בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

Parvo virus
08/07/14 17:25
134צפיות
היי,
בבדיקה שנערכה לי בשבוע 10 נמצא שיש שקיפות עורפית מוגברת (2.3) ובצקת מסביב לעובר.
בשבוע 11 נמצא כי השקיפות תקינה (1.1) וכי הבצקת נעלמה.
בהמלצת פרופסור שוחט ביצעתי בדיקה ל-parvo virus ונמצא כי:
IGM- שלילי
IGG- חיובי

אשמח לדעת האם מישהי יודעת מה המשמעות של הממצאים וההשפעה שלהם על הממצאים באולטראסאונד?

תודה רבה!!
זה אומר שחלית בעבר וכעת אין מחלה פעילה
09/07/14 08:14
73צפיות
השאלה כמה זה "בעבר" (כלומר, האם זה לפני שנים או לפני חודש) ואת זה צריך להעריך זיהומולוג.

בעקרון, השקיפותעצמה תקינה (2.3 מ"מ זה ערך תקין, גם אם מעל לממוצע) ומשמח מאוד שהבצקת נספגה.

בכל מקרה, להשלים ייעוץ גנטי.

מה העבר המיילדותי שלך? (שואלת כי אצלי תמונה דומה, חמורה יותר, הייתה קשורה, ככל הנראה, למצב השלייתי. העובר צמח לילד חי ובריא ).
עבר מיילדתי
09/07/14 19:34
71צפיות
אני עם ילדה אחת בבית (תוצאה של IVF) ועוד 2 הפלות (תוצאה של הריון ספונטני) ועכשיו אני בהריון ספונטני.
לפי מה שהבנתי לא ניתן לדעת לפי נוכחות הנוגדנים מתי חליתי, נכון?
פרופסור שוחט המליץ על מי שפיר, אני מניחה שאין מנוס מזה, נכון?
האם יש לך תובנות בנושא?

תודה רבה!!
תמיד יש מנוס
10/07/14 09:46
57צפיות
אבל בנסיבות הללו כן הייתי עושה דיקור/ סיסי שלייה, למרות שלהערכתי סביר שזה לא כרומוזומלי.

כמה IVF היו? בדקו לך קרישיות יתר?

אצלי, ככל הנראה, הבעיה הייתה שלייתית ולא עוברית וזה התבטא בשקיפות מוגברת (5.4 מ"מ) ובבצקת עוברית. זה נעלם אחרי שבוע. בזמנו, כשהעלתי את זה כהשערה, פרופ' שוחט אמר שאכן אין מחקרים בתחום (עדיין) אבל גם אצלו הרושם הקליני הוא שיש קשר בין בעיות שלייתיות לשקיפות + בצקת שבאות ונעלמות. כאמור, אצלנו, אחרי סיסי שליה ואקו לב תקינים (וסקירה תקינה, היו קצת ציסטות צוואריות שנעלמו) נולד תינוק בריא, תודה לאל.

לעניין הפרוו וירוס. בפני עצמו זה אכן יכול לגרום שקיפות עורית מוגברת, אבל אז הייתי מצפה שלא תהיה היספגות וש- IGM יהיה חיובי. האם פרופ' שוחט ראה את התוצאות של בדיקות הדם וחיווה דעת עליהן? לדעתי, רוב מוחלט של הסיכויים שההדבקות היא מלפני ההריון (לפי IGM שלילי. IGG חיובי יש לרוב האוכלוסיה בגילך וסביר שמקורו וותיק, אולי אפילו מן הילדות) אבל, כאמור, עדיף שתתייעצי עם זיהומולוג ו/או עם פרופ' שוחט.

תמשיכו בטוב!
איך? תגידו לי..איך..?
07/07/14 17:38
323צפיות
אני כ"כ מקווה להיות כאן בקרוב..כרגע אני עדיין בפורום השכן
ואני רוצה לשאול אתכן בנות יקרות, איך אתן מרגישות עם ההריונות לאחר האובדן? האם אתן פחות עצובות? פחות בוכות? פחות חושבות על מה הפסדתן?
אני לא יודעת איך אני ממשיכה את החיים.. באמת. הכל נראה לא אפשרי. לא אפשרי שאשמח, שאצחק,שאחייך.
כ"כ קיוותי שהפעם אוכל להיות כאן ושבת.ל.מ שמתרחש הסופ"ש כבר אהיה בהריון ותהיה לי הקלה מסוימת..אך זה לא קרה...
ואני שואלת-איך ממשיכים??
לאט ובזהירות...
08/07/14 00:35
128צפיות
הפלה, מעבר לפן הטכני שלה והצד הבריאותי, שאני מקווה שעבר עליך בסדר, היא בעצם ניפוץ של חלום. כבר סיימנו לתכנן כל כך הרבה, לפנטז, לקוות... ופתאום, ברגע אחד החלום הזה נלקח מאיתנו. מותיר אותנו עם לב שבור. מרוסק. וחוץ מכל זה - נהרסת לנו גם התמימות. כי פתאום מבינים שהריון לא תמיד מסתיים בתינוק.
וזה אומר... שגם ההריונות הבאים (לפחות אצלי) עדיין לחוצים.
אני עברתי הריון מוצלח לידה מעולה וילד מקסים, ועדיין ההריון הנוכחי גם לחוץ.
תראי, אני יכולה לספר לך רק על הניסיון האישי שלי: בהריון הקודם לקח לי הרבה מאוד זמן להקשר להריון. בערך עד השלב שבו הרגשתי בעיטות, פשוט הדחקתי. לספר - סיפרנו למשפחה אחרי שקיפות עורפית, ולחברות מאוד טובות שלי - סיפרתי בערך בחודש חמישי... פשוט לא התחשק לי לחלוק את ההריון... מצד שני, מהרגע שהבן שלי נולד - לא הייתה מאושרת ממני. על ההריון הנוכחי - עדיין לא סיפרנו...
ביומיום אני משתדלת להדחיק את כל ההפלה ומה שהיה מסביבה. אנשים שהכירו אותי בשנים האחרונות, שומעים על ההפלה כבדרך אגב. אבל בהחלט מוזכר. הגעגועים, המחשבות, הניסיון לדמיין את הילד שלא יהיה לי - תופסים אותי בעיקר בלילה. מידי פעם עוברים עלי לילות שימורים... בעיקר בתאריכים חשובים, ובהתאמה, נקודות ציון בהריון.
ובשאר הזמן - אני מתרכזת בדברים אחרים. ללא ספק הריון חדש מלווה בהרבה פחדים וחששות, אבל הוא גם טומן בחובו תקווה גדולה לאהבה ללא גבול.
השורה התחתונה - העצב תמיד יהיה שם. תמיד ישאר חלל. אבל לידו החיים מתרחבים ומתמלאים בהרבה אירועים אחרים. לעולם לא תחזרי להיות כמו שהיית לפני. אבל את תמשיכי, ותראי שברגע שיהיו לך חוויות נוספות בחיים, גם החוויה הנוראית הזו תתפוס את מקומה כעוד חוויה. ומכיוון שתינוק / פעוט / ילד מייצר להוריו חוויות חדשות בכל יום - אז החיים נהיים עמוסים.

באמת מקווה שתצטרפי לכאן במהרה
אני לא רוצה
08/07/14 08:33
107צפיות
לחיות ככה. אני לא רוצה לחיות בכאב ובעצב. אני לא רוצה ללכת לכל מקום ולדעת שמסתכלים עליי ויודעים מה קרה לי. בא לי להיעלם. אבל אני חייבת להישאר פה. בעלי, המשפחה שלי. אני לא  רוצה שהם יסבלו. אז אני נשארת. אבל אני לא מסוגלת לחיות ככה. אני לא מפסיקה לבכות ולחשוב מה הייתי צריכה לעשות אחרת. איך הייתי צריכה להילחם שיעשו הכל כדי לשמור עליה בפנים. ואני מתה מפחד מההמשך. כי רציתי ואני  עדיין רוצה הרבה ילדים, אבל אני לא יודעת איך ממשיכים...
הי שי
08/07/14 11:15
78צפיות
קודם כול קבלי חיבוק ענקי ממני.
כולנו מבינות אותך
אני שנה וחודש אחרי אובדן הריון בחודש חמישי, ואני כרגע בחודש רביעי..
אני בטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע דבר שמאוד מאוד עוזר.
אני רוצה לספר שאין ספק שההריון הנוכחי שונה אלף מונים..
אני חלק מהזמן מבועתת אני לא אשקר, כול דבר מפחיד אותי, ואני הרבה פחות מחוברת רגשית אליו, מהפחד להיפגע שוב.
אני לא מוכנה שיגידו לי מזל טוב אלא רק בהצלחה, אני לא נהנת להסתכל במראה, ואני בעיקר חיה מבדיקה לבדיקה.
ועם כול הנאמר לעיל, אני חיה!!!, אני מעבירה את ימיי בשגרה, אני צוחקת, אוכלת נפגשת עם חברים
נכון יש מחשבה שמנקרת כול הזמן בראש, אבל לרוב היא מאחור ומאפשרת לי להתקיים בשלווה יחסית.
אני מאוד מאוד מקווה שתצטרפי אלינו בקרוב, וממליצה בחום למצוא מסגרת כלשהי להתמודדות, אותי זה הציל ממעמקי השאול
אז כמו שהתחלתי מחבקת אותך חזק חזק
ומקווה שקצת נתתי לך אור בקצה המנהרה.
שולחת לך מליון חיבוקים ונשיקות...
08/07/14 21:34
44צפיות
אני יודעת שזה רק חיבוק וירטואלי, אבל הלוואי שהייתי יכולה לחבק אותך חזק חזק ולקחת את כל הכאבים. להחזיר אותך חמישה חודשים אחורה. לתמימות של אז. לאושר שבוודאי קרן ממך...
לצערי, כל המציאות השתנתה. בחצי השנה שבין ההפלה שלי, ועד ששוב הייתי בהריון - אני זוכרת את הלחץ. כל חודש היה לחוץ יותר. כל פעם בימים שלפני קבלת המחזור - היה סטרס מטורף. כל איזכור של הנושא היה גורר בכי. כל הודעה חדשה על הריון של מישהי סביבי - דמעות. כל סיפורי הפוצי מוצי על התינוקות של עמיתות לעבודה - היו גוררים ים של דמעות. למה להם זה כל כך קל? למה לי זה לא מצליח? על נשים הרות - בכלל היה לי קשה להסתכל...
אז אני כל כך מזדהה עם ההרגשות...
במקרה שלי הסביבה לא היתה מודעת להפלה שעברתי (שבוע 12, הפסקת דופק). בדיעבד, אולי היה יכול להיות קל יותר לו כן היו יודעים... אני לא יודעת... אולי זה כן היה גורם לי להיות מובנת יותר... ואולי גם לא... המשפחה המאוד מצומצמת כמובן ידעה, וזה לא מנע ממנה יציאות ממש לא במקום...
מה שכן, בסופו של דבר הבנתי שאני צריכה להגיד מה בדיוק אני צריכה מהמשפחה שלי, ולהגיד את לאנשים. בסופו של דבר ביקשתי שיניחו לנושא. שלא ידברו איתי על הריונות. פשוט כי הם העלו את זה בכל מיני מצבים, שלא תמיד היו קשורים... עצתי לך - תחשבי איך היית רוצה שהאנשים סביבך יתמכו בך - ותגידי להם מה את צריכה מהם. אם יש דברים שקשים לך - תגידי! קשה לך לראות תינוקות - תגידי. תהיי מאוד ברורה. הרבה פעמים הסביבה הקרובה רוצה לחבק ולעודד, אבל פשוט לא יודעת איך...
גם עכשיו, כשאני שוב בהריון, ברור לי שאני שוב אצטרך להבהיר לסביבה מה הציפיות שלי ממנה...
מקווה שתצטרפי אלינו ממש מהר! כבר מחכה לך...
הכל כל כך טרי אצלך יקירה
12/07/14 00:49
34צפיות
התחושות שלך כל כך מובנות
איך ממשיכים? עוברים יום ועוד יום ועוד יום. עד שיום אחד פתאום את מופתעת לגלות שנעשה קצת יותר קל לנשום. שהכאב לא נעלם, אבל משתנה. נותן מקום גם לרגשות אחרים. יום אחד זה יהיה אפשרי. לצחוק. לחייך. לשמוח.
אני לא חושבת שההריונות אחרי אובדן הם אלו שמביאים הקלה. את זה עושה הזמן החולף.
שולחת לך חיבוק גדול.
מבצע "צוק איתן" ב|תפוז| אנשים
08/07/14 19:35
10צפיות
לאור ההסלמה בשעות האחרונות והיציאה למבצע "צוק איתן" החלטנו לפתוח למענכם את פורום מבצע "צוק איתן".
פורום זה יאפשר לכולנו לשפוך את הלב, להשאר מעודכנים בהתפתחויות האירועים.
אנא גלו אחריות ואנא אל תפרסמו מיקומים של נפילת טילים

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולהתעדכן בכל מה שקורה בשטח
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

בתקווה לימים שקטים יותר|@|
נו, מתחילה שבוע 19 כבר... מה אומר...
07/07/14 08:59
248צפיות
מתקרבים לחצי. מתקרבים לשבוע 20.... ואני מרגישה את זה מטפס לי במעלה הגרון...
בהריון ההוא- העובר הפסיק להתפתח בשבוע 20.
הייתי מאושפזת זמן מה ואחר כך שוחררתי (ולא עלו על כך שהוא לא מתפתח) ואחר כך בשבוע 23 חזרתי לסקירה ואישפוז מיידי בגלל רעלת הריון מוקדמת חמורה.
בשבוע 24 לא היתה ברירה ואחרי כל הבירורים נאלצנו לעשות הפסקת הריון ולידה שקטה.

אני יודעת ומרגישה שבשבועות האלה- משבוע 20 עד 24 אני אהיה בפאניקה... ממש קשה לי להתקרב לשם, קשה לי לחשוב על לעבור את השבועות האלה...
מנסה למצוא דרכים לעזור לעצמי ולהיות כמה שיותר רגועה.
מזכירה לעצמי שזה הריון אחר, שונה, אני עם תרופות ומעקבים צמודים (פרופ' קופרמינץ בשבוע 21, סקירה בשבוע 21, פרופ' סמואלוב בשבוע 22... נראה לי שהמעקבים מתחילים להיות צמודים יותר משבוע 20)

מזכירה לעצמי לעבור יום ועוד ום ועוד אחד.
מזכירה לעצמי לנשום...

אני בשמירה עד הלידה, נמצאת בבית רוב הזמן. אני אדם פעיל בדרך כלל וקשה לי להיות סגורה בבית ככ הרבה אבל אני מוצאת לעצמי את הדברים שמרגיעים אותי ושמעסיקים אותי ומסתדרת בסה"כ. החלטתי שאתחיל ללמוד כמה קורסים באוני' הפתוחה לקראת התואר השני שלי. אז הקיץ הזה יהיה מלא קצת יותר- עם קורסים שאני משלימה לקראת התואר. נראה לי שזה יכול להיותממש נחמד.

בגדול- אני שמחה על ההתקדמות, לא מאמינה שכבר הגעתי עד הלום, ויחד עם זה כ"כ חוששת מהשבועות האלה....

שיהיו ימים נעימים, ושיהיו כבר בשורות טובות לכל עם ישראל.
º
07/07/14 09:08
33צפיות
º
תודה! מקווה ששלומך טוב!
10/07/14 00:06
5צפיות
ייאיי, ממש תכף מחצית!
08/07/14 11:43
51צפיות
מקווה שחודש הפאניקה יעבור בקלות ובמהירות ושבמהלכו תצברי בטחון מכל בדיקה.
סחטיין על הלימודים ושיהיה המון בהצלחה.
חוצמיזה, השמועה אומרת שחם תותים בחוץ, אז הכי טוב בבית!
º
תודה!
10/07/14 00:05
4צפיות
10/07/14 18:13
19צפיות
מבינה לחלוטין את הלחץ המתגבר. מאוד מלחיץ לעבור את השבועות שקשורים כה חזק לזכרונות כל כך כואבים.

שולחת לך המון המון כוח. נשמע שאת יודעת בדיוק מה לעשות. לדאוג להיות עסוקה, לנשום, לעבור יום ועוד יום ועוד יום.

שיהיה המשך הריון בריא, תקין ורגוע עד כמה שאפשר

במה את עומדת לעשות תואר שני?
תודה.
11/07/14 10:19
21צפיות
החלטתי ללכת בשבוע הקרוב למישהי שאני יודעת שתמיד עוזרת לי עם עידודים ועיסויים וכל מני דברים טבעיים (לא לדאוג, היא אישה מבוגרת עם המון נסיון עם נשים בהריון, אני ממש סומכת עליה) ומקווה שהיא תעשה לי טוב ותרגיע אותי בפתחו של שבוע 20...

תודה על הכח ששלחת, אני צריכה כל טיפה, לפעמים אני נשברת אבל סה"כ חזקה. מאמינה שאצליח לעבור את זה בשלום.

תואר שני אני רוצה לעשות בבר אילן, בתרפיה במוזיקה (יש לי תואר במוזיקה, אני מוזיקאית ועוסקת בכך הרבה שנים והכיוון של התרפיה היה לי ברור)
ההשלמות שלי הן כמה קורסים שאני צריכה בפסיכולוגיה. אז אני מתחילה עכשיו קורס קיץ בפסיכולוגיה התפתחותית. נמשיך משם הלאה...

שיהיו לכולנו המון בשורות טובות, הלוואי שמהר!! ושקט. שקט. שקט. מבפנים ומבחוץ. הלוואי.
וואו, נשמע תחום ממש מעניין
12/07/14 00:42
14צפיות
במקרה עשיתי בדיוק בקיץ הקודם את הקורס בפסיכולוגיה התפתחותית בפתוחה
היה ממש מעניין.
אם את צריכה עזרה בממ״נים, אני כאן
תודה!
13/07/14 08:36
10צפיות
היום מתחיל הסמסטר ועדיין לא קיבלתי את הספרים...
יהיה בסיידר
חרדות חרדות חרדות...
06/07/14 01:12
238צפיות
אז אולי באמת הגיע הזמן לצאת מהארון...
הפורום הזה ליווה אותי והיה לי בית חם בהריון הקודם, ואני כל כך מקווה למצוא פה בית חם שוב.
אז שלום לכולן.
בקצרה: לפני קצת יותר משלוש שנים נכנסתי להריון (יחסית אחרי מעט נסיונות). לצערי ההריון ההוא הסתיים בהפלה. בשבוע 12 גיליתי שהעובר שלי ללא דופק. פתאום החלום התנפץ. ברור ששמעתי לפני זה על הפלות, אבל רק באותו הרגע הבנתי ששני פסים על הסטיק לא תמיד שווה תינוק...
לאחר ההפלה לקח לי יותר מחצי שנה (לחוצה בטירוף) עד ששוב הייתי בהריון (גיליתי על ההריון ממש סמוך לתל״מ)...
ההריון ההוא היה מלווה בלחץ וחרדות. כל בדיקה היתה מפחידה. אבל איכשהו, בעיקר אחרי שהתחלתי להרגיש תנועות - נרגעתי. אז אחרי התחלה לחוצה, המשך ההריון היה רגוע יחסית.
ההריון ההוא הסתיים בילדון מתוק, מקסים ומהמם, שכרגע נמצא בעיצומו של ה״טרבל טו״
לאחרונה אני והחצי החלטנו שהגיע הזמן לסיבוב נוסף. שינסנו מותניים, והתחלנו לעבוד על הנושא. באופן ממש מפתיע , הפעם זה היה סופר זריז... עוד לא התחלתי לעכל שאנחנו עובדים על ילד נוסף, ופתאום אני כבר בהריון.
מפה לשם הגעתי לשבוע 12 (עוד שניה מתחילה 13), השבוע יש לי שקיפות, מצאתי רופאת נשים מדהימה, מקצועית ורגישה למעקב הריון. קבעתי תורים לשקיפות ולדקירה ראשונה אצל רופא פרטי (זה שגם בהריון הקודם הייתי אצלו) ולכאורה, בינתיים, הכל מצויין...

אבל...

הפחדים והחרדות התחילו, והפעם הם שונים מהפחדים הקודמים...
בהריון הראשון - סיפרנו להורים על ההריון וההפלה באותה שיחת טלפון (הם לא ידעו שהייתי בהריון, עד השלב שבו כבר ידענו על ההפלה...)
בהריון השני - סיפרנו למשפחה המצומצמת אחרי השקיפות, ורק אחרי הסקירה הראשונה - אישרנו לספר לשאר המשפחה המורחבת, חברים וכו׳.
על ההריון הנוכחי - עדיין לא סיפרנו (לאף אחד!)... תיכננו לספר אחרי השקיפות אבל פתאום תופסים אותי חרדות נוספים.
לא ממש שיתפנו את ההורים בכוונה להרחיב את המשפחה. זאת אומרת הם כמובן יודעים שאנחנו רוצים יותר מילד אחד, אבל לא רמזנו שעכשיו הגיע הזמן מבחינתנו. כך שאני מניחה שההריון הזה יפתיע את המשפחה. בניגוד להריון הקודם, שהיה אחרי הפלה, וכבר הגענו לשלב של לחץ, שאני רוצה הריון ועכשיו (!!!!!!!!!!) אז עכשיו - זה לא המצב. עוד לא עיכלתי שאני רוצה הריון, ואופס, אני בהריון.... ופתאום אני לחוצה. מצד אחד דואגת להריון שלי, מקווה שהבדיקות יצאו תקינות, ומקווה כל כך שהכל בסדר. מצד שני, אני קצת בלחץ מלבשר להורים עליו. אני יודעת שזה נשמע פסיכי לגמרי. אבל אני כל כך חוששת שמשהו עוד עלול להשתבש... ואם משהו השתבש וכבר סיפרנו, אז ברור שתיכננו עוד ילד. ולא בא לי על הלחץ הנוסף הזה מההורים, ושוב הציפייה שלהם (כאילו חוששת לאכזב, וגם לא רוצה להתמודד עם הלחץ)
מרגישה כאילו אני פסיכית לחלוטין...

תודה לכל מי שהגיע עד כאן.
פשוט הייתי צריכה לפרוק, ולדעת שאני לא הפסיכית היחידה...
אני
את ממש לא פסיכית...
06/07/14 08:34
81צפיות
הסירי דאגה מעל ליבך.
החרדות בהחלט ברורים, כולל לגבי ידיעת הסביבה הקרובה, והלחץ שעלול לבוא מצידם.
אצלי ישר רואים את ההריונות (כיום בראשית הריון עשירי- שני ילדים בריאים ו-7 הפלות). ממש ישר. משבוע 5-6...אז אין לי את הדילמה אם לספר או לא, כי זה פשוט מתגלה. גם בין ההריונות אני נראת בהריון...

ההריון שלך יתגלה במוקדם או במאוחר. אם אתם בוחרים לספר להורים, בהחלט ניתן להסביר את החרדות שלכם, ולבקש מהם לא להלחיץ את המערכת מעבר למה שהיא כבר לחוצה. לשוחח על הדברים באופן גלוי. אני בעד תקשורת פתוחה וברורה. זה יכול להקל על העניינים.
המשך הריון תקין!!!
תודה על ההבנה
06/07/14 11:56
51צפיות
את לגמרי צודקת! ננסה לפתוח את הנושא בעדינות, ולבקש התחשבות.
הבעיה - מבחינת כולם (פחות או יותר גם בעלי, וגם אני מנסה לשדר) כאילו אותה הפלה היתה סוג של מעידה חד פעמית. המשפחה (גם הקרובה) מעולם לא השכילה להכיל את הכאב של האובדן ההוא, וזה בא לידי ביטוי במגוון הערות לא הולמות. בשלב מסויים פשוט הודעתי לכולם שאני לא מעוניינת לפתוח איתם את נושא ההפלות. שלא יעלו אותו בפני, ושאם אני ארצה - אני אזום את השיחה, אבל לא בא לי שהם יעלו את הנושא כרצונם. דווקא הבקשה הזו זכתה להתחשבות, והם לא העלו את הנושא. בהריון השני, ההפלה עלתה לעיתים, אבל בעיקר מול אימי ואחותי. מצד הורי בעלי - לא היתה לי את היכולת להכיל אותם (בלי להכנס לזה לעומק - חמותי יצאה ביציאה כל כך נוראית לאחר שבישרנו לה על ההפלה שתקופה ארוכה סירבתי לדבר איתה). על פניו העניינים נרגעו, אבל לאחר שבני נולד, אני חוזרת מכל ביקור אצלם עם עשן שיוצא לי מהאוזניים. (בעיקר מסיבות שקשורות בהתנהלות שלהם מול בני, ומולנו). בעלי כמובן יודע מהכל. אבל אני משתדלת לא להתחיל בשום ויכוח. בכל מקרה הם כן מאוד אוהבים גם אותי וגם את הבן שלי (פשוט בדרכם...)
השורה התחתונה - קשה לי לפתוח איתם נושאים עדינים, כי היחסים ביננו במצב עדין גם ככה...
בקיצור - לא פשוט...
זה פשוט מרגיש לי שאני היחידה שעדיין זוכרת ועדיין חושבת על האובדן ההוא. כאילו כולם שכחו. ודווקא בתקופות של תכנון הריון ותחילת הריון - הדברים האלה חוזרים ובעוצמה. מבחינת כולם, זו סתם אפיזודה חולפת. הם מעולם לא פיתחו ציפיות וחלומות לגבי ההריון ההוא (כי פשוט הודעתי שאני עוברת גרידה, בלי להודיע שאני בהריון). אז מבחינתם לא היה אובדן... ההריון ההוא היה בלתי נראה לכולם, ובלתי מורגש לכולם, אז האובדן שלו לא נתפס כטראומטי...
נקווה שהשקיפות תעבור בשלום, ואח״כ נתמודד לאט לאט...
שוב תודה על התמיכה!
עוד המלצה-
06/07/14 14:16
50צפיות
תתעסקי את עם לדבר עם המשפחה שלך ולהגדיר להם ציפיות, ושבעלך יתעסק עם המשפחה שלו. מנסיון של 7 הפלות, תאמיני לי שאני יודעת על מה שאני מדברת. כל אחד שידבר עם משפחת המוצא שלו ויסביר את מורכבות המצב ואת הציפיות מהם. ככה תמנעי מעצמך הרבה סיפורים ועניינים לא נעימים.
ערב טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
06/07/14 20:37
35צפיות
ברוכה הבאה ומזל טוב על ההריון.
הפחדים והחשקשות מאוד נורמליים.
אני מבינה את הרצון להגן על ההריון ועל עצמך מפני לחץ ודאגה.
השאלה אם תדחי את ההודעה עוד לא יגרום ליותר באלגן ובעיקר העלבות על זה שלא הודעתם להם.
מה שניתן לעשות זה שכל אחד יודיע לצד שלו ויבקש מהם לשמור על פרופיל נמוך כרגע בגלל שאתם בלחץ ולא מעוניינים בעוד מבחוץ.
המשך נפלא ובריא
תודה
07/07/14 00:16
20צפיות
הי גל. תודה על תשובתך.
ברור שבסופו של דבר נספר (גם ככה אוטוטו הבטן מתחילה להסגיר...)
נחכה עד לשקיפות (השבוע), ולאחריה - נספר.
מי שרוצה להעלב - רשאי להעלב. בתקופה שלאחר ההפלה הבנתי שיש לי שליטה על מה שיוצא מהפה שלי. אין לי שליטה על האופן שבו הסביבה מקבלת את הדברים. אם חמותי או חמי יבחרו להעלב - זה רק בגלל שהם בחרו ככה. אם הם יבחרו לשמוח על הבשורה ולפרגן - זו בחירה שלהם. אני עושה מה שאני רואה לנכון, והם עושים מה שהם רואים לנכון.
מה שכן - אני עושה כל מאמץ לא ליצור אפליה בין הורי ובין חמי וחמותי. כל ההורים שלנו ישמעו את החדשות באותו היום.
גם בהריון האחרון (שהסתיים בהצלחה) סיפרנו לאחר שקיפות. כך שכבר היה תקדים לתזמון שכזה...
היי, בהצלחה רבה בכל. שימשיך תקין
07/07/14 08:49
26צפיות
והחרדות- נורמליות לחלוטין.
המון הצלחה!!
º
תודה
08/07/14 21:35
1צפיות
בדיקות קרישיות בירושלים
06/07/14 12:55
44צפיות
אשמח להמלצה להמטולוג או רופא נשים בי"ם לבדיקות קרישיות בעקבות IUFD.
(אני בקופ"ח כללית אבל אלך גם לפרטי).
שמעתי המלצות על פרופ' ורון אך הוא פרש.
איך פרופ' אלחלל?

תודה רבה
בהר הצופים
06/07/14 20:20
20צפיות
יש מרפאה של קרשיות יתר בהריון. דר' קליש הוא ההמטולוג ודר' אמסלם רופא הנשים. הייתי אצלם לפני כמה שבועות - מאוד נעימים ומדברים בגובה העיניים ומשתפים בהתלבטויות. אני הגעתי עם הפניה של הקופה אחרי בקשה מפורשת שלי )אמסל
ם טיפל בי כשעברתי-  iufd (.
פרגניל
04/07/14 22:42
72צפיות
היי בנות,
שאלה לי אליכן למי מכן שקיבלה טיפול מניעתי בפרגניל מכראפ.
לפי ההנחיות המליץ על קבלת זריקה יום כן יומיים לא, עד שבוע 12 (לפי מצב העובר).
שבוע הבא אמור להיות הזריקה האחרונה. מה הכוונה לפי מצב העובר.
האם הכוונה שהעובר מתפתח בהתאם לשבוע שלו? הרי בשלב זה איזו עוד אינדיקציה יש לי לדעת את מצבו?
האם מישהי מכירה את ההנחיה הזו? אשמח להערותיכן, מקווה שזה יחסוך לי פגישה מיותרת עמו באלפי שקלים.
נראה לי מיותר לא?
בשורות משמחות וטובות לכולכן, וסופש שקט ונעים.
שני
טיפול בפרגניל-
06/07/14 08:28
32צפיות
הטיפול בזריקות פרגניל הוא טיפול שניתן במקרים של הפלות חוזרות, כאשר בבירור הפלות חוזרות לא נמצאים ממצאים פתולוגיים.
זהו טיפול אמפירי ולא מניעתי.
ההנחיות הן לתת פעמיים בשבוע עד שבוע 12. זוהי הנחייה שניתנת על- ידי מרבית הרופאים, ולא רק על-ידי כארפ. יש רופאים שחושבים שזה מיותר...(כמו במקרה שלי).
אני מתארת לעצמי שאת במעקב אחר התפתחות העובר ומאחלת לך המשך שקט ותקין.
פגישה עם כארפ נראת לי מיותרת, אך כמובן מומלץ המשך מעקב הריון, על כל מה שזה אומר.
המון איחולי בריאות והצלחה!!!
אחרי מי שפיר
03/07/14 13:23
182צפיות
אתמול הייתה לי בדיקת מי שפיר...אצל דר איתן מורדכי באסותא ראשון....אין רופאים כאלה!!!
מיומן, מקצועי והכי חשוב מאוד מאוד אנושי....איש נדיר ומומלץ בחום!!!
לשאלות:
1. כמה זמן לאחר הבדיקה מתמלר מחדש מי השפיר.
2. ואני לוקחת אספירין, שהפסקתי 5 ימים לפני הבדיקה, האם אני יכולה ישר לחזור לקחת?

אשמח לתשובה אם משהיא יודעת
לא יודעת אבל... בהצלחה!!
03/07/14 21:48
55צפיות
הנה עוד משוכה שעברת.

יאללה. שיהיה תקין, בידיים מלאות. בבריאות לכולם. אמן אמן.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
03/07/14 23:36
62צפיות
אני שמחה שעברת את הבדיקה עם רופא קשוב ומקצועי.
לגבי התרופה,ממליצה לבדוק עם הרופא שלך.
מאחלת שהכל בסדר ושימשיך רק בטוב
השבוע המפחיד הגיע - רוצה לשתף את החרדות שלי
30/06/14 10:43
363צפיות
הינה הגיע לו שבוע 16
לפני שנה וקצת איבדתי ילדה מקסימה בשבוע הזה

ועכשיו מלאה חרדות
האם כבר אמורים להרגיש תזוזות בשבוע הזה?
אני רוצה להרגיש אותו !!!! לדעת שהוא חי שהלב שלו דופק
אני בוכה הרבה , מפחדת חרדה
יש לי תור לUS ביום רביעי ואני לא יודעת אם מסוגלת לחכות כל כך הרבה זמן
השעות האלה עד יום רביעי נראים לי נצח!!!

אני מתחילה מחר עבודה חדשה - ואני לא יודעת איך התפקד מהלחץ והחרדה
כל כך רוצה להרגיש בעיטה חזקה שלו- לדעת שהכל תקין

מה עושים? איך עוברים את השבוע הזה?

אני ובעלי רבים המון !!! פשוט המון !!!
בשנה שעברה יום לפני שגילינו שאין דופק - אני ובעלי רבנו בצורה מכוערת ממש , צעקות , קללות וטריקת דלתות
אז היו לנו תאומים בגיל שנה וחצי וחוסר השינה והעומס בעבודה וההריון גרמו להיות עצבנית

ועכשיו אני פקעת עצבים פי 10 יותר , אני חרדה להריון הזה ובעלי לא יכול להבין אותי
כל הזמן נותן לי דוגמאות על נשים בעבודה שלו שעומדות על הרגליים 8 שעות ביום עד הלידה ואני מתפנקת
אני לא יכולה לבשל - עושה לי בחילה , לנקות - יש לי כאבים בבטן התחתונה והגב
הכל נופל עליו כולל הבנות
אבל יחד עם זאת אני עובדת ב2 עבודות ומחר מתחילה עבודה שלישית
כי כשיש תאומים בבית ומשכנתא הוא לא יכול לפרנס לבד

ובכל זאת אנחנו רבים מלא
אתמול אמרתי לו שאם יקרה משהו להריון הזה- אני חותכת
אני לא יכולה להמשיך לחיות בלחץ תמידי כזה

בשנה שעברה כשההריון ניגמר בשבוע 16 ורבנו יום לפני לא רציתי שלמחורת הוא יבוא איתי לסקירת מערכות והוא הגיע , כשהבין שההריון ניגמר הוא נשבר ובכה
ואני לא הסכמתי לעצמי לבכות - אני בן אדם פרקטי
בשעת המעשה רוצה למצוא פיתרון ורק אחר כך שאין אף אחד וכשאני לעצמי להתאבל ולבכות
וזה מה שהיה הייתי על אוטומט מה עושים? איפה עושים? איך כמה ולמה ?
ורק בחדר התאוששות כשראיתי את הרופאים לחוצים בגללי כי איבדתי מלא דם והתחלתי גם לרעוד ולהרגיש שאני מסוחררת הוא הבין עד כמה מצבי קריטי
12 שעות בחדר התאוששות ובעלי בחוץ בוכה
אף אחד לא בא איתנו - היינו לבד מול הפחד
וכשהכל הסתדר והעבירו אותי למחלקה - חשבתי כבר שהוא הבין את המצב שלי
והינה אני שוב בהריון והכל נשכח ממנו מהר

שם הוא פחד לאבד אותי ועכשיו הוא מתנהג כאילו אז לא קרה כלום
תיצאי כבר מזה הוא אומר לי, תפסיקי לחיות בעבר

אבל אני לא מצליחה - קשה לי !!!

סתם רציתי לשתף
30/06/14 16:33
81צפיות
נשמע מאוד מאוד קשה
לחוות את כל הלחץ שמביא עימו השבוע הזה ולא למצוא עם מי לחלוק אותו. לגמרי לא פשוט.
שניכם מאוד לחוצים עכשיו. טבעי שהלחץ הזה מתפרץ במריבות קשות. טבעי ועדיין חבל מאוד. הייתי מנסה למצוא זמן מתאים לנהל שיחה רגועה על איך אתם מרגישים ואיך אפשר לשפר את המצב, לטובת שניכם.

שיעבור השבוע הזה מהר ובקלות
אנחנו פנינו לטיפול זוגי
01/07/14 05:56
143צפיות
אחרי שעוברים חוויה כזו מצטברים המון רגשות, שצריך להתייחס אליהם, ולעבד אותם.
אם לא עושים את זה, הם יכולים לצאת בצורה של כעס.
לכל אחד יש דרך התמודדות שונה, וגם מי שלא מראה את זה כלפי חוץ, או לא מחובר לרגשות שלו, סוחב אותם בפנים.

אצלי גם קיים הדו-שיח הזה, והרגשתי שאנחנו צריכים עזרה כדי לדבר אחד אל השני אחרת, להיות מסוגלים לתמוך אחד בשני, ולתת לכל אחד את המקום להתמודד בדרך שלו.
יש בכל הארץ מרפאות ציבוריות שנותנות יעוץ זוגי במחיר יותר זול מפרטי. מצרפת רשימה, לכל מי שמעוניינת.
כתובות אינטרנט מצורפות:
01/07/14 11:58
72צפיות
מחזיקה אצבעות חזק חזק שהכל בסדר. בקרוב אהיה במצבך, בדיוק באותו שבוע איבדתי שני עוברים לפני שנה ושנתיים. אין לי מושג איך אני אשרוד את השבוע הזה...
אשמח לשמוע בשורות טובות ולשמוע מה חיזק אותך ואיך זה עבר
גם אנחנו עברנו תקופה זוועתית אחרי הלידה ההיא
03/07/14 21:47
107צפיות
תצאי מזה, זה עבר, מה את מפילה עלי את כל העבודה והלחץ ועוד ועוד. מריבות עד לב השמיים, ואני כבר הייתי בדיכאון כבד ורק רציתי למות.... חוויתי המון חוויות קשות מאוד, והכל מאוד מאוד מאוד לבד. פשוט כי הוא לא הצליח להבין מה אני חווה, והאשים אותי שאני תקועה בעבר (מה שהיה נכון במידה רבה.. זו היתה ממש פוסט טראומה... הייתי רק בעבר!! לא הצלחתי להתגבר על מה שקרה לי...)
אבל הייתי זקוקה לתמיכה והוא לא היה כתובת עבורי. זה היה בלתי אפשרי ממש.

הלכתי לטיפול והבנתי מה אני חווה (ואלה אמירות שאני מפנה אלייך, שאמרו גם לי אבל רלוונטיות אלייך מאוד: זה נורמלי. זה טבעי. הלחץ הוא באמת כי עברת דבר קשה- ואת עוברת עכשיו דבר קשה ומאוד מאוד קשה לעבור את זה. וצריך תמיכה במקום הקשה הזה, ואם אין הבנה של הבעל לקשיים שלך- זה עוד יותר קשה. כי לא מספיק שאין תמיכה שלו- גם יש האשמה. ויש את הפחדים והכל כל כך לבד.... הצילו כמה לבד. כמה בדידות וכמה קושי את מתארת!!! קושי עצום.)

הנסיון שלי היה- טיפול פרטני לי, ובעוד אני משתקמת לאיטי בעלי ממשיך להיות לא מבין, ונפגש כמה פעמים עם המטפלת שלי ועדיין לא הבין, עד שבסוף הלכנו לטיפול זוגי שעזר לנו.

אני חושבת שההצעה ללכת לטיפול זוגי היא נכונה מאוד מאוד. ואולי לפני ההצעה הזאת- ההצעה של ספרקית (זו היתה ספרקית? לא זוכרת) לשוחח על הדברים ברוגע- היא הצעה מאוד נכונה.
אתם נשואים כמה שנים. יש לכם את הילדים. את לא באמת רוצה שההריון הזה יפריד ביניכם. אני חושבת שנכון לפתוח ולדבר על הדברים בצורה רגועה כמה שאפשר.
שניכם נמצאים בלחץ גדול מאוד, אני בטוחה שגם הוא מפחד עלייך ועל ההריון הזה. ושניכם צריכים את השיחה הזאת. תקשיבו אחד לשני. תשמעו מה יש לכל אחד לומר. נסו לא לשפוט. נסי לשמוע אותו ואת הצד של הקושי שלו ואולי גם לשקף לו את הפחדים והקושי שלו.
אחר כך בקשי ממנו להקשיב לך.
הקשיים האלה אמנם קשים מאוד אבל מעצימים את הזוגיות בסופו של דבר. אל תאבדי תקווה!!!

ואם לא מצליחים ליצור שיחה ככה- חפשו טיפול זוגי שיעזור לכם לעשות את השיחה המשותפת הזאת ולגשר על הפערים.

יקירה, את צריכה תמיכה. והוא לא מבין את זה מספיק או שהוא לא יכול לתת לך את התמיכה הזאת כי הוא בעצמו זקוק לך ולתמיכה שלך.

הלוואי והיה קל יותר. הלוואי והיה פשוט יותר...

תעברי את השבוע הזה שעה-שעה. (אפילו לא יום-יום... זה באמת קשה מדי...)
אחרי השבוע הזה יהיה קל יותר, אולי תוכלי לנשום קצת יותר?

ספרי מה שלומך/שלומכם.

בהצלחה רבה!!! אנחנו איתך.
היי חברות
04/07/14 16:45
68צפיות
אז ככה יצא לנו לדבר אבל הוא עדיין מאשים אותי שאני תקועה בעבר
אני מטבעי לוקחת הכל קשה

לדוגמא אחרי שמצאו את גופות הנערים שנחטפו - יומיים לא תיפקדתי בקושי אכלתי ושתיתי
אני מאוד רגישה
והוא יותר זורם
כרגע המצב רגיל , בקושי מדברים על העיניין כדי לא לגרום למתח נוסף

מקווה שיהיה טוב
תודה רבה לכם על העצות
הוא בטוח התנגד לטיפול זוגי- כבר דיברנו על זה פעם
Return to Zero- סרט על אובדן
26/06/14 09:41
282צפיות
מישהי שמעה? בערך לפני שנה נחשפתי לזה, שעוד היה בשלבי צילום, וממש לפני כמה חודשים יצא לאור.
מדובר בסרט, מבוסס על סיפר אמיתי (של הבמאי ואשתו) על זוג בהריון ראשון. התינוק לא שרד, והאישה עברה לידה שקטה. זה סרט המראה איך היחסים של הזוג די מתפוררים, היחסים של הסביבה כלפיהם, ועוד המון כאב. סוף טוב מצפה לכם אבל. לפחות זה.
לא ראיתי את זה, מודבר בהקרנה מיוחד בערוץ אמריקאי או משהו כזה. בסוף הסרט הבנתי שיש שמות תינוקות שלא הצליחו לנשום מאוויר העולם, מחווה קטן ומקסים של הבמאי למשפחות שרצו שיזכרו את ילדיהם.
אפשר למצוא את עמוד הפייסבוק עם חדשות על הסרט, ראיונות, דעות, תמונות... זה מדהים לראות את כל האנשים ומשפחות הכואבות האלו מתאגדים ביחד ומשמיעים את קולם. זהו מהלך אמיץ ביותר מצד הבמאי וההפקה- כי היו צריכים לגייס את רוב הכסף לסרט.
שחקנית ראשית- מיני דרייבר שלדעתי מועמדת לאיזה פרס על התפקיד שלה.
צירפתי קישור לטריילר, זהירות, תראו בבית, לבד או עם בן זוג, לא משנה באיזה שלב של ההריון איבדתם את היקר לכם מכל אתם תבכו, והרבה. לא משנה לפני כמה זמן זה קרה, הכאב חוזר כאילו זה קרה אתמול. זה נושא כל כך חשוב שלצערי אף אחד לא מדבר עליו, הכל בשושו, ואני כל שך שמחה שיש משהו כזה.
כמובן שלדעתי גם הסרט אינו מיועד לנו, אנחנו מכירים היטב את הכאב, זה יותר לסביבה שלנו שלא מבינה מה כל כך קשה בלהמשיך הלאה, מה כל כך כואב בזה, ולמה כל כך קשה לנו לצאת מהמיטה בבוקר.

בכל מקרה, לדעתי חשוב להפיץ את המסר. תעשו לייק. זה חשוב!
(מקווה שהלינקים עובדים)

כתובות אינטרנט מצורפות:
º
גם אני מחפשת לראות אותו אבל עדיין לא מצאתי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/06/14 14:04
43צפיות
קישור לסרט
26/06/14 21:55
204צפיות
º
תודה.אני אצפה בו בסופהשבוע
26/06/14 23:28
42צפיות
אפשרות אחרת
28/06/14 07:38
144צפיות
הי,
אם לא דחוף לך לצפות בו בסופ"ש, ה DVD נמכר דרך אמזון (27 דולר) ויופץ החל מיום שלישי.

http://www.amazon.com/dp/B00KB8JB9M

טוב לקארמה

תודה
07/07/14 18:27
19צפיות
בעקבות מה שכתבת פה ראיתי את הסרט בשבוע שעבר. כל הסרט הייתי שקטה ומרוכזת ובסצנה של הלידה השקטה לא הפסקתי לבכות. אני חושבת שלא בכיתי ככה מאז הלידה השקטה שלי.
ובניגוד למה שאפשר אולי היה לחשוב, זה לא החליש אותי או גרם לי לרגרסיה, אחרי שלושה חודשים מה"אירוע".
זה דווקא חיזק אותי. כי עברתי דבר כזה. כי שרדתי אותו. כי אני מסתכלת קדימה.
אני חושבת שלמרות הכאב כן חשוב לראות את הסרט הזה. יש שם את רופאת הנשים של האישה, שהיא דמות מדהימה ומעוררת השראה.
תודה רבה.
תודה ששיתפת
11/07/14 14:48
7צפיות
מרשה לעצמי להציץ לפורום הזה...
25/06/14 14:21
391צפיות
כל כך לא רציתי (כמו כולן) לעשות את המסלול הארוך הזה: לקראת הריון-הריון- אובדן הריון ועכשיו אולי אולי אולי הריון לאחר אובדן. חצי שנה אחרי ההפלה הארורה ההיא, ממש אתמול הגיע התל"מ שהיה אמור להיות.. אז מישהו ריחם עלינו ובמקום להיות יום קשה, קיבלתי בהפתעה שני פסים... מפחדת לשמוח, אבל כל כל מקווה...

מישהי מכירה את הבדיקות של קליר בלו? כי ללא ספק הופיע פלוס שמסמן הריון (בשתי בדיקות), אבל אחרי כמה שעות הפסים כאילו נמחקו...מכירות את התופעה?
כן אני גם השתמשתי בקליק בלו
25/06/14 21:16
125צפיות
היה פלוס חלש אבל נראה מאוד לעין
ואחרי כמה זמן נעלם. במקרה היה לי בבית בדיקה נוספת של חברה אחרת והיא הראתה פס חלש אך ברור שלא נעלם
והבטא למחרת כבר איששה את ההריון
מזל טוב! שיעבור תקין ובריא!! :)
היי, כיף לראות אותך פה.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/06/14 23:16
132צפיות
מציעה לך לעשות בטא . הכי טוב והכי מהימן.
מסתמן שמדובר בכימי ):
26/06/14 06:11
209צפיות
והשמחה היתה מוקדמת מדי.. היום עשיתי בדיקה של סנסו טסט, כמעט שלילית.. וגם חויח השחר צנח.
אוף, זה היה קצר ):
26/06/14 07:08
120צפיות
לבדיקות שונות יש רגישות שונה. קרה לי שקיבלתי תוצאה שלילית בבדיקה ביתית בזמן שהייתי בהריון.
אם הייתי במקומך, סביר להניח שהייתי רצה כבר היום לעשות בדיקת דם כמותית לבטא. האופציה השניה היא כמובן להמתין יום יומיים ולהמשיך לעשות בדיקות ביתיות.

אני מקווה בשבילך שההריון בכל זאת יתפתח בצורה תקינה
תודה ספרקית חמודה
26/06/14 11:57
141צפיות
הקשבתי לעצתך ורצתי לעשות בדיקת דם. יצא 108. אני מעריכה שאני בשבוע ארבע פלוס שלוש. יש סיכוי שייתפתח מזה משהו? קרה למישהי?
ברור שיש סיכוי
26/06/14 12:02
84צפיות
אני התחלתי מבטא 79 ביוא"ב 13 (שזה יו"מ 26 - שבוע 3 פלוס 5).
לגבי הבדיקות - קליר בלו היא הכי רגישה, ולכן אם קיבלת בה חיובי ובאחרות שלילי, זה אומר שאת כנראה כן בהריון.
לגבי חום השחר אני לא יודעת, אבל אם אין דימום, אפשר ורצוי לשמור על אופטימיות זהירה. אגב, יכול להיות שיש לך פרוגסטרון נמוך ולכן החום צנח? אם כן, אולי כדאי לבקש תמיכה.
בהצלחה!!!
ברור שיש סיכוי
26/06/14 16:48
81צפיות
וזה רק אומר שהבדיקה הביתית שעשית נתנה ככל הנראה תוצאה שלילית סתם (כי בערך כזה של בטא היית אמורה לקבל תוצאה חיובית בבדיקה ביתית).
מחזיקה אצבעות להתפתחות תקינה של ההריון.
לכי לבטא חוזרת בראשון בבוקר. בדיקה בודדת של בטא לא נותנת הרבה מידע. בדיקה חוזרת בראשון תאפשר לך להבין יותר טוב אם ההריון מתפתח.

מאחלת לך שההריון יתפתח ויהיה בריא ותקין ויסתיים בידיים מלאות
הלוואי, אבל אני נורא פסימית ):
27/06/14 13:41
97צפיות
אין לי כח לעוד אובדן (אפילו שזה רק תחילתו של הריון).
אני רואה שבנות מתחילות מבטא הרבה יותר גבוהה מזו...
לשלושה ימי איחור, כתוב בהרבה מקו ות שמצפים לכמה מאות. ולי יצא רק 110..

מקירות מישהי שהתחילה מבטא כזו נמוכה וההריון היה תקין?
כן. מכירה גם בטאות הרבה יותר נמוכות
27/06/14 14:05
61צפיות
אני יודעת שקשה לשמור על אופטימיות. תחזיקי מעמד
º
מה שלומך? עשית בדיקה נוספת אתמול?
30/06/14 16:15
26צפיות
היי מותק
01/07/14 06:09
110צפיות
עשיתי אתמול בבוקר... ביום חמישי היה 110 ואתמול (יום שני, ארבעה ימים אחרי), יצא 575.
מה את חושבת?
אני חושבת שזה לגמרי מעולה!
01/07/14 08:52
79צפיות
הכפלה תקינה לחלוטין.
מזל טוב מותק

מאחלת לך הריון רגוע, בריא, תקין ומאושר
איזו אלופה את!
01/07/14 09:30
91צפיות
תודה על העידוד... זה ממש עוזר ךי להתרומם ואולי אולי להתחיל להיות אופטימית...
מתגעגעת למחשבה התמימה שאם נכנסים להריון, יולדים אחרי תשעה חודשים...

אני אפסיק לעשות בטא מעכשיו ופשוט אקבע תור לעוד שבועיים. מיותר להמשיך עם הבטא, נכון?
כן, לגמרי מיותר
01/07/14 15:35
54צפיות
שיהיו שבועיים רגועים ושלווים.
אל תישכחי לעדכן אחרי בדיקת דופק
היי ספרקית חמודה
15/07/14 12:48
7צפיות
חזרתי לפה לעדכן שאתמול ראינו עובר פיצפון עם דופק. היה מרגש מאוד. הוא הרבה יותר צעיר ממה שצפיתי וזה קצת הדאיג אותי. הרופא לא התרגש וחושב שפשוט היה ביוץ מאוחר והכל תקין. אני עדיין די בטוחה שאיתרתי טוב את הביוץ ולכן הגודל קצת מדאיג. בכל מקרה, משתדלת לשמור על אופטימיות והלוואי הלוואי שההריון הזה יסתיים בתינוק חי ובריא (:
איזה יופי של עדכון!
15/07/14 16:39
6צפיות
מאוד שמחתי לקרוא

יש לי הרגשה שהרופא שלך צודק ואפשר להתחיל להירגע.

מאחלת לך המשך הריון בריא, תקין ורגוע

תודה על העדכון ואשמח להמשיך ולשמוע ממך איך את מתקדמת
סוף סוף אפשר לנשום לרווחה
26/06/14 15:23
368צפיות
ב- 15/6/14 שכבתי בחדר הניתוח ושמעתי את בני הקטן מגיח לעולם בבכי גדול!!! אחרי 9 חודשים -סוף סוף יכולנו לנשום לרווחה. הרבה מלאכים בלבן סייעו לי בהריון הנוכחי ואני מודה לכל אחד מהרופאים שליווה אותי ותמך. וכמובן למשפחתי ובעלי שהיו לצדי לאורך כל הדרך- כאבו את כאבי כשאיבדתי את בתי, חיזקו אותי לאורך ההריון הנוכחי וכמובן שמחו בשמחתי בסיומו של ההריון בידיים מלאות.
קראתי לבני הקטן אורי (אור שלי) איתן. שכן לאחר תקופה ארוכה של אבל וחשיכה האור חזר לחיי.
תודה לכן על התמיכה והעזרה לאורך ההריון ומאחלת בשורות טובות וידיים מלאות לכולן.
º
איזה יופי שיהיה המון המון מזל טוב!
26/06/14 16:27
37צפיות
כיף לקרוא
26/06/14 16:44
51צפיות
אני שמחה לשמוע שהמסע שלך הסתיים בשלום ובאושר. השם שבחרת לבנך מרגש מאוד.
מאחלת לכם המון אושר, בריאות ואהבה
מזל טוב, איזה אושר
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/06/14 23:29
37צפיות
מאחלת לכם המון טוב
מזל טוב! נותן תקווה ומשמח.
27/06/14 12:36
33צפיות
שתגדלו אותו בנחת ושמחה ושלווה גדולה, עד 120 עם הרבה אושר.
º
כיף לקרוא! רק נחת!
27/06/14 21:48
10צפיות
º
איזה כיף! מזל טוב!
29/06/14 09:08
5צפיות
º
תודה לכולכן ריגשתן אותי מאוד
29/06/14 17:01
11צפיות
אספירין מישהי ?
25/06/14 15:04
157צפיות
קצת רקע על עצמי
הריונות מחוץ לרחם
טיפולים - תאומים שנולדו ברוך ה'
הריון תוך רחמי שניגמר בגלל חוסר דופק שבוע 16
עם דימום מסיבי + מנות דם
בירור המוטולוגי - תקין
בירור פתולוגי ממצאי העובר - אין תשובה כי העובר היה קטן מידי

כרגע בהריון שבוע 15 - הרופא רוצה לתת לי אספירין  , כסוג של לייתר ביטחון
למרות שעל פי הממצאים והבדיקות הכל אצלי תקין
הייתן לוקחות? השאיר את זה לשיקול דעתי

בד"כ אספירין יכול לגרום לדימום , אבל לפי דעתו בשבוע מתקדם כמו שלי הסיכוי הוא קלוש

אני נורא מפחדת ולא יודעת מה לעשות
עצות??
אספירין משבוע 10
25/06/14 15:39
91צפיות
לטובת מניעה של לידה מוקדמת, עובר קטן מדי ואולי עוד דברים שאני לא זוכרת, זה דבר די מקובל.
לפחות בר-חוה ממליץ לקחת לכל המטופלות שלו (זה מינון ממש קטן, לכן זה נקרא מיקרופירין ) - בקיצור, נראה לי שזה לגמרי בסדר.
בהצלחה רבה הפעם!!!
מיקרופירין זה בסך הכל שם מסחרי
26/06/14 07:22
59צפיות
מדובר במינון של 75 מ״ג או 100 מ״ג. זה לא ממש מינון קטן וזניח.
75 או 100 נחשב מינון נמוך
26/06/14 09:46
37צפיות
כך לפחות כתוב באתר של הכללית ובאתרי תרופות שונים אחרים.
ממש לא רוצה להתווכח, אבל אצל בר-חוה כל הבנות שנמצאות במעקב הריון מונחות לקחת אספירין עם או בלי בעיות קרישיות..
אני לא רופאה אבל הוא כן
אני יודעת שזה הפרוטוקול אצל בר חוה
26/06/14 16:42
34צפיות
הוא אכן רופא אבל די הרופא היחיד שאני מכירה שחושב שיש צורך להכניס אספירין לפרוטוקול טיפול רגיל בנשים בהריון.
מכירה כמה נשים שלוקחות וזה בסדר
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/06/14 23:17
54צפיות
אם את לא בטוחה, תתיעצי עם עוד רופא.
באופן אישי הייתי הולכת להתייעץ עם רופא נוסף
26/06/14 07:31
53צפיות
אם יש אפשרות, הייתי הולכת להתייעץ עם רופא המתמחה בנושאי קרישיות.
זה נכון שיש נשים רבות שנוטלות אספירין בהריון אבל עד כמה שזכור לי (אני רחוקה מלהיות מומחית ברוקחות או ברפואה) כולן נוטלות את זה בשל בעיות או חשד לבעיות קרישיות.
מיקרו או לא מיקרו, אסור לשכוח שמדובר בתרופה. וכדרכן של תרופות, היא לא בריאה במיוחד (למעשה, באתר החברה מצוין כי מומלץ שנשים בהריון, במיוחד בשליש האחרון, לא יטלו את התרופה הזו). נשים רבות נוטלות אותה כי הן זקוקות לה ולכן עבורן נטילתה היא הרע במיעוטו.
לא הייתי נוטלת תרופה סתם ליתר ביטחון. במיוחד לא הייתי נוטלת תרופה שתופעת לוואי מוצהרת שלה היא דימומים אם הייתי חווה דימום מסיבי בעבר.

אני חושבת שאת מפחדת בצדק ויש מקום להתייעצות נוספת עם רופא מוסמך.  
אני לוקחת מההתחלה אספירין 100 מ"ג.
26/06/14 13:45
51צפיות
(בנוסף לקלקסן מההתחלה) אין לי שום דיממומים בינתיים, הכל תקין. מקווה שימשיך כך עד הסוף.

אבל הגוף שלי הוא הגוף שלי, והמקרה שלי הוא המקרה שלי, ושלך כמובן הוא שונה- כל אחת והגוף שלה והמקרה שלה.
לכן כדאי להתייעץ עם רופא מומחה להריונות בסיכון גבוה, אולי באמת ללכת עלדו רופא להתייעצות.

בהצלחה רבה!!
º
Cנות תודה לכולן
30/06/14 10:31
13צפיות
דרושה כתבת שטח לארמניה!
24/06/14 14:00
21צפיות
Magma Challenge הוא מסע שטח המיועד לנשים שרוצות להתמודד עם אתגרים ומאמינות שהן יכולות.


המסע הקרוב יצא אל הנופים הנפלאים של ארמניה בין התאריכים 19-26/8/2014.


ספרי לנו בפורום שיחת נשים למה את צריכה להיות שם ואולי נשלח אותך למסע שטח נשי על חשבוננו.

הזוכה תצא בחינם למסע מאגמה צ'אלנג 2014 לארמניה ותכתוב בלוג על חוויותיה מהמסע!


|*| המסע הבא צפוי להתרחש בקוסטה ריקה. גולשות תפוז אשר ירשמו אליו יקבלו הטבה מיוחדת.
כדי להירשם למסע בקוסטה ריקה הקליקי כאן.
מה הסימנים להפסקת דופק/ חוסר התפתחות/ הפלה?
24/06/14 09:55
267צפיות
הי בנות,
נמצאת קצת בסרטים רעים בימים האחרונים
אני בשבוע 7 פלוס 3  נמצא דופק לפני שבוע וא.ס הבא בעוד שבועיים
האם יש סימנים גופניים כלשהם אם יש בעיה כלשהיא עם העובר?
האם הכאבים בחזה הבחילות והעייפות מפסיקים או ממשיכים על אף הפסקת דופק חו״ח?

רוצה שהשליש הראשון הנוראי הזה ייגמר....!!
כמוני כמוך
24/06/14 10:11
157צפיות
אני בשבוע 6 פלוס 2, עוד לפני בדיקת דופק. כדי לשמור על השפיות ועל מידה מסוימת של רוגע, אני ממשיכה לעקוב אחרי חום השחר שלי. כשאני רואה בבוקר שהוא 36.6 ומעלה - אני רגועה. אם לא מדדת עד עכשיו, אל תילחצי אם אצלך זה פחות - זה אינדיבידואלי.
לגבי השאלה השנייה שלך - לפני כמה חודשים עברתי גרידה בגלל הריון שלא התפתח, והכאבים בחזה היו, לצערי, עד הסוף המר :(
אותי מרגיע היום לחשוב שממילא אין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לשנות את מה שקורה שם בפנים, ואני שמחה על כל יום שבו אין דימום וחום השחר גבוה. זהו.
בהצלחה לשתינו :)
חום השחר
24/06/14 10:29
105צפיות
במידה והחום יורד זה סימן לא טוב?
זה מדד אמין? חשבתי שמשתמשים בזה רק לזיהוי ביוץ
מצטערת על אובדנך הקודם. מחזיקה לנו אצבעות שהכל יהיה בסדר
מה קרה עם שאר הסימנים בחילות ועייפות, כשהעובר שלך הפסיק להתפתח? המשיכו?
לא היו לי בחילות בכלל (וגם עכשיו לא)
24/06/14 10:32
107צפיות
ולגבי העייפות - לצערי אני כבר לא ממש זוכרת...
תיכנסי לפורום לקראת הריון - בדיוק עכשיו נעוץ שם שרשור של חום השחר, ויש דוגמאות לגרף של הפלה. כן, אם החום יורד זה מנבא הפלה.
נהדרת! תודה
24/06/14 10:44
72צפיות
נפלת עליי משמיים..
המשך תקין וידיים מלאות בסוף טפו טפו טפו
º
24/06/14 10:46
15צפיות
אין ממש סימנים
24/06/14 13:57
90צפיות
הבחילות והכאבים בחזה יכולים להימשך או להיפסק ללא תלות בתקינות ההריון.
הדרך היחידה לדעת בשלב זה היא באמצעות בדיקת א״ס.
מבינה לגמרי את הסרטים
תחזיקי מעמד
º
מנסיון אין סימנים
24/06/14 15:55
59צפיות
º
קשה מאוד. תחזיקי מעמד. אנחנו איתך.
24/06/14 20:13
36צפיות
º
תודה!..
24/06/14 20:15
19צפיות
º
תודה! מקווה לעדכן בהמשך רק בבשורות טובות
24/06/14 20:16
32צפיות
כמו שהאחרות כתבו אין סימנים באם
29/06/14 20:43
39צפיות
הריון מתפתח או שפסק. אצלי בשבוע 12 פסק הדופק והגוף המשיך להתנהג בהריון (הפלה נדחית) והיו לי את כל הסימנים המעידים שלכאורה הכל תקין עם ההריון. מי האמין שהגוף לא ידע לזהות שזהו, סיים את עבודתו כי העובר ללא דופק.

כמה ההפתעה היתה גדולה שאין מה לגשת לשקיפות :(

מבינה את הקושי והפחד אבל ופה האבל הגדול- צריך לשמור על אופטימיות ולהאמין שההריון יסתיים בידיים מלאות. אחרי 3 אובדנים הגיעו שני הריונות נוספים שהסתיימו בילדים מהממים.

להגיד שההריון היה קל? ההריון בפני עצמו תקתק לפי השעון אבל אני היתי בלחץ שהכל יעבור בשלום.

מאד רוצה ילד רביעי אבל לא יודעת אם נפשית אעמוד בזה כי הסרטים הרעים חוזרים כשרואה 2 פסים על הסטיק הביתי.

בשלב זה אומרת תודה על בני בן ה-7 שנים, על בני בן השנתיים ועל התינוק בן החצי שנה. אולי בעוד כמה חודשים אהיה מספיק אמיצה להרות שוב.

חלומות בסוף מתגשמים.

מחזיקה אצבעות ולא מרפה עד הלידה שלך
ליטל בארי- ייעוץ שינה וליווי הורים

רוצה שהוא יישן בזמן?

יועצת השינה שלנו זמינה לשיחתך כעת חייגי: 073-7581710


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה