לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

משותקת מלחץ
04/01/15 17:48
350צפיות
לא יכולה לנשום יותר ! 
גשם בחוץ מנקה את הכל ואני לא מצליחה לזוז מהבית בקושי. 
לא עומדת בחרדה של לחכות לטלפון שיגיע סוף סוף מאיכילוב . שונאת את הטלפון שלי בבוקר 
וכל צלצול מקפיץ את הדופק למקומות איומים.
לא מצליחה לעשות כמעט כלום עם עצמי למעט בקטנה בבית. (לא עובדת כי הרגשתי עד מזמן לא טוב וגם בגלל שלא יודעת מה איתי) 
בעלי ואימא שלי על סף להשתגע ממני ומחוסר המעש שלי. 
מרגישה שהשיגעון נמצא מעבר לפינה. 
פשוט רוצה כבר תשובה, שיגאלו אותי מהחוסר ודאות הזה. 
אוףףף...... לא תיארתי לעצמי שאהיה במצב הזה כל כך הרבה זמן, חשבתי שאתמודד 
וזה לא שאני מתמוטטת, זה גרוע יותר, אני משותקת למעט הזמן הקצר של פשוש הבית כשהוא חוזר מהגן ועד להשכבה. 
נמאס לי להיות בדיספונקציונאליות שכזו אבל גם לא מצליחה לצאת מזה. 
פפפפפפ.......... 
טוב, הוצאתי קצת. זהו לעת עתה. 
04/01/15 20:55
117צפיות
חוץ מתשובה, מה יכול לעזור לך במצב הזה?
 
º
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
04/01/15 22:52
40צפיות
|אמן| ששניהם בריאים ותנצחו את כל הסטטיסטיקות
05/01/15 10:20
145צפיות
ואפשר לשאול אלת תם? אם רק את נשאית של הגן, האם לא צריך שגם בעלך יהיה נשא כדי שהעובר יהיה חולה?
לא בנשאות x שביר
05/01/15 23:06
144צפיות
אם אני נשאית x שביר אז אין משמעות אם האבא גם משום שהאימא מעבירה את ה x לבנות ולבנים בעוד האב 
מעביר את הy לבנים ואת ה x לבנות. 
 קיצור, החשיבות כאן היא על הנשאות של האימא. 
חיבוק גדול בדרך אלייך
05/01/15 16:13
83צפיות
ההמתנה הזו מורטת עצבים. כל הכבוד לך שאת מצליחה להתגבר על החרדה ולתפקד בחברת פשוש הבית. 
תחזיקי מעמד
לעוגיית מזל 36-
10/01/15 08:01
86צפיות
אני לא כל כך הבנתי- ועימך הסליחה- לאיזו תשובה את מחכה?- לנושא נשאות ה-X השביר? הרי עושים את הבדיקה לפני הריונות...לא כל כך הבנתי- את בהריון? באיזה שלב? ולאיזו תשובה את מחכה?
אולי סיפרת על כך בעבר פה ואני לא מכירה את הסיפור שלך, אז סליחה על השאלות.
בכל מקרה- מקווה שתקבלי תשובות טובות שלהן את מחכה.
 
תשובות
11/01/15 14:17
107צפיות
אני יודעת שאני נשאית x שביר עוד לפני החתונה. 
ניסינו טיפולים ולא הצלחנו. 
אנחנו הצלחנו אחרי 2 נסיונות טבעיים שהופסקו באופן יזום בגלל עוברים חולים (באמצעות סיסי שילייה של העובר זה בנדק) להביא 
לעולם את פשוש הבית. 
אנחנו מנסים כעת בפעם הרביעית אבל בגלל שזה תאומים הבדיקה שנעשתה היא של מי שפיר בשבוע יחסית מאוחר (אני כעת בשבוע 19+ כאשר הבדיקה נעשתה בשבוע 17+) והתוצאות של הבדיקה מבוששות לבוא 
º
בדרך כלל תוצאות גנטיקה שמתעכבות זה סימן טוב, לא?
12/01/15 08:51
23צפיות
ממממ.....לצערי לא
12/01/15 10:21
94צפיות
זה פשוט אומר שלא הצליחו להוציא דגימה ישירה ושהם
עושים את זה בתרבית.
וכנראה בגלל שזה שניים זה גם מעכב.
ההריון הראשון עשו תרבית והתוצאות יצאו לא טובות.
הכפלת בטא
05/01/15 22:15
136צפיות
16.12: בטא 1924
04.01: בטא 78,744
נכון זה נמוך מדי?
(עשיתי את החישוב, אם מכפילים פי 2 כל יומיים- ב03.01 זה אמור לצאת 985,088.
אם מכפילים פי אחת וחצי כל יומיים- ב03.01 אמור לצאת 73,965 )
 
ראינו דופק ב 01.01
ברוכה הבאה
05/01/15 22:56
83צפיות
הערכים אומנם מעט נמוכים אבל חשוב לזכור שבטא זה לא מדע מדויק. כבר יצא לי לראות הריונות שהתפתחו נפלא עם הכפלות נמוכות יחסית שלא נראו מבטיחות. 
בדרך כלל בערכים כאלה כבר לא שולחים לבטאות (כי ההכפלות מתחילות להשתנות). יש סיבה שהרופא שלח אותך לעשות בטא אחרי שראיתם דופק?
 
מאחלת לך הריון בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
º
מכפילים בטא כעבור יומיים לא ככה...
06/01/15 12:50
34צפיות
º
מתלבטת בין מטרניטי21 לבין וריפיי. אשמח לכל מידע.
05/01/15 15:31
46צפיות
º
לא מדובר באותה בדיקה?
10/01/15 18:12
7צפיות
עזרה בפענוח בדיקת אולטרסאונד
04/01/15 13:56
145צפיות
היי לכן,
 
בבקשה עזרו לי להבין - הבוקר עברתי בדיקת אולטראסאונד מעקב זקיקים אחרי ביוץ (יום 17 של הוסת).
 
רירית הרחם - 8.3.
זקיקים קטנים.
 
מה המשמעות? האם נראה לכן שיש בעיה?
 
תודה
הי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
04/01/15 22:53
61צפיות
הבדיקה אומרת שהזקיקים עדיין קטנים  ועוד לא התפתחו.
מה אורך המחזור שלך בד"כ?
האם את פוליציסטית?
היי
05/01/15 14:57
41צפיות
האמת שאני לא יודעת כבר מה אני :)
 
אחרי שתי הפלות והריון כימי אחד.
 
אלו צעדי הראשונים במרפאת הפוריות ואני מרגישה בלבול וחוסר ידע עצום. גם הרופאים שנועצתי בהם "לא מתרגשים" ממני.
º
ותודה כמובן
05/01/15 14:57
15צפיות
איך עוברים את זה?
31/12/14 15:21
213צפיות
אחרי הפלה (לא נצפה דופק לאחר הבדיקה הראשונה..) שוב בהריון.
כבר שבוע 9 ועד לפני שבוע הכל היה תקין.
קוראת את השרשורים של כולן כאן ומבינה כמה עוד יש לי ללכת וכמהבעיות עוד צפויות בדרך ופשוט לא מבינה איך אפשר לעבור שבוע אחרי שבוע?!

לשמחתי מקבלת סוג של יחס מועדף מהרופאים אז יכולה להגיע כמעט בכל עת לבדיקה אבל גם לא רוצה לפגוע חלילה כיוון שהבנתי שההשלכות של US גם לא ממש ידועות עד כה.
מה עושים כדי לשכוח קצת או לגרום לזמן לעבור קצת יותר מהר :(
עוברים את זה לאט ובזהירות
01/01/15 17:53
83צפיות
הלוואי והיתה דרך להאיץ את השבועות
הדגמת יפה את היתרון ואת החיסרון של הפורום הזה.
היתרון הגדול הוא שכאן את בחברת נשים שמבינות מה את עוברת. מבינות את החששות, החרדות, הפחדים, חוסר הסבלנות, הקושי לקוות לטוב.
החסרון הגדול הוא החשיפה לשלל הבעיות שעלולות לצוץ בהריון. פיתוח פחדים חדשים מפני דברים שמעולם לא הטרידו אותך קודם. 
לוקח זמן ללמוד לנצל את הטוב שהפורום הזה יכול לתת ולהשאיר בחוץ את הפחות טוב. 
 
אין יותר מדי מה לעשות כדי לשכוח את החששות והפחדים. רק לנסות למצוא משהו שבכל זאת ירגיע אותך, משהו שעושה לך טוב ולתת לזמן לעשות את שלו. בסוף הזמן עובר. הנה, רבע הריון כבר כמעט מאחורייך
עוד לא שבוע בחזרה לעבודה, ושוב דימום.
31/12/14 08:08
192צפיות
ועוד 10 ימים בבית.
הבייבי בסדר. יש לו דופק, והוא עושה סלטות בבטן.
העובר הכי פעיל שראיתי עד עכשיו. נראה לנו קצת חייזרי, אבל מה אנחנו מבינים בתמונות של אולטרסאונד.
לי נראה שהוא צוחק עלינו, ועושה לעצמו מסיבה.
אבא שלו אומר שכל הסיבובים האלה, זו בדיוק הדרך לעשות קשר בחבל הטבור, כמו אחותו הגדולה, שהיתה יכולה להיות כבר בת שנה (בדיוק אתמול), אם היתה משתוללת פחות.
בינתיים אני עדיין כאן.
היי ronat3
31/12/14 14:20
89צפיות
אני קוראת את ההודעות שלך לאחרונה.
לא מבינה בדיוק באיזה שלב את ומה זה הדימומים, אז רק אגיב לגבי כמה נקודות שקפצו לי מהכתיבה הכנה שלך, וצבטו לי וכיווצו את הבטן...
קודם כל כמובן מה שעברת עם התינוקת שאיבדת. הכאב הכבד הזה והאבל הן תחושות כל כך קשות שצריך להתמודד אותן, אין שום דרך להקל עליהן. רק לא להתנגד אלא לתת להן לעבור דרכנו ולהיות איתנו כמו אבן גדולה בלב, עד שהן עם הזמן הופכות להיות משהו שמלווה אותנו כל הזמן, אבל יותר בעדינות... זה שם, אבל כבר לא משתלט על הכל. 
התחושה שלך שאולי גרמת לדימום עכשיו, גם היא כ"כ טבעית, למרות שכמובן אם ההשפעה שלנו על ההריונות היתה עד כדי כך משמעותית, ודאי שיכולנו להשפיע לטובה גם במקרים שהסתיימו באסון... כך שכנראה יש דברים שאינם בשליטנו, לטוב ולרע. אני איבדתי תאומים בשבוע 19. מהרגע שגיליתי שמדובר בתאומים (לא עברנו טיפולים) שקעתי בדיכאון ממש והצהרתי בכל הזדמנות ובאוזני כולם שאני לא רוצה תאומים, שהחיים שלי יגמרו, שהבת הבכורה שלי תסבול נורא וכו' וכו'... עד היום יש לי תחושה שאולי הבאתי את זה על עצמי קצת, אבל כנראה שאין לזה שום קשר. 
לגבי מה שבעלך אמר לגבי הסיבובים שהקטנצ'יק עושה... נכון שאנחנו הבעלים העיקרי של הטרואמה שעברנו, אבל בני הזוג שלנו הם פוסט טראומתיים כמעט כמונו, ויש סביבנו מעגל של פוסט טראומתיים (הורים, אחיות, חברות) שעוברים גם הם את ההריון הזה עם המון חרדה...
לפני שבועיים היינו אצל ההורים של בעלי, ואמרתי לו באיזשהו שלב שאני הולכת להביא את הנייד מהרכב ולהתקשר לאמא שלי... אחרי כמה דקות  קיבלתי ממנו 5 שיחות בממתינה, וכשנכנסתי לחצר של ההורים שלו אמא שלו קפצה עלי ושאלה איפה הייתי ושבעלי מחפש אותי, ושהיא נורא דאגה שאולי הלכתי לשירותים ומשהו קרה...
יצא לי ארוך. מקווה שלא חפרתי. השורה התחתונה ומה שרציתי להגיד לך זה שהתחושות שלך כ"כ טבעיות, ואין להן כזו השפעה על ההריון, אלא בעיקר עליך. ושהתגובות שלך ושל בעלך כל כך טבעיות.
אני שמחה לשמוע שהבייבי בסדר, והלוואי שהכל ימשיך בצורה תקינה. 
תודה ramkond
31/12/14 17:17
70צפיות
אני מתחילה עכשיו שבוע 11.
בעברי לידה שקטה בשבוע 40 אחרי הריון תקין לגמרי, בגלל קשר בחבל הטבור. בדיוק לפני שנה.
אח"כ היתה עוד הפלה בשבוע 8.
לא היו לי שום בעיות לפני כן. שני הריונות תקינים הסתיימו עם ילדים חיים, היום בת 9 ובן 7.
"חגגתי" 40 כמה ימים אחרי הלידה השקטה, ו-41 מגיע ממש עוד כמה ימים., ככה שאין לי יותר מדי זמן לעוד הריונות. גם מה שעכשיו זה הרבה יותר ממה שאי פעם תכננתי לחיים שלי- הריון בגיל כזה...
הדימום שיש לי הוא לא משהו רציני. יותר מה שהרופאים קוראים לו "הכתמה". אני חושבת שעם הבן שלי היה משהו דומה, אבל אז לא יחסתי לזה שום חשיבות, מתוך אותה תמימות ואופטימיות, שאבדה לנצח. היום אני בטוחה שזה הסוף בכל פעם שזה קורה...
היי- לגבי ההכתמות
01/01/15 12:53
60צפיות
ממש נורא מה שעברתם. כל כך עצוב... נשבר הלב.
 
לגבי הדימומים/הכתמות- גם לי היו משבוע 5 בערך עד שבוע 11-12 (ולא חזר לי מאז).  יכולה להגיד לך שאף רופא לא התרגש מזה... אמרו לי שכל עוד זה לא דם טרי, לא מתגבר ומלווה בכאבים וכו', זה כנראה בסדר ויחלוף מעצמו. בהריונות הקודמים לא היתה לי את התופעה הזאת... אבל כל הריון והעניינים שלו.
מה שכן, למרות ההרגעות של הרופאים, מבחינה נפשית ההכתמות האלה ערערו אותי בצורה בלתי נסבלת. גם ככה זה הריון אחרי טראומה, וזה היה בלתי ניתן כמעט לשאת את הדימום הזה וכל פעם ללכת לשירותים לבדוק אם התחזק ולחשוש שמשהו לא בסדר. ממש מחרפן. ממש. קחי אוויר ותנסי לשמור על שפיות.
שיהיה סופ"ש נעים.
תודה על ההסבר
03/01/15 16:38
34צפיות
לי בעצמי יש עוד מליון הסברים, שלפעמים עוזרים, ופעמים מכניסים אותי להיסטריה.
ואז אני מתמקדת פשוט בלתפקד עד שאני מגיעה לרופא.
אני חושבת על זה שאם זה נגמר, אז גם הרופא לא יכול לעשות שום דבר, ואם לא, אפשר רק להגיד לי לנוח.
משתי האפשרויות אפשר להשתגע.
 
º
מה קורה איתך? רוצה לעדכן?
10/01/15 18:13
7צפיות
אין כל כך מה לעדכן...
10/01/15 22:11
17צפיות
הדימום הפסיק אחרי יום.
ישבתי יותר משבוע בבית, וטיפסתי על הקירות.
מחר חוזרת לעבודה, ולא כל כך בא לי.
לא יודעת מה להגיד לאנשים, שבטוח ישאלו שאלות.
פוחדת שיהיה עוד יום מלחיץ, שבסופו דימום...
השבוע שקיפות, ועוד תור לרופא אחריה. לא ממש מחכה לזה.
כן, החרדות האין סופיות הללו
12/01/15 14:04
13צפיות
מהלא נודע ומבשורות רעות מוכרות לי היטב. אפשר רק לקוות ולייחל. מעבר לזה- אין לנו ממש שליטה על הדברים.
מקווה מאוד שאוכל לכתוב פה משהו טוב בעוד שבועיים. אבל אשקר אם אומר שאני לא מתה מפחד שמא משהו ישתבש בישורת האחרונה. אין מה לעשות, חוץ מלעבור שעה אחר שעה, יום אחר יום.
 
תודה על ההתעניינות
10/01/15 22:12
14צפיות
גם אני מחכה להודעות שלך, לשמוע שהסוף טוב.
בוקר טוב לשבוע נפלא
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
45תגובות
28/12/14 08:51
295צפיות
מזמן לא עשינו שרשור מצב.
מוזמנות להציג, לכתוב באיזה שבוע אתן וכל מה שמתחשק לכן לשתף.

(המשך...)
מזמן לא עשינו שרשור מצב.
מוזמנות להציג, לכתוב באיזה שבוע אתן וכל מה שמתחשק לכן לשתף.
לאחר US ראשון וקצת מבואסת...
28/12/14 09:16
259צפיות

אז התאריכים הם כאלו:
שאיבה ביום חמישי ה 4.12.14
החזרה של שני עוברים בני שמונה תאים ביום ראשון ה 7.12.14.
בטא ביום ראשון שעבר ה 21.12.14 - 413!!!
היום אולטראסאונד ראשון ונצפה שק הריון אחד ללא תוכן. הטכנאית אמרה שזה תקין לחלוטין בשלב הזה, 
האחות אמרה לי שזה תקין לחלוטין לעת עתה ויכול להיות שהשק ייראה כבר מחר מחרותיים. כמובן שהכל יכול להיות, אבל כרגע זה תקין. 
בהריון הקודם שלי בדיוק באותו שבוע נצפו שני שקים אחד עם שק חלמון והשני ריק ולצערי הריק לא התפתח גם בהמשך...
הפחד מציף אותי!! כרגע מדובר בשק אחד שאין בו שק חלמון... לפי החישוב שלי אני בשבוע 5 שבועות + 3 ימים. 
תאמרו לי את האמת בבקשה, האם יש סיכוי שעוד יראה שק חלמון? אני לא מחפשת ניסים, אני מחפשת לדעת האם זה כך בדרך כלל.... בבקשה.
קשה לי המחשבה שאצטרך לעשות אולטרסאונד נוסף רק בעוד שבוע! הבטן מתהפכת לי ואני רוצה לפני... מתי לעשות לדעתכן?
אודה לכל מידע.
תודה
 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/12/14 15:30
78צפיות
בשלב הזה אין הרבה מה לעשות מלבד לתת לטבע לעשות את שלו ולהמתין בסבלנות עד כמה שניתן
הרבה פעמים יש החזרה של שניים אבל רק אחד מתפתח ולעיתים גם יש ניסים.
אם ממש קשה לך לחכות, אולי ביום שישי תלכי שוב.
אבל הכי טוב זה להמתין לעוד שבוע כי אז כבר יהיה באמת לדעת מה קורה.
חיבוק גדול והמון המון איחולים לטוב 
ערב טוב
30/12/14 18:46
33צפיות
מורטת עצבים הציפיה הזו
בשבוע 5 כמובן שעדיין יש סיכוי. אבל ברור לי שההמתנה הזו לא פשוטה. 
מחזיקה אצבעות להריון חזק, בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר.
הייתי הולכת לבדיקה נוספת בראשון הקרוב ואני מקווה שבבדיקה הזו תקבלי חדשות טובות
היפרדות קרומים
28/12/14 15:46
153צפיות
היי לכן
אני בהריון שבוע 24 וכל פעם שאני הולכת לרופא חייב להיות שמהו אחד לא תקין, אף פעם אני לא אצא ואמר שהכל בסדר.
אני לאחר 4 הפלות בשליש ראשון, כך שעברתי את השלב המפחיד אבל עדיין כל יום חוששת.
מישהי יודעת פרטים על היפרדות קרומים? מה זה יכול לעשות? איך אני אמורה להתנהג?
מצטרפת לשאלה..
28/12/14 20:07
107צפיות
גם לי יש את זה ואני בשבוע 14.
הרופא ממש לא נתן לי מענה על זה, רק אמר לי להפסיק להיות לחוצה, ושאין מה לעשות עם זה
אמר לי שמנוחה לא תעזור.
זה כמובן רק הלחיץ אותי יותר.
º
אז מה את כן עושה? הולך לעבודה כרגיל?
29/12/14 20:06
36צפיות
כן..
29/12/14 20:37
47צפיות
הולכת ומתפללת.. כל פעם שאני רואה דימום אני אומרת תודה.
יש לך דימומים? את לא הולכת לעבודה?
דימום חיצוני אין אבל פנימי יש
29/12/14 22:37
42צפיות
אני כרגע לא הולכת אני ממש מפחדת
בוקר טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
29/12/14 07:53
106צפיות
מצב של היפרדות קרומים עלול להוביל לדימומים ולכן יש צורך במנוחה ובמעקב אחר כל דימום שמופיע במהלך ההריון.
בשבוע 24 אולי כדאי לשקול יציאה לשמירה אבל כמובן שצריך להתייעץ עם הרופא
בשבועות מוקדמים יותר יכול לגרום לעיתים להפלה. אבל שוב, כל מקרה לגופו וחייבים להיות במעקב.
את יכולה גם להתייעץ בפורום הריון בסיכון.
שימשיך רק בטוב ובהרבה בריאות
תודה רבה אבל הרופא עשה ההפך בדיוק
29/12/14 20:05
75צפיות
היו לי דימומים בשבוע 5 ואז הייתי בשמירה למשך 3 חודשים,
כרגע דיברתי עם הרופא ושאלתי אותו איך זה שאחרי 4 הפלות אמנם בשליש הראשון ועם היפרדות קרומים הוא לא נותן שמירה.
הוא טוען שאם זאת לא עבודה פיזית קשה אין צורך וזה לא יעזור.
הדימום היה בתחילת הריון, הפסיק ולאחר מכן חזר לאחר כמה חודשים- כרגע אין דימום חיצוני כבר כמה חודשים רק מבפנים רואים את זה.
אני ראיתי את זה במוחש בשליש הראשון כשנחתי זה עבר וכשלא זה לא היה טוב.
מה הסיכונים בשליש השני?
 
º
אותו סיכון. תשתדלי לא להתאמץ ובטח שלא להרים דברים כבדים
29/12/14 22:39
24צפיות
הסיכון בשליש השני
14/01/15 21:47
2צפיות
הוא לידה מוקדמת. ממליצה לך לבקש שמירה ובאמת לנוח.
הריון לאחר הריון חוץ רחמי...
28/12/14 12:56
102צפיות
עברתי לפני חמישה חודשים נתוח לפרוסקופיה להסרת הריון חוץ רחמי, שבועיים אחרי זריקה שלא עזרה. 
2 החצוצרות נותרו תקינות ושלמות ב"ה. 
אני מאד רוצה להכנס בזמן הקרוב שוב להריון, הרופאים אמרו שאפשר אחרי חצי שנה-אבל אני מתה מפחד....
אשמח לעזרה אם למישהי יש ניסיון בנושא או המלצה איך להכין את הגוף (והנפש) שלא יקרה שוב.

תודה.
היי ירוק מנטה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
28/12/14 15:26
56צפיות
איזה כיף שנשאר רק עוד חודש ואז ניתן לחזור ולנסות.
אני מבינה את הפחד. הוא טבעי לחלוטין.
מבחינת הגוף, ניתן להכין אותו ע"י תזונה טובה ותומכת, לבדוק  שאין חוסרים של ויטמינים ובמידת הצורך להשלים. לקחת חומצה פולית.
מבחינת הנפש, יש כל מיני טיפולים שיכולים לעזור ,להרגיע ולהכין גם את הגוף וגם את הנפש.
אני משתמשת הרבה בתטא הילינג בקליניקה והיא עושה פלאים למי שמתחבר כמובן לרפואה המשלימה.
מאחלת לך המון המון הצלחה ורק טוב
התקדמנו
25/12/14 09:17
278צפיות
אז הגענו לשבוע 22, יומיים, שעתיים, 2 דקות ו-2 שניות . אני לא צריכה לומר לכן שבמצב שלנו כל שבוע עובר כמו אצל - כל יום מרגיש כמו שבוע. 
החלבון העוברי היה מעט גבולי, אבל הסקירה המורחבת והמכוונת לשלילת בעיות הנובעות מחלבון עוברי מעט גבוה(2.1) עברה בהצלחה קולולולו.
אם יכולתי וזה היה אפשרי הייתי עושה כל יום סקירה . בהריון הזה דבר ראשון והכי חשוב לנו לראות עכשיו בכל א.ס זה את הדופק וכבר אנחנו אומרים ברוך השם.
אני מרגישה אותו מעולה ומודה לאל על כל תנועה אבל עדיין לא התחלתי לעקוב ממש אחרי התנועות. לפעמים מתגנבות מחשבות שליליות אבל מנסה לבעוט אותן החוצה בכל הכוח ולהנות מההריון הזה. יכול להיות שלא יהיה עוד הריון ובגלל מחשבות שליליות ומחשבה שלא כדאי לשמוח עד שהוא יוצא בריא אני אפספס את ההרגשה המדהימה והמיוחדת של הרגשת התנועות בהריון וההנאה מכך.
יש לי תור בתחילת ינואר לרופאת נשים שלי והיא תעביר אותי כבר להריון בסיכון.
מה זה אומר הריון בסיכון? (אני במכבי, אם זה משנה משהו). זה אומר בדיקת אולטראסאנד כל שבוע החל משבוע 25 ואז פעמיים בשבוע? איך זה עובד?
ערב טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/12/14 17:52
81צפיות
איזה יופי, שבוע 22. והכי חשוב שהכל בסדר.
הריון בסיכון מאפשר מעקב והשגחה יותר קרובים .זה בהחלט מאפשר איזשהו רוגע.
איזה כיף שהזמן חולף
25/12/14 17:57
65צפיות
קצת יותר מחצי כבר מאחורייך!
אני שמחה לשמוע שהסקירה עברה בשלום. לגמרי מבינה את הרצון לעשות סקירה כל יום
הריון בסיכון אומר מעקב צמוד יותר. עד כמה שזכור לי, המעקב הוא בערך פעם בשבועיים. לא זכור לי מעקב פעמיים בשבוע בשום שלב של ההריון (רק אחרי שבוע 40). 
מאחלת לך המשך הריון בריא, תקין ורגוע
º
תודה ספרקית
27/12/14 20:34
17צפיות
הריון בסיכון במכבי
27/12/14 13:32
84צפיות
אני עם אותה הסיטורה כמו שלך... מתחברת מאוד לכל מה שכתבת.
מחר משלימה 29 שבועות הריון חרדתי בטירוף. מרגישה תנועות משלב מאוד מוקדם (מודעות שלי ושילייה אחורית) ונלחמת עם עצמי כדי להינות מהם... ככה זה כשלא יודעים שיהיה ממה להינות גם אחרי הלידה
 
לגבי המעקב הריון בסיכון במכבי- אני מטופלת בהריון בסיכון מבטא חיובית.
עד שבוע 26 בדיקת רופא כל שבועיים. אחרי שבוע 26 התחלתי כבר להגיע כל שבוע. בכל בדיקה עוברים אצל האחות לפני לשתן, ל"ד ושקילה ואח"כ לרופא. שם עושים א"ס ומעקב זרימות. הערכת משקל עובר כל שבועיים.
לא אגיד לך שזה נחוץ רפואית בהכרח (כל אחת והתיק הרפואי שלה). אבל נחוץ לי מאוד לשקט הנפשי.
מעולה
27/12/14 20:31
44צפיות
המעקב הזה הוא בדיוק מה שאני רוצה. איזה כיף לך שאת בשבוע 29. שיסתיים עם ידיים מלאות. אמן ! קדימה שיעבור הזמן. איייייף.
פיטורי עובדת בהריון
26/12/14 15:22
85צפיות

שלום רב,
כעורכת דין וכמאמינה גדולה בזכויות נשים, נחשפתי לאחרונה למספר לא מבוטל של מקרים בהם, משרד הכלכלה נותן היתר לפיטורי עובדות בהריון. בשנים האחרונות מתן ההיתר הולך וגדל הן מפאת "השתכללותם" של המעסיקים  באיסוף ראיות , המגבשות היתר לפיטורים והן מטעמים אחרים. במידה ומישהי נתקלהו/או נחשפה למקרים מעין אילו , אשמח , אם תיידעו אותי בנושא זה.אני ועוד צוות של עורכי דין עמלים רבות כדי להוקיע את התופעה העגומה הזאת ולמנוע את המקרים הבאים. למי שמעוניננת , ניתן לפנות אליי במסר אישי. תודה שירה.
 

 
אתמול כל היום חשבתי כמה שאני לא רוצה את ההריון הזה
18/12/14 13:47
389צפיות
ולא את התינוק הזה.
אני רוצה את התינוקת שמתה לי, והיתה צריכה להיות החודש בת שנה, ואוטוטו להתחיל ללכת.
במקום זה יש לי כאבים ונפילות סוכר, ומתח ולחץ וחוסר וודאות.
לא שמחה ולא מתרגשת. לא ממש מאמינה שיהיה בסוף עוד ילד, ומכינה את עצמי לעוד אובדן.
היום בבוקר קמתי והיה לי דימום.
אי אפשר שלא לחשוב שאני גרמתי לזה עם המחשבות שלי, או עם הכרית החמה שישנתי איתה בגלל הכאבים, ואולי חיממה יותר מדי, או בגלל שבסוף השבוע חוגגים יומולדת לבן שלי, והתאמצתי יותר מדי עם נקיונות וסידורים והכנות...
העובר עדיין חי, ונתנו לי שבוע מחלה כדי לנוח.
ועכשיו אני צריכה לספר ליותר מדי אנשים הרבה יותר מוקדם ממה שתיכננתי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. וההריון הזה רק התחיל.
18/12/14 15:03
119צפיות
אני שומעת שמאוד לא פשוט לך. 
הצלחת להעביר חזק ממש את תחושת החומות שאת בונה. החומות האלה שאמורות לאפשר לא להרגיש, לא להתרגש, לא להיקשר. כדי שלא תיפלי כשזה ייגמר שוב בשיברון לב. גורם לי לחוש שבא לי לחבק אותך ולעזור לך לסדוק את החומות האלה קצת. 
לא, לא גרמת לדימום במחשבות שלך. וכנראה גם לכרית החמה אין קשר (למרות שעדיף להשתדל לא להשתמש בה בשלב זה). ויש גם סיכוי טוב שהדימום לא קשור בכלל למאמץ סביב יום ההולדת. שווה לנסות לנוח אבל לפעמים יש דימום כי יש דימום. בלי שום הסבר. 
תחזיקי מעמד יקירתי. נסי אולי למצוא משהו שירגיע אותך מעט. טיפות באך? איזשהו טיפול שמותר בשלב זה של ההריון? שיחות עם חברה? 
שולחת לך חיבוק גדול והמון כוח
מזל טוב לבן שלך
תודה. התחלתי היום טיפול ברפלקסולוגיה
18/12/14 22:11
111צפיות
עם מטפלת שאני מכירה שנים. היכולת שלה לקבל בהבנה כל רגש היא נדירה, וזה עוזר, לפחות לזמן שאני בטיפול.
לא מצליחה לחשוב על אף אחד שאני יכולה לדבר איתו, ובאמת יבין אותי.
 
אני שמחה שלפחות יש לך את הרפלקסולוגית
19/12/14 10:32
43צפיות
מקווה שזה יקל במעט. 
מעולה. אין כמו רפלקסולוגיה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/12/14 14:00
45צפיות
למרות שעם דימום הייתי מאוד נזהרת.
חשוב מאוד למצוא מטפלת שתכיל אוך.
 וחשוב שתהיה עם התמחות בהריון ולידה.
היי יקרה,
18/12/14 17:29
90צפיות
מה עם הדימום עכשיו? נרגע? ראו משהו באולטראסאונד?
חשוב שתקפידי על מנוחה.
בטוח שלא גרמת לזה עם המחשבות הכי טבעיות שיכולות להיות.
תספרי רק למי שנראה לך רלוונטי .את יכולה גם תמיד לומר שאת חולה.
מאחלת שימשיך רק בטוב.
חיבוק גדול
 
הדימום הפסיק בבוקר, ועכשיו חזר.
18/12/14 22:16
137צפיות
באולטרסאונד ראו דופק. יותר מזה אין שום דבר שאפשר לעשות.
זה כל כך מתסכל.
בינתיים סיפרתי לאחותי, כדי שיהיה מישהו שיוכל לעזור לי.
התגובה שלה כל כך עצבנה אותי ("למה את לא שמחה?"), שאני כבר מתחרטת על זה.
19/12/14 10:31
36צפיות
תגובות של אנשים שלא מבינים זה באמת מעצבן
 
איך את היום?
19/12/14 14:03
61צפיות
באמת מאוד מתסכל שאין לנו שליטה על הדברים. 
כרגע אין מה לעשות מלבד שתנוחי ותני לגוף לעשות את שלו.
יודעים מה הסיבה לדימום? 
מתי את שוב אצל הרופא?
מקווה שהשבת תעבור בסדר.
הרופא אמר שאני לא צריכה לשכב, רק להיות רגועה
19/12/14 19:10
105צפיות
אני לא יודעת איך אפשר להיות רגועה במצב הזה.
הדימום הוא לא ממש דימום, אלא הפרשה חומה מועטה שבאה והולכת כל הזמן.
עם הבן שלי היה (שעכשיו בן 7) היה מצב דומה, בדיוק באותם שבועות. ההריון היה נחשב תקין, אבל הוא נולד עם תסמונת כלי דם נדירה, שאף אחד לא מכיר, ועד היום לא יודעים בדיוק להגיד ממה זה נגרם, ואם זה גנטי או כל דבר אחר. ההתחלה של החיים שלו הייתה סיוט מתמשך של בדיקות ורופאים והמון סימני שאלה, ככה שגם עם עכשיו הכל יהיה בסדר, וההריון יסתיים עם תינוק, זה שההיסטוריה משחזרת את עצמה, מספיק בשביל לעשות אותי היסטרית לכל התקופה.
יש לי פגישה ראשונה עם רופא להריון בסיכון ביום חמישי. אני בטוחה שאפשר להגיעה למרפאה בכל יום שאני רוצה ולעשות אולטרסאונד בשביל לבדוק דופק, אבל לא נראה לי שזה יעזור לי במשהו, חוץ מאשר באותו רגע.
בינתיים אני נחה יחסית, ופיזית רק מרגישה יותר גרוע. כנראה בגלל הלחץ...
היי,
19/12/14 22:36
60צפיות
טוב מאוד שאת הולכת לרופא של הריעון בסיכון. הוא בטח יוכל לתת לך הנחיות יותר מדויקות.
הלחץ שלך מובן לחלוטין.
תנסי לבדוק עם עצמך מה כן יוכל להרגיע אותך. פרחי באך יכולים לעזור .
מחבקת ומאחלת שימשיך רק בטוב
º
איך את מרגישה?
22/12/14 22:49
25צפיות
º
מצטרפת להתעניינות בשלומך.
23/12/14 13:19
31צפיות
תודה לשתיכן
23/12/14 13:44
97צפיות
בגוף אני בסדר. בראש בלגן גדול.
פוחדת לזוז, פוחדת "להתאמץ".
מצד שני, אם הייתי עכשיו בעבודה, לא היה לי זמן לחשוב על כל הדברים הנוראיים שיכולים לקרות.
המפגש המשפחתי עבר בשלום, למרות שני התינוקות שהיו שם.
אני מנסה לחשוב איזה סוג של תמיכה לחפש לתקופה הזו, ואיפה אני יכולה למצוא אותה.
איכשהו גם נכנסתי ל"ברוגז" עם כל מי שנעזרתי בו בעבר. כל מיני מסגרות שלא ידעו להתמודד עם הרגשות הקשים שהיו/יש לי בעקבות האובדן.
נראה לי מין מצב בלתי אפשרי כזה,שגם אם מבחינת ההריון הכל יהיה תקין ובסדר, יש סיכוי גבוה להשתגע בדרך...
נקודה למחשבה
24/12/14 10:55
120צפיות
בתור מישהי שאיבדה הריון יחסית בשלב מוקדם - (שבוע 11) אני לא מצליחה לגמרי לחבר בין הריון לילדים.
אם אני מבינה נכון - בשלב מתקדם יותר זה עוד יותר קשה ועוד יותר מבלבל.
כשהיה לי רע, ממש רע והיה נראה ששוב יש בעיות ושכל העולם נגדי, פשוט שאלתי את עצמי: מה איתי?
גם אם ההריון יתפתח לתינוק וגם אם לא, עינייני בריאות נוספים לא תלויים בי מעבר לתזונה וכו'
אני עושה את מה שאני יכולה. אבל...אלה עדיין החיים שלי. בהריון, לא בהריון, עם ילדים (במיוחד שאחד כבר יש) ולא משנה איך - אני לא יכולה לשכוח שזה חלק כלשהו מהחיים שלי.
אולי 1%, אולי 2%  ואולי 0.5% (כנראה יותר). בכל מקרה החיים שלי צריכים להמשיך. אני צריכה להנות מהם עד כמה שאפשר בנסיבות כאלה, כי לא ברור כמה הריונות יהיו, לא ברור מה יקרה הלאה, רק ברור שהחיים שלי עוברים. 
אז נכון שאם קורה משהו רע או מדאיג אני גם היסטרית ולא מצליחה לחשוב על משהו אחר. אני שמה לי מלא סרטים לראות, מתרכזת בעבודה כי כסף עדיין צריך להרוויח ובוכה לפעמים לבעלי, אבל רוב הזמן - אלה החיים שלי ושום דבר לא צריך להרוס אותם. 
º
אני לא כל כך מבינה למה את מתכוונת
25/12/14 08:00
52צפיות
מנסה להסביר
25/12/14 11:33
85צפיות
סה"כ מנסה להסביר מה עוזר לי לשמור על השפיות למרות הפחדים.
פשוט חלקית התנתקתי מההריון, אני לא יודעת למה זה יתפתח ואם בסופו יהיה לי תינוקי חמוד...
מה שכן - אלה החיים שלי גם אם אני בהריון, גם אם לא והם עוברים. אז אותה שנה נוספת  או יותר שאעביר בהריונות אני לא רוצה לזרוק לפח כשנה רעה ולא מוצלחת, אלא לחיות עד כמה שאפשר כרגיל. להנות מהחיים, גם אם יכול להיות שמשהו לא תקין בהריונות, פשוט כי חיים אחרים לא יהיו לי ומשהו שאני לא יכולה לשנות לא אמור לקחת את כל האנרגיה והשמחה שלי. בהחלט יש דברים בעולם שפחות מצליחים לנו, צריך המון סבלנות כדי להגיע אליהם אם בכלל זה יעזור, אבל אסור לתת לחיים לעבור לידנו. 
אני אישית הבנתי שפיספסתי כמה חודשים מהחיים כי הייתי בסוג של אבל-היסטריה-פחד אינסופיים , לא ראיתי שום דבר מעבר לזה, לא חשבתי על שום דבר. וכשהבנתי שאני לא יודעת מה יהיה, אם יהיה טוב או רע, אם החלומות יתגשמו או לא, הבנתי שצריך לחיות את הרגע כמו שאומרים ולהתרכז במה שכן יש לי
מה עושים עכשיו?
17/12/14 23:25
412צפיות
אחרי הפסקת הריון בשבוע 16 עקב הרחבת חדרי המוח, בשעה טובה אני שוב בהריון בשבוע 8 :)
 
קבעתי תור לסקירה ראשונה (אותה הבדיקה הארורה בה נאמר לנו שמומלץ להפסיק את ההריון) באותו מקום בו עשיתי את הבדיקה אז, והיום התקשרתי והחלפתי את התור למקום אחר, האם זה נורמלי?
יום ראשון הולכים לגנטיקאי, אין לי מושג למה, פעם שעברה הוא לא תרם לנו יותר מדי מידע וגם במי השפיר לפני הגרידה לא מצאו כלום...
 
אז איך נפתרים מהחששות שזה יקרה גם בהריון הזה? מישהי עברה משהו דומה ויכולה לשתף?
הי
18/12/14 10:01
98צפיות
לגבי החלפת המקום זה טבעי לחלוטין, כי האסוציאציות הן לא טובות. אם את בוחרת רופא אחר מקצועי ומומלץ ואומרת להם למה לשים לב, אז כנראה זה אמור להיות בסדר. אני אישית לא רוצה יותר לחזור לאותו המוקד שבו הייתה ההפלה וכשישבתי במיון שמשם העלו אותי לגרידה ומדדו לי לחץ דם - הוא היה ממש גבוה. אין מה לעשות...
לגבי הגנטיקאי אני לא יודעת.
וחששות - זה לא משהו שילך, הן תמיד שם.דבר  שיכול קצת להקל זה להאמין שכל הריון הוא שונה וכל התפתחות היא שונה. לחברה שלי עשו לידה שקטה כי הראש של העובר לא נסגר ומאז נולדו לה שני תינוקות בריאים, שעכשיו גם ילדים בריאים בהריונות עוקבים. רק ברגע שהיא עברה את הסקירה עם הגדולה היא נרגעה.
אז שהיה הריון בריא ותינוק בריא! 
תודה רבה!
18/12/14 10:15
74צפיות
מקווה שזה באמת היה ״פאק בייצור״ כמו שהרופאים אמרו...
לצערי חששות תמיד יהיו
18/12/14 11:09
109צפיות
אני קוראת לזה אובדן התמימות.
לגבי בחירת מקום אחר לבדיקה זה טבעי מבחינת ההרגשה שיהיה לך קשה ללכת לאותו מקום וזה בסדר גמור ללכת למקום אחר.
כל מה שמרגיש לך יותר נכון ויותר טוב בשבילך תעשי.
 
ערב טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
18/12/14 17:34
103צפיות
ראשית ברוכה הבאה ומזל טוב.
הכי טבעי בעולם לעשות את מה שעשית. מכירה הרבה שעשו את זה.
יש כאלו שגם מחליפות רופא ובית חולים.
חששות תמיד יהיו והם חלק מכל הריון שלאחר אובדן.
כדאי לנסות ולאפשר גם למחשבות אופטימיות מידי פעם להיכנס.
לשלוח המון אהבה לעובר .
ופשוט לעבור יום אחר יום, בדקה אחר בדיקה.ולקוות שהכל ימשיך הכי טוב שרק ניתן.
מאחלת מכל הלב שאכן ימשיך הכי טוב ובהמון בריאות.
חיבוק גדול
לצערי החששות התממשו
22/12/14 20:42
158צפיות
היום הייתי אצל הגיניקולוגית ולא נראה דופק. לפחות הפעם הגוף הבין לבד שמשהו לא בסדר...
צר לי כל כך
22/12/14 22:52
65צפיות
קיוויתי בשבילך שהפעם זה יגמר בטוב.
חשוב להתייעץ ולראות מה ניתן לבדוק ובעיקר לבדוק מה ניתן לעשות בפעם הבאה.
חיבוק גדול מלא באהבה.
º
משתתפת בצערך. קיוויתי עבורך לטוב.
23/12/14 13:18
30צפיות
נורא מצער
23/12/14 19:23
47צפיות
כנראה צריך בדיקות מעמיקות יותר של מה ולמה.
אני לא מבינה בזה בכלל.
מקוה שהכל יעבור תקין ובלי סיבוכים ושההריון הבא יגיע מהר והתוצאה תהיה תינוקי קטן.
 
 
עובר גדול עם חשד לסכרת הריון...אוף... למישהי קרה?
16/12/14 09:48
194צפיות
הי בנות, 
אני לא יודעת עוד כמה הפתעות ותענוגות יספק ההריון הזה, אבל אני מרגישה שנגמרים לי הכוחות. 
אז אחרי חרדות והתלבטויות אני עם תפר + זריקות פרוג' למניעת לידה מוקדמת.
אתמול בביקור אצל קופרמינץ ראה שהעובר גדול. הבטן גדולה בכשבועיים וחצי (!!), עצם ירך בשבוע וקצת. גודל כללי מתאים לשבוע ויום מעל לגיל ההריון (24 במקום 22+6).
שלח אותי לעשות שבוע הבא העמסת סוכר 100, אמר שבגלל שהעובר גדול אצטרך בכל מקרה 100, אז חבל לעשות גם את ה50. 
ממש מה שחסר לי בהריון הזה זו סכרת גם. 
אני ממש עצבנית. זה פשוט לא הוגן!!!!! מחרפן אותי! אני רזה, אוכלת בריא, עושה ספורט גם בהריון, וממש ממש אין לי מקום לעוד דאגות. זה כל כך מתסכל אותי.
גם ככה ההריון הזה הוא חרדה אחת גדולה עם מעקב צמוד של צוואר הרחם, זריקות ודאגה בלתי פוסקת. למה גם זה עכשיו?? 
בחמישי הבא אעשה את העמסת הסוכר הזאת ונראה מה קורה. אוף...
עכשיו יש לי את הסקירה המאוחרת (עוד חצי שעה יוצאת לדרך). מקווה שלא יהיו עוד הפתעות. 
הייתי חייבת לפרוק. 
חג חנוכה שמח 
 
 
לא מניסיון שלי
16/12/14 09:54
77צפיות
אבל:
א. אם כבר את בדרך לסקירה  - תראי מה קורה שם, הם מודדים גם.
ב. האם את או בעלך הרבה יותר גדולים מהממוצע?
 
לי באחד האולטרסאונדים של הגדול אמרו שהראש גדול מדי ואז זה הסתבר כטעות במדידה נוסף לזה שאני גדולה מההממוצע וגם הראש. 
שיהיו בדיקות תקינות!!!
 
צהריים טובים,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
16/12/14 12:13
88צפיות
ראשית בהצלחה בסקירה.
לגבי סוכרת הריון. חכי ותראי מה יהיו התוצאות. יכול להיות שהכל בסדר.
וגם אם יש סוכרת. זה לא אסון. בעזרת תזונה ניתן לשמור על זה ורק במקרים שהסוכר ממש גבוה מתחילים לתת אינסולין.
בהתחלה תצטרכי למדוד סוכר ולראות מה הערכים וישלחו אותך לדיאטנית.
קטן עלייך, אחרי כל מה שעברת.
יש גם ורום של סוכרות הריון. פורום נפלא עם המון תמיכה ועיצות מעשיות.
תעדכני אחרי הסקירה.
חיבוק ויום נפלא
תודה לשתיכן על התגובות
16/12/14 13:23
111צפיות
הסקירה היתה מצויינת. הכל נראה תקין, הרופא היה נחמד, יסודי וסבלני. ממש מקסים (ד"ר שי קווארקיאן, דרך הקופה). 
מבחינת גודל העובר, יצאו תוצאות מעט שונות מאתמול.
הבטן שלו אכן גדולה, אבל לא בשבועיים וחצי, "רק" בשבוע וחצי. שאר המדדים מתאימים לגיל... זה הרגיע אותי קצת ונתן לי הרגשה שזה עוד לא סופי שיש סכרת (לא שמישהו אמר לפני כן שזה סופי, ממש לא, רק אצלי בראש הכל דרמטי).
חזרתי עם מצב רוח ממש טוב.
היציבות הנפשית שלי כ"כ רעועה. כל דבר כבר עובר את הסף ומוציא אותי לגמרי מאיזון...כל דבר הוא הקש ששובר לי את הגב. 
אעשה את בדיקת הסכרת 100 שבוע הבא, והלוואי שיצא תקין. 
תודה לכן על התשובות, וסורי על התפרצות החרדה/זעם/תסכול... ומשערת שיהיו עד כאלה בהמשך...
º
יופי שהכל בסדר
16/12/14 14:49
20צפיות
אני אוהבת להגיע ישר לחדשות טובות
16/12/14 23:20
62צפיות
אז קודם כל, אני שמחה לקרוא שהסקירה היתה מצוינת ושהמדדים טיפה פחות מפחידים מאתמול. 
יכולה לספר לך מנסיון אישי שגם אם תימצא סכרת זה ממש לא סוף העולם. בסך הכל סכרת (כשמצליחים לאזן אותה על ידי תזונה בלבד) היא לא יותר מאחלה דיאטה איפשרה לי לעלות מעט במשקל ולרדת הכל בחזרה צ׳יק צ׳ק. אני ממש לא מזלזלת בסכרת והבעיות שהיא עלולה להביא עימה, רק אומרת שיש גם יתרונות
בכל מקרה, מאחלת לך שבדיקת ה- 100 תעבור בקלות ובשלום ושהתוצאות יהיו מצוינות כמו הסקירה.
 
שיהיה המשך הריון בריא, תקין ורגוע עד כמה שאפשר. 
וכשהוא לא רגוע, הפורום הזה הוא בדיוק המקום המתאים להתפרץ בו עם כל החרדות. אין שום צורך להתנצל על כך
º
תודה ספרקית!
17/12/14 10:10
14צפיות
מניסיון אישי
18/12/14 08:30
50צפיות
אצל ביתלי השניה אובחן היקף בטן "גדול בצורה מחשידה", נשלחתי למעקב הריון בסיכון באסף הרופא
אז עוד הייתי לפני האובדנים, לפני אובדן התמימות, והאמנתי "שהכול בסדר, כי הכול בסדר"
ואכן כול הבדיקות הראו היקף בטן גדול ללא ממצאים מחשידים אחרים, לא היתה לי סכרת הריון, וברוך השם היא נולדה 4 קילו...
 
עד היום שואלים אותי ממי היא ירשה את מבנה הגוף שלה, בניגוד לאחותה אין לה "טליה" , אבל היא פשוט יפהיפיה מתוקה אהובה
ו
מ ו ש ל מ ת!!!
אצלנו בהחלט יש לו ממי לרשת בטן גדולה...
18/12/14 10:36
57צפיות
אמנם אני קטנטונת, אבל לאבא שלו יש כרס גדולה... ולא כזאת שצמחה רק בשנים האחרונות.
גם לבתי הבכורה הבטן היתה מעט גדולה יותר בבדיקות במהלך ההריון, ואכן עד בערך גיל שנתיים היתה לה כרס (ולחיים ופולקעס) לתפארת. היום (בת 3), כבר שומן התינוקות ירד 
הלוואי שזה באמת יתברר כמבנה ולא כסוכרת. ועכשיו אחרי שעברו כמה ימים וטיפה חזרתי לשפיות (סוג של...), אני יכולה להגיד שגם אם זה כן סכרת... אתמודד גם עם זה (לפחות אספיק להעביר את חנוכה ולזלול סופגניות לפני שאני נבדקת  )
תודה על תגובתך! חג חנוכה שמח!
 
 
מנסה להרגיע
18/12/14 10:47
52צפיות
הבן שלי היה גדול מהשקיפות ולא היתה לי סכרת הריונית.
כבר בשקיפות הרופא העריך אותו כשבועיים גדול משבוע ההריון כשידעתי בדיוק את הביוץ (היינו במעקב זקיקים).
עשיתי העמסה 100 רק לקראת סוף ההריון בשביל להמנע מקיסרי (ההערכות הגיעו ל-4 ק"ג).
הרופא אמר לי שבגלל שבעבר המשפחתי שלנו עוברים גדולים וגם שנינו לא ממש קטנים טבעי שיהיה עובר גדול.
בסוף נולד במשקל מכובר של 4 ק"ג.
לא בטוח שזאת סכרת
26/12/14 08:29
19צפיות
אנסה להרגיע מניסיון אישי- בהריון הראשון שלי העובר היה גדול כמעט בשבועיים מהשבוע בו הייתי, עשיתי העמסת סוכר 100 פעמיים ולא היתה לי סכרת ולא שום בעיה אחרת. אמרו לי שזה כנראה בגלל שאני ובעלי גבוהים יחסית (לא משהו יוצא דופן), התינוקת המושלמת שלי נולדה בריאה וגדולה :) 4.500 קילו.
תעשי את הבדיקה ותחשבי חיובי הכל יהיה בסדר :)

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה