לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

מה אתן עונות לשאלות כמו: "זה הריון ראשון שלך?"
25/11/14 18:22
239צפיות
אני משתתקת מכל שאלה כזאת.
מצד אחד לא מעוניינת לשתף, מצד שני ילדתי ילדה ללא רוח חיים בשבוע 36.
תלוי מי שואל וכמה בא לי להיחשף באותו רגע
25/11/14 19:27
156צפיות
זה אכן משתק. בעיקר כשהשאלה מגיעה באופן לא צפוי
º
תעני, "בעז"ה ילד ראשון, כן."
27/11/14 19:25
56צפיות
משום שזה ההריון העשירי שלי...
29/11/14 17:42
164צפיות
(ויש לי שני ילדים), אם מישהו שואל אותי משהו, אני תמיד עונה את האמת. את יודעת לכמה שכנות ונשים שונות סתמתי את הפה כל פעם ששאלו אותי אם יש משהו בדרך?!- או ששאלו אותי כשבאמת הייתי בהריון, או ששאלו אותי לאחר הפלה, או ששאלו אותי בין לבין...אין לי בעיה עם זה- אני עונה את האמת המרה וסותמת ככה פיות. אין לי עצבים.
"לא. רביעי."
01/12/14 13:27
146צפיות
אה. אז יש לך שלושה ילדים בבית?
לא. שניים. 
|פה פעור בסימן שאלה|
ההריון השלישי הסתיים בתינוק מת.
 
שקט משתרר לו.
 
 
אם יש לך כח עני את האמת. אם לא- תעני משהו כמו- "ילד ראשון בעזרת השם" או משהו כזה...
 
חוזרת לכאן
25/11/14 09:32
318צפיות
אחרי לידה שקטה בשבוע 26 והפסקת דופק בשבוע 9 אני שוב בהריון. 
שבוע 5 וקצת, דימום חלש לאורך שבוע ימים. אולטראסאונד בעוד כמה ימים, כאבי בטן תחתונה והרבה חרדה... אוף
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
25/11/14 13:53
103צפיות
ברוכה הבאה לפה לשהות ממושכת וטובה.
את מקבלת תמיכה כלשהיא?נחה?
מאחלת שהכל יסתדר.
תעדכני
שולחת הרבה אהבה.
תודה על האהבה..
25/11/14 13:58
79צפיות
בדיקת בטא מהבוקר נראית בסדר... הרופא אמר שאין צורך בתמיכה. מקווה לטוב...
ברוכה השבה
25/11/14 19:33
51צפיות
אני שמחה לראות אותך כאן. 
קשה החרדה הזו
הלוואי והיה לי מה להציע...איזה כדור פלא שמשכיח את הכאב בדרך...כל כך חבל לי לפעמים שאין משהו כזה... מזכירה לך רק לא לשכוח לנשום ולחכות שהזמן יחלוף.
מאחלת לך שיהיה הכי רגוע שאפשר.... מאחלת שלל בדיקות משמחות שיסתיימו בעוד מלא זמן בידיים מלאות והמון אושר
מקווה לטוב עבורך, ובאשר לחרדה-
29/11/14 17:49
61צפיות
חייבת לכתוב מניסיוני האישי- ההריון הזה הוא העשירי שלי, ומלווה בחרדה זוועתית שכמוה לא ידעתי מעולם. בשבוע 7 או 8 הלכתי לפסיכיאטר שלא המליץ על כדור, אבל הבכי והחרדה, המגרנות והפרעות השינה היו בלתי נסבלים, ולכן בשבוע 19 הגעתי לפסיכיאטרית נשים שמומחית באובדני הריון (ד"ר ורד בר). לאחר פגישה של שעתיים, היא המליצה לי על כדור בשם פאקסט, שהוא כדור נוגד חרדה ודיכאון. מותר לקחת אותו מהשליש השני, אבל יש כדורים שמותר לקחת אותם מהשליש הראשון.
הבעיה עם הכדורים הללו היא שלוקח להם בין 4-6 שבועות עד שהם משפיעים. ואכן, לאחר 6 שבועות, החרדה נהיתה נשלטת יותר. הרבה פחות בכי, ושיפור מסויים בהפרעות השינה ובמגרנות.
אז מה שאני רוצה לומר, זה שחבל שלא ניגשתי אליה כבר בראשית ההריון. זה היה יכול לעזור לי בשלב מוקדם יותר.
שוב, זה לא שקיימת חרדה. היא קיימת ועוד איך, אבל איכשהו קצת נסבלת יותר וקצת נשלטת יותר.  וגם זה משהו.
 
בכל מקרה, מקווה שהחרדות שלי ושלך הם לשווא, ושיהיה לנו סוף טוב.
 
שלום
10/12/14 22:49
12צפיות
היי לך
אניבהיריון הרביעי שלי ללא ילדים בת 40 ואוטוטו מתגרשת מבעלי, (בעיית זרע 3 ממדים) חרדתית, עצבנית בוכה המון מתה מפחד ורואה את העולם בשחור.
אני לא מאמינה בכדורים אבל אוטוטו שם (אני הולכת לשיחה אחת לשבוע, לא מספיק לי), אני מצטערת שאני ככה יורקת את כאבי אבל כבר לא יודעת איך להרגיש.
זה המקום לפרוק את הכאב
11/12/14 10:37
136צפיות
ואת כל הרגשות המגעילים והכי נוראיים. מבינה אותך לחלוטין, צר לי על מצבך המורכב ומקווה עבורך לטוב.
לגבי הכדורים- זה לא עניין של אמונה, אלא של כימיקליים במח ושימוש בכדורים שמתאימים למצב של דיכאון וחרדה תגובתיים. מנסיוני, ממליצה לך לא לחכות עם הטיפול התרופתי, כי לוקח לו זמן להשפיע (כפי שציינתי בין 4-6 שבועות). גם אני בדיעבד חיכיתי יותר מדי עם זה. אני מאמינה גדולה בשילוב של שיחות וטיפול תרופתי.
 
בהצלחה!!!
השבוע המפחיד מתקרה
23/11/14 20:40
310צפיות
בפעם שעברה בשבוע 11 זה נגמר. כשראו דופק ראו גם המטומה שקטנה אחרי שבוע. בשבוע 9+5 היה דימום קל, בשבוע 11 כאבים מטורפים, דימום והפלה טבעית. 
עכשיו אני בשבוע 10+2 וזה מפחיד בטרוף. אני יודעת שכל הריון הוא שונה ושגם אחרי שבוע 11 וגם לפני יכול היה לקרות משהו רע, אבל עכשיו הלחץ גובר ואני בקושי מצליחה להתרכז בעבודה :( לפעמים בא לי שירדימו אותי לכמה שבועות. הזמנתי באינטרנט את הדופלר הביתי - לא ממש יודעת למה, אולי כדי לדעת אם יש דופק או לא. 
מה שעוד מפחיד אותי שהמצב נפשי שלי כנראה משפיע לרעה על העובר. אז אני לא רק עושה רע לעצמי אלא גם להריון, מעגל "קסמים" שלא ברור איך יוצאים ממנו...
מבינה ומזדהה..
24/11/14 07:42
79צפיות
עברתי 2 הפלות, בראשונה לא נצפה דופק בשבוע 6, כך שכול בדיקה מתחילה בשאלה אם יש דופק, גם עכשיו בשבוע 16..
השניה בשבוע 23 עקב מומים, ועל אף זאת ולמרות הכול לא מוכנה לעבור מי שפיר...
השהועות הראשונים היו חרדתיים ,סרבתי לדבר או להקשר לעובר,בעקבות העבר, בהמשך חוויתי גםדימום מסיבי בעקבות המטומה שנצפתה, ולמרות זאת אני עוד פה..ועל אף זאת עכשיו  אחרי הסקירה אני יותר נינוחה, לא יודעת להסביר, ברור שלא כמו ההריונות הראשונים, אבל כן מוכנה לדבר וכן מוכנה להרגע מעט, אם יהיה, נתמודד, אבל כנגד כול הסיכויים והסיכונים אני פה כרגע ובזה אני נאחזת, מאמינה שמשגיחים עלי.
לגבי הדופלר -שימי לב מאיזה שבוע ניתן להקשיב, הקטנה שלי התחילה לרקוד בשבוע 11:) ,ברור שמאז אני הרבה יותר רגועה
עשית אולטרסאונדים כרגיל או יותר?
24/11/14 11:09
79צפיות
אני לא יודעת אם לבדוק יותר היה עוזר לי. נראה שבערך שבוע אחרי אולטרסאונד אני מקבלת בטחון מינורי לפחות בכך שהעובר חי עוד X זמן, אח"כ זה מתפוגג.
כשבאתי לרופאה ואמרתי שאני נורא דואגת ולא ריתי בעצמי דופק (הייתי בשבוע 9 ורק הטכנאית ראתה, אני לא ראיתי כי זה היה קטן ורחוק ולא ברור הפעם), אז היא שאלה אותי בכעס אם זה מה שהיה לי דחוף (באתי בלי תור, כי צריך לקבוע אליה תור כחודשיים מראש). בפעם הקודמת לא הצלחתי להגיע אליה לתור אמיתי עד אחרי ההפלה - רק מנהלתי היא העבירה לי הפניות דרך המזכירה. כרגע יש לי תור אליה ב-30.12 וזה עוד 6 ימים. ואז אחרי 5 שבועות. בקיצור אני מרגישה שאני מתחילה להשתגע....
 
לדעתי-הרגשה של להשתגע זה הנורמלי החדש:)
25/11/14 07:56
43צפיות
לא ניתן אחרת...
את האולטראסאונד הראשון עשיתי בשבוע 4 כדי לשלול הריון מחוץ לרחם (ידעתי שלא אראה דופק )
את השני עשיתי בשבוע שביעי כדי לראות דופק, התור הבא היה אמור להיות רק בשבוע 12(שקיפות) אבל בעקבות הדימום המסיבי הגעתי למיון ואושפזתי ללילה כך שנחקקה בי בראש הדמות של שלה פעילה ורוקדת ,כשאני הייתי בטוחה שאני עוברת הפלה...באותו הרגע החלטתי שזה מה שאני רוצה שיהיה לנגד אלי, ומבחינתי עד הבדיקה הבאה זה המצב, היא פעילה ושמחה בעוד כולנו מודאגים..:)
 
בעקבות ההמטומה היו לי דימומים רבים וקבועים, בשלב מסויים כשהדימום ממש גבר שוב הלכתי למעקב -הרופא הצדיק אותי ונתן לי שוב הפניה למיון במידת הצורך, אבל גם אם היה מגיב אחרת... כבר מזמן הפסקתי להתייחס לתגובות הרופאים..משנה מה שאני מרגישה וצריכה,
 
הם נועדו עבורי ולא ההפך.
 
ועכשיו כשכבר יש תנועות אני פחות מרגישה צורך ללכת להבדק כול הזמן, בסופו של דבר הבדיקה היא זמן מתוח עבורי, מעדיפה להאמין שאם נכנסתי להריון  אחרי 2 הפלות, אחרי קריעת רחם,מלילה יחיד,כנגד הסיכויים הרפואיים, עם הפלה מאיימת בעקבות המטומה, עם דימומים מסיביים שנמשכו נצח, עם תאונת דרכים באמצע ובנתיים אני והיא פה,כנגד כול הספדי הרופאים והסביבה והיא מרקדת לה... אין שום סיבה שלא האמין בי ובה ואשמח איתה,לא צריכה יותר דבר, ואם חס וחלילה משהו לא יסתדר-נתמודד כשאגיע, עד אז "מקשיבה" לה ושמחה על קיומה.
 
חייבת להעיר לגבי הרופאה...
03/12/14 08:33
28צפיות
יש סיבה שאת נשארת אצלה?
מצד אחד היא לא כל כך זמינה (צריך לקבוע תור חודשיים מראש??!) לדעתי זה די בעייתי במהלך הריון, במיוחד כאשר דברים הם דינמיים.
ומצד שני היא גם לא נשמעת לי סופר תומכת, מבינה ומכילה....
אז סתם, אני תוהה, אם לא תצליחי למצא רופא/ה יותר שווה....
 
ואם הרופאה שלי היתה מגיבה ככה ללחץ שלי, היא כבר מזמן היתה הרופאה שלי לשעבר....
חשבתי לעבור
04/12/14 14:39
21צפיות
כרגע אני קובעת 2 תורים מראש כל 5 שבועות. הפעם הראשונה היא באמת בעייתית
הכי מפחיד להגיע לשבוע האובדן
24/11/14 19:51
79צפיות
זו הרגשה כל כך מוכרת. אפשר פשוט להשתגע
אין הרבה מה לעשות. פשוט לנשום עמוק ולחכות שהשבוע (הכל כך ארוך הזה...) יחלוף. 
עיזבי מחשבות של השפעת מצב נפשי על העובר. ברור שעדיף אמא רגועה ושלווה אבל נשים רבות עברו הריונות לחוצים לחוצים והעוברים החזיקו מעמד. רוצה להגיד, הלחץ הוא לא אידיאלי אבל גם לא כזה נורא. 
תחזיקי מעמד
שוב בהריון...?
22/11/14 08:08
358צפיות
אחרי לידה שקטה בשבוע 40, והפלה טבעית בשבוע 8 שוב יש לי בדיקה ביתית חיובית.
חוץ מבעלי לא סיפרתי לאף אחד.
מפחדת לקבוע תור לרופאת נשים. מתלבטת אם לעבור למישהו אחר.
חושבת על ה-US הראשון בו בפעם האחרונה התבשרנו שאין דופק, ונטרפת...
אולי בכלל זה לא אמיתי?
ברוכה השבה
22/11/14 12:00
144צפיות
וואו, כל כך מורכב
ברור וכל כך מובן שאת נטרפת. אני מקווה כל כך שהפעם החוויה שלכם תהיה שונה. 
למה את שוקלת מעבר לרופא אחר? אני חושבת שחשוב שיהיה לך רופא שמעבר להיותו מקצועי הוא גם רגיש ומכיל. אם הרופא שלך לא כזה, כנראה שעכשיו זה באמת זמן טוב לעבור למישהו אחר. 
מאחלת לך הריון בריא, תקין ורגוע עד כמה שאפשר שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
אני שוקלת לעבור כי...
22/11/14 22:27
189צפיות
כשהגעתי לרופאה הזו עם תוצאות של US ללא דופק בשבוע 7, ושאלתי עם צריך לעשות עוד אחד בעוד שבוע, כמו שהטכנאית אמרה, אז היא הסיקה שאני לא מעכלת את מה שקורה, ושלחה אותי לעוד US, במקום להגיד לי שזה נגמר, וככה היו לנו עוד כמה ימים של לימבו כאילו שיש עוד תקווה, כשבעצם זה היה סופי.
אני לא בטוחה שאני סומכת עליה שתהיה ישרה איתי. חוצמזה היא היתה לגמרי בסדר. רק מדברת המון, ולכן מחכים הרבה כדי להכנס אליה.
אולי זאת ההרגשה שלך
23/11/14 20:24
86צפיות
אבל לדעתי אם לא היה דופק בשבוע 7 באמת היה צורך לבדוק מאוחר יותר. לחברה שלי גילו דופק של העוברית רק בשבוע 9 אחרי 3 בדיקות כאלה וזה עוד אחרי הזרעה. גם הרופאים לא יכולים לדעת בוודאות אם זה סופי. שיהיה לך הריון בריא ומשעמם ועם תינוקי בסופו!
מסכימה עם kseniali
23/11/14 20:46
80צפיות
זה בדיוק מה שעלה לי בראש כשקראתי את תשובתך. אולי הרופאה באמת חשבה שיש עוד סיכוי לראות דופק. ממש לא בטוח שהיא ידעה שזה סופי. 
אני בדרך כלל מתרעמת דווקא על רופאים נחרצים יתר על המידה. כאלה שממהרים מדי לחרוץ את גורל ההריון. 
הרופאה ידעה שזה סופי
23/11/14 22:39
99צפיות
כי היא אמרה לי את זה בפעם הבאה שהגעתי אליה.
נשמע מוזר
24/11/14 19:53
58צפיות
כי באמת אי אפשר לדעת בוודאות. בכל מקרה, בין אם ידעה באמת לבין אם סתם אמרה כדי להיראות מבינה גדולה... זה באמת משפט מיותר ואומלל
מה החלטת לעשות? להישאר אצלה או ללכת למישהו אחר?
בסוף הלכתי אליה היום
24/11/14 20:12
97צפיות
זה עדיין מוקדם, אבל היתה לי הפרשה מוזרה שהלחיצה אותי, והייתי חייבת להגיע למישהו.
היא היתה מקסימה.
התלבטתי נורא אם לעשות US, כי פחדתי לגלות שאין כלום. היא נתנה לי לעשות מה שאני רוצה, ובסוף עשיתי, אז יש לי תמונה של עיגול. מוקדם מדי בשביל לראות דופק.
את המעקב הריון אני לא אעשה אצלה במילא, כי אני צריכה רופא של הריון בסיכון, אבל הבטחתי לעדכן אותה בכל מה שקורה...
מקווה שיהיה עדכון טוב...
º
מחזיקה אצבעות להמון עידכונים טובים
24/11/14 21:50
17צפיות
|*|נפתח פורום קשר משפחתי|*|
23/11/14 15:06
8צפיות
בואו לשפוך את הלב, לשוחח על המשפחה, לקטר על הדודה, לרכל על הגיסה, להתייעץ על סבתא בפורום קשר משפחתי:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...



מרוב פאניקה שכחנו להתכונן לזה שאולי יהיה תינוק...
22/11/14 20:41
247צפיות
זה מה שבעלי אמר בסופש הזה, ופתאום הבנתי כמה שהוא צודק. אומנם עוד יש שלושה חודשים ללידה, אבל אין לי כלום. אחרי שתי ההפלות נתתי הכל... חשבתי שכבר לא יהיה. איך עושים את זה? קניתן? השאלתן? 
אני ממש פוחדת שיהיו לי פה שוב דברי תינוקות שאולי אצטרך לתת יום אחד כי אין תינוק
אני לא קניתי כלום
22/11/14 21:40
146צפיות
ואין לי כלום בעוד שבועיים הלידה ופשוט חילקתי הוראות שביום הלידה ילכו לקנות כל מה שצריך בהצלחה
תכלס, בשביל לצאת מבית חולים את צריכה....
01/12/14 05:37
49צפיות
סלקל.
חוץ מזה, באמת שלא צריך כלום....
תכיני לך רשימה מסודרת של כל הדברים שאת צריכה/רוצה.
בחודש -חודשיים הראשונים הפיצי ישן בכל מקרה בעריסה. את יכולה ללכת לכל חנות של דברי תינוקות ולשכור עריסה במקום, ובתשלום חודשי. תעברי את הלידה, ובזמן האשפוז תתפעלי את הבעל / הוריך / הוריו ושלחי מישהו לארגן לך את הציוד....
התייעצות בבקשה
22/11/14 11:05
220צפיות
בבדיקת חלבון ראשוני יצא לי 2.1MOM. הבנתי שזה לא כזה נורא ודי גבולי (הטווח התקין הוא עד 2.00) אבל גם שיכולה להיות בעיה במערכת העצבים. הרופאה אמרה לי שבסקירה בשבוע 22 לומר לרופא שיעשה לי בדיקה מכוונת. השאלה שלי היא האם הוא יוכל לומר לי בוודאות בסקירה שאין בעיה? מה אתן הייתן עושות?
באיזה שבוע את?
22/11/14 11:53
86צפיות
את מדברת על תוצאות בדיקת חלבון עוברי?
במידה ועשית סקירה ראשונה, אז רוב הסיכויים שאין בעיה בתעלה העצבית. כמעט את כל המומים בתעלה העצבית ניתן לראות בקלות בשבוע 15-16. 
בכל מקרה, אם תבקשי מרופא טוב בשבוע 22 לבדוק ספציפית את התעלה העצבית, הוא יוכל להגיד לך בוודאות שאין בעיה. 
לגבי מה הייתי עושה, זה תלוי בשבוע. אם את בסביבות שבוע 16, אז הייתי הולכת לסקירה מכוונת כבר עכשיו. אם את מתקרבת לשבוע 22, הייתי מחכה לסקירה המורחבת. 
 
שיהיה בהצלחה
תודה ספרקית
22/11/14 12:27
93צפיות
כן, חלבון עוברי. עשיתי סקירה ראשונה ולא היתה בעיה. אני בשבוע 18 אוטוטו ויש לי תור לבדיקה ב-23.12.14. מה את אומרת לעשות עכשיו? אם כן, איך עושים? פרטי? זה משהו שרואים בבירור? ב-100%?
צהריים טובים
22/11/14 15:26
72צפיות
אם הסקירה הראשונה שלך היתה אצל מישהו טוב, את יכולה ב- 95% להירגע. נדיר שמפספסים בעיה בתעלה העצבית בסקירה ראשונה. 
סקירה מכוונת בשלב שאת נמצאת בו (שבוע 18) אצל סוקר טוב יכולה ב- 100% להוכיח שאין בעיה כזו. 
עכשיו השיקול הוא שלך. מהי רמת הלחץ שלך? מהי היכולת הכספית? אלו נתונים שרק לך יש. אישית קשה לי להאמין שהייתי יכולה להחזיק מעמד בחרדה חודש. עם זאת, מדובר במקרה פרטי שלי (כל אובדני ההריון שלי היו על רקע בעיות בתעלה העצבית). 
אני מניחה שסקירה כרגע תהיה חייבת להיות פרטית. אפשר לנסות להשיג אישור מיוחד מהקופה אבל אני די בטוחה שאף קופה לא תאשר. אפשר לנסות לפנות לרופא פרטי ולשאול אם אפשר לעשות רק סקירה מכוונת של התעלה העצבית עקב הממצאים בחלבון עוברי כך שהמחיר יהיה נמוך ממחיר עבור סקירה רגילה (אבל אישית מעולם לא ניסיתי לבקש סקירה מכוונת אז אני לא יודעת עד כמה רופאים מוכנים לעשות כזו). 
אופציה נוספת היא לפנות לרופא אצלו עשית את הסקירה הראשונה, להציג לו את נתוני החלבון העוברי ולשאול מה דעתו. הוא יכול לחזור לצילומים ולבדוק ולהמליץ האם יש צורך בבדיקה כעת או שאפשר לחכות. 
 
שיהיה בהצלחה!
עדכני אותנו. 
הי בנות צריכה את עזרתכן
20/11/14 07:00
220צפיות
אני שבועיים וחצי לפני לידה ומהפחד קיבלתי החלטה כבר מזמן שאני לא קונה כלום עד הלידה השארתי רשימה עם כל הדברים לחמתי שתיקנה הכל שאני יולדת. אבל פתאום התחלתי להילחץ שאין לי כלום אבל ממש כלום ועוד מעט זהו הוא פה מה לעשות? לקנות קצת דברים? אין לי אפילו בגד אחד . לסמוך על זה שיהיה לי הכל ? אני יהיה אחרי ניתוח ולא אוכל לצאת לפחות שבוע מהבית . מה לעשות?
בוקר טוב יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
20/11/14 07:55
100צפיות
איזו התרגשות שהתאריך מגיע.
מכיוון שאת תהיי אחרי ניתוח ומאושפזת לפחות 4 ימים אז יהיה לך מספיק זמן לוודא שהקניות נעשות עבורך.
בחלק מבתי החולים יש חנויות שילב כך שברגע שתוכלי להסתובב מעט תוכלי לגשת ולקנות כמה דברים.
אם את מרגישה שנכון לך לקנות כמה דברים תקני .אין נכון ולא נכון. הכל לפי מה שמרגיש לך נכון ומדוייק.
המון הצלחה.
אפשר להסתדר מצוין גם בלי לקנות כלום מראש
22/11/14 11:49
76צפיות
אם התחרטת ופתאום בא לך לקנות, אז לגמרי לכי על זה  
קרה לי בהריון האחרון. הייתי משוכנעת שלא אקנה כלום עד הלידה ופתאום בשבוע 37 ממש התחשק לי לעשות קניות ובגיחה אחת החוצה קנינו פשוט הכל
אבל אם את רוצה לקנות רק בשל החשש שתלדי ולא יהיה לך כלום, אז אל חשש. תינוקות לא צריכים יותר מדי ציוד בתקופה הראשונה ממילא. את כל הציוד הדרוש להתחלה ניתן לקנות בתוך שעה-שעתיים ואז עוד שעתיים כביסות ואת מסודרת. בדיוק כמו שגל כתבה לך, אני משוכנעת שתוכלי לנהל את הקניות/כביסות האלה בשלט רחוק אחרי הלידה בזמן האישפוז.
היי בנות! הריון ראשון והמון המון חששות
20/11/14 20:41
185צפיות
אני כרגע נמצאת בשבוע 22 להריון , בבדיקת מי שפיר וצ'יפ גנטי התגלה חסר בכרומוזום 1Q21.1
בהתחלה היועץ גנטי אמר שמבחינתו התשובה הזאת תקינה כי זה רק חסר בכרומוזום אחד ושהוא פשוט חייב לעדכן אותי עליה.
 
והיום לאחר כל הבדיקות: אקו לב סקירה מכוונת ובדיקות דם שלי ושל בעלי שיצאו תקינות
הוא פתאום נשמע קצת מהסס בטלפון ואומר שגם אם הכל נראה תקין עדיין יכול להיות סיכוי שמשהו לא יתפתח טוב במוח וזה לא משהו שאפשר לראות.
ביום שני בערב יש לי פגישה מסכמת איתו כדי להבין יותר לעומק איפה אנחנו עומדים , וכמובן שאחרי נלך לשמוע חוות דעת נוספת.
אבל עד אז התחושות נורא קשות! אנחנו כבר לא יודעים מה לחשוב לגבי ההריון ואני כמובן לא מפסיקה לבכות כשהפסקת הריון עולה על הפרק.
אשמח לשמוע אם יש למישהי נסיון בעניין המעצבן הזה עם הכרומוזומים. 
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
21/11/14 17:02
101צפיות
בטח שללכת ולקבל עוד חוות דעת. אצל מומחה ואולי לשקול לחכות קצת ולעשות MRIולבדוק את מצב המוח.
מציעה לך להתייעץ עם רופאים שמתמחים במוח העובר.
האם רק בזה מתבטא המום?
ברור שהתחושות קשות והפחד עוד יותר .
מקווה שהדברים כן יהיו בסדר.
שולחת המון אהבה וחיבוק גדול.
תעדכני מה קורה.
ת-ר-פ-י. את מבינה? רק כך זה יבוא
20/11/14 10:32
289צפיות
מה אני אגיד לכן, כולם כאלה חכמים. רק צריך להרפות וזה יגיע. כמה פשוט, אה?
 
אז אני בשבוע 37+5. לא ייאמן בכלל. הגעתי עד לפה, זה מדהים ומיוחד ואני מודה ומודה ומודה על כל רגע!!!
(לכל המקנאות שהגענו עד הלום- גם אני קינאתי... זה יגיע ... זה קורה... עברתי המון המון ובסוף גם זה בא... אז תאמינו. זה יבוא.)
 
אבל... אוף. אני רוצה אותה בחוץ. אני רוצה ללדת כבר.
עד לפני כחודש הבטיחו לי שיהיה זירוז בשבוע 38 אם לא יתפתח שום דבר. (זה אומר ביום ראשון הקרוב)
אבל קופרמינץ וסמואלוב החליטו פתאום שלא יהיה נורא לתת לזה עוד שבוע, ואמרו בפגישה של תחילת חודש תשיעי- שנעשה זירוז בשבוע 39 ולא 38. אז יש לי עוד שבוע לנסות לפתח את זה בטבעי.
 
ואני צריכה ל-ה-ר-פ-ו-ת. לתת לאוקסיטוצין לעשות את שלו, ולא לתת לאנדרנלין לטפס לו. כי זה ימנע מהלידה להתפתח...
אוף.
יש לי צירים כבר זמן מה. יש לי המון התקשויות. אבל אין שום התקדמות.
הייתי אצל סמואלוב ביום שלישי והוא אמר שאין שום דבר. לא פתיחה, לא מחיקה, לא כלום, ואני מתוסכלת!!! הייתי בטוחה שמשהו התקדם, כואב לי כבר הרבה זמן וגם הרגשתי שהראש שלה ירד!! אז איך אין כלום?!
ממש מתסכל.
 
מישהי אמרה לי שיש מונח כזה- לידה מוטעית (תרגום מאנגלית). שבטוחים שזה לידה אבל בעצם אין כלום...
די. אני לא רוצה למשוך עוד. אני רוצה ילחדה בידיים. אני רוצה חים. אני רוצה את האוצר שלי, עברתי סבל של שנים בשביל להביא אותה לעולם. אני לא מרגישה שיש לי עוד כוחות לחכות... אפילו לא את השבועיים האלה!!!
רוצה אותה כאן ועכשיו. בידיים. חיה ונושמת וקיימת. חלום שמתגשם לי ומתהווה לי ומתקרב לי עם כל יום שעובר... אבל שיגיע כבר!!!
 
תמיד אומרים שחודש תשיעי הוא ארוך ומיגע, שזה 8 חודשים ועוד שנה... מרוב שזה קשה לצלוח אותו. אני מבינה שזו צרה של עשירים כבר, ואני שמחה שעכשיו יש לי צרה של עשירים כשאני בהחלט יודעת מה זה צרות של עניים...
אבל די. גם לצרות של עשירים יש גבול. ואני רוצה אותו כאן ועכשיו. (רוקעת ברגליים כמו ילדה קטנה)
 
ומחכה... ומחכה... ויהיה טוב. יהיה מדהים. יהיה מושלם.
רק שיבוא כבר.
 
 
 
איזה כיף לך
20/11/14 11:28
93צפיות
אני מבינה את הלחץ שלך והרצון שזה יהיה כבר מאחורייך. 
ובכלל, אני מאמינה שצרה זו צרה, גם צרות של עשירים.
אבל אני קוראת מה שכתבת וכל מה שעובר לי בראש זה - איזה כיף לך ... הגעת בשלום לסוף (טפו טפו).
אני מאמינה שכל יום עובר לך כמו שבוע עכשיו, אבל בפורום הזה כל שבוע בהריון עובר כמו חודש בערך (או שרק אצלי?), אז אני משערת שאת מורגלת בציפייה ומעבר מיום ליום בסבלנות ואמונה. ונכון שהסוף הוא הכי הכי הכי כבר קשה, שזה כ"כ קרוב ולא זז - אבל...זה באמת באמת הסוף. אז קחי אוויר, תעברי יום יום, את כבר כל כך קרובה... וכל יום שתיתני לה בפנים יטיב עמה, אז זה שווה את זה. 
שיהיה לך בהצלחה! שיעבור הזמן מהר, שהלידה תהיה תקינה ושתזכי כבר לחבק אותה.. שיתגשם החלום. 
 
כל כך מזדהה... אצלי רק שבוע 25
20/11/14 20:56
83צפיות
ואני כבר לא יכולה להבין איך יעברו עוד שלושה חודישם? איך נשרוד את זה. 
אני רוצה אותו בחוץ וחי ולהתחיל לשמוח באמת, בלי להגיד כל הזמן שזה משמח אבל...
אמן שבקרוב תתפתח לידה טבעית ומקסימה ותחבקי את ביתך!!
נו.... שיחררת?!?
23/11/14 14:47
45צפיות
מה שלומך היום?
מתישה ההמתנה הזו.
מאחלת לך שהשבוע הזה יטוס והקטנצ׳יק שלך יהיה בזרועותייך במהרה
מרגישה כאילו אני כתבתי כאן כל מילה...
25/11/14 18:11
24צפיות
גם אני כמוך סופרת שניות.. כל כך רוצה ומייחלת שזה יגיע. 
יש גבול לכמה שאנחנו יכולות לעבור.
הי בנות צריכה את עזרתכן
20/11/14 07:00
107צפיות
אני שבועיים וחצי לפני לידה ומהפחד קיבלתי החלטה כבר מזמן שאני לא קונה כלום עד הלידה השארתי רשימה עם כל הדברים לחמתי שתיקנה הכל שאני יולדת. אבל פתאום התחלתי להילחץ שאין לי כלום אבל ממש כלום ועוד מעט זהו הוא פה מה לעשות? לקנות קצת דברים? אין לי אפילו בגד אחד . לסמוך על זה שיהיה לי הכל ? אני יהיה אחרי ניתוח ולא אוכל לצאת לפחות שבוע מהבית . מה לעשות?
מצטרפת לשאלה
25/11/14 18:13
20צפיות
גם אני אוטוטו יולדת ומהפחד לא קניתי כלום!!!
מה אתן עשיתן?
מה יקרה בעתיד?
17/11/14 17:06
292צפיות
שלום לכולם,
כתבתי כאן די מזמן... 2 בונבונים בבית ובנסיון להביא ילד שלישי, 2 הריונות שהסתיימו בשבועות מוקדמים עקב הפסקת דופק..
מאז עברה כשנה וחצי והפחד משתק... מתקרבת לגיל 42 ויודעת שמרגע לרגע זה נהיה יותר קשה. שהזמן בעוכרינו...מעולם לא חשבתי שאסתפק רק בשני ילדים, אבל עכשיו גם מחשבות כאלה ממלאות אותי: 2 ילדים זה הישג נפלא, הם כבר לא תינוקות, תשקיעי בהם את הכל... ותתפני קצת לעצמך, גוף ונפש שזקוקים כל כך... ומהצד השני - הרצון שלא מרפה... החשש להתחרט כשכבר יהיה מאוחר מדי... והפחד לנסות ושהפסקת דופק תיקרה שוב.. ואחריה הגרידה.. ואם ללכת על זה: טבעי או לנסות בהתערבות כלשהיא? אני, שנקלטתי בקלות כל כך והכל בא לי קל?...עד עכשיו..
 
וגם ברגעים שמתחילה להשלים אולי רק עם 2 מדהימים שיש בבית, פוגשת במקרה אמא בגן המשחקים ששואלת כמה ילדים יש לי? עונה לה ש-2.. והיא עונה: אהה רק 2?... וזה בבת אחת מעלה שוב בעוצמה את הלבטים שכל הזמן שם...
 
מי מזדהה???
מזדהה לחלוטין
18/11/14 08:44
94צפיות
אחרי 7 הפלות בשליש ראשון עם ילדה אחת בבית...
עם עצמי, מנסה להגיע להשלמה שאולי זה כבר לא יקרה, אני אמשיך לנסות עוד קצת, אבל אני כבר מרגישה את הייאוש מתקרב.
רואה איך כבר מגיעה אליי ההשלמה, כי שנינו כבר עייפנו, עייפנו מהתקוות, מהאכזבות, מביקורי הרופאים, מהמבטים המרחמים, מהתרופות, מהמכאובים.
מצליחה להנות קצת מהעובדה שיש רק ילדה אחת, שישנים בלילה, שאפשר להשקיע בה הכל.
ועדיין כשמרימים גבה שהיא ילדה יחידה או כשהיא הולכת בבית ושרה לעצמה שהיא רוצה אח או כשהיא דופקת לי על הבטן ומבקשת שיצא תינוק, אז ממש ממש אבל ממש קשה לי.
עוד לא שם, אבל לא יודעת איך משלימים עם הוויתור הזה על הרצון... עם זאת אני ממש מבינה איך מגיעים להשלמה הזאת
גם אני מזדהה
18/11/14 22:45
74צפיות
בת 41 עם חלום שכנראה לא יתממש על ילדה נוספת. ממש מרגישה לפעמים שיש איזו נשמה שמסתובבת איפשהו והיתה אמורה להיות שלי. 
בדיוק השבוע הבת שלי אמרה לי שהיא ממש רוצה שתהיה לי עוד תינוקת כדי שתהיה להם ״חבורה״. 
התהפכה לי הבטן
לחלוטין מבינה..
19/11/14 07:47
72צפיות
2 מושלמות בבית, 2הריונות כושלים כשהאחרון מבנהם הסתיים בגרידה מאוחרת בשבוע 23 עקב מום רפואי ,בעקבות ההליך נפלתי בסטטיסטיקה ונקרע הרחם ..ונאמר לי שייתכנו הדבקויות ברחם, קושי בכניסה להריון,על כול מקרה נאסר עלי להכנס להריון שנה, נאסר ללדת טבעי ,סטטוס של הריון בסיכון גבוה קבוע עד סוף חיי והידיעה שהריון נוסף ייתכן ומשמעו סיכון יחיי שלי..
 
בעלי מראש ויתר, טוען שמספיק לו 2, והוא לא ריך עוד דאגות ..
אם כול הכוונות הטובות, לא יכולתי, הרעב לילד נוסף שמכרסם, הידיעה שצריך להיות לי אחד נוסף,תקראי לזה תמימות או טפשות וכאחת למודת ניסיון אקבל הגדרות אלו בברכה, אני פשוט יודעת שאני צריכה להביא עוד אחד, ולא משנה מה יגידו כולם-בעלי, המשפחה או הרופאים, מצאתי רופאה שמנוסה ובעלת ניסיון חיכיתי חצי שנה, ולא יכולתי עוד...לא יודעת להיכן זה יוביל,החלטתי להתחיל לנסות, וכשיגיע ,אם יגיע, נמשיך משם. חדורת אמונה ומוטיבציה נקלטתי ישר(מלילה יחיד), על אף שהריונות קודמים לקח לי גם שנה ..
עכשיו בתחילת חודש רביעי, חדורת פחדים וחששות לצד השמחה שאני עדיין כאן, ובבטני עדיין לב פועם, מנסה, ובידי אוחזת אותה אמונה עמוקה, תמימות ,טיפשות..? אולי.. פועלת לפי מה שמנחה אותי, ומקווה לטוב.
אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, לאלוהים ההבטחות, וכול אחת לפי הרגשתה שלה,העבר שלה ומה שהיא מוכנה לשאת ,
במקרה שלי ,לא התחשבתי,לא שאלתי,הרגש ניצח, לא היה מקום לשום רציונל,.
לכאן או לכאן ,העיקר שנגיע לשלווה.
מזדהה הכי בעולם-
19/11/14 09:49
90צפיות
בת כמעט 41, שני ילדים (בת 8 ובן 5), קרוב ל-4 שנים נאבקת כדי להביא עוד ילד שאני כה מחכה לו (או לה). 6 הפלות ברצף, ועוד אחת בין שני ההריונות התקינים.
כעת בהריון בשבוע 27, בסיכון גבוה (שלא לדבר על גבוה מאוד עקב כל מה שהרחם עברה- שני ניתוחים קיסריים, 5 גרידות, הרחבת צוואר הרחם בגרידות, עכשיו גילו שדופן הרחם באיזור הניתוחים דקה מאוד, מה ששם אותי בסכנה מבחינת קרע ברחם, צירים מוקדמים, פגות ושאר צרות שלא נדע...).
מתה מפחד, מטופלת בכדור נוגד חרדה,הפרעות שינה קשות, מגרנות כרוניות...ובכל הכאוס הזה מצליחה לתפקד, לעבוד, לפרנס, להיות אמא, לטפל בבית (פרט לניקיון שאמרו לי להוריד עכשיו).
טירוף אחד גדול. נעזרת בהרבה אנשי מקצוע- גם לגוף וגם לנפש הפצועה והחרידה.
אין פה שום היגיון, אין פה שום רציונאל. רק רגש של אמא שרוצה להיות אמא לעוד מישהו, רק נפש כמהה, רק ידיים שמוכנות לאחוז בעוד תינוק/ת.
חוזרת אחרי הרבה שנים...
17/11/14 09:06
326צפיות
שלום,
לא הייתי פה כל כך הרבה זמן...
יש לי בבית ילדה בת 5, ברקע לידה שקטה,הפלות מוקדמות והריונות חוץ רחמיים...נעשו עד כה כל הבירורים האפשריים ולא נמצאה סיבה מדוע כל הדברים התרחשו ולדברי הרופאים אני פשוט אלופה בסטטיסטיקות...
בכל מקרה, כרגע הריון -7, שבוע 14, אתמול עברתי תפירת צווארמחמת הספק... מה שמוזר זה, שבכל ההריונות הקודמים הייתי ממש לחוצה וכל הזמן בחששות ומשום מה הפעם (בלי שום סיבה)כאילו ברור לי שיהיה בסדר... יש מצב שזו אשלייה וזו איזשהי דרך חדשה להתמודדות  אבל דווקא נחמד פתאום להיות במקום הזה. נקווה שאכן לא אתבדה.
בכל מקרה, נקווה לטוב ולהריון ארוך ושקט ולא כמו שהרופאה החדשה שלי אמרה לי בפגישה הראשונה בהריון הזה,:"מה את רוצה? את פצצה מתקתקת! "
בשעה טובה. תהני מהשקט... ואל תתני לרופאה להלחיץ אותך!!
17/11/14 10:23
90צפיות
שקט נפשי ואמונה וביטחון שזה יהיה טוב- זה דבר טוב.
כולנו חולמות לחזור לתמימות ולשקט הנפשי היה לנו פעם...
מכיוון שזה בלתי אפשרי- במיוחד לא עם הנסיון הרב והקשה שלך-הגיוני שהשקט הוא הדחקה, או קבלה של מה שקורה. בעיני זה מבורך. תני לעצמך במתנה את השקט הנפשי הזה, נסי להיות שם כמה שיותר.
אל תחפשי את החרדה, למה לך לסבול סתם? רק בגלל שנראה שזו ההתמודדות הרווחת?
היו לי הרבה רגעים של שקט בהריון הזה. פשוט בטחתי בה' או נעזרתי בסובבים אותי ונהייתי שלווה. ומאמינה שילך טוב ויסתיים טוב.
הרגעים של השקט השאירו אותי בשפיות. הם רגעים טובים של שמחה ושלווה ושל כח.
למה לא לאפשר לעצמך ולעובר את המקום הזה?
 
תהני מהשקט...
ויהיה בסדר. אני באמת מקווה איתך ובשבילך.
(ואגב, הרופאה מאוד מלחיצה עם האמירה הזאת. אולי כדאי לומר לה משהו כמו- אני צריכה הרגעה לא הלחצה... לי עזר מאוד שהרופאים שטיפלו בי היו מאוד מאוד מאמינים. לא שהם זילזלו במצב- ממש לא! הם טיפלו היטב עם כל מה שצריך ועקבו באופן צמוד! אבל האמינו שיסתיים טוב. ותמיד יצאתי מהם באופטימיות. הם כאילו הרגישו צורך להרגיע אותי בכל פגישה מחדש. זו גישה נכונה בעיני!!)
 
מחזיקה לך אצבעות.
º
תודה!!!
17/11/14 12:01
12צפיות
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/11/14 15:11
63צפיות
איזה כיף לראות אותך פה.
מאחלת לך שההריון יהיה רגוע ובריא.
תשמרי על עצמך .
חיבוק גדול
גל יקרה,
17/11/14 17:49
55צפיות
גל, כל כך משמח לראות שאת עדיין פה!
אחרי 6 שנים ארוכות, קשות ומאתגרות המלוות בכעס, עצבות, יאוש...
בהחלט מנחם לראות אותך פה עם החיבוק הגדול והעצות הטובות
 
º
17/11/14 22:46
10צפיות
ברוכה הבאה
18/11/14 22:41
25צפיות
וואו, את נשמעת מאוד סבלנית. חייבת להודות שאם רופאה חדשה היתה אומרת לי משפט כזה במפגש ראשון בהריון, אז בשלב זה היא היתה כבר הרופאה לשעבר

מאחלת לך הריון בריא, תקין, ארוך, שקט ורגוע
שבוע 37
14/11/14 18:02
387צפיות
חודש תשיעי
מי היה מאמין? יצאנו מטווח הפגות והגענו לעת ה"לידה במועדה"... היום הפסקתי עם הפרוגסטרון בשעה טובה (יאיי אפשר להחליף מצעים ולשכוח מהכתמות לבנות, הפעם הבאה שהתחתונים שלי יהיו רטובות אני מקווה יהיה מירידת מים )
 
מצד אחד אני גאה בעצמי ומאושרת (בחיי שלא האמנתי שנגיע עד הלום, בטח לא אחרי ההתקצרות בשבוע 28 והשמירה הקפדנית שבאה אחריה) ומצד שני אני מפחדת... עד שהידיים לא יהיו מלאות והחדר מלא ברעש אני לא באמת ארגע... מה לעשות ככה זה הריון אחרי אבדן, עם כל האופטימיות החרדות לא יורידו את הראש, ותמיד מודעים לסכנות האורבות בדרך, לא סתם אני בהריון היי ריסק, לא סתם השמירה הקפדנית, העיקר שיהיה בסוף טוב .
 
נס מתוק ירד השבוע, וכבר דופק לי במפשעה, אני מרגישה כאילו אני מסתובבת עם ביצת יען בין הרגליים וזה כואב ולא נעים אבל מרגש כאחד, אני יודעת שהוא עושה את המסלול הטבעי שלו, ולי אישרו סוף סוף ובשעה טובה ללדת טבעית. אחרי כמה ימים של מתח לקראת הוועדה האחרונה הכל אופטימי, ועכשיו אנחנו נערכים ללידה ויכולים סוף סוף גם לסגור על דולה.
 
קנינו מזרן חדש למיטה שלנו (שיגיע לקראת הלידה) והזמנו גם מזרן למיטה שלו (שניקח רק אחרי הלידה מהחנות) ניקינו היטב את הבית, והכל מוכן תיאורתית להבאת הציוד שמחכה לנו אצל קרובי משפחה (לא קנינו כלום מקבלים 99% מהדברים)
ועכשיו רק נותר לחכות...
אפילו כמות הבדיקות שלי באופן אבסורדי פחתה (זה בדיוק הזמן שכמות הבדיקות אצל הריוניות רגילות גודלת) ואני עושה בעצם רק מוניטור שבועי.
 
אני מוכנה ולא מוכנה מתרגשת ומפחדת, ובעיקר בעיקר רוצה להיות אחרי...
 עם יידים מלאות ורון בלב.
נס שלי, אמא ואבא מחכים לך בסבלנות, תבוא כשתבוא, רק תהיה בריא וחי, כל השאר כבר יקרה מעצמו. ואנחנו אוהבים אותך
 
מרגש
15/11/14 00:19
60צפיות
ממש בשבילך שהגעת עד הלום, מחזיקה לך אצבעות. איחולי הצלחה ולידה קלה ומהירה, שבסופה ידיים מלאות וחיוך בלב.
בוקר טוב, איזו התרגשות
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/11/14 10:22
53צפיות
אני בטוחה שהוא יודע כמה אתם מתרגשים ושמחים לבואו.
יופי שאישרו לך לידה טבעית.
מאחלת שהכל יעבור בשלום ושתחווי לידה מדהימה.ושבסופה תחזיקי את נס החמוד והמתוק.
חיבוק גדול ואוהב
מרגש מאוד...
15/11/14 11:17
49צפיות
נכנסתי רק לקרוא את העידכון
מקווה שהעדכון הבא יהיה אחרי
שיהיה המשך תקין ושיעבור בקלות
איזה כיף לקרוא!
15/11/14 13:20
46צפיות
התרגשתי לקרוא אותך
שיעבור החודש הזה בקלות ובמהירות. מקווה שבקרוב כבר תחבקי את הנס שלך
היי!! חשבתי עלייך בתקופה האחרונה... מה שלומך וזה...
16/11/14 20:08
53צפיות
אני כמוך. שבוע 37. מחכים לגאולה...
 
יש לי כבר דולה שעזרה לי לצלוח את הזמן ואת הפחדים עד עכשיו.
 
ועכשיו צרצורים וכל מני כאבים מקדימים ללידה. ותנועות... הרבה תנועות משמחות... ברוך ה'.
 
אני שמחה לשמוע שאת כבר ממש לקראת לידה, זה נשמע ממש אוטוטו!!!
 
שתהיה לידה קלה. בידיים מלאות ושמחה אמיתית. עם הרבה רעש... וחגיגות.
 
שנס שלך יהיה הילד עליו חלמת- מתחילה ועד סוף, עד 120 בהרבה נחת ושלווה.
 
בהצלחה!!! 
איזה כיף לקרוא- בהצלחה!!
17/11/14 11:23
21צפיות
החלום שלי זה לכתוב הודעה כזאת , אבל יש לי עוד מלאאאאאאאא זמן. 
כל סיפור כזה נותן לי הרבה כוח ותקווה.
את החששות אני חושבת שכל אחת פה יכולה להבין. 
כיף גדול לקרוא! שיהיה לכם המון בהצלחה, שתהיה חוויה חיובית ומתקנת, ותעדכני אחרי.
חושבת עלייך מדי פעם,
18/11/14 10:53
47צפיות
ותוהה מה מצבך. אני מאוד מתרגשת עבורך, ומחכה לבשורות המשמחות. המון בהצלחה!!!
וואוו גם אני תהיתי לאחרונה מה חדש איתך
18/11/14 14:57
52צפיות
שמחה עד מאוד לשמוע 
כך זה, מרגישים מוכנים ולא מוכנים,
 ואת האמת, כמה שחושבים שמוכנים, אף פעם אי אפשר להיות מוכנים,
לרגע הזה, לשניה, בה התינוק ניתק מרחמך ולפתע,  מונח על גופך, ורדרד וענוג
כמו היה שם תמיד......
לא ממש מכירה אותך, אבל נראה לי מקריאה בפורומים ומהשם שבחרת לעצמך 
שבאמת הכל יקרה מעצמו ובקרוב. 
בהצלחה !
טוב לא עומדת בלחץ
14/11/14 17:23
281צפיות
היום התחלתי לבכות כי לא הרגשתי אותו שעתיים ( שבהן ישנתי ) הלחץ גובר מיום ליום מה עושים? די הוא חייב לצאת אני לא עומדת בזה יותר שבוע 34 + 3
בוקר טוב, נורמלי לחלוטין שתהיי בלחץ
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
15/11/14 10:24
100צפיות
רק מי שעברה אובדן מבינה את הלחץ והחרדה מכל שקט שיש ברחם.
גם ההורמונים חוגגים כך שהכל יחד זה נשף אחד גדול.
מאחלת שהשבועות הקרובים יעברו הכי ברוגע שאפשר.
ושבכל שעה הבחור הקטן יתן אות חיים לאמא שלו בכדי שתהיי רגועה.
חיבוק
כל כך אפשר להבין...
18/11/14 10:56
48צפיות
זוכרת אותך, ומקווה עבורך שהזמן יעבור כבר מהר מהר, ושתכתבי לנו פה בשורות טובות. הלחץ מובן ונורמאלי, והוא חלק נכבד מחיינו פה כולנו.
המון המון בהצלחה!!!
פורום תוכנית לידה

הכיני עצמך ללידה

עכשיו בפורום תוכנית לידה בתפוז >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה