לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

חג שמח! יצאתי עם הילדים לטיול קצר היום. טעות! כוווואב לי....
07/04/15 01:48
211צפיות
אפשר להבין מהשעה של ההודעה איך אני לא מצליחה לישון?
שבוע 32+
הריון קודם הסתיים בשבוע 30 בגלל אי ספיקת לב של העובר + קשר בחבל הטבור.
למזלי, בעלי לקח החלטה שאנחנו לא מנקים השנה, אלא יוצאים לאירוח לכל החג.
יומיים לפני החג כמה התכווצויות כואבות הובילו אותי למרכז בריאות האישה ו לקבל חופשת מחלה לכל החג.
עד היום השתדלתי לנוח הרבה ולשכב. היום יצאנו עם הקטנים לטיול קצר בראש הנקרה ( מרחק כשעה נסיעה ממקום האירוח) , לאחר כך, ב ספונטניות, לקחנו אותם לשיט בנהריה. אני כמובן לא הצטרפתי לשיט וחיכיתי על החוף.
בדרך חזרה היו לי שוב התכווצויות כואבות, ומיד כשהגענו נחתתי למיטה להירגע.
נוסף על הכאבים, פתאום היתה לי הרגשה שאני לא מספיק מרגישה את העובר.... בסוף, שוב קיבלתי אות חיים, אז הלחץ ירד.
אחרי ארוחת ערב הלכתי למיטה, אבל למרות שאין התכווצויות , כאבי הגב התחתון הורגים אותי, לא מוצאת תנוחה לישון, המזרון לא נוח, ו אני כאן, מקטרת....
מישהי מכירה שירותי מסז' להריוניות בצפון? אולי עם שירות עד הבית?
את צריכה לגשת להבדק
08/04/15 13:41
78צפיות
ולא לעשות בשלב הזה מסאז' כשמדובר בהריון שאולי יש בו צירים. אנא, גשי להבדק ושתי המון.
מסכימה עם מעיין ברכה.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
08/04/15 14:45
67צפיות
ממליצה גם ללכת ולבדוק שהכל תקין.
אחרי זה אשמח לעזור לך למצוא מטפלת מנוסה לנשים בהריון.
תודה. לקראת בוקר של אותו לילה הצלחתי להירדם ב"ה
09/04/15 10:17
76צפיות
הכאבים פסקו, ו אני מרגישה את העובר היטב.
לטיול של אתמול בעלי כבר יצא לבד עם הילדים. לא לוקחת סיכון.
נחה ושוכבת הרבה, מקווה ששותה מספיק.
אשמח לשם של מטפלת טובה בירושלים לאתרי החג, שיהיה זמין לשעת הצורך.
º
שולחת מסר ושמחה שהכל בסדר
09/04/15 13:05
22צפיות
º
לא מצליחה לשלוח. שאוכל. אשלח
09/04/15 13:08
10צפיות
כל כמה זמן צריך לראות רופא
02/04/15 21:46
203צפיות
הרופא שלי די זרק אותי למרפאת הריון בסיכון בסוף שבוע 26, ושם נאמר לי שהם לא מחליפים את הרופא נשים הרגיל, רק מטפלים לי בסכרת
שם, בשבוע 32 אני צריכה לגשת להערכת משקל , מתי צריך ללכת שוב לרופא נשים הרגיל.
מישהי יודעת אולי ?
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
02/04/15 22:31
64צפיות
איפה את נמצאת בהריון בסיכון?
בד"כ מי שמגיע ליחידת הריון בסיכון מקבל השגחה צמודה יותר.
בכל מקרה, או שתחזרי לרופא שלך או שתחפשי רופא אחר.
בד"כ בשלב הזה רואים רופא פעם ב3-4 שבועות ולקראת הסוף יותר. וכמבן שאם יש בעיה אז בטח יותר.
תבררי גם בפורום הריון בסיכון אם יש להן המלצות.
אני בבילנסון
03/04/15 09:54
64צפיות
מטופלת, אני מגיעה כל שבוע לביקורת אצל הרופא של הסכרת הריון, ושם הוא רק שוקל אותי.
קראתי שנשים עושות מעקב לחץ דם, שתן ומשקל, איפה עושים את זה בכלל, אף אחד לא הפנה אותי, אין לי מושג
אני אנסה לקבוע תור לרופא נשים לביקורת.
 
תודה 
אני יודעת שביחידה בתל השומר עושים הכל
03/04/15 15:14
52צפיות
את שייכת לכללית? בגלל זה את בבלינסון?
כן כללית
03/04/15 15:56
31צפיות
ובילנסון הרבה יותר קרוב לי לבית 
ממש מוזר
05/04/15 01:06
34צפיות
במרפאת הריון בסיכון אמורים לעשות הכל. יד מעין סבב:
סטיק שתן, לחץ דם, שקילה, מוניטור (החל משבוע 18), דיאטנית ורופא סוכרת.
 
אני במכבי וטופלתי במרפאת הריון בסיכון של הקופה. שם גם קיבלתי את ההפניות הדרושות לי.
 
קרה שהלכתי פעמיים למרפאת הריון בסיכון של איכילוב ואז עשו לי רק סטיק, לחץ דם וראיתי רופא. בפעם השניה שהגעתי לשם ראיתי רק רופא ורק ל 5 דקות. לכן העדפתי להמשיך מעקב במרפאת הריון בסיכון של קופת החולים. הסבירו לי שבבית החולים הם לא עושים בדיקות כמו או"ס או מוניטור כי לזה צריך טופס 17 עם הפניה אחרת ולכן במכבי למשל, מי שמטופלת בבית חולים צריכה להשלים את שאר בדיקות השיגרה באופן אחר. אולי דרך הגינקולוג של הקופה.
אני גם במכבי במרפאה להריון בסיכון
12/04/15 13:54
18צפיות
אני רואה את הרופא שלי כל שבועיים. לפני הרופא יש מעקב אחות שבודקת סטיק שתן, משקל, לחץ דם ושואלת גם שאלות על תחושה כללית וכו' ומשבוע 30 ואילך גם מוניטור כל ביקור.
תבדקי האם בכללית יש מרפאה להריון בסיכון. יכול להיות שיש שם במרכזים לבריאות האישה. הגיוני שיהיה שם. בשלב הזה את צריכה להיות במעקב צמוד. מאוד תלוי כמובן בסיבה להריון בסיכון.
הריון בסיכון דרך קופ"ח כללית
12/04/15 14:10
19צפיות
בכללית אין מרפאות למעקב הריון בסיכון בקהילה.
הם מפנים לבתי החולים שעימם הם עובדים.
אני הייתי במעקב באיכילוב - מגיעים כל שבועיים בעיקרון (אם יש צורך ניתנת הנחייה לביקורים צמודים יותר, כמו בסוף ההריון - ביקור שבועי), נכנסים ראשית לאחות ששוקלת, מודדת לחץ דם ועושים בדיקת שתן בסטיק ואז נכנסים לרופא. אין אולטרסאונד וכו... זה שיחה בלבד ומשנים ומכווננים את הטיפול באם יש צורך.
בגלל שאין אולטרסאונד ובגלל שהם לא עוסקים בהערכות ה"רגילות" של ההריון (שקיפות, סקירות, בדיקות הסקר וכו....) - יש צורך להמשיך לבקר אצל רופא הנשים ה"רגיל" בנוסף.
 
אני הייתי כבר פעמיים במעקב הריון בסיכון (שני הריונות שלא צלחו) והרגשתי קצת נופלת בין הכסאות - בהריון בסיכון עקבו רק אחרי הגורם לסיכון ההריון , במקרה שלי יתר לחץ דם כרוני ולא מעבר לכך ורופא הנשים הרגיל שלי חשש מלטפל בי היות והמקרה שלנו היה מסובך ועם המון משתנים והוא הרגיש שהוא לא מבין מספיק לטפל בי.
לכן - נראה שהאידיאל הוא כנראה להיות במעקב פרטי בנוסף לכל הנ"ל, אצל מומחה פרטי להריון בסיכון ואובדני הריון, שמצויד באולטרסאונד וכו' במרפאתו ושהינו זמין בעת הצורך ובתקווה שביחד יהיה טיפול יעיל בהריון.
 
 
תודה
12/04/15 17:01
6צפיות
אני בהריון בסיכון כרגע בגלל סכרת הריון, הרופא שם מתעניין אך ורק בסכרת שלי ותו לא.הוא בודק לי רק משקל
לא מכניסים אותי שם לאחות לעשות לחץ דם סטיק ומשקל.
אם לומר את האמת אני עדיין מנסה להדחיק את ההריון, את העיסוק בו. אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל זה הדבר היחיד שעוזר לי, במיוחד שכל ם אני צריכה להתמודד עם 6 דקירות בדיקה ופעמיים ביום הזרקות אינסולין, אז מבחינתי כמה שפחות רופאים יותר טוב.
אני באמת אקבע תור לרופא הקבוע. תודה על התגובות
שרק יהיה יותר קל מעכשיו לכולנו
 
אמן
º
חג שמח לכולן
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
02/04/15 13:53
56צפיות
תודה :) חג שמח.
02/04/15 18:19
29צפיות
נתראה בקרוב במפגש. מצטערת שלא אוכל לארח אצלי וראיתי שעוד אין מיקום.
אבל מקווה לראות את כולן בקרוב.
º
חג שמח לכולן ����
03/04/15 12:39
9צפיות
חג אביב שמח!-
04/04/15 19:53
21צפיות
השנה הרגשתי את החירות במלואה- הכוונה היא לחירות רגשית. זה כל כך כיף להיות בן חורין...-
חופשיה מלקנא
חופשיה מלכעוס
חופשיה מלצעוק
חופשיה מלהיות בחרדה
 
פשוט חופשיה ומאושרת.
מאחלת לכן גם לחוות זאת.
מישהי עשתה בדיקת סקר לגילוי תסמונות?
02/04/15 08:59
150צפיות
ראיתי עכשיו פרסומת וכתוב שם שיש השתתפות של הקופה... מישהי שמעה על זה?
אני ובעלי מאוד היינו רוצים לעשות... אחרי נסיון קודם רע מאוד ובדיקת מי שפיר כואבת...
מצד שני יקר לנו..
כן, אני עשיתי-
05/04/15 10:29
87צפיות
בשני הריונות- הריון אחד- התגלתה טריזומיה 18, ובהריון השני שעשיתי- תקין.
הבדיקה בהחלט מומלצת, למרות שלא מחליפה עדיין לחלוטין את בדיקת מי השפיר. מגלה משהו כמו 7 תסמונות מרכזיות. החיסרון הוא באמת בעלות. אנחנו שילמנו קרוב ל-5000 ש"ח.
לאחר מכן לא עשיתי מי שפיר, למרות הגיל (קרוב ל-41). אני מכירה כאלו שעשו גם את הבדיקה הזו וגם מי שפיר.
לגבי ההשתתפות של הקופה- זה שונה מקופה לקופה. אנחנו שילמנו את מלוא הסכום, אבל זה שווה כי לא מסכן את ההריון. את יכולה להתקשר לקופה שלך ולברר לגבי ההחזרים- אם יש וכמה.
 
בהצלחה!
אנחנו בהתלבטות...
05/04/15 10:37
73צפיות
מצד אחד אני צעירה יחסית: 29...
ומצד שני כבר היה לי עובר עם טריזומיה. וקורץ לי לדעת בשלב ככ מוקדם אם הכל בסדר או לא בסדר....
הרגע התקשרה אלי מישהי מכצט ואמרה לי שיש השתתפות של 2000 שח מהקופה.. אז זה יוצא 2900....
דילמה.
כי האמת שאני יותר חוששת ממה שקרה בהפלה הראשונה שהדופק פשוט פסק... זה יותר שכיח.
אז אני אגיד לך מה עמדתי-
05/04/15 15:41
84צפיות
בעיניי, כדאי לעשות כל בדיקה שהיא, שאינה מסכנת את העובר, ויכולה אולי למנוע לעשות מי שפיר וגם שמאפשרת לדעת בשלב כמה שיותר מוקדם לגבי תקינות העובר.
הכסף פה בכלל לא היווה עבורי שיקול. אנחנו עובדים כמו חמורים ומתפרנסים, בין השאר- כדי לדאוג לבריאות שלנו ושל ילדנו א/או ילדנו העתידיים.
 
ביטוח רפואי פרטי מכסה
05/04/15 17:10
67צפיות
חלק גדול מהסכום. אני ביררתי בהריון הקודם ובסוף לא הספקתי לעשות.
לי יש ביטוח ב״כלל״ ומכסה בערך 80%.
אני גם עשיתי
12/04/15 14:03
129צפיות
אחרי מה שקרה לי בהריון הקודם לא הייתי מוכנה להתקרב לבדיקת מי שפיר אלא אם יש סיבה ממשית. עשיתי בדיקה מקיפה שמגלה 21 תסמונות (Maternity 21) ועולה 5,800 ש"ח. יש החזר של 2000 ש"ח מהקופה (מכבי) או החזר מלא מביטוח פרטי (אבל רק פעם אחת בכל תקופת הביטוח כך שבהריון הבא לא יהיה החזר).
בכל מקרה יש גם בדיקות זולות יותר שמגלות את 7 התסמונות השכיחות ביותר. בבדיקה שערכתי לפני שעשיתי את הבדיקה ראיתי שיש גם השתתפות של כללית. לא יודעת לגבי לאומית ומאוחדת. מה שחשוב לציין זה שההשתתפות היא רק למי שיש את הביטוח המשלים של הקופות. לא את הרגיל.
אני ממש ממליצה לעשות את הבדיקה. לדעתי זה שווה את המחיר, בייחוד אם זה חוסך לעבור בדיקת מי שפיר כואבת ומפחידה.
הסרת התפר- לא לבעלות לב חלש
30/03/15 18:36
185צפיות
אני לא רוצה להפחיד אפאחת, אז אני מזהירה מראש שמדובר בבעיה בהסרת התפר ושזה כנראה די חריג  אז מי שלא רוצה להכניס סרטים לראש- נא לא להמשיך לקרוא. אני פשוט ממש צריכה תמיכה וגם רוצה לדעת אם זה קרה למישהי אחרת.
 
הלכתי היום להוצאת התפר וזה היה סיוט לא מהעולם הזה, התפר היה מאוד עמוק, והרופאים פשוט לא הצליחו להוציא אותו
אני לא אפרט ורק אומר שאחרי יום שלם במיון ושני חיטוטים ארוכים מאוד מאוד באיזור-
הוסכם שאחזור ואעשה זאת תחת הרדמה והפעם הרופא שתפר יהיה שם.
בינתיים אני בכאבים בבית (כמו הכאבים של הימים שאחרי ההכנסה) ואני גם ממש מפחדת ממחר ומקווה שקיבלתי את ההחלטה הנכונה ושהבייבי יהיה בסדר ושלא במקרה יתחילו לי צירים הלילה מההתעסקות שם.
אוף, למה זה לא יכול להיות פשוט??????
 
הרדמה?
30/03/15 18:58
73צפיות
מקווה שאגיע לשלב הזה... למרות הסבל הגדול שאת מתארת.
אבל... רגע, אם אפשר בהרדמה אז למה לא עושים את זה מלכתחילה? יש בכך סיכון כלשהו?
והורדת התפר כרוכה בדימום?
 
מאחלת לך שזה יעבור בשלום... ועם כמה שפחות כאב.
 
שאלה טובה
30/03/15 19:11
59צפיות
ממה שהבנתי זאת בד"כ פרוצדורה מאוד פשוטה, קצת לא נעימה, אבל לא נוראית ולא אמורה לקחת יותר מ2 דקות
ולכל הרדמה יש את הסיכונים שלה, לכן גם ממש התלבטתי אם לבחור בזה(ואני עדיין לא בטוחה שבחרתי נכון) על אף הכאבים
לפי מה שאת מתארת...
30/03/15 19:18
51צפיות
בחרת נכון.
אני שומעת רק סיפורים מפחידים על הוצאת התפר. ורק מלחשוב על זה או לדמיין אני בטוחה שזה לא הליך פשוט.
אני שמחה לשמוע שיש "פתח מילוט" מהכאב הזה, כי בהתחלה הבנתי שהרדמה זאת בכלל לא אופציה. ממליצה לך להתייעץ עם רופא פרטי... קרוב לוודאי שזה גם מה שאני אעשה כשאתקרב למועד.
 
לגבי ההרדמה
31/03/15 09:08
39צפיות
ממה שאני הבנתי הסיבה שלא עושים את זה בהרדמה מלאה היא קודם כל שחומרי ההרדמה בטח לא ממש בריאים לאם ולעובר (למרות שככה גם מכניסים את התפר, אז בטח גם לא ממש נורא), ומעבר לכך בגלל הסיכוי הקטן שתתפתח לידה צריך את האמא ואת העובר עירניים לאחר ההליך...
מה שאני לא מבינה זה למה לא נותנים הרדמה או אלחוש מקומי...? לא ברור לי.
אני משערת שזה בגלל שברוב המוחלט של המקרים גם אם זה כואב, זה מאוד מהיר (סביב דקה-דקה וחצי). 
אני ככ יודעת על מה את מדברת לא מומלץ לבנות עם תפר
30/03/15 21:10
83צפיות
לטובת הבנות עם תפר צווארי- כמו שאמרת-בדרכ מדובר בהליך קצת כואב ולא נעים, וגם אצלי המקרה חריג.
בשלישי שעבר הוציאו לי את התפר...
זה היה הדבר הכי כואב שעברתי בחיי. וכבר עברתי כמה דברים.
גם אצלי התפר התחפר בבשר ולא הצליחו לשלוף אותו, אלא רק אחרי מאבק ממושך שכבר התחננתי שיפסיקו. נמשך כרבע שעה. 
הרופא אמר לי בסוף שזה היה קרוב כבר לללכת לחדר ניתוח להוציא, אבל בסוף הוא הצליח. התחיל את ההליך רופא צעיר, אבל די מהר השתלט רופא בכיר על העניינים וגם לו לקח המון זמן. בעלי שמע אותי מהמסדרון ונכנס להלם... בחיים הוא לא שמע אותי ככה מייבבת. יצאתי משם המומה ומרוקנת. 
טוב שאת עושה מחר תחת הרדמה, ואני בטוחה שיהיה בסדר. אין שום סיבה שהבייבי לא יהיה בסדר. מבינה מאוד את התסכול והיאוש שלך...זה לא הוגן, כמה אפשר לעבור? אבל תנסי גם לזכור כמה טוב שהגענו לשלב כזה מתקדם שמוציאים לנו את כבר את התפר! אותי זה ניחם (לא תוך כדי הכאבים. מודה... )
בהצלחה רבה! תעדכני אחרי.
עדכון ומסר מרגיע לאומה
31/03/15 17:54
104צפיות
תודה לאל עבר בשלום. אני מפרטת לטובת הבנות שהפחדתי בהודעה הפותחת...
הגעתי מוכנה להרדמה לאחר צום של 12 שעות.  כשהרופאים שעמדו לבצע את הפרוצדורה הגיעו לקחת אותי לחדר ניתוח הם התקשרו לרופא שביצע את התפר והוא אמר שהוא גם יגיע.
הוא שאל אותי אם אני מסכימה לתת עוד צ'אנס שינסה להוציא ללא הרדמה. אמרתי שאם זה עניין של 5 דקות אני מסכימה- אם זה מתחיל להיראות כמו מה שהיה אתמול- אז שיפסיקו ויתנו הרדמה.
השיקולים שלי היו כמובן הסיכונים שבהרדמה ושגם עם ההרדמה עצמה יש כאבים- הזריקה של הספינאלית כואבת ואח"כ אומנם לא מרגישים כאב אבל מרגישים את הלחץ וחוסר נוחות (פיזי ונפשי) של חיטוטים של אנשי צוות שם למטה.
הרגשתי זו היתה ממש החלטה אמיצה מצידי כי כבר הייתי מאוד כאובה מאתמול, אבל החלטתי ששווה לפחות לתת צ'אנס.
ואכן- נכנסתי לחדר ניתוח והתפר הוצא תוך פחות מ-5 דקות!!!
זו אומנם לא היתה חוויה מרנינה, אך באמת שהיה צ'יק צ'אק והרגשתי אח"כ יחסית טוב (שלא כמו אתמול שחזרתי עם כאבים איומים הביתה).
למה הסתבכו אתמול? לא שאלתי, אבל היה דיבור בסוף על כך שכבר לא עושים את התפר שהיה לי (קשר כפול) כי מסתבכים בהוצאה וגם שחתכו נכון אבל פשוט לא משכו מספיק חזק.
אבל מה זה משנה- העיקר שזה מאחוריי!
בשורה התחתונה- אם אתמול חשבתי שלא משנה מה-אני בחיים לא עוברת דבר כזה שוב, אז היום, כשעברתי הוצאת תפר תקינה- אני יודעת שזה בהחלט נסבל ושאפשר בכיף גם בלי הרדמה.
זהו, עכשיו רק נשאר לשבת ולחכות כמו בהריון רגיל...
מקווה שעודדתי את הדורות הבאים, קטן עליכם!
שיהיה בהצלחה לכולם!
 
 
איזה יופי! ממש מעודד
01/04/15 09:43
35צפיות
אני ממש שמחה לשמוע שהוצא בלי הרדמה. משמח מאוד . כל הכבוד על ההחלטה האמיצה. 
אני גם שמחה מאוד לשמוע לאור מה שעברתי בעצמי, שהוצאה "רגילה" של תפר היא נסבלת...בהחלט מעודד. 
עכשיו יאללה, רק שיצאו בשלום וכל ההריון הזה יהיה כבר מאחורינו 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
01/04/15 22:06
31צפיות
אני ליוויתי יולדת שהגיעה לבית חולים בגלל ירידת מים פעם אחת וצירים בפעם השנייה.
בפעם הראשונה היה מאוד קשה לפתוח ולאחר שממש כאב לה, שלו אותה לחדר ניתוח ובהרדמה הוציאו לה.
בפעם השנייה היא זכרה שכואב וביקשה שישר ירדימו אותה.
אז ניסו. ראו שזה בלתי אפשרי ולקחו אותה שוב להרדמה להוציא את התפר.
כל רופא תופר קצת אחרת ולכן באמת חשוב שאו הוא זה שיוציא או שיתן הנחיות לצוות.
ולפעמים זה באמת כואב ואין שום סיבה לסבול.
מקווה שהסבל מאחורייך ומעכשיו החוויה תהיה טובה יותר
מוניטור עוברי
31/03/15 17:37
129צפיות
הי בנות, אני במכבי ורוצה לשאול האם צריך הפניה לעשות מוניטור במכבי או שאני פשוט מגיעה ועושים לי מוניטור? אני בשבוע 36.  
לכי למוקד לרפואת נשים ותבקשי מוניטור
05/04/15 01:12
32צפיות
אין צורך בהפניה. יש מוקד לרפואת נשים ביגאל אלון 96 בתל אביב וגם ברב כהנמן 64 בבני ברק. לא יודעת איפה את גרה. מקסימום תתקשרי ל *3555 לברר איפה יש בקירבת מקום מגורייך.
 
בשעות היום משלמים על ביקור במוקד נשים 12 שקל כמדומני. לרוב מדובר בסבב - מדדים, מוניטור, או"ס ורופא. אגב, על או"ס מכבי גובים סכום כסף נוסף רבעוני.
 
בהצלחה!
למיטב ידיעתי בשבוע כזה הולכים ישירות למיון יולדות בביה"ח בלי
07/04/15 14:14
23צפיות
לעבור דרך הבירוקרטיה של קופ"ח ובלי שום הפניה
הפרשות אחרי תפר צווארי-אשמח לעצתכן
29/03/15 16:29
67צפיות
ביום שלישי שעבר עברתי תפר צווארי. ב״ה ללא כאבים רציניים לאחר מכן.במשך יומיים-שלושה דימומים קלים שהלכו ופסקו. החל משבת החלו להיות לי הפרשות קטנות צמיגות בצבע חום בהיר. בגלל שאני לוקחת גם נרות אוטרגסטן 200 אז היו לי הפרשות צהובות בהירות אבל עכשיו זה חום יותר מאשר צהוב. זה ממש צהוב כהה - חום בהיר.. יש לי ביקורת ביום שלישי,אך האם זה מצריך לרוץ לרופא כבר היום? אין לי כאבים, אין לי חום, אין לי דימומים ב״ה והבנתי שיכול להיות הפרשות מוגברות אז אני לא כ״כ דואגת, אבל בכל זאת אשמח לשמוע מבעלות נסיון.
מהניסיון שלי
30/03/15 18:25
37צפיות
לי גם התחלף אחרי שלושה ימים מהפרשות צהובות לחומות בהירות, התקשרתי למחלקת נשים ואמרו לי ללכת לבדוק את זה.
הלכתי למיון והרופא בדק בדיקה יסודית ואמר שהכול בסדר וזה פשוט דם ישן וזהו סוף הדימום.
כך, שלכאורה נשמע שזה בסדר, אבל אם את מודאגת- למה לא ללכת לבדוק?
בהצלחה ובבריאות
ומהניסיון שלי...
30/03/15 19:09
32צפיות
גם לי היו הפרשות שהלכו והתגברו באותו הצבע שאת מתארת... הלכתי לבדוק את זה במיון למרות שהייתה לי תור מסודר יום אחרי. נתנו לי אגיסטן כי הייתה סבירות שמדבור בפטריה. הרופא הסביר שהתפר יגרום להפרשות לאורך כל ההיריון. השימוש באגיסטן עזר להקטנת ההפרשות.
 
 
37+5 אחרי הסרת התפר...
29/03/15 10:24
140צפיות
זהו. התפר הוסר לפני 5 ימים.
לא אפרט לגבי ההליך, רק אגיד שלצערי הוא התחפר בבשר, והיה קושי רציני לשלוף אותו, אבל העיקר שזה מאחוריי. עוד שלב בדרך. 
עכשיו מחכה ללידה. כל שלב בדרך אני בטוחה שאחרי נקודת הציון הבאה יוקל לי ואוכל קצת "להנות" מהריון נטול דאגות, אבל מה שקורה בפועל זה שרק מתחלפת לי חרדה אחת באחרת. הייתי בטוחה שיהיו לי שבועיים של חסד עכשיו, כי אני בשלבים שלא מוגדרים אפילו כלידה מוקדמת (לא ייאמן!), ועדיין... חרדות קשות שיפסיק הדופק, שתסתבך הלידה ויקרה לו משהו, שיקרה לי משהו בלידה... יש לי ילדה בת 3 בבית ואני נורא מפחדת פתאום שיקרה לי משהו בלידה ואשאיר אותה לבד... עוד לא מצליחה לראות סוף טוב, זה ממש לא ייאמן. 
חברה טובה ילדה לפני שבוע, ולצד השמחה גם התבאסתי... כמה זה פשוט- עוברים הריון עד שבוע 40, הכי מובן מאליו, נכנסים לבית החולים ויוצאים יומיים אח"כ הביתה עם תינוק בריא בידיים. הפחד היחיד הוא מכאבי הצירים. איזו תמימות... לא פייר.
כל פעם שאני חושבת על לידה, רואה משהו שקשור בלידה או קוראת כתבה העיניים מתמלאות לי בדמעות. כמה אני רוצה כבר להגיע לסוף טוב. וכמה אני מפחדת שזה יגמר ברע. 
זהו, רק משתפת, הלוואי שיעבור בשלום. שיהיה שבוע טוב לכולן 
ממש מזדהה איתך
29/03/15 12:25
55צפיות
היום זה נראה לי טירוף, ככה? 40 שבועות וזהו? לידה והכל בסדר?
בהריון של הבת שלי הייתי בחרדת מוות. אבל הכל בסדר. והכל יהיה בסדר!
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
29/03/15 13:09
39צפיות
טוב שהתפר הוסר וזה מאחורייך.
הפחדים שלך הכי טבעיים שיש. 
את מתכוונת לקחת דולה איתך ללידה?
ניתן לקחת פרחי באך להרגעה ואולי גם ללכת לקבל טיפול מרגיע לפני הלידה.
חיבוק גדול ושיהיה המון הצלחה.
הי מקום בלב
29/03/15 13:49
34צפיות
לא מתכננת לקחת דולה...
את הלידה הראשונה (בהריון רגיל ללא תפר) עברתי בלי דולה, עם בעלי ואמא שלי והיתה חוויה חיובית ומדהימה (ומהירה יחסית לשמחתי). 
מאז עברתי הרבה דברים... אבל אני מקווה שזה יהיה דומה בגדול. מבחינת החוויה. 
רציתי לשאול אותך- כתבת בעבר אני חושבת שליווית נשים אחרי תפר בלידות... האם לידה שניה (או שזה נחשב לשלישית....?) אחרי תפר צווארי היא כמו לידה שניה "רגילה"? 
ז"א- האם לצאת לבי"ח כשיש צירים כל 5 דק' בערך, או שכדאי לא להתמהמה כי מדובר בלידה שניה? או שבכלל אין מה למהר כי הייתי עם תפר וזה "תוקע" את כל ההתקדמות...? אני מפחדת שלא אספיק להגיע לאיכילוב בזמן (חסרות לי דאגות פשוט )
תודה!
 
היי,
29/03/15 22:49
22צפיות
ברגע שמורידים את התפר הכל אמור להתנהג רגיל. אבל אף פעם אי אפשר לדעת 
איך תתקדם הלידה.
הרבה פעמים לידה שנייה לוקחת פחות זמן ולפעמים לא.
בקיצר, אין לדעת. לכי לבית החולים כשאת מרגישה שזה נכון. כמובן שאם יש ירידת מים ללכת. ובמקרה שלך
בשביל השקט הנפשי שלך,עדיף שתהיי בהשגחה גם אם זה אומר שהגעת מעט מוקדם מידי לבית החולים.
 
תודה
30/03/15 11:55
14צפיות
מקבלת את עצתך להגיע מעט יותר מוקדם עקב המתח סביב העניין. 
תודה רבה!
מבינה אותך היטב,
29/03/15 16:25
54צפיות
אם זה מעודד אותך- כך בדיוק הרגשתי רק לפני חודשיים, והנה- הכל עבר בשלום. עד לרגע שהוציאו אותה הייתי בחרדה. ככה זה. זה באמת היה נורא קשה לחכות . רק רציתי שיחלפו הימים ואגמור עם זה כבר. נקווה שבוא תבוא הרגיעה בעוד זמן ממש קצר.
הי שירהד1
30/03/15 11:59
27צפיות
הלוואי שגם אצלי יגמר בטוב. 
עברת ניתוח קיסרי או לידה רגילה? אם קיסרי- האם מבחירה או מצורך?
אמרה לי פתאום מישהי אולי לתאם לי קיסרי בגלל הלחץ ובגלל הסיפור שלי, למרות שמבחינה רפואית אין כרגע שום סיבה... אמרה לי גם אולי לקחת באופן פרטי רופא שיהיה איתי בלידה למקרה שמשהו ישתבש, למרות ששוב- אין כל סיבה נראית לעין. אני עכשיו "הריון רגיל" אחרי שעברתי את השבועות המסוכנים ללידה מוקדמת. זה מאוד ערער אותי..
 
 
עברתי ניתוח קיסרי,
30/03/15 14:51
26צפיות
כי זה היה הניתוח הקיסרי השלישי.
אני לא יודעת לעזור לך בהתלבטות. בגדול- אם אין סיבה רפואית,  המלצת הרופאים הגורפת היא לא לעשות ניתוח. לגבי עוד צוות בחדר לידה- יש כאלו שלוקחות דולה, יש כאלו רופא/ה, ויש כאלו שלוקחות מהבית רק את הבעל:)
אל תתני לכל אמירה שמישהו או מישהי אומרים לך לערער אותך. אני במקרים הללו אוהבת שיש לי רופא/ה אחד/ת שאני סומכת עליו/ה ולפיו/ה אני פועלת.
אני אם טריה ומה שלמדתי
29/03/15 20:13
68צפיות
זה שהדאגות לא נגמרות עם ההריון. אחרי הלידה יש תינוק פיצי שמייצר מלא סיבות לדאגה. אולי זה ככה רק בילד ראשון?
 
הייתי בהריון בסיכון, אחרי 4 הריונות כימיים אז על כל שלב עשיתי וי והודיתי לאל שעברתי אותו. בכל טרימסטר צצו בעיות חדשות והרופאים ניסו להדאיג אותי. אני מצדי השתדלתי לשמור על השלווה והאמונה שהכל יהיה בסדר. בעלי מאוד דאג, חרד מהלידה עצמה, שמשהו יקרה לי חלילה.
 
כמה דברים שעזרו לי:
1. דמיון מודרך חיזק את הקשר שלי לעוברית ואת ההקשבה לגוף. בזכות זה האמנתי בגוף שלי וביכולות של העוברית שהביסה את כל תחזיות הרופאים מבחינות רבות. יש המון דמיון מודרך ביו טיוב שעוזר להירגע ולראות את הדברים בצורה יותר אופטימית.
2. החלטתי לא לקרוא או לשמוע כל מיני סיפורי לידה מחרידים או בכלל סיפורים מחרידים. הקפתי את עצמי בטוב ובהגנות אנרגטיות.
3. פרחי באך עזרו לי מאוד. גם אחרי הלידה, אגב.
4. להאמין בטוב ויהיה טוב. לשחרר את המחשבות הלא נעימות בעזרת נשימה. אפשר גם לאמץ מנטרה חיובית ולומר אותה כמה פעמים ביום, ביחוד ברגעי הפחד. למשל: גופי חזק ובריא ויש בו את הידע והיכולות הדרושים ללידה.
 
מחזקת אותך ומאחלת לך לידה קלה והתאוששות מהירה. שתצאי בידיים מלאות ועם חיוך על הפנים והרבה נחת
אני גם עברתי תפר
30/03/15 00:44
50צפיות
הוצאתו לא הייתה נחמדה בלשון המעטה.... טוב שאת אחרי.
ובקשר ללידה, לפי הבנתי זו ממש כמו לידה רגילה. אין קשר לתפר.
לי זו הייתה לידה ראשונה, (ההריון הקודם הסתיים בתחילת חודש חמישי בגרידה) אז לקח 6-7 שעות. אבל ממש לידה רגילה ללא שינוי.
 
תודה על התגובה!
30/03/15 12:03
26צפיות
שמחה לשמוע שעצם העובדה שהיה תפר לא אמורה להשפיע על מהלך הלידה. 
הי לך
02/04/15 19:41
12צפיות
יופי את מתקדמת כל יום. צעד צעד. החלק הקשה מאחוריך כולו. מדהים. במצבנו כל יום הוא ארוך יותר. מעודד לשמוע אותך.אמיצה.
אני עדין מתלבטת לגבי תפר. שבוע 6. דיברנו על זה. נראה בהמשך ההריון.
בוקר טוב וחג שמח. יש לי תרופות למסירה
הודעה זו מכילה תמונות
30/03/15 10:27
177צפיות
לא הייתי כאן המון המון זמן (כאן ההודעה על הלידה)...
נוני כבר בן 8 חודשים כמעט והוא מהמם.
 
במסגרת הסדר לפסח, מצאתי חבילת אנדומטרין וחבילת פרסולט שנשארו לי וכן 3 חבילות של זוג מזרקי קלקסן...
אז מי שצריכה - אשמח למסור. אני מרמת גן :)
º
ממש ילד גדול. מקסים וחמוד
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
30/03/15 12:35
12צפיות
º
איזה מותק. אין אושר גדול מזה, נכון?
31/03/15 00:14
22צפיות
º
הוא מדהים! לא ייאמן איך הוא אפילו יותר חמוד עם כל יום שעובר.
31/03/15 13:04
18צפיות
הרבה זמן לא ביקרתי בפורומים...
29/03/15 03:24
210צפיות
אז בקצרה...
הריון ראשון תאומים ספונטני, הסתיים בשבוע 19, פתיחת צוואר , מחיקה מלאה והסתיים בגרידה.
לאחר כשנה נכנסתי שוב להריון יחידי, עברתי תפר בזמנו בשבוע 13, פתחו לי אותו בשבוע 36, וילדתי רק ב-39.
לאחר כשנה וחצי ילדתי בת נוספתף את ההריון הזה עברתי ללא תפר, כך הרופא נטל אחריות והחליט, וילדתי גם רק בשבוע 39.
ועכשיו....
שוב הריון תאומים ספונטני....
אני בשבוע 15, עושה מעקבי צוואר כל שבועיים. כרגע הוא עדיין ארוך.
הרופא לא ממהר על תפר, אבל אני לחוצה!!!!!!!
ברוכה הבאה ומזל טוב על ההריון.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
29/03/15 13:11
77צפיות
הרבה פעמים בהריון של תאומים הדעות חלוקות לגבי תפר.
מה הוא אומר על זה שהוא לא רוצה לעשות תפר?
האם את בשמירה? מקפידה לנוח ולא להתאמץ ולהרים דברים?
הוא טוען שאם סחבתי שני הריונות
29/03/15 14:02
95צפיות
עד שבוע 39, לא בטוח שהבעיה אז היתה הצוואר.
הוא די נגד תפר.... טוען שיש מספיק סיכונים.
הוא מנהל מחלקה להריון נשים בסיכון, כן סומכת עליו.
אבל עדיין חוששת....
הוא טוען שאני לא צריכה לשמור, אז כרגע ממשיכה בחיים הרגילים.
אבל הריון של תאומים זה קצת אחרת
29/03/15 22:51
61צפיות
תמשיכי בחיים אבל אל תתאמצי ואל תרימי דברים. תקשיבי לגוף.
בהצלחה
ואו!-
29/03/15 16:28
77צפיות
אני לא יודעת לייעץ שום דבר שקשור בתפר, אבל מאחלת לך בהצלחה רבה רבה ושההריון יסתיים בטוב ובמועדו.
ממש מבינה אותך.
02/04/15 18:24
37צפיות
לי נפתח עם תאומים צוואר ארוך בשבוע 23.1 לפני 5 חודשים ואיבדתי 2 עוברים מושלמים. לא נבדקתי חודש וחצי ואיכשהו בזמן הזה הצוואר נפתח. לא התקצר וללא צירים. 
עכשיו אני בשבוע 6 של הריון יחיד ואני עדין נוטה לתפר. 
עם תאומים לא הייתי לוקחת סיכון . למה לא עשו לך בשבוע 13? 
גולדנברג מתל השומר מומחה לתפר הירואי הייתי מבקשת טופס 17 ללכת אליו להתייעצות בהקדם. 
בכל אופן בהצלחה . כל הריון הוא שונה עבור כל אישה ומאישה לאישה. 
מחזיקה את האצבעות לכולנו ואם הייתי יכולה הייתי מחזיקה גם את כל העוברים :)
חג שמח בכל זאת. 
 
ממש הרגע עשיתי בדיקה.. בקושי נושמת... אולי תיכף אהגר לפה....
26/03/15 13:42
293צפיות
יש פה כמה שאני מכירה מהפורום השכן....
אמלה אמלה אמלה
º
מחכים לך בסבלנות ובמתח
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/03/15 14:04
57צפיות
º
נו?!
27/03/15 08:41
53צפיות
יצאתי סתומה.. התכוונתי שעשיתי בדיקה שיצאה חיובית
27/03/15 09:46
162צפיות
אבל פתאום נלחצתי שזה משאריות של בטא כמו שאני כל הזמן שומעת....
כי אף פעם לא בדקתי אם היא התאפסה...
מקווה בשבילך
27/03/15 11:53
97צפיות
אני זוכרת שכתבת איפשהו שעשית בדיקה גם לפני חודש והיא יצאה שלילית, אני לא מומחית - אבל נשמע לי אם כך שהבטא שלך כבר התאפסה לפני חודש וכעת שוב בעליה.
הלוואי שאכן כך !
כמובן שבדיקת דם תהיה ודאית יותר וכן בדיקה חוזרת כעבור יומיים שלושה שתאשר עלייה תקינה בבטא.
 
המון בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות !!!
º
גם יום קודם יצא שלילי...
27/03/15 12:19
56צפיות
º
לא הבנתי- מה זה אומר?
28/03/15 11:48
22צפיות
עשיתי כבר איזה חמש בדיקות
29/03/15 12:23
73צפיות
אני כאילו לא מאמינה. לא מפנימה. אני בהריון? כבר?? זה בטוח טעות
º
מחזיקה לך אצבעות חזק חזק
29/03/15 16:20
18צפיות
מ ז ל ט ו ב !!!!
29/03/15 14:35
48צפיות
מאד מאד שמחה בשמחתך!!!  מאחלת לך לעולם לא לחזור אל הפורום השכן, שיהיה לך הריון עגול וארוך, ושהחרדות לא יאפילו על השמחה.
הגיעו תוצאות בטא....
30/03/15 14:18
146צפיות
יצא לי 705.
מה אומרות? נראה נורמלי?
אי אפשר לקבוע כ"כ מערך יחיד
30/03/15 16:54
54צפיות
צריך לעשות בדיקה עוקבת בעוד יומיים ולראות שהכפיל פי 1.5-2 ואז תדעי שזה מתפתח...
 
מחזיקה אצבעות :)
הרופאה המהממת שלי...
30/03/15 16:59
94צפיות
התקשרה שניה אחרי שכתבתי ואמרה לי לעשות שוב ביום חמישי.
אז נחזיק אצבעות...
º
ממשיכה להחזיק.
31/03/15 00:15
19צפיות
נשמע מצויין. גם לי אותה בטא :)
01/04/15 00:56
38צפיות
היתה לפני שבועיים. היום בדיקת דופק תקינה בשבוע 5 פלוס 6. בהצלחה!!
º
אתמול יצא 2300... התקבלתי?
03/04/15 09:32
30צפיות
ביג טיים
12/04/15 19:17
19צפיות
נו באיזה שבוע את? ... אני לקראת שבוע שמונה. תופעות?..
לדעתי אני בשש פלוס
12/04/15 19:57
11צפיות
יש לי בחילה לא נוראית. .. ועייפות רצינית...
נכנסת לכאן לשאול...
27/03/15 14:07
225צפיות
כי אני לא יודעת באיזה מקום אחר אפשר.
בחודשים האחרונים אני חושבת על זה, יותר ויותר. על ילד נוסף.
אני כל כך נהנית להיות אמא, כל כך אוהבת את הבת שלי. כל כך כיף לי שאנחנו משפחה, שאני רואה עתיד - כמשפחה.
גדלנו כל כך, אני והאיש, צחמנו, העמקנו שורשים, הקשר התחזק.
אבל.
עברנו 5 שנים טיפולי פוריות. הזוגיות התערערה. עברנו לידה שקטה. עברנו את ההריון של הבת שלנו כמעט בלי לנשום, הריון בסיכון גבוה. סיפרנו למשפחות על ההריון רק בחודש שישי.
ורק בלידה, ממש בלידה עצמה, הבנתי שהולכת להיוולד ילדה חיה. סוג של הלם.
ועכשיו... הדו שיח הזה אצלי, בין הפחדים לתקווה, הכאב והאהבה, הכשלונות והנס האדיר שבסוף קרב... הקול הקטן שלוחש לי, תסתפקי בטוב שיש.
הכל משאיר אותי חסרת אונים.
אשמח לשמוע ממי שהיתה במקום דומה - מה עושים? איך מתחילים? מה עזר לכן... או סתם כל שיתוף. קצת עידוד שזה אפשרי... שאני לא משוגעת ;)
תודה למי שקראה עד כה 
היי מחכה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
27/03/15 15:56
80צפיות
אני ליוויתי ומלווה הרבה נשים שנמצאות בדיוק באותו המקום.את ממש לא משוגעת.
יש הרגשה של חוסר רצון להתגרות בגורל.
אבל יש בליבך כמיהה לעוד ילד וזה הכי טבעי שיש.
אנחנו יכולות לשלוט בחלק מהדברים ובחלק לא. אני תמיד מציעה לנשים שבמה שיש לנו שליטה, כמו בחירת רופא טוב, בדיקות אצל מומחים, מעקב צמוד, מכיל וקשוב לכל אלה כולל תכנית הריון מסודרת עד כמה שניתן 
לאור ההיסטוריה בהריון הקודם.כל אלו מאפשרים ביטחון עד כצה שניתן לצאת שוב להריון נוסף.
מכיוון שאת מודעת לדברים הרבה מצד אחד זה מפחיד יותר ומנגד , את גם יודעת שזה אפשרי
ושעשית את זה כבר.
וכדאי גם לקחת תמיכה מקצועית שתלווה אותך בתהליך.
המון הצלחה 
ממש לא משוגעת-
28/03/15 16:35
73צפיות
אם את משוגעת, אז אני הייתי משוגעת כפליים...
עכשיו ברצינות- את נורמאלית לגמרי.
לא כתבת בת כמה את. זה מרכיב משמעותי, לצערי.
 
מכירה היטב היטב את הדו-שיח הזה בין להסתפק בטוב שיש, לבין  לקחת את הסיכון, החיים בין התקווה ליאוש ההולך וגובר, החיים לצד הכשלונות, חוסר היכולת לנשום, הפחד והחרדה.
4 שנים נאבקתי כדי להביא לעולם את ביתי השלישית. המאבק השתלם וקרה לי נס. אכן היה לי מזל רב בסופו של דבר.
 
בקצרה אכתוב לך את סיפורי- בת 41. כל ההריונות שהיו לי היו טבעיים. יש לי בת בת 8 וחצי, שנולדה כאשר הייתי בת 32 וחצי. לאחר מכן הפלה. לאחר מכן נולד בני (כיום בן 5 וחצי). כאשר היה בן שנה התחלנו לנסות שוב, ומאז היו לי 6 הפלות ברצף, כל כמה חודשים. לרוב הייתי צריכה לעבור גרידות בשבועות 7-9 בגלל הפסקות דופק, פעם אחת היתה לי הפסקת הריון בגלל טריזומיה 18 שהתגלתה בשבוע 16, פעם אחת הריון כימי ופעם שק הריון ללא עובר וכדורי ציטוטק.
כאשר אני כבר גוססת נפשית ובשארית כוחותיי וללא אמונה בכלל- עשינו עוד ניסיון- זה היה ההריון העשירי שלי. ואז קרה לי הנס הגדול, אבל היה יכול גם להסתיים אחרת לגמרי. זוהי דרכו של הטבע- לעיתים הוא אכזרי מאין כמותו, ולעיתים נותן לנו מתנות עצומות.
אז לאחר הריון בסיכון גבוה, עם מעקבים שבועיים, חרדות אין סוף, חוסר שינה כמעט מוחלט, מגרנות כרוניות, ליווי תמיכתי צמוד של פסיכיאטרית נשים ושל עובדת סוציאלית שמתמחה באובדני הריון-
נולדה לי מעיין- תינוקת מקסימה ובריאה. ומאז אין מאושרת ממני.
 
אין פה תשובות קלות, ואין פה יכולת של אף אחד להבטיח לך כלום. כל מה שאפשר- זה לנסות, לקוות ולהיות מטופלים אצל אנשי מקצוע הכי טובים שיש (מבחינה רפואית ומבחינה נפשית). כמו שאמר לי אחד הרופאים שלי לגביי ההפלות החוזרות במקרה שלי- הוא אמר לי שזו רולטה, ושהכל תלוי על מה יפול הפור- עובר תקין או עובר לא תקין. היה לי מזל גדול מאוד, וכל הסבל הזה שעברתי לא היה לשווא, אבל זה אשכרה עניין של מזל.
 
לגבייך- הייתי ממליצה קודם כל להתייעץ מבחינה רפואית ולאחר מכן לחשוב הלאה.
 
אני פה לכל דבר ועניין.
שירה.
תודה רבה לכן
30/03/15 20:27
33צפיות
חיזקתן אותי.
כל כך נעים שמבינים אותי! רוב הסביבה בגישה של - מה, תסתכלי על הבת שלך, לא היה לך שווה? (או יותר גרוע, שואלים אם זה לא מספיק)
 
אני בת 34... לצערי הדרך אותה אצטרך לעבור ברורה למדי, המצב הרפואי ידוע מראש וברור.
מקווה רק שבאמת אמצא לי את התמיכה לה אני זקוקה בדרך.
 
אני בעד שתלכי עם הלב שלך
31/03/15 14:21
26צפיות
לא. כשרוצים עוד ילד אז הילדים שיש בבית זה לא מספיק.
ובנושא הילדים צריך פשוט לקפוץ למים העמוקים ולקוות לטוב. אחרת את עלולה להצטער אחר כך..
אני חושבת שרוב ההריונות מסתיימים טוב. (אין לי נתונים...) ומקווה ליפול הפעם על הצד הטוב...
אני בגישה של עדיף להתאהב ולהתאכזב מאשר להתחרט. אבל זאת רק אני :)
תודה
03/04/15 13:36
11צפיות
כנראה שאחרי פסח אתחיל להתארגן...
מזל טוב על הבטא :) ושיהיה הריון תקין וקל שיסתיים בידיים מלאות
רוצה לשתף-אחרי תפר צווארי ופחדים...
26/03/15 08:35
122צפיות
היי.אז ב״ה אני אחרי תפר צווארי שנעשה בשבוע 13, בהרדמה כללית דרך הוריד עם מסיכת חמצן.. עבר יחסית מהר. מקצה לקצה הייתי 25 דק׳ רדומה. אחרי התאוששות עם עירוי נוזלים של שעה וחצי בערך, שתיתי לבד ואכלתי אפילו עוגיות. ואז ראינו את העוברני זז ומקפץ לו. נרגעתי כשראיתי אותו!  היו לי קצת כאבים כמו מחזור ודימום שהולך ופוחת עד שכמעט ואין. מדי פעם יש כאבים בצד למטה. משתדלת לשכב כמה שיותר, לשתות כמה שיותר וקמה לשירותים בעיקר. ניסיתי לשים את הנרות שאני שמה כבר משבוע 9 (אוטרגסטן 200) אבל קצת כאב לי. אז לא דחפתי ממש אלא הכנסתי וזהו.הרופא אמר לי להכניס בעדינות.
וכרגיל, הפחדים לא עוזבים-אולי ההרדמה הייתה מסוכנת לעובר? אולי הנרות גם לא בטוחים? אולי ואולי ואולי... בא לי לנשום קצת, לנוח מהפחדים. להינות ולשמוח שהעובר ב״ה חיוני ומתוקייי ביותר, שאני מרגישה טוב תודה לאל ושהפעם בעז״ה הכל יהיה טוב!!!
ולא להתנהל לפי הפחדים...
גם אני אחרי תפר
26/03/15 13:03
50צפיות
היי שי, גם אני עברתי תפר צווארי בשבוע 14. ההחלמה הייתה קלה אבל אני בשמירת הריון במנוחה מלאה בבית. את חזרת לפעילות? אני נכנסת לשבוע 18 מחר. מלאת חששות ופחדים. מבינה לליבך
º
בהצלחה לשתיכן. נמשיך להחזיק אצבעות!
27/03/15 08:43
19צפיות
º
יופי שאת אחרי, שימשיך רק בטוב
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
26/03/15 14:03
23צפיות
שמחה לשמוע שאת אחרי...
30/03/15 19:04
10צפיות
מניסיון שלי הכאבים עוברים תוך שבועיים בערך...
מאחלת לך שהמחשבות הטובות והאופטימיות ישתלטו על כל חרדה ופחד.
תנוחי ותשמרי על עצמך :)
איזה אושר
22/03/15 17:34
287צפיות
לנשים היקרות, אני קוראית על ההריונות החדשים אחרי אובדנים כאלו לא פשוטים, וזה ממלא אותי בתחושה של תקווה...
אני רק יכולה לדמיין לעצמי כמה אומץ וכוחות נפשיים זה מצריך, למרות הכל לאזור כוחות, להמשיך הלאה עם כל הכאב שבדבר. מה מסב לי אושר לשמוע שאחרי הכל מצחזקים ומנסים שוב.
 
הכמיה והרצון העצום לילד ולחיים חדשים חזקים מכל!
 
עברו כחמישה חודשים אחרי שעברתי הפסקת הריון... נמנעתי במודע ומרצוני מלהכנס שוב להריון בתקופה זו, הייתי צריכה את הזמן הזה לעצמי. התחלתי טיפול, שדי עוזר לעמוד על הרגליים, ונפשית נראה לי שאני כמעט שם כדי לנסות שוב...
אני מתה מפחד!!!
האם יש טעם לחכות עוד? או שמא אחרי אובדן התמימות הפחד תמיד יהיה שם וצריך פשוט ללמוד לחיות איתו אך לא אותו ולא להמנע ממשהו שיסב לי את האושר הכי גדול בחיים?....
מאחלת לך בהצלחה מכל ה
22/03/15 20:07
70צפיות
לחוות הריון תקין, שלם, עגול, בריא, ולצאת בידיים מלאות.
 
היו לי 4 הריונות כימיים. כשנכנסתי להריון החמישי עדיין הצלחתי לשמוח. בעלי אמר לי: חכי תראי שזה לא נופל.
מסיבות שונות הייתי אופטימית והאמנתי. 
 
נפלא שאת מקבלת תמיכה וכשתרגישי מוכנה את תדעי שהגיע הזמן. הקשיבי לעצמך
º
אפשר לשאול למה את מתכוונת "הריון כימי"?
26/03/15 10:36
16צפיות
הריון שלא מתפתח תקין ונופל אחרי זמן קצר
26/03/15 20:46
35צפיות
שבוע-שבועיים עד שיש דימום, ככה היה אצלי.
היתה לי עליה בבטא ואחרי כמה ימים צניחה. פעם אחת הבטא לא הכפילה את עצמה ואז ירדה והערכים היו נמוכים יחסית.
 
אין השרשה והביצית המופרית לא מתפתחת באופן תקין ואז מגיע דימום.
 
היה מבאס לראות בדיקה חיובית ואז לדמם. זה גם כאב, היה מלווה בהתכווצויות חזקות ודימום חזק.
 
תודה לאל שבסוף רננה שלנו נולדה. ממש נס
הפחד תמיד נשאר
23/03/15 18:06
60צפיות
אני חושבת שחשוב שנתת לגוף ולנפש להתאושש קצת. חשוב לחזק אותם לפני שעולים שוב על רכבת ההרים הרגשית הזו.
אבל אני לא חושבת שאם תמשיכי להמתין, יום אחד ייעלם הפחד. לצערי, ברגע שאובדת התמימות, הפחד נשאר לתמיד. אני לא חושבת שממש לומדים לחיות איתו. יותר לומדים איך לנסות ולהתעלם ממנו (לפחות מספיק זמן כדי לעבור את ההריון בשפיות יחסית ). 
שיהיה המון בהצלחה יקרה
הפחד והחרדה תמיד יהיו שם...
24/03/15 00:20
52צפיות
טוב שנתת לעצמך תקופת התאוששות ושיקום. את מתה מפחד וזה מובן, ואת גם תמותי מפחד גם אם תמתיני עוד כמה חודשים. זה לא משנה.
מקווה שתמשיכי את הטיפול שמסייע לך גם במהלך הנסיונות להרות וגם בזמן ההריון הבא, שבתקווה יביא איתו את האושר הגדול בסופו.
המשיכי לטפל בעצמך, תרימי ראש ותמשיכי הלאה.
מקווה שלא ירחק היום ונקרא פה הודעה משמחת גם ממך.
תודה
24/03/15 13:45
29צפיות
תודה לכן על המילים החמות ועל התמיכה. זה מעודד ומחזק.
 
מקווה שהזמן יעשה את שלו לטובה, מייחלת לזה בכל ליבי לעצמי וכמו כן לכל הנשים בפורום.
 
חיבוק גדול...
 
היה יכול להיות ממש נחמד להפגש ולהכיר.
 
חבל שפגישת פורום הקודמת לא צלחה.
 
אולי מתישהו ננסה לארגן שוב.
לא מצליחה לשמוח מההריון החדש אחרי אובדן התאומים בשבוע 23.
22/03/15 13:33
238צפיות
עברתי לידה שקטה בשבוע 23 ב01/11/2014  עברו כ- 4 חודשים. 
כשגיליתי ביתה 94 ואז 317 בשבוע שעבר - פתאום נהייתי נורא עצובה. ראיתי אז גם את הביתה של התאומים 307 ואח"כ 759 - נכנסתי שוב למצב של אבל וצער. על מה שקרה להם ושלא הצלחתי להחזיק אותם עד שבוע מתקדם (פתיחת צוואר). 
אני לא מכירה בהריון החדש. עוד לא הספקתי להתאושש. יש בי כעס וכאב ולא מצליחה להבין שאני בהריון..
איך אתן מתמודדות? 
אשמח לעצה. 
הי twinny
22/03/15 13:53
261צפיות
ברוכה הבאה.
עברתי לידה דומה בשבוע 19 עם תאומים. וגם אצלי כמו אצלך- 4 חודשים אחרי כן נכנסתי להריון. אני מאוד מבינה את הכאב שלך, את תחושות הכעס וגם את כל התחושות לגבי ההריון החדש. תני להן מקום, הן עוד יתחלפו בתחושות אחרות בהמשך, אל תהיי מודאגת מזה. גם השמחה תגיע. 
אין לי עצה ממש טובה לתת לך, רק להגיד לך שההריון אחרי האובדן הוא מאוד מורכב בהרבה רבדים. זה גם קבלה ושמחה על ההריון החדש לצד האבל המאוד טרי, גם חרדות קשות שמלוות לאורך ההריון החדש בעקבות הטראומה. המון תחושות, המון לחץ, המון בלבול.
אני עכשיו בשבוע 36+5, ואם אני יכולה לתת לך באמת עצה אחת זה שתקחי אוויר, שתהיי סבלנית לגבי כל התחושות שלך בהריון הזה, תזכרי שזה תהליך ושבתוכו ולאורכו כל התחושות לגיטימיות, הנפילות לגיטימיות, התחושה שאף אחד לא יכול להבין אותך, תחושה של לבד הרבה פעמים, תחושה של אובדן השפיות, אבל, כעס, עצב - הכל לגיטימי, והכל קורה. תני לזה מקום, תנסי כמה שאפשר "לזרום" עם זה, ולתת לעצמך לחוות את כל מגוון התחושות בלי לנסות להתגבר או לחסום אותן. ותזכרי שהזמן עובר. 
אם יש לך איש/אשת מקצוע שיכולים ללוות אותך מה טוב, ותנסי לעבור יום יום, שבוע שבוע, מבדיקה לבדיקה, ולא לחשוב הרבה קדימה. 
אני מאחלת לך הריון תקין וארוך
התחושות אכן מתחלפות - עדין לא למקום חיובי..
22/03/15 17:29
156צפיות
הי,
תודה. איכשהו קל לי יותר לשמוע את זה ממך. אני מרגישה כל כך לא מובנת ולא יכולה לשמוע את הצהלות על ההריון החדש.
אני מרגישה את הכעס כבר כמה ימים - הצלחתי לריב עם כל הקרובים אלי שלא מבינים אותי. ואח"כ כמה ימים של עצב תהומי והכרה שלא אפגוש את הבן והבת התאומים אף פעם תמיד אחיה עם התחושה הזו. ותחושה של כעס על ההריון החדש שבא למחוק את זכרם.
התחלתי מוקדם מידי.
 
ובנושא אחר - היתה לי פתיחת צוואר - אומרים שלא בטוח אצטרך תפר אבל אני לא רואה את עצמי עוברת את זה בלי תפר ובלי לחשוב שזה בכל רגע יתפקע. (ראיתי למטה עכשיו שכתבת על תפר).
אני מוצאת בפורום הזה נחמה גדולה. תודה
מצב לא קל ומה שאת מרגישה כל כך מובן
22/03/15 23:11
82צפיות
יש מקום לאבל, לבכי, לצער על מה שהיה אשר כביכול אין להשיבו.
 
כתבו לך כאן מילים יפות,חכמות,טובות. אני אוסיף מתוך השקפת עולמי הרוחנית.
 
הנשמות של התאומים בחרו בך כאם. כתוצאה מהבעיות הפיסיות שהתעוררו במהלך ההריון חל עיכוב במשלוח. אין זה אומר שאיבדת אותם לתמיד. אני מאמינה שנשמות ילדייך יגיעו אלייך בהריון זה ובהריון הבא. החיבור הרוחני בין נשמות קרובות הוא מתמשך ורציף על אף חווית האובדן והמוות שהיא חלק מהחיים.
 
אני מכירה מישהי שחוותה 2 הפלות מבחירה. כעבור שנים הרתה עם תאומים. היא אמרה לי שהיא מרגישה שאלו אותן שתי נשמות.
 
במשך 4 שנים כמהתי לילדים וכשנתיים קודם לכן כבר תקשרתי עם נשמות ילדיי. אחרי 4 הריונות כימיים הגיעה אליי בתי הבכורה לה ציפיתי. זו אותה נשמה שניסתה להגיע אליי במשך השנים.
 
אין העבר מעיד על ההווה ואין ההווה מעיד על העתיד. לכן השתדלי לשחרר תפיסות ישנות לגבי גופך. האמיני ביכולתו המופלאה של הגוף להתחדש, לחוות ריפוי.
 
מאחלת לך לחוות הריון קל ובריא ושתצאי בידיים מלאות
תודה על המילים המנחמות
22/03/15 23:21
43צפיות
המחשבה שלא אפגוש אותם לעולם קשה מנשוא.
אאחז במה שאת אומרת למרות שאני לא בנאדם מאמין.
במקרה שלי הם אפילו לא מאותה תרומת זרע..
אני כן אוחזת בהם ולא משחררת אותם, הם בתוכי ,חלק ממני. חוסר ההכרה של הסביבה בהם / לעבור הלאה קשה לי מאד. יש בזה ניכור ולי קשה לשחרר. לא מסוגלת לשחרר אותם.
מקווה לתיקון בעתיד כי משהו בי נשבר לתמיד בחיים האילה. זו התחושה..
את האובדן חווית לפני 4 חודשים בסך הכל
23/03/15 05:00
58צפיות
זה עוד ממש טרי!
הם היו ברחם שלך 23 שבועות. זה המון המון זמן. אני מדמיינת כמה זה קשה אחרי שנקשרים לעובר, שמרגישים אותו זז, כשחושבים על איך יראה, איך יהיה, אולי אפילו איך יגדל.
ואז לאבד אותם... זו חוויה קשה ואיומה ונוראית. זה צער עצום, אוקיינוס. אני מרגישה את הכאב שלך מבעד לשורות.
חוויתי 4 הריונות כימיים ועל חלקם התאבלתי בכאב זמן ארוך. לא יכולה לדמיין אפילו איך זה להרגיש אותם בבטן ואז לאבד אותם. 
 
קשר בין לאם לעובר הוא יחיד במינו ולכן הסביבה לא יכולה להבין. תשחררי כשהזמן לשחרר יגיע. יתכן שככל שיתפתח ברחמך העובר ותתחברי אליו יגיע השחרור. אי אפשר להאיץ בתהליך הזה באופן מלאכותי.
 
כשעברתי את ההריון הכימי הרביעי בכיתי מלא וגם כאב לי נורא פיזית. ניסיתי להבין את מה שקרה בדרכי הרוחנית ועשיתי דמיון מודרך שזה כלי שעוזר לי המון בחיים ובאמצעותו אני מעבדת דברים מסויימים בחיי.
בדמיון המודרך נפל לי האסימון. ההריון שנפל העביר לי מסר, מסר של ריפוי, מסר מחזק. בזכות המסר הזה יכולתי להמשיך הלאה עם קצת פחות כאב ויותר תקווה. חודש לאחר מכן הריתי את רננה שלי. הריון שהסתיים בלידה בגיל 40.
ועוד הריון ספונטני אליו נכנסתי בגיל 39 להפתעת הרופאים שהיו מאוד סקפטיים. את מוזמנת לקרוא כאן את סיפור ההריון שלי כולל הדמיון המודרך והמסר מאותו הריון שנפל (הקטע הרלוונטי הוא בפיסקה החמישית).
 
תחזיקי מעמד. אל תשפטי את עצמך לחומרה. קבלי את רגשותייך כפי שהם
º
תודה רבה. אין כמוכן!
26/03/15 13:40
13צפיות
לגבי התפר ועוד (קצת ארוך)
23/03/15 09:58
75צפיות
קודם כל, כתבתי פה פעם בהקשר אחר שכל פעם שסיפרתי לאנשים על ההריון הזה (וסיפרתי תמיד רק למי שהייתי חייבת- משפחה קרובה, ואז עבודה כשהייתי צריכה לעשות את התפר ולהעדר שבוע, או כשכבר ראו), זה עורר בי תגובות קשות של כעס ועצב. ולמרות שתמיד סייגתי והסברתי את הסיכונים של ההריון החדש, תמיד התגובות היו כ"כ אופטימיות ו"מעודדות", כמו "יהיה בסדר הפעם" "בטח שיעבור בשלום", וזה היה כל כך לא מותאם למקום שבו הייתי, שזה היה גורם לי אחרי כל פעם שסיפרתי לכעס ועצב ולהתכנסות בעצמי. אז סיפרתי באמת רק למי שהייתי "חייבת" עד שלבים שהרגשתי יותר בטוחה בהריון... לחברים רחוקים שלא רואים אותי סיפרתי רק סביב שבוע 34... (וגם אחרי זה הרגשתי באסה למרות השלב המתקדם)
לגבי העצב וה"כעס" על ההריון החדש. כמו שכתבתי לך, זה תחושה נורא טבעית, תני לזה להיות איתך. אני אומרת לך מניסיון שהתחושות האלה יתחלפו עם הזמן בתחושות של היקשרות ואהבה לעובר החדש, לצד הכאב והזיכרון על אלו שהלכו... אבל תני לזה זמן. זה תהליך. 
עכשיו לגבי התפר- אני הייתי אצל מספר מומחים והדעות ביניהם היו חלוקות. הסיבה שהומלץ אצלי על תפר היה שיש לי היסטוריה של הרבה התערבויות בצוואר הרחם עקב היסטרוסקופיות שעברתי להוצאת שאריות שילייה גם אחרי ההריון הראשון התקין, וגם אחרי הלידה של התאומים. כך שהיה חשד אצלי לאי ספיקה של הצוואר. וגם אצלי אחד המומחים לא רצה לתפור ואמר ש"מקסימום אם יקרה שוב, נדע בפעם הבאה כבר לתפור"... אם היה מדובר רק באובדן ההריון של התאומים לאחר שכבר עברתי לפני כן הריון מלא תקין, לא היו עושים לי תפר. 
אני יכולה להגיד לך שמבחינה נפשית, לא הייתי מסוגלת לעבור הריון בלי תפר. וגם עם התפר לא קל לי. אני חושבת שמה שאנחנו יכולות לעשות במקומות שאנחנו צריכות להכריע זה ללכת למומחה ולחוות דעת שניה, להשיג את כל המידע שנותנים לנו, ולקבל על סמך זה החלטה. מעבר לזה, זה לא בידיים שלנו... אבל אנחנו צריכות לדעת שאנחנו מבחינתנו עשינו הכל כדי שההריון יצליח.
ושוב, שיהיה בהצלחה, תחזיקי מעמד, ותיעזרי בבנות פה בפורום, לי זה מאוד עזר. 
 
 
המילים שלך מאד מדויקות עבורי.
27/03/15 01:14
25צפיות
את ממש מבינה את מה שאני עוברת. לגבי התפר - אני מרגישה שנפשית אני לא אעמוד בזה אם לא יהיה לי. אני יכולה למות אם זה יקרה שוב ואאבד שוב תינוק בגלל פתיחת צואר.
לגבי התערבויות היה לי עובר ללא דופק בשבוע 10 ואז הרחבת צוואר 9 מ"מ ואח"כ בהריון תאומיםשבוע 22 נפתח הצואר. אמרו לי שזה בגלל ההרחבה בהפלה הראשונה בשילוב עם תנועה פנימית של תאומים.
אחרי ההפלה עם התאומים עשיתי בדיקת ספיקת צוואר - הכניסו נוזלים והכל היה תקין. כרגע רק שבוע 5 לא יודעת כרגע עם עובר אחד מה לעשות. הרופא בהתחלה הציע להחזיר שוב שניים - אמרתי לו בשום פנים ואופן. למה אני צריכה לדלל עובר? למה אני צריכה לעבור את זה. אז הוא החזיר אחד ונקלט אחד. העובר הקטן הזה שאני רוב הזמן בדיכאון ולא מכירה בו בכלל.. עצוב.
רק שבוע חמישי . נראה מה יהיה..
אולי תוכלי לתת לאחרים להיות מעט שמחים ואופטימיים בעבורך :)
27/03/15 11:30
23צפיות
לפני פחות מחודש - גם אני הריתי בפעם השניה (3 חודשים אחרי לידה שקטה בשבוע 20). לאחר הלידה השקטה, ההרגשה שלי היתה, שדבר לא ישפר את הכאב והאובדן מלבד אולי חזרה למסלול שאותו כ"כ רציתי והרגשתי כ"כ מוכנה לו - להיות אמא, להרות שוב.
הרגשתי ממש שרק הריון נוסף יוכל לשפר במעט את תחושת העצב והריק שהיו לי.
הייתי כולי מכוונת רק לזה.
ואז הוא הגיע - ופתאום הרגשות היו שונים לחלוטין: הרגשתי בלבול עצום, כעס אפילו, לי היה ברור שהריון נוסף לא יחליף את הקודם - אבל לכל מי שמסביבי זה אכן היה תחליף. פתאום מצאתי עצמי ממש כועסת והרגשתי כאילו אני בעצמי בגדתי בזכרה של הראשונה שלי, בכך שההריון החדש שכ"כ קיוינו שיצליח, למעשה כאילו החליף אותה. 
הרי אם ההריון השני היה מגיע לסיומו בהצלחה והיה נולד תינוק בריא - זה היה למעשה מתאפשר רק בגלל שהראשון לא צלח. ממש תחליף.
לא יכולה בכלל לתאר את המשבר שעברתי... וכל פעם שהרשיתי לעצמי לחשוב חיובית מעט ואולי לנסות לשמוח בהריון החדש, הרגשתי בוגדת. הכאב העצום של האובדן הראשון חזר במלוא העוצמה.
 
כואב לי כ"כ בשביל כולנו שאנחנו חיות בחששות ובפחדים כעת ושאנחנו אפילו לא מסוגלות להנות ולשמוח מהריון חדש. אני מאחלת לך שהכעס והכאב יתחלפו בתקווה ושמחה. הלוואי שתפיקי ולו מעט אושר וסיפוק מההריון החדש והמיוחל וכמובן שיסתיים בדרך המיוחלת.
תודה. מה שעברת זה בדיוק מה שאני מרגישה כרגע.
02/04/15 19:28
6צפיות
מקווה שזה ישתנה.
שאלה...
03/04/15 06:56
11צפיות
בהריון תאומים האם עשו לך מעקב צוואר? או איזשהו מעקב מיוחד כי זה הריון בסיכון?
º
עניתי לך בפרטי
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
22/03/15 14:24
38צפיות
הי טוויני
27/03/15 09:51
53צפיות
אני עדיין מרגישה פה כמו מרגלת... כי עשיתי רק בדיקה ביתית. אבל שמחתי לראות אותך פה!
לגבי הנשמה של העובר, לפני שנה הייתי בהריון השלישי שלי, (יש לי שתי בנות גדולות) והוא נפל בשבוע 12, כעבור 3 חודשים נכנסתי להריון רביעי, ומבחינתי זה היה אותו אחד שמנסה שוב. ככה הרגשתי.
הוא נפל גם. לצערי הרב. והיום אני שלושה חודשים אחרי ובהריון שוב. מקווה שהוא יקבל צ'אנס נוסף והפעם יצליח להיוולד.
ככה אני מרגישה..

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה