי החלטה מודעת להעביר את הזמן בכיף. רוב הזמן זה מצליח לי.
ברור לי שבמצב כמו שלך שחווית הרבה אובדנים אז הבנאדם יותר על הקצה. זה רמת רגישות שנבנתה אצלך מהפלה להפלה.
בעלי מראש יותר רגיש ופסימי. אני מאשימה את העדה שלו... (מרוקאי)
עכשיו אני מבינה מהשרשור הזה שאני צריכה יותר להיזהר איתו לא להכריח אותו לשתף איתי פעולה. זכותו.
את צודקת לחלוטין לגביי.
22/07/15 14:52
58צפיות
אני מצטרפת לאופטימיות שלך ומקווה עבורך. כבר כתבתי פה למישהי אחרת, שאני כבר מאבדת את הסבלנות יחד איתכן. אין לי עצבים לחכות את כל הזמן הזה עד שתכתבו פה את הבשורה המשמחת, בעזרת השם.
 
º
דווקא על עצמי אני מרגישה שהזמן טס....
22/07/15 14:57
21צפיות
איזה יופי!-
22/07/15 15:27
41צפיות
זה ממש מדהים- בהריון עם מעיין הזמן לא זז לי. אשכרה לא זז. ומאז שנולדה- הוא טס לי. האמת שהיא שיותר מדי מהר
פשייייייי... בעז"ה ממך??
22/07/15 15:28
60צפיות
אני ואם הבנות משפיעות פה לטובה.
עוד תעדכני אותנו שאת צמה ב 9 באב.
רונית, איזו מצחיקה את
22/07/15 17:33
49צפיות
אני כתבתי את זה בגלל שאני יודעת שאם הבנות מאמינה, אז זרמתי איתה.
º
יודעת :) צחקתי.
22/07/15 18:17
20צפיות
אוי תשעה באב... איך אני בלחץ מזה
23/07/15 10:57
54צפיות
ואני חייבת לצום.. אין לי שום הקלות
בדר"כ סמויה, עוד לא חלק ממכן
23/07/15 12:33
55צפיות
אוהבת להכנס לפה כדי להתעודד...
אבל במיוחד בשבילך הייתי חייבת לכתוב - שאלתם רב ספציפית לגביך בצום הזה?
השנה בגלל שהצום נדחה הרבה יותר קל להקל לאישה בהריון. יש לי כמה חברות בהריון (ואני מדברת על אנשים שממש מקפידים על הלכה) והרב אמר להן לא לצום השנה.
שואלת מסקרנות
23/07/15 16:21
42צפיות
למה בגלל שהצום נדחה יותר קל להקל על אישה בהריון?
ולמה בשנה רגילה אשה בהריון מחויבת לצום?
אני אסביר למה חייבים לצום
23/07/15 16:56
45צפיות
בעיקרון, לעובר לא אמור להיות חוסר מיום אחד של צום. הוא מקבל הכל.
הבעיה היא רק האישה. אם אישה בהריון מרגישה טוב ולא מקיאה, אז אין לה יותר בעיה לצום מאישה רגילה.
מנסיון, כשצמתי בהריון הרגשתי מצוין.. זאת אומרת לא יותר גרוע מכל אחת.
פעם כשהבת שלי הגדולה עדיין ינקה אז וויתרתי על צום תשעה באב כי היה לי ממש קשה ולמניקה יותר קשה בצום...
כמובן שזה נוגע לאישה בריאה
º
את צודקת! שמעתי שהפעם לא צריך לצום! יאיי!
24/07/15 07:55
12צפיות
º
למה? מה הקשר לכך שהצום נדחה?
24/07/15 08:37
8צפיות
בגלל
24/07/15 09:02
29צפיות
שממילא הצום לא יוצא בתאריך האמיתי שלו... בגלל שבת. זה פחות משמעותי כשזה לא ביום עצמו
אני קראתי שיש להקל אבל יכול
24/07/15 09:19
32צפיות
להיות שעדיין צריך אישור מרב.
אני אישית אף פעם לא צמתי ב 9 באב אבל כן חושבת להתחיל.
בכל מקרה. במקרה שלי מאוד קל לי לצום וצמתי בכיפור גם עם הנקה. אבל השנה אני אבקש היתר לא לצום. זה יוצא בשבועות הקריטים של ההריון אם אחזיק עד אז. בעז"ה.
למה אין לך הקלות?
23/07/15 17:02
32צפיות
אני מעולם לא צמתי ב 9 באב אבל חושבת להתחיל. לא הפעם. כי אסור לי.
צום עלול להוביל ללידה מוקדמת ולמי שכבר בסיכון מראש זה בעייתי.
יש לציין שלא שאלתי רב אבל
23/07/15 17:04
33צפיות
זה ברור לי וגם ראיתי שאלות בנושא.
שבגלל שהפעם זה דחוי ניתן להקל.
האמת אני ובעלי ממש באותו ראש
22/07/15 15:26
48צפיות
שנינו חיים באופטימיות זהירה.
מתפללים ומקווים לטוב וממעטים לדבר על הלידה או העתיד. פשוט חיים.
רוב האנשים לא יודעים על ההריון ולכן לא מדסקסים איתנו בנושא.
שירה. איזה כיף לך שאת אחרי זה ויש לך את מעייני בידיים. אני מאוד אוהבת להיות בהריון וקשה לי מאוד עם החשש הזה עת הזמן.
בעלי הוא אופטימוס פריים
22/07/15 19:42
63צפיות
זה מאוד מאזן אותי.
אני מגיעה ממשפחה של ניצולי שואה. תמיד צריך לדאוג גם כשאין על מה וכשיש על מה זה בכי בלתי פוסק אחרת פותחים פה לשטן.
בקיצור, לא בא לי טבעי לחפש את הטוב ולקוות ולהאמין וכו'...
בעלי הוא הניגוד המוחלט. יהיה טוב עד שלא הוכח אחרת.
לפעמים הוא מנער אותי. ביתי נולדה בחודש שמיני במשקל 2 קילו. הייתי בסטרס אטומי. התאבדתי על כל הנקה. הרגשתי שאם קורה הדבר הכי קטן היא בסכנת חיים... ובעלי היה שמח, ורגוע (כלומר הוא עדיין טיפל ועשה וכו'... ) רק בלי התסביכים.
וגם עם הסיפור של ההריון הזה. שניסינו במשך שנתיים וחצי כולל הפלה באמצע, הוא תמיד אמר לי שיהיו לנו עוד ילדים וכו וכו'..
בהריון הזה הוא מאוד מאוד תמך בי, וכמובן לא סיפר לאף אחד כולל הוריו עד שהסכמתי (לספר לחמותי זה לספר לכל המשפחה).
אבל הוא תמיד מאמין שיהיה טוב.
חדשה פה - עזרה אם אפשר
22/07/15 06:57
147צפיות
שלום לכולכן.
ב 5.12.14 נאלצתי לעבור הפסקת הריון בסוף שבוע 23 בגלל תסמונת דאון.(אחרי המון טיפולים)
שבוע שעבר גיליתי שאני בהריון (ספונטני) ובאותו יום גיליתי שאני גם עם תסמונת אפלה וגם עם פקטור 5 הטרוזוגני - מה שמסביר את כל ההפלות (למעט האחרונה) שעברתי בחמש השנים האחרונות.
אצתי רצתי לפרופסור קופרמינץ וביקשתי גם הפניה לסיסי שליה. כי אם אני צריכה לסיים הריון הפעם שזה יהיה כמה שיותר מוקדם.
עם ההפניה וכרטיס מעקב הריון שמראה את ההיסטוריה המיילדותית הגרועה שלי ( כן צריך לפחות 3 הפלות לבדוק בעיות קרישיות - הזוי) פניתי לשיב"א ...אה מה מה ???
מסתבר שהעובדה שאני בת 40 (מה שמחייב סיסי שליה / מי שפיר במימון המדינה) וההיסטוריה שלי לא מספיקה.
הם מוכנים לעשות רק בגלל בעיות גנטיות. WTF ?
 אז עכשיו פיקססתי לאיכילוב - והם מחזירים תשובה תוך שבוע.
מה האטימות הזו?
בכל אופן - מה לדעתכן תהייה התשובה באיכילוב - מכירות סיטואציה דומה?
תודה שקראתן
 
לא יודעת לענות לך על זה
22/07/15 08:16
60צפיות
רק רציתי לשתף אותך שגם לי גילו אפלה ופקטור 5 הטרוזיגוט וגם אני גיליתי שבוע שעבר שאני בהריון. אני גם מטופלת אצל קופרמינץ ולי המליץ על קלקסן 80 ואספירין. מאחלת לשתינו שבפעם זה יצליח עד הסוף. בהצלחה עם הביוקרטיה המעצבנת.. 
וואלה
22/07/15 12:49
35צפיות
יו איזה קטע.
אנחנו ממש במקביל
º
בשעה טובה. ולא הבנתי מה את רוצה שהם יעשו?
22/07/15 09:07
21צפיות
לא הבנתי, מה פיקססת לאיכילוב?
22/07/15 10:44
43צפיות
בכל מקרה, מצטערת לשמוע על האובדן האחרון ועל כך שהוא לא היה יחיד.
אני מאוד מבינה אותך שאת רוצה לבדוק בעיות גנטיות כמה שיותר מהר.
מה שכן, אם יש לך אפשרות אני מאוד ממליצה על בדיקת ניפט - יש 5 חברות שעושות את הבדיקה (אישית עשיתי עם ניפטי, אבל זה היה מתוך נוחות ולא מסיבה קונקרטית).
 
הבדיקה היא בדיקת דם שבה הם בודקים דנא של העובר שנמצא אצלך במחזור הדם. הדיוק הוא מעל 99.9% (לתסמונת דאון, טריזומיה 18 ו13) והכי טוב - ניתן לבצע כבר משבוע 10 (אם אני לא טועה סיסי שיליה זה רק משבוע 12). את התוצאה מקבלים כבר אחרי שבוע כך שמי שמעוניינת לקבל תוצאות מאוד מהימנות מהר - זאת בהחלט אופציה בשבילה.
אני מעל לגיל 35 ובחרתי לעשות את זה במקום מי שפיר ואני מאוד שמחה כי זה מוריד את מפלס הלחץ.
 
הסיבה היחידה לא לעשות את הבדיקה היא כלכלית - בדיקה לא זולה - היא עולה כמה אלפים ובדיוק כמה תלוי בבדיקה ובביטוח שלך. בנוסף, אם חלילה הבדיקה חוזרת חיובית, וההריון מתקדם מספיק אז יתכן והועדה להפסקת הריון תדרוש מי שפיר או סיסי שיליה בכל מקרה. אבל כאמור, אם תעשי זאת בשבוע 10 והתוצאות בשבוע 11 אז בשבוע 12 תוכלי לבצע סיסי שיליה ותדעי כבר משבוע 11.
לדעתי השקט הנפשי שוה את זה.
וחוץ מזה בתור בונוס גם יודעים את מין העובר (אם את בוחרת כך).
 
מאחלת לך המון הצלחה עם הבירוקרטיה המעצבנת. הרבה סבלנות.... וחוץ מזה (בשקט ובלחש - בשעה טובה ושרק ימשיך טוב טפו טפו טפו).
תודה
22/07/15 12:52
38צפיות
הקטע שבהריון הקודם השקיפות והחלבון עוברי היו סבבה - ללא עדות לתסמות דאון ורק במי שפיר זה נמצא ולכן... אני עושה מה שבטוח שזה או סיסי שליה או מי שפיק.
ברור שאני מעדיפה סיסי שליה שעושים משבוע 10-13 וכך אם צריך עושים הפלה לפני שכל העולם יודע...
רגע רגע
22/07/15 13:47
39צפיות
בואי נעשה סדר. מגיע לך מי שפיר על חשבון המדינה. אוטומטית בגלל שכבר היה לך הריון עם טריזומיה.
דבר שני, סיסי שלייה לא כזה סבבה וברור שעושים... זה יותר מסכן את ההריון וגם לא נעים.
אני במקומך הייתי הולכת על בדיקת הדם. זה מגלה תסמונות בסבירות מאוד גבוהה... ויש החזר מהקופה למי שיש מושלם. לפחות בלאומית..
בתור אחת שגם הפילה בגלל טריזומיה, וגם גילינו רק בשלב מתקדם בגלל שזה היה טריזומיה 13 ולא עולים על זה בשקיפות.. אני גם רציתי לעשות את בדיקת הדם אבל ירדתי מזה בגלל הגיל שלי. מגיל 35 בטוח הייתי עושה.
º
גם אני בעד בדיקת הדם
22/07/15 14:09
13צפיות
כמובן שהבחירה בידייך
22/07/15 16:00
41צפיות
אבל בדיקת ניפט אינה דומה לבדיקת סקר כמו אלו שאת מדברת עליהן. אלו מדברות על סיכוי סטטיסטי בעוד בדיקת ניפט ממש בודקת את הכרומוזומים בעובר.
אולי שוה לך לברר על זה עם הרופא שלך.
בכל מקרה, בהצלחה.
º
תודה רבה
23/07/15 06:20
9צפיות
מעדכנת
24/07/15 06:31
65צפיות
שאתמול אחהצ יצרו איתי קשר מאיכילוב ונקבע לי תור לסיסי שלייה.

º
בהצלחה יקירה
24/07/15 09:19
9צפיות
º
יופי. נקוה שהתוצאות יהיו טובות.
24/07/15 14:49
7צפיות
º
בהצלחה רבה ושנשמע עדכונים משמחים.
24/07/15 16:36
8צפיות
ויקטור החתול-
20/07/15 08:44
185צפיות
יש איזה חדש לגבי הבדיקה? אם אני זוכרת נכון, עשיתם סיסי שילייה? (אני מקווה שאני לא מתבלבלת. ואם כן- אז סליחה).
את לא מתבלבלת.
20/07/15 09:55
104צפיות
אני גם ממתינה לעדכון.
תודה שזכרתן, אתן מקסימות.
20/07/15 15:32
122צפיות
יש עידכונים והרבה, אבל כל יום כמעט יש שינוי ובעיקר הכל מרגיש כ"כ תלוי על בלימה... שאני בעיקר מפחדת.
מרגיש לי יהיר בהריון כ"כ מסובך כמו שלי, לעדכן שבינתיים תקין.

ובכל זאת, אתן לכן בשמחה להוביל אותי קצת לאור ואשתף שעברנו כמה מכשולים עצומים ונתקלנו בכמה חדשים בדרך:
קיבלנו תשובה ראשונית שביסי השליה תקין. כללי וגם התסמונת של בן זוגי לא עברה הלאה. נצחנו סטטיסטיקה מטורפת של 50% !!!
אבל מחכים לתשובה סופית (חוזרים על הבדיקה לוודא שאין מצב נדיר של מוזאיקה).
לפני שעה חזרנו מסקירה מוקדמת. וגם הכל תקין. הרופאה היתה מקסימה ויסודית וביקשה שנחזור לסקירה משלימה בעוד 3 שבועות בגלל ההיסטוריה שלנו. וזה מרגיע ומלחיץ בו זמנית.
וגילינו שזה בן.
ידעתי שזה בן. היתה לי הרגשה ממש חזקה והרגשתי שזה משמח אותי... זה לא במקום הבת שאיבדתי...
אבל כשהיא אמרה את זה היום, בכל זאת הרגשתי דקירה חדה של אכזבה. אולי לא תהיה לי כבר את הבת שכ"כ רציתי.
ובינתיים הוציאו אותי לשמירה לפני שבוע... הרופאים מאד לחוצים מלחץ הדם (כרגע תקין אבל זה מאד מושפע מכל מצב של לחץ או מאמץ), התחלתי עם זריקות פרוגסטרון בנוסף לנרות ומצאו לי סוכר גבוה בדם וכעת חוששים מסוכרת הריון כתוצאה מהסטרואידים שאני מקבלת... וזה עלול להוסיף עוד סיכון ועוד משהו לעקוב אחריו ועוד זריקות...
מקווה שהבדיקה של העמסת סוכר מחר תצא תקינה. אתמודד עם כל מה שצריך, רק שהפעם נצליח.
הריון מסובך כ"כ, מפחיד כ"כ... המילה חרדה לא מעבירה טוב את התחושות שלי.
איזה יופי
20/07/15 16:08
44צפיות
ממש שימחת אותי! הלוואי שימשיך תקין ושייוולד לכם בן בריא ומהמם!
טוב, אז בואי באמת נלך צעד אחר צעד-
20/07/15 19:43
59צפיות
הבשורות לגבי סיסיי השיליה נפלאות.
הסקירה המוקדמת התקינה- גם נפלא.
עכשיו צריך להתמודד עם שאר הדברים המורכבים. טוב שהרופאים המלווים את ההריון לחוצים ונוהגים בזהירות יתר. טוב שאת נמצאת במעקבים צפופים אחר לחץ הדם, בדיקת סכרת וכו'. בצורה כזו, אם חס וחלילה יהיה באמת איזשהו סיבוך, אפשר יהיה לתפוס אותו בזמן ולטפל. אכן לחץ דם ורמת סוכר צריכים להיות מאוזנים, ולכן מעולה שעוקבים אחרייך בשבע עיניים.
מה לגבי מצב השילייה? יש דרך לעקוב אחר זה? (אני שואלת משום שנדמה לי שבאחת הפעמים היתה עם השיליה בעיה. שוב- זה מה שאני זוכרת...).
 
בכל מקרה, אני יודעת כמה החרדה היא בלתי נסבלת. הייתי שם, וזה היה מבחינתי ממש עינוי נפשי. כמה אני מאחלת לך שתוכלי לנשום עוד כמה חודשים כאשר הקטנצ'יק ייוולד. אוף! אני מה זה מקווה עבורך.
 
אז ככה...
22/07/15 10:57
46צפיות
קודם כל תודה על התקווה והאיחולים !
לגבי השלייה - בודקים אותה בבדיקות סקר לפי מדדי HCG - בסקר שליש ראשון היה תקין ועוד שבועיים אעשה את הסקר השני ובתקווה שימשיך תקין.
בודקים אותה באולטרסאונד לוודא שאין דימומים, בודקים זרימות לוודא שזרימת הדם תקינה ואינה מופרעת, בודקים חלבון בשתן לוודא שאין רעלת חלילה ובקרוב יתחילו עם מעקבי גדילה של העובר כמדד לתקינות השליה והעובר עצמו כמובן.
למעשה, למרות שזה שלב מוקדם, "נפלנו" על רופאה מקסימה כ"כ בסקירה הראשונה ומקצועית כ"כ, שהחליטה שלמרות שהסקירה היתה תקינה לחלוטין, להזמין אותנו לסקירת המשך 3 שבועות לאחר מכן כדי לוודא שהכל ממשיך תקין ושחלילה לא מתחיל איזשהו פיגור בגדילה.
 
ועדיין - הכל מרגיש מאד לא בטוח, קרקע לא יציבה. מרגישה כאילו אני כל הזמן חיה בפחד מהיום שיודיעו לי שמשהו חלילה לא תקין... 
איזה קטע
22/07/15 13:05
37צפיות
בהריון הקודם היה לי שטף דם ליד השלייה, אני משערת שזה המטומה? לא עשיתי בטעות את הבדיקת דם של השקיפות... אבל אם הייתי עושה זה היה משנה לי את הערכים? כי אני תמיד תוהה אם הייתי עושה אותה, אם משהו שם היה מעלה חשד לטריזומיה...
אכן היתה לך כנראה המטומה
22/07/15 16:03
34צפיות
המטומה היא למעשה דימום בין השליה לקיר הרחם אליו היא צמודה, מה שעשוי למעשה לגרום בעצם להיפרדות השלייה. אם חלילה הדימום מחמיר ומתרחב עד לשלב שהוא ממש מפריד את השלייה מהרחם לחלוטין, היא תפסיק לתפקד, היות שאספקת הדם אליה תפסק. היפרדות רצינית - עלולה לכן לפגוע חלקית בתפקוד השליה, ועדיין לרוב זה מצב זמני, הגוף יודע ומצליח לרוב להתמודד ולספוג את הדימום הזה והשלייה ממשיכה לתפקד.
 
דימום קל ליד השלייה, ככל הנראה לא השפיע על תפקוד השלייה ולכן אני מעריכה שלא היו רואים השפעה ועלייה במדדים של תפקודי השלייה בשקיפות.
לגבי הטריזומיה, שקיפות בודקת הרי סיכון לטריזומיה 18, אך לא ל13. כנראה שעדיין לא הייתם מגלים, עד שלב מאוחר יותר בסקירה , כפי שקרה בפועל :(. 
º
מעצבן. שמים כזה דגש על שתי הטריזומיות האלה ועל 13 כלום
23/07/15 11:12
9צפיות
ואו! נשמע שאתם והרופאים
22/07/15 14:13
31צפיות
עושים הכל כדי שיצליח ושתצאו עם ידיים מלאות מההריון המורכב הזה.
מכירה היטב את ההרגשה הזו שתיארת במשפט האחרון. הכי מכירה. חוויתי זאת יום יום בהריון עם מעיין. כמה שאני מקווה שיהיה כבר טוב ושתהיי כבר אמא!!! אין לי כבר סבלנות לחכות לבשורות פה של הבנות. זה נראה לי כמו נצח. יאללה- שיעבור כבר הזמן הזה!
כך עוד עבדתי
22/07/15 16:06
23צפיות
הזמן הפעם עבר לי ממש במהירות.
העבודה שלי מאד לחוצה ושעות העבודה עוברות מאד מהר.
הייתי מסיימת 8-9 שעות בלי להרגיש בכלל ואז מתמוטטת מעייפות בערב בבית ונרדמת מוקדם ובקלות יחסית והימים עברו מהר.
עכשיו שאני בשמירה - הזמן זז בהילוך איטי ממש. כל יום הוא נצח.
לדעתי - ממרום שמירה מס' 2 כבר, זה החסרון הגדול של שמירת הריון. הזמן ממש מאט את קצבו וגם כך זו תקופה ארוכה מאד ולחוצה מאד, אז כל מה שעשוי להקל על הזמן לעבור, הוא בגדר מבורך מבחינתי.
טוב לקרוא
20/07/15 23:09
37צפיות
אני שמחה לקרוא על הבדיקות המוצלחות. 
מקווה שימשיך כך, צעד צעד, מבדיקה מוצלחת אחת לבדיקה המוצלחת הבאה אחריה. 
 
בהצלחה בהעמסה מחר!
מאוד שמחה בשבילך!
21/07/15 09:09
34צפיות
מאחלת לך המשך הריון תקין על אף התסבוכות. גם אני עם זריקות וטיפול תרופתי ומקווה לטוב. ממש כיף שיש לך בולבולון בבטן. נכון שזו לא בת אבל מי אמר שלא תהיה לך??
למרות הקשיים - נשמע מצוין
21/07/15 10:16
25צפיות
ואני סופר שמחה בשבילך, ומחכה לעוד עדכונים טובים!
שמחה בשבילך!
21/07/15 10:48
39צפיות
מאחלת לך שימשיך תקין  באיזה שבוע את?
בינתיים תהני עד כמה שאפשר מהשמירה, למזלך יש לך המון חתולים להתפנק איתם 
ויקטור? יש לך חתולים?
21/07/15 10:50
61צפיות
היה לך טוקסופלזמה בעבר?
צריך להיזהר מקקי של חתולים
זה אחד הדברים היחידים שמרגישים בשליטתי
22/07/15 11:01
68צפיות
כל חיי הייתי במגע עם חתולים כולל ובעיקר חתולי רחוב.
איכשהו מעולם לא נדבקתי בטוקסופלסמה.
כדי להידבק צריך למעשה לבלוע צואת חתול חולה במחלה - אמנם יש לי חשקים מוזרים מפעם לפעם בהריון , אבל לא עד כדי כך :).
בכל מקרה - בגלל השמירה הומלץ לי למעט במאמץ כולל התכופפות - אז הטיפול בארגזים עבר לבן זוגי.
בעעעעע
22/07/15 12:01
45צפיות
לבלוע??
נראה לי שהכוונה היא לנקות את הקקי ואז לגעת בפה בטעות. טוב שזה עבר לטיפול בן זוגך....
אגב, הנגיף מצוי באופן טבעי גם באדמה
22/07/15 12:53
36צפיות
ולכן מי שאין לה נוגדנים (כמוני, למשל) רצוי מאוד שלא תעסוק בגננות בגינה או באדניות בלי כפפות.
באמת? אז אני בטוח מכוסה
22/07/15 13:06
35צפיות
גם גדלתי במושב עד גיל 3... ואלוהים יודע שהייתי ילדת זבל.. וגם היום יש לנו גינה ושתלתי בה כמה עצים ושיחים יחד עם בעלי
שומדבר לא בטוח! לא עשית את הבדיקה בתחילת ההריון?
22/07/15 13:43
32צפיות
אם בעבר עשית וגילו שיש לך נוגדנים אין מה לדאוג.
אני חזרתי על הבדיקה בתחילת ההריון הזה ושוב לפני כשבוע, לוודא שלא נדבקתי.
כנ"ל CMV (עושים את הבדיקות יחד).
º
אללה יסטור
22/07/15 13:54
10צפיות
גם אני חזרתי על הבדיקה שוב
22/07/15 16:16
31צפיות
כי אין לי נוגדנים. אבל אני לא אוכלת פירות וירקות לא אוכלת בשר לא מבושל ואין לי חתולים. לא מתקרבת לחולות וכאלה.
גם אני חשבתי שבוודאות יש לי נוגדנים
22/07/15 16:08
33צפיות
כל חיי ביליתי עם חתולים וכילד אין לך טיפת זהירות או רגישות להגיינה :) וגם כבוגרת - אני מאד אוהבת לאכול ירקות (גם פירות) מבלי לשתוף אותם. ואם יש לי הזדמנות, הישר מהשדה.
הייתי בטוחה שיש לי נוגדנים והופתעתי שלא.
גם אני, למרות שמגדלת
22/07/15 14:16
38צפיות
חתולים מגיל 17, לא נדבקתי בטוקסו'. ולכן, כל הריון בדקו מספר פעמים את העניין.
אני חייבת לציין, שבהריון עם מעיין בעלי החליף את החול פעם השבוע, אבל אני הייתי זו שנקתה אותה ביום-יום. תמיד הקפדתי לשטוף היטב ידיים, וזהו. זה היה הדבר האחרון שהטריד אותי.
אבל אצלנו יש שני חתולים, ואצלך הרבה יותר, אז גם המאמץ של ההתכופפות הוא רב יותר.
תגידי, כל החתולים בדירה? או שמדובר על בית עם חצר? ואם זה בבית- אז כמה ארגזי חול יש לכם?
8 חתולים, אחד חי בחצר הבניין
22/07/15 16:13
38צפיות
בעבר נהג להיכנס ולצאת מהתריסים כאוות נפשו והיום חי לחלוטין בחוץ מבחירה.
בעיקרון - מס' הארגזים (וכנ"ל כלי האוכל והמים) צריכים להיות כמס' החתולים בבית +1, כך שאצלנו צריך 8 ארגזים.
בפועל אנחנו גרים בדירה בת"א והדירה קטנה עם 3 חדרים בלבד ואחד מהם מנוטרל היות וגרה בו חתולה אחת שאינה יכולה להיות עם האחרים ודורשת הפרדה - בחדר השינה שלנו.
יש לנו 4 ארגזים וחייבים לנקות כל יום, ע"מ שלא ירגישו את הריח. ארגז אחד שהוא אהוב על רוב החתולים במיוחד ולכן נמצא בשימוש מוגבר - אני מנקה לאורך כל היום. אני לא מחכה לבן זוגי שעובד עד הערב. אני מאד רגישה לריח וגם מאמינה שהם מאד אוהבים שנקי ונעים להם... ולכן מנקה אותו כל הזמן.
גם אני מקפידה לרחוץ ידיים עם סבון היטב ולא נלחצת מהעניין. ההתכופפות מלחיצה אותי יותר..
וואו. וואו. תיהיי בריאה
22/07/15 17:22
32צפיות
כל הכבוד לך. אני ובעלי הגיינים בטירוף. אוהבים סדר, ניקיון וקשה לנו עם ריח ושיערות בבית. אני מאוד אוהבת כלבים אבל זה מאוד מגביל. בילדותי תמיד היה לי כלב. הייתי ישנה איתם. מתנשקת איתם ומה לא. היום נהייתי הגיינית ופחדנית יתר על המידה ובהגזמה.
ואו! תקשיבי- זה גו'ב בפני עצמו-
22/07/15 21:53
26צפיות
הצחיק אותי מאוד התיאור שלך לגבי ארגז החול האהוב על החתולים במיוחד והחתולה שצריכה להיות בנפרד מהשאר. אני מכירה את זה מהחתולה הקודמת שהיתה לי (הלכה לעולמה בשיבה טובה לפני כשנתיים). היא היתה נוירוטית, והחתולה הצעירה שהבאנו התקיפה אותה כל הזמן. אז מצאנו דרך לחלק את הדירה לשני אגפים (הוספנו דלת מיוחדת שעלתה איזה 2000 ש"ח)- היה אגף מיצי, והיה אגף שאנטי.
אחרי ששאנטי נפטרה, לקחנו גור, והצלחנו תוך שבועיים להרגיל אותם אחד לשני. הם מסתדרים היטב ביניהם, אבל הדלת עודה עומדת:)
 
 אני עובדת בבית ומטופלים ומודרכות באים אליי, ולכן גם אני מנקה כל פעם אחרי שהם עושים מה שעושים, כדי שלא יסריח. בקיצור- אנחנו די עבדים שלהם. שיהיו בריאים.
 
º
שבוע 15+
22/07/15 10:58
26צפיות
שלום ויקטור,
21/07/15 19:37
57צפיות
באמת נשמע מסובך... והמון דברים - אין לי ניסיון איתם. לחץ הדם הגבוה - זה באופן כללי או שבזמן ההריון? אם באופן כללי אני יודעת שיש רופאים מומחים לנושא של לחץ דם כי זה די מומחיות להתאים תרופה לכל אדם באופן אישי.
 
לגבי הבן. אני מבינה אותך מצד אחד אבל האופי של הילד הוא כל כך הרבה יותר מורכב מהמין שלו. כלומר, לדעת מה המין זה נחמד, וזה חוסך לחשוב על שמות לשני המינים אבל תכלס זה לא באמת אומר לך *מי* הוא יהיה.
לי יש בת אחת בבית והתבשרתי השבוע שיש עוד בת חמודה בבטן. הבת שיש לי בבית היא שדה משחת.. טום בוי אמיתית, איפה היא ואיפה שמלות... היא מתעניינת בהכל ומנסה הכל והיא מתוקה ופלפלית ומדהימה. וזאת שבבטן - אולי זאת דווקא תאהב שמלות וקוקיות או שהיא בניגוד לאחותה תאהב לשחות במים (לביתי יש פחד היסטרי ממים)... וכו...
בקיצור, לגיטימי להרגיש דקירה קטנה, בעיקר לאחר שזה הגיע מכיוון של אובדן, אבל גם תדעי שעוד הכל יכול להיות עם הבן הקטן הזה!
 
באמת בהצלחה עם כל העניינים. בינתיים, למרות לחץ הדם הגבוה והסטרואידים הבדיקות תקינות וזה נותן קצת מרווח נשימה - נכון?
בזהירות רבה רבה
19/07/15 12:26
223צפיות
מעיזה לכתוב פה.. אני שבועיים אחרי החזרת עובר בטיפולי פוריות.. יום שישי בטא הייתה 433 היום 950.. 
ביום שישי שמחתי כל כך שזה הצליח, הייתי בטוחה שאני לפני קבלת מחזור.. ומשבת החלו החרדות
כל רגע בטוחה שאראה דם בשירותים.. האובדנים שחוויתי בשנתיים האחרונות צפים להם.. ואני בעיקר לא מאמינה שיכול להסתיים אחרת
כאילו כל רגע משהו עלול לקרות. 
אני לוקחת קלקסן 80 מההחזרה. ואספירין מיום שישי. מקווה שאכן זה יעזור לעניין הקרישיות שיש לי apla 
לא יודעת מאיפה ממשיכים מכאן. רווית אובדנים שכמותי. יודעת שאצטרך ללכת צעד צעד ובזהירות רבה. ועדיין.. לא מצליחה לישון. חזרתי מוקדם מהעבודה לא הצלחתי לתפקד שם.. כל הזמן מחפשת מה יכול להיות. הייתי בטוחה שלא אראה הכפלה היום. ועכשיו דואגת שהבטא גבוה מדי. לפי החישובים בivf אני בשבוע 4 פלוס 3.. שזה ממש התחלה והבטא נראת לי גבוהה מדי. וכבר המחשבות נודדות למה לא יכול להיות בסדר? כאילו שאם אני יחשוב על זה קודם אז אני אהיה מוכנה.. בקיצר שרוטה ממש. לא האמנתי שאצליח להיקלט כל כך מהר בהפרייה.. אני גם רק 3 חודשים מהאובדן הקודם. ובמקום לשמוח אני ממש בחרדות.. מה עושים???
 
אני עונה לך בשיא האובייקטיביות
19/07/15 12:33
112צפיות
קודם כל, אני שמחה בשבילך.
דבר שני, בטא 950 היא ממש ממש טובה והגיונית לשבוע 4+3. אובייקטיבית - אין לך סיבה לדאגה בעניין הזה.
אספירין וקלקסן מכסים אפלה, כך שאם עדיין לא ניסית את הקוקטייל הזה, אני די משוכנעת שאת יכולה להיות רגועה עכשיו. 
אני מקווה ומאמינה שהפעם ההריון הזה יסתיים בזמן ועם ידיים מלאות, ולא נותר לי אלא לשלוח לך ברכות ואיחולים ואנרגיות טובות. אובייקטיבית, יש לך סיבות טובות להיות אופטימית. 
תודה יקרה
19/07/15 12:48
61צפיות
לגבי האפלה.. גילו לי אותה רק לאחר ההפלה האחרונה לפני 3 וחצי חודשים.. הייתי בשבוע 15 כך שזו פעם ראשונה שאני משתמשת בקלקסן ובאספירין..לצערי גם עברתי לידה שקטה בשבוע 33 לפני שנה ו8 חודשים.. עקב מום נדיר ולא גנטי. כך שלא חסר לי ממה לחשוש.. תודה על האיחולים והברכות כל כך מקווה שהפעם זו הפעם.. 
יואו. איזה כיף שאת כאן!!!
19/07/15 13:02
76צפיות
מאחלת לך המון הצלחה.
תודה רונית
19/07/15 13:15
57צפיות
אזדקק לזה..
º
כולנו :)
19/07/15 13:31
18צפיות
מה עושים? חרדים קצת
19/07/15 15:30
55צפיות
מבינה אותך מאוד.. גם אני נכנסתי להריון 3 חודשים אחרי הפלה... פעמיים...
יש תחושה שזה מהר מדי אבל גם תחושה טובה של הצלחה.
אנחנו ככ משתדלות לא להתקשר לעובר... אני אומרת שתרשי לעצמך להיקשר לעובר ולשמוח. זה לא ישנה אם חלילה משהו יקרה.
אני יודעת שכרגע קשה לך להסתכל קדימה אבל זה אפשרי!
בהצלחה
קודם כל, אני כל כך מקווה עבורך-
19/07/15 17:19
61צפיות
מעומק הלב. אני יודעת כמה הדרך היתה מייסרת וקשה מנשוא.
החרדות מובנות לחלוטין והכי נורמאליות שיש. יחד עם זאת, לפעמים החרדות הן פשוט בלתי נסבלות ובלתי אפשריות ומשפיעות על התפקוד, על מצב הרוח וגם על הגוף (אצלי זה בא לידי ביטוי בחוסר שינה כמעט מוחלט ובמגרנות כרוניות קשות ביותר).
אני טופלתי בטיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון בהריון עם מעיין משבוע 19, וחבל מאוד שלא הגעתי לפסיכיאטרית הנשים לפני כן. בשבוע 7 חשבתי שאני מאבדת את השפיות שלי ופניתי לפסיכיאטר, אבל הוא לא המליץ לי על תרופות (למרות שיש תרופות שמתאימות גם לשליש הראשון), וזו היתה טעות להמשיך כך. סבלתי נורא נורא, וחבל. ניתן לעזור גם עם טיפול תרופתי הולם.
אז אולי כדאי לך להתייעץ לגבי זה (שם הפסיכיאטרית שהלכתי אליה ואצלה הייתי גם במעקבים- ד"ר ורד בר- היא מעולה).
אגב, אני הוגדרתי על-ידה כפוסט-טראומטית. אמנם הגדרה קשה, אבל ממש מדויקת...
 
 
תודה שירה
21/07/15 17:51
19צפיות
אכן רגשות מעורבים של שמחה שהצליח כל כך מהר בהפרייה ראשונה ומצד שני החרדות.. יש מצב שאשקול לגבי פסיכאטרית נשים.. בינתיים עשיתי גם היום בטא שהכפילה את עצמה יפה. יום חמישי א.ס. ראשון ביחידה בה אני מטופלת. שלב שלב.. אין דרך אחרת לשרוד את זה
איזה יופי
20/07/15 23:21
35צפיות
מאחלת לך הריון בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
 
ממשיכים לאט לאט. בזהירות רבה, בדיוק כמו שכתבת. לגמרי לא פשוט.
שולחת לך המון המון כוח למסע הזה. 
º
תודה על האיחול.. אמן ואמן
21/07/15 17:52
8צפיות
חרדות...
20/07/15 14:24
131צפיות
היום נכנסתי לשבוע 19 ב"ה.
אתמול כמעט ולא הרגשתי תנועות כלל אלא רק במאמץ רב. אכלתי עוגות שכבתי ועדיין כמעט כלום. גם היום בבוקר.
אחרי שלא ישנתי בלילה ולא תפקדתי בעבודה החלטתי ללכת לרופא באמצע היום. עשו לי מוניטור לבדיקת צירים ואולטרסאונד והרופא אמר שהכל בסדר והעובר זז. אני פשוט לא מרגישה כל תנועה.
מאז שאני מרגישה תנועות רק נהייתי חרדה יותר. חשבתי שזה יעזור לי וזה ממש לא כך.
תוך כדי כתיבת הפוסט הרגשתי בעיטונת אבל אני ממש לא מתמודדת עם זה טוב.
איך אני מבינה אותך..
20/07/15 16:10
54צפיות
מה שעזר לי תמיד זה מה שהרופאה שלי אמרה: עד שבוע 20 לא מרגישים תנועות. אז הרגעתי את עצמי שהוא בועט אבל עדיין לא צפוף לו והוא בועט לתוך המים...
טוב שהלכת לבדוק.. מקווה שתיכף יהיו יותר בעיטות ותצליחי להירגע
הרגשתי תנועות הערב
20/07/15 20:11
37צפיות
מקווה להמשיך להרגיש ושהעוברון לא ילחיץ אותי.
טוב שהלכת להיבדק-
20/07/15 19:50
44צפיות
הרי אפשר פשוט להשתגע מזה! אני יודעת. ויש בזה משהו מאוד נכון- מרגע שמתחילים להרגיש תנועות, מצד אחד זה טיפה מרגיע, ומצד שני- כל הזמן מחפשים את התנועות, ואם לא מרגישים כמה שעות- נכנסים לחרדה עוד יותר גדולה.
אגב, רק שתדעי שהעובר זז המון. את מרבית התנועות אנחנו בכלל לא מרגישות.
מה אני אגיד לך? צריך לעבור שעה אחר שעה, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע...בסוף הזמן זז. איכשהו. נורא לאט, בקצב של צב ובזחילה, אבל זז.
הזמן עובר כל כך לאט....
20/07/15 20:09
33צפיות
ומצד שני כבר הגענו לשבוע 19.
בגלל שאצלי מדובר היה בלידה מוקדמת החשש הכי גדול שלי הוא כמובן לידה בשבועות הקריטיים. אני כל כך רוצה להיות אחרי שבוע 28 לפחות. ולא שזה יבטיח לי משהו אבל לפחות ירגיע מעט. והדרך לשם עוד ארוכה.
נכון, הזמן עובר לאט...
20/07/15 20:39
22צפיות
תתכונני לזה שרמת החרדה תתגבר לקראת הגיעך לשבוע הקריטי בפעם הקודמת. כלומר- אני מקווה שהחרדה לא תתגבר, אבל רוב הסיכויים שכן. הדרך עוד ארוכה, אבל עברת כבר חצי ממנה, וגם זה לטובה מאוד.
ככל שאני מתקרבת לשבוע
21/07/15 09:06
35צפיות
שהכל קרה החרדות גוברות.
מדמיינת כאבים, לחצים. דבר ראשון בבוקר בודקת שהמכנס שלי יבש. בקיצור. לא פשוט. אבל מודה על ההריון הזה ואפילו על ההתמודדות. העיקר שהוא כאן.
º
ברור. ברור לחלוטין.
21/07/15 09:12
10צפיות
ההתמודדות הזו מאוד לא פשוטה
20/07/15 23:18
49צפיות
אני יודעת שאת יודעת שבשלב הזה את לא אמורה להרגיש תנועות בכל יום. 
אבל אני גם יודעת שהעובדה הזו לא מרגיעה בכלל. 
שולחת לך המון כוח לשבועיים שלושה הקרובים (עד שהתנועות ייעשו יותר חזקות ותוכלי להרגיש אותן יום יום אפילו מבלי להתאמץ)
תחזיקי מעמד
תודה
21/07/15 08:55
23צפיות
אגב. אני כל כך מאושרת להיות בהריון שמוכנה "לסבול" את החרדות. רק שהכל יהיה תקין.
זקוקה לעצה
18/07/15 00:10
179צפיות
היי בנות,
לפני 3.5 חודשים עברתי הפסקת הריון ולידה שקטה בסוף שבוע 32. מהרגע שאחרי היה לי ברור שאני רוצה להיכנס להריון מהר ואכן אתמול בבוקר הופיעו להם שני פסים בבדיקה הביתית. חשוב לציין שלא נמצאה סיבה למום שבגללו הפסקנו את ההריון ולפי הרופאים שהתייעצתי איתם זה משהו ש״פשוט קרה״ ולא אמור לחזור בהריונות הבאים.
חשבתי שהסטייק החיובי יפרק אותי, אבל אני מוצאת שאני די אפטית. עם זאת, אני מרגישה שלאט לאט מתחילות להתגנב להן החרדות...
אז, אשמח לטיפים לאיך עוברים את ההריון בצורה שפויה..
תודה מראש :)
היי שיר'קה
18/07/15 09:46
96צפיות
קודם כל בשעה טובה על גילוי ההריון וברוכה הבאה לפורום, מקווה בשבילך שימשיך תקין ומשעמם (מאוד אהבתי שבנות אחרות איחלו לי את זה )
לא ציינת אם היו אובדנים אחרים בעברך אז אני יוצאת מנקודת הנחה שזהו האובדן היחיד שעברת. לא ציינת גם אם זה היה הריון ראשון ואם יש לך כבר ילדים בבית, אני חושבת שיש לכך השפעה (כלומר אם חווית הריון ולידה תקינים בעבר או לא).
אנסה לכתוב לך כמה מחשבות מניסיוני, לא מבטיחה שזה יצא בצורה מאורגנת... 
קודם כל, אני חושבת שלפעמים יש פערים גדולים בין מה שאנחנו מצפות להרגיש לבין מה שקורה בפועל, וזה מפתיע. אני מציעה לך לקבל את זה, כי אין נכון ולא נכון - הרבה נשים מרגישות אפאטיות וחוסר יכולת להתחבר להריון החדש לאחר אובדן, מהחשש המוצדק מלאבד גם אותו. החרדות שלך גם מאוד מאוד טבעיות, בטח בשלב כ"כ מוקדם. האם את מרגישה שהחרדות הן בעוצמות גבוהות ברמה שזה מפריע לך לתפקד? או שמדובר יותר במחשבות רעות שמתגנבות מדי פעם? האם התחלת בטיפול כלשהו לאחר האובדן? האם יש לך מקום לפרוק את המחשבות הללו או שלא?
לי אין עדיין ילדים, עברתי 2 הפלות בעקבות הפסקות דופק - אחת בשבוע 13 ואחת בשבוע 10. בשבועות מוקדמים כאלו יש כמובן סיכוי הרבה יותר גבוה להפלה ולאחר כל הבירורים שעשיתי כמובן שלא נמצאה סיבה להפלות מעבר ל"סטטיסטיקה". אז מצד אחד, זה מעודד לדעת שאין בעיה ספציפית שיכולה לחזור בהריונות הבאים, מה שכמובן מעלה את מפלס החרדה, אך מצד שני - הכל יכול להיות, לרפואה אין פיתרון להכל, ואולי "יש משהו" והרופאים פשוט לא יודעים להצביע עליו. גם זה מעלה מאוד את מפלס החרדה..
מה אני מנסה להגיד בעצם? שהכל מפחיד. לצערנו עברת חוויה קשה ונוראית, אבל לשמחתך אין שום סיבה להסיק ממנה על ההריונות הבאים. תנסי להתמקד בזה - את עכשיו בהריון חדש, התחלה חדשה, מה שחווית לא יישכח וייעלם אבל לא אמור להשפיע על מהלך ההריון הזה - מהבחינה הרפואית כמובן. זו יכולה להיות נקודת אחיזה בשבילך.
לא אגיד לך שזה לא קשה - זה נורא קשה, אצלי (בהריון הנוכחי, כי ההריון הקודם הסתיים יחסית מהר והוא גם היה במהלך צוק איתן, אז נוספו לו עוד המון חרדות לא קשורות) זה כלל הרבה בכי, ופחד, ומחשבות טורדניות, אבל במקביל - גם בשבועות המוקדמים והמלחיצים יותר - גם מחשבות חיוביות על ההריון ועל העתיד, וגם פה ושם שמחה, אבל לצערי די מעט ולא מספיק.
להירגע באמת באמת אני לא חושבת שאפשר, אבל לומדים לחיות עם זה, ויעידו פה בנות אחרות שככל שהאובדן היה בשבוע יותר מתקדם התקופה של חוסר השקט והחרדות בהריון החדש יותר ארוכה.
הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת הוא פשוט ללכת לטיפול, לדבר על זה ולהוציא החוצה. בעיני גם לקריאה ו/או השתתפות בפורום יש אפקט טיפולי, גם אם לא מסודר, אבל כל העיסוק בנושא וההבנה שאת ממש לא לבד מאוד יכולים לעזור.
 
מקווה שעזרתי, אפילו בקצת.
קודם כל תודה
18/07/15 15:31
67צפיות
על התשובה הכנה והמפורטת.
חוץ מהלידה השקטה עברתי שני הריונות כימים, אחד בחודש הקודם ואחד לפני ההריון שאיבדתי. יש לי בבית ילדה מהממת בת שנתיים ושלושה חודשים והיא מקור הכוח שלי והסיבה לצאת מהמיטה בשלושה חודשים האחרונים.
חזרתי לטיפול מיד לאחר הלידה השקטה ולשמחתי זכיתי בתמיכה אינסופית של בעל, משפחה וחברים.
אני לא מפסיקה להגיד לעצמי שכבר קיבלתי את מנת החרא שלי ושמעכשיו חייב להיות בסדר....
ההריונות שלי תמיד בסיכון כך שלפחות אני יודעת שאזכה לראות שהכל בסדר לעיתים קרובות.
תודה על התמיכה :)
גם אני מקווה עבורך
18/07/15 16:35
41צפיות
שאת ה"תשלום" כבר שילמת, ושמעכשיו יהיה בסדר. אני מקווה שההריון יהיה תקין. למרות שלמען האמת, לא נראה לי שיהיה משעמם, במובן הזה שלדעתי ילוו אותו חרדות ובדיקות ומעקבים..., אבל לפחות נקווה שהבדיקות יהיו תקינות ושתסיימי אותו בידיים מלאות.
למה ההריונות שלך תמיד בסיכון גבוה?
ואם את מוכנה גם לפרט מה קרה באותו הריון נוראי- מה המום שגילו אותו, ומדוע גילו בשלב כה מאוחר?
 
ההריונות מוגדרים בסיכון
18/07/15 17:15
75צפיות
כי יש לי יתר לחץ דם. בהריון הקודם ״זכיתי״ לרעלת וסכרת הריון.
בגלל הרעלת הייתי כל שבוע במעקב ובשבוע 29 התחיל דימום בחדר הימני במוח שלאחר שבועיים יצא מגבולות החדר והרס את רקמת המוח. אחרי בירורים ומומחים וmri, ראו בשבוע 32 שהדימום הרס כמעט את כל רקמת המוח בצד הימני ואז כבר היה לנו ברור שאנחנו הולכים להפסקת הריון
הריון עם יתר לחץ דם כרוני
18/07/15 20:59
60צפיות
היי גם אני סובלת מיתר ל.ד. כרוני ומאוזנת תרופתית.
כרגע בהריון 3, ללא ילדים בינתיים.
את ההריון הראשון סיימנו בשבוע 20, לאחר הריון שבו לא הצליחו לאזן את יתר הל.ד., סבלתי מדימומים לכל אורכו ובסופו של דבר הייתה אי ספיקת שליה.
הייתי שמחה לשמוע לגבי ההתמודדות שלך וללמוד מנסיונך.
אשמח לשמוע מנסיונך בפרטי, אם יתאים לך, בבקשה תני לי סימן ואשלח מסר פרטי.
º
אשמח, תכתבי לי
19/07/15 00:52
15צפיות
הבנתי. נשמע קטסטרופה...
18/07/15 21:08
54צפיות
אני מאחלת לך הרבה כוחות, והלוואי וההריון הזה יצלח.
מניסיוני שלי..
18/07/15 20:34
65צפיות
אני נכנסת לפה כי תודה לאל אני כבר עם ידיים מלאות אחרי שתי הפסקות הריון כואבות מאוד (שבוע 25, שבוע 15).   ויש לי בבית עוד שני ילדים גדולים. את הפסקות ההריון עברתי בין שני הגדולים לבין הקטנציק . יכולה לשתף שנכנסת בתקופה האחרונה יותר כי אני בדיאלוג עם המחשבה על ילד רביעי..  לא משנה. לשאלתך.. אצלי בעיקר עבדה ההדחקה.
עד שבוע 25 ברור שלא היה מה לדבר איתי על ההריון כי אני הייתי בכונננות כאב. זה היה עצוב במיוחד כשבכלל לא נגע בי כשראיתי את הדופק הראשון במסך. למודת כאבים שכמותי - פשוט הייתי חייבת להגן על עצמי. וכך זה עבר.  אבל גם אחרי..   התנתקתי.  גם לגדולים - (היחידים שזכו שנספר להם. ..) , הזוי אבל אמיתי- סיפרתי שאני בהריון ושלא בטוח מה יהיה. אולי כן ואולי לא. וזהו. ממש לאורך כל הדרך. הם ידעו שאומרים רק 'מקווים שיהיה לנו אח'. לא יותר. מעבר לכך,  לאחרים- לא סיפרתי על ההריון. פשוט כי להודיע זה להודות בפני עצמך שיש מה. ואני לא רציתי. אז אנשים הבינו לבד .  חלקם נעלבו, אבל זה היה ממש מעבר לכוחותיי להתמודדות אז עזבתי את זה.
מה שאני מנסה להגיד- זה שכל אחד מוצא את הדרך שלו. הדחקה עבדה לי לא רע. אם זה יעשה את העבודה- לכי על זה..
ועוד משהו, היו לא מעט חברות (שרצו טוב) ודאגו שאם אני כל כך בנתק במהלך ההריון - אז שאני לא אתחבר אחר כך. והן דאגו שאני אגיד לעצמי על ההריון. ושאדבר אחרת עם הילדים. הן  כמעט ממש כעסו  כשאמרתי לילדים שמקווים ואי אפשר לדעת...   (וטרחו להגיד שזה פוגע בילדים. ). אבל זה שטויות. כל אחד יודע מה טוב לו. וברגעים האלה, מה שעוזר לך זה מה שחשוב ונכון. (והילדים הגדולים שלי , לא זוכרים בכלל את מה שעבורי היה כל כך קריטי בזמנו. ) . כי לפעמים, 'נכון' של מישהו אחר הוא פשוט מעל הכוחות.. 
מקווה שעזרתי. חיבוק גדול והלוואי ותצאי בידיים מלאות ושמהלך ההריון יהיה ממש משעמם.
 
תאמיני לי שאני לא יודעת.
19/07/15 07:48
62צפיות
אני עברתי לידה שקטה בשבוע 23 בעקבות ירידת מים ואני הורדות מאוד גדולות.
כל הזמן בלחץ להרגיש את העובר.
כל הזמן בודקת שלא ירדו לי המים. חוששת מכל בדיקה. מאוד לא קל.
אבל איכשהו עובר יום ועוד יום ומתמודדים.
מאחלת לך הריון קל, תקין ומשעמם ובסופו ידיים מלאות.
ברוכה הבאה
20/07/15 23:15
19צפיות
מאחלת לך הריון בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
 
איך עוברים את ההריון בצורה שפויה זו שאלת השאלות
אני לא בטוחה שיש תשובה טובה
פשוט משתדלים לנשום, מתמקדים על לעבור יום אחד בכל פעם (כי המחשבה על לעבור תשעה חודשים פשוט לא נתפסת) ומשתדלים לזכור שבסוף הזמן חולף. 
 
שיהיה בהצלחה
איך מתמודדים עם הפחד?
20/07/15 18:36
103צפיות
שלום,
אני בשבוע 8+ זה השבוע שלפני חצי שנה היה לי הפלה, כרגע אני בבית בשמירת הריון בעלי נסע עם הבן לקנות לו סנדלים ואני בבית ופתאום עולה בי הפחד שאין דופק והעובר מת כמו שהיה לפני חצי שנה.....  אי אפשר לדעת רק באולטרסנוד וביקורת יש לי בעוד חודש....... ולרופא נשים שלי בקופ"ח אני לא רוצה לחזור. מספיק שיש לי אצלו תור לשקיפות עורפית..... הוא פשוט לא כל כך נחמד ולא מבין בהריון בסיכון.
 
איך מתגברים על הפחד הזה שלא יהיה לי עוד הפלה?? ולחכות לשבוע 11-10 שבוא היה לי את הפלה הראשונה?? היום היתי אצל אחות טיפת חלב ופתחתי אצלה תיק אמרתי לה שבשני ההריונות הקודמים לא פתחה לי תיק מסיבות שונות ובסוף היה לי הפלה..... אז זה שהיא פותחת תיק זה אומר סימן טוב אז היא צחקה עלי. אמרתי לה גם שלפני שבוע 30 שהתינוק לא יעז לצאת ואז אפשר לדבר על שבוע 34-36. אבל הפחד הזה מה עושים איתו??
 
סליחה על החפירה אבל היתי צריכה להוציא החוצה.......... רק פה יבינו אותי.
את לא צריכה לחכות
20/07/15 19:46
73צפיות
כל כך הרבה עד לבדיקה הבאה. כאשר החרדה מרקיעה שחקים, קחי עצמך למרכז לבריאות האישה ותבקשי להיבדק.
אני עשיתי את זה בהריון עם מעיין. הייתי אחרי 6 הפלות, וכל שבוע הלכתי להיבדק. נכון שזה הרגיע אותי בערך ל-5 דקות, אבל גם זה משהו...
למה את בשמירה? ואיזה סוג?
למה ההריון שלך מוגדר בסיכון?
תשובה
20/07/15 20:09
66צפיות
אני בת 42, שמנה, אחרי לידת פג ושני הפלות שאחורנה היתה לפני חצי שנה בשבוע שאני עכשיו וזה מה עורר את הפחד וזכרונות...... עשיתי סיבוב בחוץ והיד על הבטן אז אןלי הכל בסדר....
או. קיי- גם קראתי עכשיו
20/07/15 20:45
61צפיות
את מה שכתבת בשירשור הקודם, והבנתי יותר.
שאלת גם לגבי בדיקת מי שפיר. אני מציעה עדיין לא לקבוע כלום ולא להחליט כלום. בהריונות מהסוג שלנו, צריך לעבור שלב שלב, לאט לאט. יש לך עוד דרך עד שתגיע להחלטה לגבי מי השפיר. אני דווקא מאוד בעד הניפטי (בדיקת הדם), ובפעמיים שעשיתי (בשני הריונות שונים, כמובן), היא הוכיחה את עצמה, וגם שלושה רופאים מומחים ומאוד ותיקים היו מאוד בעד.
אבל באמת שעוד חזון למועד. יש לך עוד זמן, ועוד הרבה בדיקות ומעקבים לעשות עד שתצטרכי להגיע להכרעה לגבי האם לעשות או לא לעשות.
סליחה, אבל לא הבנתי מה שכתבת בסוף. מה זאת אומרת שעשית סיבוב בחוץ והיד על הבטן, אז אולי הכל בסדר. באמת שחשוב לי להבין, כדי שאוכל להגיב בהתאם.
בכל מקרה, זכותך ללכת להיבדק כדי לוודא שהכל בסדר בשלב זה, וטיפה להרגע, והלוואי שההריון יסתיים במועדו, עם תינוק בריא ומתוק.
 
שאלה
19/07/15 11:38
108צפיות
שלום בנות,
 
אני בת 42, שמנה אני מודה, בעברי לידה מוקדמת שבוע 29+4 שובב בן 5 ושני הפלות חוזרות, ואנחנו באמצע ברור המטלוגי ונכנסתי להריון טבעי..... פנינו ישר למרפאת הריון בסיכון לא רוצה להסתכן שוב בהפלה. בקיצור הרופאה המליצה לנו על דיקור מי שפיר או לעשות בדיקת דם שהיא יותר בטוחה אבל יקרה בטרוף ולא הכי האמינה. אני פוחדת שנעשה את הבדיקת דם ובסוף נצטרך גם מי שפיר. גם בגדול עשיתי מי שפיר אבל היתי צעירה וקצת רזה יותר...... והאמת שזה מפחיד אותי כי אני לא רוצה להפיל שוב. בהפלה האחרונה הרופא במיון אמר לי שהגעתי לקו העליון של הריון. לא יודעת עם יש לי עוד סכוי להכנס להריון.  בעלי בקש מן הרופאה אישור שאני לא יעשה משמרות ערב ולעבוד קשה אז היא נתנה לי שמירת הריון ואני יחסית בתחילת ההריון.
 
רציתי לדעת איפה הכי כדי לעשות  דיקור מי שפיר, בפוריה או עפולה ואיזה רופא הכי ממולץ.
 
 
תודה רבה
הי מנסה לעזור
19/07/15 11:45
46צפיות
קודם כל בשעה טובה. טוב לשמוע שאת בהריון.
את מתארת שעברת לידה מוקדמת ושתי הפלות.. לא ממש ברור מה הסיבה להפלות מדברייך..
לא ככ הבנתי מה הקשר למשקל שלך.. מה שידעתי עד היום שזה מקשה על כניסה להריון.. למה זה קשור לשמירה עליו?
למה את שוקלת מי שפיר? בגלל הגיל? יש בעיה גנטית ידועה?
אני אישית לא מכירה את הבתי חולים בצפון... אבל אם תהיי ממש בלחץ אני יכולה לייעץ לך על רופאה מעולה בהדסה עין כרם.
לדעתי אין לך מה להילחץ מבדיקת הדם... מקסימום תפסידי כסף. ויש גם החזרים מהקופה.
באיזה שבוע את? ממה נובעות החששות שלך?
תשובה
19/07/15 12:34
42צפיות
המשקל משפיע על כניסה להריון, הרופאה אמרה שגם על השמירה שלו ואני צריכה דיאטה כאילו שאני לא יודעת את זה ובעלי מנדנד לי (אבל אוכל כמו חמור..... ) גם עם הראשון עשיתי מי שפיר בגלל הגיל וגם הפעם בגלל הגיל, ככול שהגיל עולה גם השיכחות לתסמונת דאון עולה כולל לידה מוקדמת. לבת דוד שלי היה בן עם מחלה גניתית תורשתית אבל אני לא נשאית של הגן, שני ההפלות שלי היו הפלות טבעיות. בסוף נעשה את הבדיקת דם ועוד נצטרך לעשות מי שפיר שאני פוחדת להפיל בגלל זה רציתי רופא טוב.
 
אני כרגע בשבוע 8+2, ותאמיני שאני לא רוצה להפיל שוב, כי זה עכשיו או לעולם לא......
הבנתי
19/07/15 12:58
33צפיות
אני מציעה לך כן לעשות את הבדיקת דם. היא די אמינה ואחריה עושים מי שפיר רק אם יש ממצא חריג.
אם בעזרת ה תהיה לך בדיקת שקיפות טובה וסקירה ראשונה טובה, אז יסתפקו בבדיקת דם ולא תצטרכי (הלוואי) ללכת למי שפיר...
מזכירה לך שהסיכוי לתסמונת דאון או משהו אחר גבוה יותר באופן סטטיסטי. אבל זה לא אומר שלך זה יקרה. לשם השוואה, בגיל 29 התפתח אצלי הריון עם עובר בעל תסמונת שהסיכוי שיהיה אצלי לפי הגיל הוא 1-4500... מה שמראה שהגיל משנה אבל לא קובע בהכרח. עדיין יכול להיות שהכל יהיה בסדר.
מקווה יחד איתך שהפעם תצליחי!
º
מה קורה עם ronat3?-מישהי יודעת? את פה אולי? ילדת כבר?
16/07/15 21:07
66צפיות
ילדתי
18/07/15 21:45
158צפיות
ביום חמישי 16/7/15, בשעה 2:46 בלילה (שירה, זה ממש קטע מיסטי).
היום בצהריים חזרנו, ואנחנו מסדרים במרץ את הבית ההפוך בו כמעט שום דבר לא היה מוכן.
עברנו באמצע ההריון שהסתיים במוות, והכל היה מוזנח ולא מסודר, ועכשיו פתאום יש כוח וחשק שיהיה משהו אחר...
יש הרבה מה לספר, אבל עכשיו אין זמן...
 
אנסה בהזדמנות אחרת.
בשעה טובה!!!! מזל טוב.
19/07/15 07:03
60צפיות
בריאות אושר ונחת. זכור לי שיש לך בת וכעת ילדת בן אז ברית וזה... בבקשה עדכני אותנו בסיפור המלא כשיתאפשר לך!!!
הרבה מזל טוב!!!-
19/07/15 08:06
49צפיות
איזה יופי! כל כך שמחה לשמוע!
תתארגנו ואחר כך אני מקווה שתשתפי אותנו ביותר פרטים.
 
 
 
 
º
בשעה טובה ומזל טוב!!
19/07/15 14:49
13צפיות
איזה יופי!
20/07/15 23:11
15צפיות
המון מזל טוב!
מאחלת לכם המון בריאות ואושר!
º
מהמם! המון המון מזל טוב, בריאות, שמחה ונחת
27/07/15 14:39
2צפיות
סקר ביוכימי שליש שני
16/07/15 14:02
127צפיות
או בשמו בציבור חלבון עוברי חזר תקין.
נרשם כי אין סיכון מוגבר לתיסמונת דאון או טריזומיה 18. וה hcg שהיה קצת גבוה בסקר שליש ראשון יצא תקין כרגע והרופא אמר שבשליש שני זה יותר נכון להסתכל על זה. על אף שעשיתי ניפט עדיין הייתי לחוצה מאוד. התחלתי להרגיש תנועות ממש בבירור ואני רק מתפללת שבחודש דצמבר יהיה לי תינוק/ת בריאים בידיים ואהיה אמא ל 2.
סופ"ש מושלם לכולן. שבת שלום.
איזה כיף לשמוע!!
16/07/15 15:36
55צפיות
את מתכוונת לעשות דיקור מי שפיר בכל מקרה או לא?
אני עשיתי את בדיקת הסקר אתמול, האחות כתבה על המעטפה "דחוף", מקווה שאכן אקבל את התשובות מהר.
בגדול אין סיבה למי שפיר
16/07/15 16:13
56צפיות
בדיוק כמו שכל אחת עם תוצאות תקינות תחליט לעשות או לא. אני גם לא בגיל בעיקרון (30).
לאור בדיקת הניפט אני לא חושבת שאעשה אבל יש לי ייעוץ גנטי שכבר קבעתי אז נראה מה יגידו. את עשית חלבון עוברי היום?
עשיתי אתמול
16/07/15 16:41
57צפיות
משום מה זכרתי שאת רוצה לעשות דיקור מי שפיר בכל מקרה.
לא חשוב, שמחה שקיבלת תוצאות תקינות!
אגב, מאיזה שבוע התחלת להרגיש תנועות?
גם בהריון של
16/07/15 17:46
56צפיות
הבת שלי חשבתי לעשות. והיו לי תוצאות מעולות של 1:12,000 והייתי בת 27. לא היה אז ניפט. היום יש ועשיתי ברגע שיכולתי. פשוט בגלל שהאובדן שלי היה קשור לירידת מים מוקדמת ללא דיקור אני ממש חוששת ממי שפיר. זה לא ממש כואב (עשו לי לפניי הפסקת ההריון כדי לראות אם יש זיהום במים, לא בשביל מחלות .
התחלתי להרגיש תנועות לסירוגין משבוע 16 ועכשיו זה כל יום. אבל אל תשכחי שזה הריון מתקדם שלישי שלי ואני יודעת איך להרגיש.
לא שוכחת :)
16/07/15 18:27
41צפיות
וגם לא מודאגת, ראיתי אותה זזה די הרבה באולטרסאונדים האחרונים 
אגב
16/07/15 16:15
40צפיות
גם בסקר שליש ראשון לא היה לי סיכון מוגבר. כעת התוצאה היא משוקללת יחד עם סקר שליש ראשון ושני.
º
יופי! בשורות טובות. עוד "וי" סומן. מקווה להמשך תקין.
16/07/15 19:09
14צפיות
איזה כיף לשמוע!
16/07/15 21:18
30צפיות
תמיד מעודד אותי לשמוע בנות "מתקדמות".
מה עם האולטרסאונד - עשית בסוף?
והתנועות? את מרגישה אותן פחות ספורדית? כלומר באופן יותר קבוע?
לא עשיתי אולטרסאונד
16/07/15 21:53
42צפיות
כי חזרתי להרגיש טוב תנועות.
יש לי שבוע הבא רופא. בימים האחרונים אני כבר מרגישה את העובר/ית הרבה יותר. כל יום כמה פעמים.
איזה כיף לקרוא!
16/07/15 21:51
25צפיות
שיהיה המשך הריון בריא, תקין ורגוע
º
תודה. אמן
16/07/15 21:54
8צפיות
בשורות נהדרות
17/07/15 01:02
39צפיות
שימשיך ככה יקרה ורק בריאות
גם הבת שלי נולדה בדצמבר. זה של שנה שעברה. ילדת דצמבר מהממת ומה שטוב זה שיש פחות לחץ בבתי החולים בזמן הזה.
 
שתצאי בידיים מלאות והמשך הריון קל ותקין
כולי תקווה למשוך עד דצמבר
17/07/15 09:11
46צפיות
התאריך המשוער הוא יום ההולדת של בעלי ונכנסתי להריון ביום הולדת 30 שלי.
אז מקווים לקבל מתנה ובזמן. (האובדן היה בעקבות לידה מוקדמת).
º
איזה מגניב. יופי של מתנה!
27/07/15 14:15
º
באמת יש פחות לחץ? איזה מוזר. מקווה שככה יהיה גם לי
19/07/15 11:49
12צפיות
זקוקה להמלצות
16/07/15 23:01
90צפיות
בנות יקרות,
אשמח לעזרתכן...
 
כרגע בשבוע 7. בלוטת התריס שלי משתוללת- ממש עולה ויורדת ללא הפסקה. האם מישהי יכולה להמליץ על אנדוקרינולוג טוב שמבין בהריון, הפלות וכו?
וגם- לאחרונה יש לי קצת ספקות לגבי הרופא שלי, לא לגמרי בטוחה שאני בידיים טובות. האם לדעתכן כדאי ללכת למישהו שמבין ספציפית בהפלות? או שפשוט לרופא רציני וטוב זה מספיק? כך או כך, האם יש לכן המלצות לרופאים באזור המרכז? האם מישהי מכירה את פרופ' ירון צלאל ויכולה לחוות דעה?
 
אשמח לעזרתכן.
תודה רבה ורק בשורות טובות לכולן 
אני עשיתי אצל פרופ. ירון צלאל
17/07/15 09:04
46צפיות
סקירה שניה בהריון של ביתי והוא היה סופר מקצועי ויסודי. הוא מאוד יקר. על סקירה שניה לוקח היום 2400 שח.
ידוע לך כמה הוא לוקח על מעקב הריון?
אגב, לדעתי המומחיות שלו היא בעיקר אולטרסאונד. אולי אני טועה.
למישהי אולי יש כדור בדולח?
42תגובות
15/07/15 12:47
198צפיות
אולי אולי, יש איזה לכן כדור בדולח שיגלה לי אם אזכה להיות אמא?
אתן יודעות מה, אולי הוא יסכים לגלות לי אם אזכה להיות בהריון מלא? אזכה להרגיש תנועות עובר?
אזכה להתרגש?
איבדתי חמישה הריונות, עשיתי כל הבירורים כל הבדיקות כולן תקינות. אפילו הזרקתי קלקסן אמפירי וגם זה לא...

(המשך...)
אולי אולי, יש איזה לכן כדור בדולח שיגלה לי אם אזכה להיות אמא?
אתן יודעות מה, אולי הוא יסכים לגלות לי אם אזכה להיות בהריון מלא? אזכה להרגיש תנועות עובר?
אזכה להתרגש?
איבדתי חמישה הריונות, עשיתי כל הבירורים כל הבדיקות כולן תקינות. אפילו הזרקתי קלקסן אמפירי וגם זה לא עזר.
והנה, הבוקר כאבי מחזור חזקים ובדיקה חיובית.
ואני יושבת ובוכה כאן מול המסך. לא מצליחה לעצור את הבכי.
בוכה ומתאבלת על ההריון הזה שעדיין לא התחיל. הרי כואבת לי הבטן וכואב לי הגב התחתון והציצי לא כל כך כואב.
כתבתי לרופאה שלי שאני בהריון, שוב. שאני לא יכולה להביא את עצמי לעשות בטא. הרי מה זה משנה? גם כשהבטא עולה ומכפילה ויש דופק זה לא אומר כלום לא?
אז אם גם זה יגמר, עדיף לי לפחות בלי שינברו לי בוורידים וברחם שוב ושוב. אני לא אעמוד בזה. הנפש שלי לא תעמוד בזה. אני חלשה ואין בי כוחות.
הרופאה שלי אמרה, שבהעדר סימפטומים, נחכה בסבלנות לשבוע שש ואז אבוא אליה לאולטרסאונד ראשון.
והכאבים האלה בגב התחתון, הם מבשרים רעות נכון?
ועדיין יש בי שביב של תקווה שאולי הפעם זאת הפעם? ואני כועסת על עצמי שאני בכלל מעזה לקוות. כמה חצוף ותמים מצידי.
אולי למישהי יש כדור בדולח?
חלומות על הקטנה , מחשבות על התאומים .. ואבא שלי כימותרפיה..
14/07/15 19:48
142צפיות

הי..
כבר שבוע 20 עם הקטנה  - קרוב מאד לאסון התאומים ב 23.
חלמתי השבוע חלום שפתאום היא יוצאת. ואני מנסה להחזיר אותה חזרה פנימה לרחם. אני מבקשת בחלום מכל מיני חברות משפחה ואנשים שרק יעזרו לי לדחוף אותה פנימה חזרה כדי שהיא תוכל לגדול כי היא עוד לא מוכנה.
אני ממש מתחננת ואומרים לי : תעזבי, בהריון הבא כבר. זה כבר אבוד. פשוט תעשי עוד אחת. ואני בוכה ומתחננת ואחד מבני המשפחה מנסה אבל לא ממש מצליח. כך התעוררתי.
כל כך מחכה לה ומשתוקקת. אני יודעת באמת שהכל בסדר הפעם וקל יותר אבל יש לי עוד דרך ארוכה לידיים מלאות.
 
אתמול חברה טובה הזמינה אותי לבר מצווה של הבנים התאומים שלה - זה יוצא ביום הזיכרון של התאומים 31-10 . אז החלטתי שזה לא יהיה יום עצוב. אני לא יכולה ביום חגם של החברים דווקא לעסוק במוות.
מנסה לשחרר טקסים של אבל ולהתרכז במה שיש .. מחכה לה בכל בוקר. שתבוא. אבל בזמן שלה. מוכנה ובריאה. חושבת עליה הרבה.
אבא שלי מתחיל כימותרפיה ביום א'. מדכא ועצוב ומלחיץ. הכל יחד...החיים. היא הקרן אור שלי כרגע.
היי טוויני
14/07/15 21:32
51צפיות
גם לי יש את החלום הזה. שהעובר/ית פשוט יוצא/ת ממני ללא הכנה מוקדמת ואני מנסה לעצור את זה. חלמתי משהו בסגנון יותר מפעם אחת. זה חלום נוראי אבל כיף להתעורר ולגלות שהפעם העובר עדיין בבטן והסיכויים כן לטובתנו. שאולי באמת נצא בידיים מלאות הפעם.
ממה שאני זוכרת את עושה את זה ללא בן זוג. שאלות:
באיזה דרך הושג ההריון הזה והקודם.
אם בהפריה. האם הפעם החזירו עובר אחד בלבד?
יש לי תחושה שאת תיהיו פשוט אמא מדהימה וגם שיהיה לך ילד נוסף. כמו שהיה אמור להיות לך. למרות שאת בטח לא חושבת על זה בכלל.
מאחלת החלמה מהירה ובריאות לאביך.
איזה חלום, יאללה!-
14/07/15 23:38
42צפיות
משקף בדיוק את החששות והחרדות. גם אם לשנייה נדמה לנו שטיפה נרגענו, זה מפגיז אותנו בחלומות.
לגבי התאריכים- זה נורא איך אצל האחד תאריך מסויים מסמל יום של שמחה, ואצל האחר- יום אבל. ב-31.10.09 נולד בני השני (זה היה לאחר הפלה אחת). אני מאחלת לך שתזכי בעוד כ-17-20 שבועות לחגוג את התאריך הכי מיוחד ואת האירוע המשמח ביותר שחגגת עד היום.
 
לגבי אביך- אין לי מה לומר. שולחת כוחות לך ולמשפחה כולה, ומקווה עבורכם.
קשיים בדרך וקרן אור אחת
15/07/15 08:38
48צפיות
ככה קראתי את ההודעה שלך...
קוראים את הקושי והחששות, אבל היה לך משפט שממש נתקעתי עליו וחייכתי !!!
את יודעת שהפעם הכל בסדר וקל יותר... וזה המון. להגיע לנקודה שאת מרגישה בטחון בהריון הזה ויודעת שהוא תקין כשאת מצליחה לנשום ולחשוב בהגיון (כי חרדות תמיד יש), זה ממש ממש טוב ומעודד.

לגבי אבא שלך - איזה קושי זה גם במצב בו זה ה"דבר הגדול היחיד כרגע בחיים", אבל אצלך זה בא בתקופה כ"כ חשובה שמקדמת יצירת חיים חדשים - כמה מורכב.
מאחלת לאביך ולכולכם, שיעבור בצורה נסבלת את שלב הטיפולים ושיצא חזק יותר ובריא יותר בסופם.
מאחלת בשורות טובות בעוד מס' חודשים. בכל החזיתות.

נ.ב. - גם לי יש את החלום שתארת מידי פעם ועכשיו יותר. ברור שזה מועצם מהחרדה של כולנו שעברנו משהו בהריון קודם, שהוביל ללידה מוקדמת ושקטה. אנחנו חיינו כבר את החלום הנוראי הזה ומתפללות שהוא מאחורינו.
החרדה הזו תשאר איתנו כנראה ותמשיך ללוות אותנו , עד שבתקווה נגיע לחוף מבטחים.
(מהחרדה הספציפית הזו, אבל כולנו יודעות שיצופו אחרות... הרווחנו אותן ביושר וזו כנראה מנת חלקנו עד שבתקווה יהיה תינוק/ת חיים בידינו).
הרבה הרבה בריאות לכל המשפחה
16/07/15 08:18
37צפיות
את יודעת... אני הייתי אחרי 4 הריונות כימיים כשנכנסתי להריון החמישי שהסתיים בלידה.
וההפלה שהיתה חודש לפניו עוררה אצלי את המודעות לכך שאני עסוקה במוות במקום בחיים ולכן מתקשה להיכנס להריון.
שנה וחצי קודם איבדתי את אבי וחשתי שאני מאוששת, שהמשכתי הלאה. לא הבנתי למה אני לא מצליחה להחזיק הריון.
לאחר ההפלה האחרונה, כששכבתי במיטה בוכה וכואבת, עשיתי עם עצמי בירור בעזרת דמיון מודרך.
המסר היה: את מתעסקת במוות בעודך מנסה ליצור חיים חדשים.
כשפקחתי את עיניי ירדו לי כמה אסימונים ואז עשיתי לעצמי תהליך פרידה מאבא בדמיון מודרך. שחררתי אותו באהבה גדולה. 
חודש וחצי אחרי זה הייתי בהריון שהסתיים לראשונה בלידה
 
אז אבל ואובדן בחלק מהמקרים עלולים להשפיע ולעכב. אני מברכת אותך על הרצון הכנה והמקסים להיות בשמחה בבר המצווה.
מחזקת את אביך מרחוק בהרבה אהבה כי לא קל בכלל להתמודד עם המחלה וטיפולי כימו. אני ליוויתי את אבי במשך למעלה משנה וחצי במחלתו כולל טיפולים ומה לא.
לצערי סרטן הריאות שלו אובחן באיחור אבל בכל זאת נלחמנו ועשינו הכל. אם יש לך צורך להתייעץ או לשתף תרגישי חופשי ליצור עמי קשר בפרטי.
יש לי גם הרבה ידע שקשור לבירוקרטיות שונות וזכויות. אגב, יש גם פורום כאן בתפוז בשם "סרטן לא לבד" וגם בו ניתן להתייעץ.
מאחלת לאביך הרבה בריאות, רפואת הגוף והנפש. במידה וירצה לקבל טיפול הילינג ללא תשלום אז בשמחה (אני מרמת גן). הטיפול שלי משלב גם דמיון מודרך שעוזר לגוף בתהליך ההחלמה וכשיש צורך אז קערות טיבטיות שגם כן עוזרות לפתיחת חסימות. בעיניי הסרטן, שהוא למעשה צבר תאים, הוא מעין חסימה. סתימה. 
 
תודה רבה!
16/07/15 23:57
24צפיות
הילרית על ההצעה הנדיבה לעזרה. ממש מחמם את הלב ומפנימה..??
ויקטור החתול היי ;) את צודקת שזה הסויצ שקרה הפעם. תחושה שזה כך המסלול. מקווה שאכן כך.
תודה כל ההקשבה והמילים החמות של כולן על אבי.. מאד יקר.
שבת מהנה ונעימה לכולנו ?
באהבה
17/07/15 00:57
17צפיות
תרגישו חופשי לדבר איתי אם אביך ירצה בטיפול
שבת נעימה עד מאוד
כתיבה מלאה
17/07/15 00:42
29צפיות
היי טוויני, כתבת כל כך כל כך יפה, יש איזון עדין ומדויק במילים שלך, משהו שקול שהוא גם כואב נורא ונוגע בעצבים החשופים, אבל לא אבוד, לא היסטרי, המקום שלך מרגיש נכון, מקבל, שלם. לפחות זו היתה תחושתי בקריאה. מקווה שתמשיכי להרגיש כך.
זקוקה לעידוד
14/07/15 09:27
158צפיות
הריון נוסף לאחר שני כישלונות, אך לצערי מצב רוח שלי לא ממש עולה, אני בחששות, אני בוכה בלי הפסקה מהחשש שהכל ייגמר כמו בפעם הקודמת...
ההריון הזה מזכיר מאד בתחושות את ההריון הקודם בו לא התפתח עובר בשק הריון ואז הכל יצאה לבד... לא היו הרבה תחושות הריון, חוץ מקצת כאב בחזה וקצת כאבים קלים בבטן להיטים רחוקות, בדיוק ככה אני מרגישה עכשיו...
אני לא מצליחה להיות שמחה, לא מצליחה לחשוב על שום דבר, יש לי תודה לה' ילדה בת 4 בבית, שצריכה אותי והיא רואה אותי מודכדכת, כל עולמי זועק וצועק שאני צריכה להביא אח או אחות לילדה שלי! כי גדלתי בעצמי כבת יחידה, נשבעתי שאסגור את המעגל הזה והינה משהו קורה שסוגר לי את הדלתות להגשמת חלום לסגירת המעגל, אני בוכה וקשה לי לחשוב שהפעם זה אולי יצליח... אני חוששת מאכזבה, אני חוששת שזה ירדוף אותי...
בשבוע 4+2 הבטא יצאה 150, ישר מחשבה שזה נמוך מדי לשבוע כזה, מחר עושה בדיקת דם חוזרת, אתן לא מתארות לעצמכם איזה חששות יש לי לקראת מחר... בכלל כל העניין הזה של עובר שלא מתפתח בשק הריון, למה?!?!?! מה הסיבות?!?! הרי הצלחתי פעם להביא ילדה לעולם... מה עכשיו?... המון שאלות, המון חששות, קשה לי...
 
זה מובן, את בשלב מאוד התחלתי
14/07/15 09:47
51צפיות
קודם כל בשעה טובה. נראה לי שעניתי לך בפורום הריון ולידה.
בשבוע 4 עוד אין שום תחושה של הריון. אצלי התחילו בחילות רק משבוע 6.... ויש הרבה שלא מרגישות שום בחילה או משהו אחר זה גם בסדר...
בדקת בשלב מאוד מוקדם ויכול להיות שאת גם טועה בחישוב כי אולי הביוץ איחר.. בכל מקרה מה שמשנה זה הכפלה ולא המספר עצמו...
לדעתי את צריכה לשמוח, עלית מדרגה. זה גם משהו... אל תחשבי מעבר... תנסי לחשוב על משהו אחר.. ועוד משהו, מותר לך לשמוח! גם לי היה קשה בהתחלה להתלהב כי הכנתי את עצמי למכה. את ממש לא חייבת לעשות את זה. אם יקרה משהו רע זה לא יכאב פחות כי היית מוכנה..
בהצלחה. תנשמי עמוק
תודה, לגבי הביוץ
14/07/15 09:59
47צפיות
אני יודעת בוודעות מתי הוא היה כי עשיתי מעקב זקיקים, לכן אני יודעת בטוח באיזה שבוע אני ואיזה יום... בכל מקרה תודה על העידוד, קשה להיפטר מחששות... 
אני הייתי שם...
14/07/15 11:14
49צפיות
הכי מבינה אותך וזוכרת טוב מאוד... (גם הפורום זוכר) גם לי היתה הפלה מוקדמת... רק שאני גיליתי אותה רק בשבוע 12 אז אני בכלל פחדתי שהעובר שוב מת לו ברחם ואין לי מושג... כי אז לא היה שום סימן...
זה מאוד טבעי שתפחדי... עברת חוויה קשה שמשאירה חותם..
הצלחת ללדת אחרי האובדן?
14/07/15 11:53
57צפיות
זה לא פשוט, החששות לא עוזבות, מה היה לך? איך נגמר? מה היה אח"כ? אצלי כבר שתי הפלות בעבר לכן זה מלחיץ כי זו כבר סדרה של הפלות... מנסה להיות רגוע, לא פשוט
סיפור קצת שונה
14/07/15 14:29
58צפיות
ילדתי בעבר שתי בנות בלי בעיות בכלל..
לפני שנה וחצי חוויתי הפלה נדחית על עובר שהפסיק לו הדופק בשבוע 8 ולפני מעל חצי שנה חוויתי הפלה בשבוע 18 כי היה לעובר תסמונת קשה.. זאת אומרת שאין אצלי קשר בין ההפלות....
כרגע אני בהריון חמישי ובינתיים הכל בסדר, נכנסת לחודש חמישי...
בתקופה האחרונה אני מרגישה תנועות אז קצת יותר רגועה...
יש פה מישהי שחוותה הרבה הפלות ברצף ובסוף ילדה בת בריאה בגיל 41.. ככה שאני מבינה שיש תקווה ויש סיכוי לכל הריון גם להיפסק וגם להסתיים בידיים מלאות
מעדכנת
15/07/15 18:52
63צפיות
היי בנות,
אז הבטא היום הכפילה את עצמה, שזה הרגיע אותי לכמה שעות אבל... הייתי אצל רופא ד,ר כרפ בתל השומר, מאד נחמד ולאור ההפלות שהיו לי המליץ לי על זריקות פרגניל, הבעיה היא שבבית מרקחת שלי אין את זה, גם לא בבתי מרקחת פרטיים, כל כך התייאשתי, גם ככה אני כבר בשבוע 4+4 ועדיף להתחיל כמה שיותר מהר, לצערי לא מצאתי את התרופה, אולי מחר... עוד משהו שמאד מטריד אותי, זה שאין לי מאתמול בכלל כאבי בטן, בכלל, היו לי כאבי דמוי מחזור קלים, מאתמול נעלמו... אין לי אופטימיות, קשה לי עם זה שלא הצלחתי להשיג את התרופה היום, אין בכלל הרגשה של הריון, בא לי לבכות...
לנשום עמוק
16/07/15 08:06
39צפיות
ראשית מאחלת לך הריון תקין ושתצאי בידיים מלאות
 
נראה לי שקראו לי
 
הסיפור שלנו היה שניסינו כ 4 שנים ובהן חוויתי 4 הריונות כימיים, זה הריון שנופל בשבועות ראשונים.
לא נמצאה אצלי כל בעיה ואני האמנתי שאין בעיה פיסיולוגית אלא משהו אחר שמעכב אותי. נעזרתי בשיטות שונות וביחוד בדמיון מודרך ודיקור סיני.
לקחתי ויטמין D בכמויות כיוון שנמצאתי בחוסר והתברר לי מתוך קריאה ברשת שויטמין D הכרחי להתפתחות תקינה של הריון ועובר.
 
ההריון החמישי הסתיים בלידה לפני 7 חודשים (בגיל 40!). אגב, בהריון החמישי אפילו בטא לא עשיתי. דווקא הייתי אופטימית אבל בעלי אמר לי לא לשמוח לפני שנראה שההריון בכלל שורד.
לבדיקת דופק הלכתי רק בשבוע 7 מלא ואז אמרה הרופאה שהדופק איטי ולא בטוח שההריון ישרוד. אז הוא שרד ועוד איך ועוברית הפלא שלי הפגיזה בכל הבדיקות, למרות שבכל שלב הרופאים חזו בעיות.
הייתי בהריון בסיכון עקב סוכרת הריון ועם סיכון מוגבר לרעלת הריון. האמנתי, טיפלתי בעצמי, נחתי, תקשרתי עם העוברית שלי.
הילדה נולדה עם אפגר 10 וטפו טפו טפו שתינו צלחנו את הלידה יפה מאוד. היתה לידה רגילה ומהממת. 
וזה אחרי שמיליון פעם הופניתי למיון או למוקד עקב בעיות שונות
הרופאים היו בשוק מהאופטימיות והשלווה שלי. אני חושבת שהם למדו ממני, כולל הרופאה המקסימה שלי שטענה שהסיכוי שלי להריון ספונטני הוא אפסי.
 
מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי וכמובן גם לפנות אליי בפרטי לשאלות והתייעצויות. 
 
מחזיקה לך אצבעות
איזה כיך ךשמוע סיפורי הצלחה
16/07/15 09:56
21צפיות
שמחה שהכל הצליח לך, שמחה לשמוע על נשים אופטימיות למרות הכל, אני צריכה ללמוד ממך, כרגע קשה לי להיות אופטימית, אבל אין ספק שזו תכונה הכי מבורכת שיש
נראה לי שמה שעזר לשמור על אופטימיות
16/07/15 14:42
16צפיות
זו עשיה בשאר תחומי החיים. חיית את חיי באופן אופטימלי, בלי לחשוב מה יהיה בחודש הבא, בלי להימנע מדברים כי אולי יקרה כך וכך. 
עשיתי דברים שנהניתי מהם ולא צימצמתי את חיי לעניין הכניסה להריון. וכשזה קרה, זה קרה. 
כמובן, כשנכנסתי להריון הפסקתי "להשתולל" חח וגם משבוע 9 היו לי בחילות והקאות כאלו שהייתי בבית, במיטה, חודשיים וחצי.
 
וגם השתדלתי לראות את כל הטוב בחיי, את הברכה, את האהבה. כשמסתכלים לפעמים על התמונה הגדולה ועל חלק מצער מתוך החיים, זה נראה אחרת.
 
אני משתדלת גם
16/07/15 14:55
16צפיות
לראות את חצי הכוס המלאה, אבל כשאני מגיעה לנקודות כישלון בחיים שלי, אני נשברת וקשה לקום שום, אבל אין ספק שאני קמה וממשיכה...
ואגב, יש המון בנות שלא חוות שום תופעות לוואי בהריון
16/07/15 08:08
23צפיות
ובכלל לא מרגישות בהריון! והן יולדות והכל בסדר
 
את יודעת, לי היו ימים שכלל לא הרגשתי בהריון. הייתי קמה בבוקר ושואלת את עצמי מה קורה. לא הרגשתי כלוווום בבטן. 
אז תהיי רגועה כי התופעות שאת מציינת, קיומן או חוסר קיומן אינו אומר דבר על ההריון.
 
אצלי היה ממש ככה
16/07/15 08:30
29צפיות
כאבי בטן ואחכ נעלמו ושום תופעה של הריון בכל 3 ההריונות שלי.
לגבי התרופה אינני יודעת עד כמה קריטי.
בהצלחה ועדכני אותנו.
באיזה שלב נעלמו הכאבים
16/07/15 09:53
35צפיות
באיזה שבוע נעלמו כאבי בטן? כי אני ממש בהתלחלה בשבוע 4 וחצי נעלמו לי הכאבים... מתי אצלך?
פשוט בהפלה הקודמת היה בדיוק ככה, נעלמו קודם כאבי בטן וככה הבנתי שהרחם הפסיק להתרחב כלומר ההריון לא התפתח... ככה זה היה...
לכן אני לא אופטימית יותר
זה ממש לא הולך ככה מתוקה
16/07/15 21:57
25צפיות
כאב לי יום יומיים והפסיק. בהריון של הבת שלי לא כאב לי בכלל כמעט.
התרחבות הרחם זה לא דבר כואב. מה שכואב זה השתרשות העובר לרחם ולדעתי זה די דומה לכאבי מחזור.
ברוכה הבאה
14/07/15 12:03
51צפיות
קודם כל, אני מאחלת לך הריון תקין ובריא שיסתיים בהמון אושר. 
 
הפחדים והחששות מאוד מובנים. עברת דרך לא פשוטה וברור שאת חוששת ומדוכדכת. 
כפי שכבר כתבו לך ובטח שמעת בעוד הרבה מקומות, תחושות ההריון לא מעידות כלום על תקינות ההריון. אפשר לעבור הריון תקין ונפלא בלי שום בחילות או כאבים בחזה. חוסר תחושות הריון לא אמור לעורר דאגה. 
כן, אני יודעת שזה לא מאוד מרגיע. הפחד בשלב הזה, בו אנחנו עדיין לא מרגישות בהריון, מאוד גדול אצל הרבה מאיתנו. 
נסי למצוא משהו שירגיע אותך, שיעשה לך טוב. בסוף הזמן חולף. 
 
בהצלחה בבדיקה מחר עדכני אותנו מה היתה התוצאה. 
היי
14/07/15 12:17
39צפיות
גם לי יש ילדה אחת בת שלוש ב"ה.
האובדן שלי היה בשבוע 23 ולא מוקדם אבל כעת בשבוע 18. ההריון הנוכחי שלי התחיל מבטא 50. והכפיל את עצמו כל יומיים. בדקתי כמה פעמים.
אין לי כמעט שום תופעות בהריון ולכן לא הייתי מייחסת לזה חשיבות. מאחלת לך הריון תקין ובסופו ידיים מלאות.
מרגיעה לגבי הפרגניל-
15/07/15 21:01
52צפיות
קודם כל, שמחה שהבטא הכפילה עצמה.
לגבי תופעות הלוואי- אמרו פה ואני חוזרת וכותבת זאת גם אני- אין שום קשר בין תופעות לוואי כאלו או אחרות לבין תקינות ההריון ו/או העובר. פשוט אין.
לגבי למה לא מתפתח עובר בשק ההריון- ככה! פשוט פאק של הטבע. זה אולי נורא קשה לקבל את השרירותיות הזו, אבל ככה זה בטבע.
אני כותבת פה עוד משהו שמי שמכירה אותי יודעת שאני תמיד מדגישה- שתי הפלות ברצף נחשבות משהו תקין מבחינה סטטיסטית. זה חרא, ונורא קשה, אבל עדיין לא משהו יוצא דופן באופן מיוחד בעולם הילודה. 
 
לגבי הפרגניל- אל תילחצי מזה שלא מצאת את הזריקה. סליחה שאני כותבת לך את זה, אבל בכל מקרה זה פשוט בולשיט. מצטערת. גם אני, באחד ההריונות שהיה כבר ההריון המי יודע מה כמה שלי, לקחתי את הזריקה, כי זה מה שעושים אחרי מספר הפלות ברצף- מדובר על טיפול אמפירי, שבו מזריקים כל מיני הורמונים שגם כך יש לאישה בהריון באלפיהם, ופה מזריקים עוד טיפה.
בהריון שבו נטלתי את הזריקה, היה עובר עם תסמונת מאוד קשה ועשיתי הפסקת הריון בשבוע 16.
לעומת זאת, בהריון העשירי שלי, בסופו זכיתי בביתי השלישית (זה היה אחרי 6 הפלות ברצף), לא לקחתי כלום- לא פרגניל, לא קלקסן, ולא נעליים.
אגב, גם לי היה קשה למצוא את זה, והרצלי את בעלי לכמה בתי מרקחת, עד שמצאנו. כאמור- זה עזר כמו כוסות רוח למת. אז ממש אל תילחצי מזה.
 
לגבי הבכי והחרדות- זה מובן ונורמאלי בעקבות אובדני ההריון הקודמים. קשה לי לומר מה אפשר לעשות כדי לעזור. האמת היא שאני הייתי מאוד אופטימית עד ההפלה הרביעית ברצף. אחריה- נשברתי לרסיסים. בהריון האחרון שלי החרדות כבר היו נוראיות ונאלצתי להיעזר בטיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון וגם המשך שיחות, והחרדות המשיכו ללוות אותי עד סוף ההריון, עד הוצאתה של ביתי לאוויר העולם. זו האמת. למרות כל הקושי הנוראי, המשכתי לעבוד ולהיות אמא פעילה לשני ילדיי ולדאוג לבית...העיסוק היה מאוד משמעותי עבורי.
אני מקווה שההריון שלך ימשיך בטוב. תמשיכי לקוות, ונקווה עבורך כולנו כאן.
ריגשת אותי עד דמעות
16/07/15 10:06
33צפיות
כל כך שמחה לשמוע שלמרות כל הקושי שעברת, את הצלחת!
נגעת לי בנקודות הרגישות ביותר, הקושי שלי האו בהחלט בגלל היסטוריה של אי הצלחות, והעניין המשפחתי, אני קוראת את ההודעה שלך שהתמודדת עם זה ובכל זאת המשכת להיות אמא טובה ואשה טובה ולעבוד טוב! אני מנסה בכל כוחי לא להזניח שום דבר ולהיות טובה בשאר החיים שלי מעבר לדאגה על הריון, לא פשוט, כל הזמן מחשבות
לגבי הזריקה השגתי אותה רק היום והזרתי בבוקר, לא ברור לי האם זה יעזור, אבל הינה מנסה... 
אין כאבי בטן בכלל, כאילו כלום, אני חושבת שכן צריכה להיות הרגשה בבטן התחתונה, בעט תנועות מסויימות שאני עושה או כשאני מתעתשץ(שזה אני יודעת לפי הריון התקין שהיה לי, כל פעם שהתעתשתי כאבה לי ישר הבטן), זה היה בהתחלה ממש, עכשיו כלום, זה אחד הסימנים המרמזים לי שהכל בעצם לא מתקדם לכיוון טוב, לצערי ככה זה גם היה בהפלה הקודמת...
אין לי הסבר, למה העוברים שלי לא מתפתחים, משהו כרומוזומי וכל הריון זה ככה, לא ברור למה למה זה אצלי? מאד כאב ומתסכל, כאב לב עצום
סליחה על החוסר האופטימיות
אל תתנצלי על חוסר האופטימיות...
16/07/15 19:06
21צפיות
זה ברור לחלוטין, אבל עובדה שבכל זאת ניסית שוב, מה שאומר שעוד נשארה בך בכל זאת מעט אופטימיות. בואי נקווה לטוב. דווחי מה קורה.
לגבי הלמה- אוף! שאלתי את זה במשך כמה שנים. עדיין לא מצאתי תשובה, כי פשוט אין. למה מישהי בת 28 חולה בסרטן? למה מישהו מת מדום לב בגיל 40 למרות ששמר על כושר ואכל תזונה בריאה? למה ולמה ולמה...אין תשובות. התשובה היחידה היא "ככה!" , כי ככה זה בטבע, כי כל אחד נולד עם "קלפים" אחרים. נורא קשה לקבל את השרירותיות הזו. אני יודעת. חוויתי את זה על בשרי ועל נפשי.
 
אקווה לטוב עבורך.
עידכון לא אופטימי
18/07/15 12:22
54צפיות
היי בנות,
לפני יומיים הרמתי משהו קצת כבד ומאז כאבת לי בטן תחתונה קצת, היום נסעתי למיון והרופא אמרה שלא נראה לה שכאבי בטן בגלל שהרמתי משהו, אח"כ עשתה אולטקסאונד, לא ראתה שק בכלל, כלומר, התסריט חוזר על עצמו, הפרוגנוזות לא משהו, היום אני בדיוק שבוע 5 מלא, בשלב הזה צריכים לראות שק הריון... זהו...
שק הריון-
18/07/15 16:41
42צפיות
אכן בשבוע 5 אמורים לראות שק הריון. אני מתארת לעצמי שאת צריכה לבוא לבדיקה נוספת עוד שבוע? מה אמרו לך?
כי למעשה כרגע צריך לחכות ולראות האם יש התפתחויות חיוביות או חלילה שליליות...
ההמתנה מורטת עצבים, אני יודעת.
 
הרופאה חוששת שזה הריון חוץ רחמי
18/07/15 20:08
36צפיות
אבל מצד שני היא אמרה שהרירית עבה ולכן זה לא נראה כמו הריון חוץ רחמי וצריך לראות מחר באולטרסאונד שוב, מה קורה...
אני חוששת שזה שהזרקתי את הפרגניל התומך הריון, בעצם לא היה צריך להזרחק, כי במקרה וזה הריון שצריך ליפול, בעצם הזריקה לא נתנה לגוף לפלוט הריון לא תקין...
תעדכני מחר אחרי הבדיקה.
18/07/15 21:00
28צפיות
לגבי הפרגניל- זה לא נכון שהחומרים שבזריקה  לא נותנים לגוף לפלוט הריון לא תקין. זה לא מדוייק. הזריקה מכילה הורמונים שיש לאישה בהריון בשפע, פשוט יש שם עוד טיפה...מבחינתי היא בגדר למל"מ- לא מועיל לא מזיק.
תעדכני אותנו מה קורה.
מעדכנת
20/07/15 09:41
30צפיות
ראו אתמול שק הריון מאד קטן בסביבות 4 -5 מ"מ, זה כבר שבוע 5+1 ולכן, האופטימיות ממש על הריצפה... התקשרתי לד"ר כארפ שהמליץ לי להמשיך להזריק את הפרגניל, אז הזרקתי אתמול... עד להודעה החדשה...
º
אוי כמה שאני מחזיקה לך אצבעות....
20/07/15 10:33
5צפיות
זה לא אומר עוד כלום...
20/07/15 17:48
16צפיות
אצלי גם בהריון הקודם וגם בנוכחי ראו שק הריון רק בשבוע 6.
זה לא בהכרח מעיד על הריון לא תקין אלא יכול להיות עניין של ביוץ מאוחר או של קצב שונה של הגוף שלך.
אני משבוע 4 התחלתי עם קלקסן ואספירין ולמרות שלא ראו שק כל הרופאים המליצו לי להמשיך עד שנדע לכאן או לכאן.
 
תמשיכי להיות במעקב, ומקווה שהכל יסתדר!
רגע, אבל מה זה אומר?-
21/07/15 08:12
15צפיות
לא הבנתי. זה נחשב טוב או לא?
אין לי מושג
21/07/15 10:00
25צפיות
לפי שבוע זה נחשב לקטן, לכן אין לדעת, לא כל כך אופטימיים, כי השק קטן, אבל מחר אני שוב בבדיקה, מחר יהיה ברור ותיהיה נקודה בסיפור הזה
ארכיון הודעות
ד

ד"ר גיא גוטמן

מומחה בגניקולוגיה, מיילדות ופריון לפרטים נוספים >>

עוצמת הריפוי- ליווי מהריון ועד לידה

להפוך את הלידה לחוויה !

אשמח לקחת חלק במסע המרגש שלכם . לפרטים נוספים >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה