לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

היי בנות
18/05/15 07:48
172צפיות
מצד אחד מאוד שמחה לכתוב כאן..כי זה אומר שאני בהריון..
מצד שני...כועסת על עצמי..כי הבטחתי לעצמי להיות COOL ולנסות לא לחשוב על ההריון יותר מדי...
 
אז קצת רקע בקצרה-
בת 28, פוליציסטית, נקלטתי להריון ראשון מדי אחרי הפסקת גלולות, הפסיק להתפתח לקראת שבוע 6 ונפל טבעי..8 חודשים לא בייצתי..כעת בייצתי ונקלטתי שוב..יום לפני איחור בטא הייתה 87, אתמול (4 ימים אחרי) בטא 560
 
הבטחתי לעצמי שאני אנסה להתנתק מההריון הזה עד לדופק (זאת הנק המפחידה שלי..פעם שעברה בבדיקת דופק בישרו לי שהוא לא התפתח) ואני לא מקיימת..
אני מתעוררת עם המחשבות- רגע..היום אני פחות רוצה פיפי מאתמול..כנראה זהו..
רגע..היום אני קמתי פחות עייפה....
פשוט מפחדת..אני יודעת שאין לי מה לעשות..הגוף צריך לעשות את שלו..אבל אני נתקפת בפחדים איומים שהגוף שלי לא יודע להחזיק הריון..
 
מרגישה שפה אני יכולה לשפוך את החששות האלה ויבינו אותי
 
תודה
 
:)
היי מייחלת..ברוכה הבאה
18/05/15 10:35
59צפיות
זה באמת המקום הנכון לשפוך בו את כל החששות,כולן כאן עברו אובדנים..
ובאמת מזל שיש את הפורום הזה..
אני יכולה לנסות להרגיע אותך מתוך נסיון העבר שלי
לפני 7 שנים כשהבכור שלי היה בן שנתיים החלטנו לנסות שוב ונקלטתי להריון ובבדיקת הדופק הראשונה
התגלה שהעובר לא התפתח ואין דופק,ואני שעברתי הריון ראשון תקין,לקחתי את זה מאוד קשה וחשבתי שסוף העולם הגיע..
ואחרי כמה ביקורים אצל רופאים הבנתי שאני לא הראשונה ולא האחרונה שדבר כזה קורה לה..
עברתי גרידה וחודשיים לאחר מכן נקלטתי שוב   וכל ההריון היה לי פחד..רק שיהיה דופק והכל יהיה תקין..
ב,ה ההריון היה תקין ונולד לי בן מתוק,אז להבטיח לך שהכל יהיה בסדר אני לא יכולה..אבל בואי ננסה לחשוב חיובי
ובע"ה נקווה שהכל יעבור תקין הפעם.
אני
18/05/15 10:58
54צפיות
כל כך משתדלת
הלוואי והיה איזשהו כדור שהיה אפשר לקחת שהיה מעלים את כל החששות
איך את??
קבעת כבר תור לרופא? (ראיתי שכתבת שאת לא מסוגלת עדיין לקבוע תור)
אני מרגישה זוועה
18/05/15 12:28
68צפיות
יש לי בחילות איומות,ואני מקיאה מלא...
אתמול בערב זה היה שיא..הרגשתי חולשה איומה, גם ששכבתי לא עזר כלום
לא מצליחה לתפקד כל כך..מזל שבעלי החמוד דאג לילדים,לא הייתי מסוגלת להכין להם ארוחת ערב..
בינתיים אחכה קצת עם רופא הנשים לפחות עד שבוע 7-8
 
 
אני חושבת שאם אני הייתי מקיאה
18/05/15 15:43
49צפיות
הייתי יותר רגועה..
אני כרגע שבוע 4+4 ואני רק הולכת הרבה לשירותים (למרות שגם שותה הרבה) וכואב לי החזה..
נכון,זה די מרגיעה..(אבל זה נורא)
19/05/15 11:10
28צפיות
 
שבוע 4+4 זה ממש ממש התחלה..וגם אני הרגשתי ממש מצוין ונסעתי עם הבן שלי לטיול,ושתיתי נס קפה בבוקר ואכלתי רגיל..
עכשיו הכל ממש מגעיל אותי..הדברים היחידים שאני יכולה לאכול זה צנימים,אורז לבן,פריחיות אורז ותפוח אדמה בלי כלום..
אני מכירה גם כאלה שלא סבלו בכלל מבחילות והקאות בהריון..
 
 
אני כל הזמן
19/05/15 11:26
24צפיות
מנסה להגיד לעצמי שזה ממש מוקדם לתופעות לוואי רציניות..אני עוד לא שבוע 5..
אבל את מכירה את זה ששום דבר לא נשמע מרגיע..
אבל היום החלטתי שאני אופטימית:)
מעולה!!! חייבות להיות אופטימיות
20/05/15 16:46
21צפיות
אני גם עובדת על עצמי בנושא ומשתדלת מאוד להיות אופטימית,בינתיים גם אף אחד חוץ מבעלי לא יודע על ההריון אני מעדיפה לא לספר עדיין כלום עד שב,ה אעבור בדיקות..ומקווה בע״ה שהפעם יהיה הריון תקין
אצלי
20/05/15 17:41
20צפיות
הבעל כמובן, ההורים שלי (מאוד קרובה אליהם) וחברה הכי טובה
השאר..במידה והכל יהיה תקין ידעו רק אחרי סיום השליש הראשון
מוכר מאוד-->
18/05/15 11:35
78צפיות
בעברי 3 הפלות מוקדמות (שתי הפסקות דופק בשבועות מוקדמים) + 2 הריונות כימיים
 
הריון אחד שצלח ולפני שנה נולד בני המדהים. לא אשקר לך- ההריון היה חרדתי מאוד ובדיוק כמו שאת מתארת (עם יד על הדופק לגבי תסמינים כל הזמן- מן קונטרול פריקיות שלי)
 
היום אני בתחילת הריון נוסף- שבוע 8 וכבר עשיתי 4 בדיקות דופק!!! רק כדי לוודא שההריון ממשיך. זה מרמז לגבי רמת החרדה. 
יכולה לומר לך שחייבים לנסות למצוא דרך להתעסק בדברים אחרים כי לפחות אצלי- זה ממש משפיע. עליי- על בעלי, על היחסים בינינו (הוא כבר חושש לבריאותי). אסור להיכנס לסחרחרה
מי כמוני יודעת כמה שזה קשה
אין פיתרון קסם- חיים יום יום, שעה שעה ומרגע לרגע. הכל נזיל. לי אמרו כמה אנשים כולל בעלי המקסים שאני צריכה לחיות את הרגע. יוצא מצב אבסורדי שמרוב מחשבות אני אפילו לא נראית שמחה מההיריון. ואני כן, מאוד
אם זה ירגיע אותך- מרגע שיש דופק- לכי לעשות א. סאונד כל שבוע עשרה ימים
 
מעבר לזה- אין לי פניני חוכמה- גם אני עוברת אותן התמודדויות
בהצלחה רבה לכולנו
וואו מזל טובב!!
18/05/15 11:52
56צפיות
איזה כיף זה לשמוע סיפורים כמו שלך 555
ואת הלכת לבדוק מדוע התרחשו ההפלות?
תודה ותשובות-->
18/05/15 13:18
46צפיות
קודם כל- רק שתדעי- אני ממש עוד לא בטוחה בגורל ההריון הזה- כל יום מברכת שעבר עוד יום ואני כאן
 
לשאלתך- כן- בדקתי. מצאו שאני הומוזיגוטית לגן MTHFR מה ששנוי מאוד במחלוקת לגבי קיום הוא היעדר קרישיות יתר
איבדתי כמה הריונות, לדעתי, בגלל שרופאים צעירים ומאוד נמרצים ששיננו ספרים היטב אמרו לי בתוקף שהבעיה מינורית והטיפול הבלעדי לה הוא חומצה פוילת במינון 5 מ"ג (מוגבר)
רק פרופ' קופרמינץ טען שיש פה בעיה שמצריכה קלקסאן. נתן לי גם פרדניזון 5 מ"ג עקב נוגדנים לבלוטת התריס ותמיכת אנדומטרין (פרוגסטרון) כך שאם חלילה כל הארסנל הזה לא יעזור....
מאחר וההריון הראשון שלי היה בגיל 36- תמיד תלו את הבעיות שלי בביציות "הזקנות" שלי ווזה למרות שניקלטנו ספונטנית (כולל ההריון הזה) תמיד לאחר חודשיים-ארבעה של ניסיונות
 
צריך גם לדעת למי מהרופאים להקשיב... זו המסקנה שלי
בעקרון אצלי
18/05/15 15:40
43צפיות
הייתה פעם אחת עלייה של בלוטה התריס ל5.6
מאז היא בגדר הנורמה שצריך בין 1.5-1.9
גם השבוע בדקתי אותה..
אבל מצאו אצלי נוגדנים לבלוטה..
האם אני צריכה ללכת לאנדוקרינולוג עכשיו בכל זאת?
לדעתי-->
18/05/15 15:51
36צפיות
שווה לך להתייעץ עם אנדוקרינולוג. גם בהריון צריך לבדוק את ערכי TSH אחת לחודש.
לי פעם אחת היו ערכים בגבול נורמה עליון- אבל לא חריגה של ממש
תראי- אני לא יודעת מה מבין התרופות "עושה את העבודה" (בתקווה) אז גם לא חופרת בזה יותר
במקרה שלי זה רק פרדניזון 5 מ"ג ללא תרופה לאיזון הבלוטה.
 
אבל!! וזה אבל גדול- לי היו כמה מקרים (שלא תדעי ושלא נדע יותר) כך שזה שונה קצת...
אז זהו שאני חולת נפש
18/05/15 15:54
40צפיות
ואני בדקתי כבר חמישי הזה
זה עמד על 1.3 וכבר קבעתי לעצמי עוד תור יום חמישי הזה שוב לבדיקה..
יכול להיות אני אקפוץ לרופא שלי השבוע...אחכה כמה שעות טובות בתור אבלל..אין ברירה...
תודה על העזרה!
1.3 זה ערך מעולה->
18/05/15 15:56
31צפיות
בהצלחה ורק טיפ קטן מניסיוני אם אפשר:
 
אל תשגעי את עצמך בריצות מבדיקה לבדיקה ומרופא לרופא. זה מלחיץ ומתיש ואת לא זקוקה לזה עכשיו
הצד ההגיוני
18/05/15 15:58
28צפיות
אומר- את צודקת..זה גם תהליך שלא תלוי בי..
והצד הלא בריא אומר- אבל אם זה יכל להיות משהו שיכולת לעשות ולא עשית?..
 
טוב..נשימה עמוקהה..
אני אראה מה יהיה במהלך השבוע
מקווה שנעדכן אחת את השנייה רק בבשורות טובות!!
כן... גם אני תכננתי
18/05/15 11:50
55צפיות
לא להיכנס למחשבוני הריון למיניהם.. לא עוזר. אפילו מצאתי אחד באנגלית. (בכל אתר כתוב משהו אחר... חחח)
לא לשגע את הרופאה.... לא עזר. הלכתי אליה לשתי בדיקות דופק...
לקבוע שקיפות לשבוע מאוחר... קבעתי והקדמתי....
זה טבעי לגמרי וקשה שלא להתחבר להריון ולפתח ציפיות... מקווה שלא יתבדו.
בהצלחה!
אוף כן..
18/05/15 11:53
34צפיות
פעם שעברה מאוד מאוד התחברתי..לקח לי חודשיים לצאת מדיכאון
 
חייב להרגיע את עצמי
תודה בנות!
 
איזה כיף שיש את המקום הנהדר הזה לחלוק תחושות!
היי
18/05/15 12:56
38צפיות
ראשית, מזל טוב על ההריון.
רציתי לדעת איך את יודעת שלא בייצת 8 חודשים. האם לא קיבלת מחזור?
עצם זה שנקלטת במהירות ברגע שבייצת זה מצוין. מראה שמשהו עובד טוב. גם 8 חודשים לא נחשב המון זמן. אני מבייצת כל חודש בוודאות ולוקח לי זמן להיקלט למרות זאת.
לי היה הריון כימי לפניי הולדת ביתי ויכולה להגיד לך שזה לא הכניס אותי לדיכאון בכלל. להיפך, זה נתן לי להבין שהגוף יודע לקלוט הריון וזה אפילו עודד אותי כי זה היה אחרי כמה חודשים של ניסיונות. 4 חודשים אחרי נכנסתי להריון שהיה מושלם והסתיים בתינוקת מקסימה שהיום היא בת 3 אוטוטו.
אני כאן בגלל אובדן בשבוע 23 בעקבות ירידת מים. וכעת שוב בהריון ומאמינה באמונה שלמה שיסתיים בטוב. נסי להאמין גם ולשמוח. ברגע שתעברי את השבוע שהסתיים בפעם הקודמת כבר יהיה לך יותר טוב.
בהצלחה.
תודה על התמיכה!!
18/05/15 15:42
32צפיות
ומזל טובב!!
 
לגבי זה שלא בייצתי- אני פוליציסטית וטופלתי אצל רופא פוריות
אז הוא זה שגרם לי לבייץ סופסוף :)
 
אני עובדת על עצמי כל יום ..למרות שאני קמה עם מחשבות שליליות..להאמין שהפעם זה ייגמר בידיים מלאות
שלום בנות יקרות
41תגובות
17/05/15 10:22
804צפיות
חוזרת מהרופאה ברוך השם הכל תקין עד כה.
מחר בעז״ה נכנסת לשבוע 10.
אני בת 30 ומעוניינת לעשות את בדיקת הדם החדשנית (המחליפה את מי השפיר) מיד לאחר השקיפות עורפית וללא קשר לתוצאות בדיקות הסקר (שקיפות וחלבון). להזכירכן בהריון קודם ירידת מים בשבוע 23 ולידה שקטה. ככל הידוע העוברית הייתה בריאה...

(המשך...)
חוזרת מהרופאה ברוך השם הכל תקין עד כה.
מחר בעז״ה נכנסת לשבוע 10.
אני בת 30 ומעוניינת לעשות את בדיקת הדם החדשנית (המחליפה את מי השפיר) מיד לאחר השקיפות עורפית וללא קשר לתוצאות בדיקות הסקר (שקיפות וחלבון). להזכירכן בהריון קודם ירידת מים בשבוע 23 ולידה שקטה. ככל הידוע העוברית הייתה בריאה ויש לי ילדה בריאה בבית.
מבקשת המלצה לאחת הבדיקות הבאות + פירוט ככל שתוכלו לסיבה לעשות דווקא את הבדיקה הזאת:
1. ווריפיי.
2. הרמוני.
3. ניפטי.
4. מטרניטי 21.
5. פנורמה.
לא מזמן הייתה כתבה על מישהי שעשתה
ווריפי וקיבלה כוזב שלילי. כלומר; יצא שהעובר לא חולה בבדיקה אך נולד ילד עם תיסמונת דאון.
נא המלצתכן.
לדעת מה זה ומה המשמעות
18/05/15 10:05
133צפיות
מה זה order commnts ומה המשמעות

ומה זה  סטיק מפורק  urine culture
במה מדובר?
18/05/15 14:12
52צפיות
לא מוכרים לי המושגים האלה.
זה איננו פורום של ייעוץ רפואי אלא רק תמיכה. אולי אחת הבנות האחרות תכיר.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
19/05/15 16:03
131צפיות
כנראה שמדובר בתרבית שתן שלא צמח כלום.
כדאי לבקש מהרופא בדיקה חוזרת
מחר תפר צווארי בתה"ש, עצות?..
16/05/15 20:52
98צפיות
שבוע 12+2 הכל תקין עד כה. הריון קודם תאומים שבוע 22 נפתח הצוואר וב 23 לידה שקטה. היתה התלבטות אם לעשות או לא כי זה היה תאומים אבל העדפתי כן. מקווה שלא יהיה זיהום (אבקש אנטיביוטיקה) או סיבוך עם ההריון שהוא תקין עד כה ומכניסה לו התערבות כירורגית לא בלי פחד. אשמח לכל עצה.
שיהיה שבוע טוב לכולן.
º
דאגתי לך..נעלמת..שמחה לשמוע שעד כה הכל תקין :)
17/05/15 09:00
25צפיות
היי יקרה, שיעבור בהצלחה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/05/15 09:05
28צפיות
יכול להיות קצת חוסר נוחות בימים הראשונים אבל זה עובר.
מאחלת שהכל יעבור בטוב.
תעדכני אחרי.
תודה איזה כיף לשמוע מכן
17/05/15 09:15
49צפיות
הייתי קצת מתחת לרדאר.קצת סטרס ומצברוח.
שקיפות בשבוע שעבר היתה תקינה ועכשיו הניתוח. מקווה לטוב. הימור משהו הניתוח הזה מקווה שישחק לטובתי הפעם.
חיבוק לכולן. נאטשל תהיי בקשר ;) תודה מקום בלב.
טוויני יקרה
17/05/15 09:32
27צפיות
אין לי עצות בתחום הזה, אבל אני מאחלת לך שיעבור לך בקלות ובהצלחה היום .
בהצלחה ענקית!
17/05/15 09:40
39צפיות
לדעתי את עושה בשכל, כי אף אחד לא מבטיח שזה קרה בגלל שזה היה תאומים. אני טועה?
בכל מקרה, בהצלחה! שיהיה מהיר וקל!
באיזה שלב עשית שקיפות?
הי אם הבנות
17/05/15 18:22
38צפיות
עשיתי פעמיים שקיפות. ב 10+5 והוא כבר ראה אם זה בן או בת. ואחכ ב 11+3. כי יש לי רופא קופה שעושה ויש את הרופא שעשה לי את ה ivf ועדין עוקב. אין בעיה לעשות קצת מוקדם. מזל טוב לאחיך!
את כבר את המחיר שלך שילמת. עכשיו יהיה קל וטוב וגם תוכלי לשתף בשמחה. הגיע הזמן שתוכלי לשמוח ולשמח עם הבשורה ☺
בשבוע 10 ראו מין?
18/05/15 09:15
27צפיות
דווקא השקיפות שקבעתי אחרי ששיניתי היא ב-12+1 ואני מעדיפה שלא ינסו להגיד לי את מין העובר בשלב כזה כי זה עלול לבלבל.
יש שלב שגם לבן וגם לבת יש מן בליטה כזאת שהופכת בשבוע שבועיים אחר כך או לדגדגן או לפין. בחיי ככה הסבירה לי הרופאה בשקיפות הקודמת....
 
º
אמרו שראו אבל ביקשתי לא לדעת
21/05/15 15:46
2צפיות
בהצלחה יקרה
17/05/15 10:10
22צפיות
מאחלת לך שהפרוצדורה תעבור בקלות ותגן עלייך ועל העובר
בשורות טובות והרבה בריאות.
המון בהצלחה יקירה...
17/05/15 10:13
19צפיות
שתלדי בתאריך המשוער אמן!
וגם אני :)
טוויני... שאלה...
17/05/15 13:52
43צפיות
האם בהריון הקודם משהו לא היה תקין לפניי מה שקרה או שהכל היה תקין עד אז?
הי רונית. היה תאומים מה שהופך הריון תקין להרי
17/05/15 18:18
67צפיות
ואז קרה אחד מהסנריוז של פתיחת צוואר בגלל עומס כשיש שני עוברים. לא היתה שום בעיה אחרת לפי כל הבידקות. אבל מראש זה הריון בסיכון גבוה. 1:10 קורה משהו..
גם כשדברים לא תקינים בהתחלה מסיפורי חברות ומשפחה ברוב המקרים זה נגמר טוב.
הבנתי. אני יודעת שהריון
18/05/15 09:48
37צפיות
בסיכון נחשב כסוג של הריון בסיכון גם אם הכל מושלם ושהסיכוי להפלות + לידות מוקדמות גבוה בהרבה ובעיקר כשמדובר בהפריות. אני מאחלת לך שההריון הזה יסתיים בידיים מלאות וללא כל בעיות!
הקדמתי את השקיפות...
17/05/15 10:35
124צפיות
אח שלי הגדול מתחתן בשבוע הבא...
וקבעתי במקור את המי שפיר ליום קודם. פתאום נלחצתי, מה יהיה אם השקיפות תהיה לא טובה?
איך אני אבוא לחתונה וכולם יראו את הבטן הקטנה שצמחה לי ובעצם זה יהיה לא טוב?
אז הקדמתי את השקיפות ליום חמישי... בתקווה שאם משהו לא בסדר אז אוכל "לטפל" בזה עד החתונה...
איזה חישובים הראש שלי כבר מסתובב
יש לי התלבטות דומה...
17/05/15 11:01
70צפיות
אני אמורה לעשות את השקיפות בשבוע שאני נוסעת לאילת לסופש. מפחדת שמשהו לא יהיה תקין וזה ידפוק לי את החופשה.
לפניי יוצא קצת מוקדם ואחרי יוצא קצת מאוחר.  מה אתן אומרות?
לגבייך, אם מבחינת שבועות זה תקין אז מצוין שהקדמת. גם זכור לי שבפעם הקודמת זה נקבע לתאריך המשוער שלך של ההריון קודם ועדיף לא לערבב עצב עם שמחה (בעז״ה).
היי רונית
17/05/15 16:07
36צפיות
זכור לי (במעורפל) שיש טווח של שבוע וחצי-שבועיים לעשות שקיפות, לא?
אני מציעה לך לקבוע את השקיפות לאחרי החופשה, בהתייעצות עם הרופא כמובן (אם זה לא ממש מאוחר).
אין לנו שום שליטה על תוצאות של בדיקות, לא דופק ולא שקיפות ולא שומדבר אחר, כך שבמתח בטוח תהיי, מצד שני - אם התוצאה תהיה לא טובה זה בטוח ידפוק לך את החופשה.
כדאי להנות קצת בחיים, לא? כשאני חושבת על עצמי ועל מה שעברתי בשנה האחרונה אני חושבת שלגמרי מגיע לי להנות ולנשום קצת אם מתאפשר, תנסי לחשוב על זה ככה.
מאחלת לך תוצאה מצוינת ושתוכלי קצת להירגע 
תעשי חיים באילת! 
בדקתי שוב. אחרי
17/05/15 17:52
33צפיות
החופשה זה כבר ממש מאוחר (שבוע 14, כשההמלצה היא 11-13). אבל אני יכולה לעשות בשבוע שלפניי החופשה ולא באותו שבוע של החופשה כמו שחשבתי.
לכן, חייבת לעשות לפניי. מה עם האולטרסאונד שלך??
º
האולטראסאונד ביום שלישי
17/05/15 17:58
12צפיות
יש לי התלבטות דומה...
17/05/15 11:01
44צפיות
אני אמורה לעשות את השקיפות בשבוע שאני נוסעת לאילת לסופש. מפחדת שמשהו לא יהיה תקין וזה ידפוק לי את החופשה.
לפניי יוצא קצת מוקדם ואחרי יוצא קצת מאוחר.  מה אתן אומרות?
לגבייך, אם מבחינת שבועות זה תקין אז מצוין שהקדמת. גם זכור לי שבפעם הקודמת זה נקבע לתאריך המשוער שלך של ההריון קודם ועדיף לא לערבב עצב עם שמחה (בעז״ה).
רוניתי..
17/05/15 13:40
37צפיות
תחשבי על זה שאיזה כיף יהיה לך לנסוע לאילת לסופש אחרי הבדיקה שתעשי תהיה ב,ה תקינה
דיי בנות, אנחנו חייבות לחשוב חיובי..
(אבל אני כל כך מבינה את הלחץ הזה)
אמאלה... את לא מבינה
17/05/15 13:48
41צפיות
באיזה לחץ אני מכל בדיקה. אני גם חושבת חיובי ולכן קבעתי לפניי. גם אין לי ברירה. אחרי כבר יוצא מאוחר. גם ברוך השם בתחום הזה לא היו לי בעיות אז משתדלת לחשוב חיובי מאוד.
ב,ה מאחלת לך שמחה כפולה..
17/05/15 13:35
33צפיות
שתשמחי בחתונה של אחיך ותחגגי את הבדיקה שתהיה תקינה,אמן!!!!!
 
אני גם מאחלת לעצמי
17/05/15 13:59
24צפיות
אבל אני משתדלת להיות ריאלית.
בשני ההריונות האחרונים חוויתי אובדן צורב מאוד. לפני שנה עשיתי בדיקת שקיפות עורפית בשבוע 12 ובבדיקה התגלה עובר לא מפותח וללא דופק. אומנם עברתי בדיקת אולטרא סאונד בשבוע 10+1 והכל היה בסדר. אבל בגלל שבהריון השני גם הכל היה בסדר בשקיפות ורק בסקירה התבררה בעיה, אני לא ככ רגועה.
גם שקיפות טובה זה לא וי ככ גדול מבחינתי.
אף אחד לא יודע על ההריון. בשבת היינו אצל ההורים שלי, ונתקפתי בהתקף אלרגיה אחרי שהתיישבתי מתחת לעץ זית פורח, ואמא שלי שהיא רפלקסולוגית רצתה לעשות לי רפלקסולוגיה ולא רציתי. היא ממש נעלבה ולא הבינה למה.. אבל אצלנו זה ממש נקודה רגישה. והייתי רוצה לא להעציב את כולם שוב. וגם לא לספר לאף אחד במידה ואאלץ לעבור הפלה שוב.
כשאני חושבת על החתונה שבה יש מצב שכל הדודים וסבא וסבתא שלי, וההורים של בעלי וההורים שלי, יראו אותי עם בטן שכבר טיפה יוצאת, אני בלחץ שיתלהבו לחינם. כי אצלי זה יהיה ממש בשורה משמחת במיוחד כי כולם יודעים מה היה לנו....
באמת לא פשוט..
17/05/15 14:31
24צפיות
החוויה של האובדנים לא מאפשרת לנו לשמוח בהריון הנוכחי..
אני בעצמי לא מיהרתי להיבדק..היום רק עשיתי בטא(שבוע 6)
וגם ישבתי במחשב וניסיתי לקבוע תור לרופא הנשים שלי..
ובסוף עזבתי את זה
לא בא לי להגיע אליו שוב.,
וגם אני לא מרגישה צורך  לשתף אף אחד בהריון ..
 
סתם הצעה
17/05/15 16:01
27צפיות
יש המון שמלות יפות מאוד רפויות, את בטח יכולה למצוא אחת שמסתירה את הבטן ולפחות שדאגה אחת תצא לך מהראש.
הלחץ והמחשבה שתאכזבי את כולם מאוד מובנים, אני לגמרי איתך בעניין הזה. כמו שויתרתי על האולטראסאונד לפני הנסיעה לצפון, אני חושבת שהייתי דוחה את השקיפות אחרי החתונה כדי להוריד קצת מהלחץ.
מאחלת לך שהתוצאה תהיה מצוינת ותוכלי להירגע קצת (אבל רק קצת, כן? )
 
º
אמן, שתטפלי רק בהתרגשות הכפולה בחתונה !!!!
17/05/15 14:45
17צפיות
קודם כל-
18/05/15 00:10
37צפיות
מזל טוב לאח שלך.
שנית- מבינה אותך לגמרי. אח שלי התחתן חודש אחרי הקיסרי שלי. תארי לעצמך שכל ההריון הייתי נורא בלחץ מזה שחס וחלילה משהו נורא יקרה. איך אגיע לחתונה? איך אוכל לשמוח על אמת בשמחתו של אחי האהוב? התפללתי שתהיה לי סיבה אמיתית לשמוח על אמת, ולא להיות באבל.
אגב, את הקטנטונת לא סחבתי איתי לחתונה. שילמתי ממיטב כספי לאחות תינוקיה בבית חולים מאיר, והיא טיפלה בה. נראה היה לי לא לעניין לסחוב תינוקת בת חודש לאירוע של מעל 300 אנשים...
 
החישובים שלי בכל ההריונות וגם בהריון שהסתיים בטוב לא הפסיקו להתחשבב במוחי הקודח. "מה יהיה?- בעוד שבוע מסיבת חנוכה. האם עוד אהיה בהריון? מה אני עושה אם יש דימומים? מה יקרה אם הבדיקה שיש לי יומיים לפני כן לא תהיה תקינה?..".וכן הלאה וכן הלאה- לגבי כל אירוע ומועד. נורא. קשה נורא להתנהל ככה. טמטמתי את בעלי.
אחרי שמעין נולדה, הוא אמר לי: "נו, עכשיו אפשר כבר לחיות בלי לומר כל שנייה: מה נעשה אם?, מה יקרה אם חלילה...?".
 
בואי נחכה ליום חמישי לבדיקה, בתקווה גדולה ובתפילה שהתוצאות יאפשרו לך לשמוח בחתונת אחיך.
 
למדתי לקח מאירוע העל האש
18/05/15 09:09
40צפיות
שהיה כמה שעות אחרי בדיקת אולטרא סאונד שבשבילי היתה סימן דרך, כי היא היתה בשבוע 10 ואצלי אחד הפסיק להתפתח בשבוע שמונה... ופחדתי שלא אוכל לארח בערב. פתאום את מבינה שזה לא פשוט ושצריך לחשוב חכם ולהיערך...
נאטשל שאלה אם אפשר אחרי החתונה.... אני מבינה למה את שואלת ושאנחנו ככ שונות. אני לא מסוגלת להסתובב בחוסר וודאות ואני לא ייהנה אם אני אחשוב שעוד יש שקיפות לפני שאני לא יודעת מה איתה. ובעלי אותו דבר...
ולגבי השמלה, היא די רפויה ולא צמודה וממילא הבטן שלי לא ממש בולטת...
תודה חזרתי והניתוח נראה בסדר וגם..
17/05/15 18:29
124צפיות
מקווה שימשיך טוב. במנוחה בבית 5 ימים מתוכם יום פלוס בשכיבה. קמתי מההרדמה והשבעתי את אמא שלי שהיא עושה לי עם אבא שלי אשכבה לתאומים כדי שאסכים להמשיך הלאה. אמרתי לה שאני רוצה שיזכרו אותם ואי אפשר מבחינתי להתקדם בלי זה. כל הזמן רק מחכים שהכל יהיה טוב וגם אני אבל לא רוצה שימחקו וישכחו אותם. היא אמרה צריך שמות. אמרתי לה שיש. שלי ועומר. אז נתאם אשכבה וטקס עבורם.
חוצמזה תל השומר היו כרגיל ממש בסדר. אנושיים ומקצועיים. אני על אנטיביוטיקה ומקווה לטוב. לא יודעת אם זה מונע כל זיהום תוך רחמי אבל מקטין. נקווה  מאד.
מתגעגעת לכולכן. המפגש היה כל כך נכון. ממש מוזר שאני לא יודעת מתי ניפגש שוב..
טוב שאת אחרי,
17/05/15 19:02
47צפיות
שמרי על עצמך ועשי מה שהרופאים ממליצים.
 
לגבי הטקס- מרגש מאוד. כנראה שאת צריכה איזושהי סגירה טקסית והכרה בתאומים שהיו ואינם עוד.
מקווה מאוד שההריון הנוכחי ימשיך בצורה תקינה ויסתיים במועדו ובידיים מלאות.
 
טוב שאת אחרי...
17/05/15 19:55
37צפיות
אמן שימשיך בטוב! את אמיצה. אני עדיין לא מוכנה להודות בכך שאיבדתי ילדה.
ואני מקווה שהמפגש הבא שלנו יהיה באיזה פארק בחופשת לידה עם התינוקות. איזה חלום!
אני שמחה שאת אחרי הפרוצדורה
17/05/15 20:23
46צפיות
ומאד התרגשתי לקרוא מה שכתבת על האשכבה לתאומים. וגם אהבתי את השמות. אני מאד מתחברת למנהגי האבל היהודיים וחושבת שהם חכמים במידה בלתי רגילה (אני מסורתית, ממש לא דתיה), אבל "צריך" שהתינוק יחיה 40 יום כדי לקיים אותם. זה מגוחך בעיני וגורם להרבה כאב וצער להרבה נשים (וגברים, פשוט הפורום הזה בעיקר נשי). מי שאיבדה הריון בדרך כלל מרגישה שאיבדה ילד, אבל אין הכשר חברתי לאבל הזה, והיא מצופה 'לחזור לעצמה' / 'להמשיך הלאה' או, גרוע מכך, פשוט זוכה להתעלמות מלאה, כאילו הבטן מעולם לא תפחה, כאילו אפשר למלא אותה במישהו אחר ולסגור את הסיפור. אז אני מאמינה גדולה באבל ובטקסי אבל, ובפרישתם על לוח השנה באופן מדורג, ובהנצחה מכל סוג ומין, שמאפשר לחיות לצד האובדן , כך שהוא תופס עוצמות שונות, מבלי להפוך אותו לחזות הכל ומבלי לבטל אותו לגמרי (מדגישה שכשאני אומרת שהוא לא חזות הכל אני לא מדברת על זמן קרוב לאובדן שאז הוא בוודאי תופס את כל המקום, אלא על תהליכים של עיבוד האבל לאורך זמן, ויסלחו לי מי שאיבדו הריון זה עתה).
אני בהחלט מרגישה בסוג של
17/05/15 22:02
38צפיות
אבל. אבל בוודאי לא הייתי רוצה לקיים הלוויה ולשבת שבעה. אני עדיין חושבת שיש הבדל גדול בין ילד שנולד וחי לעובר שמת בבטן בשבוע 8 או 20 או אפילו 40 (לא עלינו).
וזה לא סתם שהיהדות מבדילה בינהם.
ובכל מקרה אני בעד שכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון ומה שעוזר לה להמשיך הלאה לצד הזיכרון.  
שמחה לקרוא שהניתוח עבר בסדר
17/05/15 22:53
21צפיות
מרגש ונוגע ללב מה שכתבת על התאומים
יופי שאת אחרי.
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/05/15 23:19
22צפיות
תנוחי לך ותשמרי על עצמך. 
טוב שדיברת עם אמא שלך על הנושא.
נראה לי שזה באמת יתן לך איזשהוא שקט נפשי .
שימשיך רק בטוב.
חיבוק
º
רפואה שלמה יקרה רפואת הגוף והנפש
25/05/15 00:11
2צפיות
º
אולי שאלה לא קשורה.. אבל מה ההבדל בין 2 הפורומים?
16/05/15 16:17
108צפיות
º
לא משנה הבנתי. הכל בסמנטיקה.
16/05/15 16:32
45צפיות
לא, זה לא בסמנטיקה-
16/05/15 21:29
87צפיות
לפורום הזה נכנסות בנות שהן בהריון, אבל שההריון הנוכחי הוא אחרי אובדן/ים.
 
הבדל משמעותי ביותר
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
17/05/15 09:08
87צפיות
למרות שעל פניו נראה דומה.
בפורום אובדן הריון מגיעות נשים לפני ואחרי אובדן הריון.
שם הם משתפות ומקבלות תמיכה ומידע בכל מה שקשור להתמודדות עם האובדן.
הפורום הזה מיועד לכל מי שעברה אובדן ושוב בהריון.
הריון לאחר אובדן מכיל בתוכו הרבה חרדות, דאגות, מתח ועוד מעבר לשמחה של הריון חדש.
ופה זה המקום לשתף בדברים שבמקום אחר לא יבינו.
היי
17/05/15 09:13
72צפיות
כן, התכוונתי בסמנטיקה של השם של הפורום.
השמות דומים והסדר התבלבל לי.. זה הכל.
מקווה משום מה להגיע יום אחד לכאן (ובו זמנית לא מאמינה שכן).
 
בהצלחה לכולן
º
מאחלת לך להיות המומה מבשורות טובות
17/05/15 10:11
23צפיות
º
מחכות שתצטרפי אלינו במהרה
17/05/15 10:15
14צפיות
בין שני פורומים
12/05/15 11:46
231צפיות
אני משתפת ומקווה לשמוע.... אפילו לא יודעת מה.
בבית 3 ילדים. לא מזמן הריון רביעי לא מתוכנן והפלה נדחית בשבוע 8.
אחרי כל התהפוכות וכל ההתלבטויות והחששות, מתכוונים לנסות שוב בקרוב. אני שמחה ומברכת על כך, כי הכמיהה שלי לילד נוסף חזקה מאד מאד ולא עוברת (בטוחה שאת זה אני לא צריכה להסביר לאף אחת פה.....)
מצד שני, הבית כבר יציב, הטלטלה האיומה שספגתי עם ההפלה גם נתנה לי משהו (מקווה שזה לא מכאיב לאף אחת לקרוא) כי הייתי עיוורת ומכונסת בעצמי בתחילת ההריון, מבוהלת, מבולבלת, הורמונלית ועייפה. ואחרי ההפלה כאילו נפקחו לי העיניים ועכשיו אני מרגישה הרבה יותר מחוברת לעצמי, לבעלי ולילדים, נוכחת בחיים שלי רגע רגע.
ומתכוונת, בהכרה מלאה, לחזור למצב המתכנס, ההורמונלי, לזעזע את גופי, נשמתי וביתי, למען הנשמה הנוספת הזו שהיא עדיין רק רעיון. ובגלל האובדן, והפכחון, מתארת לעצמי שהמצב ייארך הרבה מעבר לשליש הראשון.
וכבר יודעת, כמו שכתבתי פה המון פעמים, שאין שום הבטחה ושום בטחון ושום כלום חות מהרגע הזה. כך שאולי אזעזע הכל לחינם. כפי שכבר קרה לי.
 
אובדן הריון הוא קשה בכל
12/05/15 11:55
101צפיות
שלב. גם אם ההריון לא היה מתוכנן. עד שבוע 8 סביר להניח שכבר קיבלת אותו אלייך וכבר דמיינת את העתיד. מאחלת לך שתקלטי מהר והפעם ל 40 שבועות שבסופם ילד בריא!
בית יציב זה טוב
12/05/15 12:46
73צפיות
וכל מה שיש לעשות זה להחזיק אצבעות חזק חזק שלא תיפלי שוב בסטטיסטיקה...
בהצלחה!
º
מזדהה עם כל מילה שכתבת..
12/05/15 13:18
36צפיות
יפה כתבת. יפה מאד מאד
12/05/15 20:43
56צפיות
גם אני בין שני הפורומים... אחרי האובדן ולפני הריון חדש.
מקוה להיכנס לפה בקרוב כהריונית אבל נראה שהחלום מתרחק דווקא - קיבלתי אמנם וסת לפני 3 שבועות אבל ביוץ אין.
 
נעה בין עצב לתקוה. מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי כדי לא להלחיץ את המערכת וחלילה לעכב עוד את הביוץ...
 
גם אותי האובדן שינה. באופן פראדוקסלי נהייתי רגועה יותר, שלוה יותר. כתוצאה ישירה מכך היחסים שלי עם בן זוגי נהיו לפתע אחרים, ממזג סוער, טמפרמנטי ולעיתים עצבני, נהיינו זוג רגוע ומתחשב. למדתי לפתח סבלנות שמדהימה גם אותי (הייתי בהריון 3 פעמים בחיי, את כולם גיליתי 4 ימים לפחות טרם האיחור).
 
מקוה ששתינו נצליח בקרוב.
נכון,
12/05/15 23:45
52צפיות
אולי תזעזעי הכל לחינם, ואולי לא. והלוואי שלא. כל פעם, אחרי כל הפלה, כאשר החלטתי להמשיך, ידעתי שאני שוב לוקחת סיכון גדול, שהסיכון גדול בהרבה מהסיכוי. אי אפשר להסביר את זה, את הרצון המטורף הזה לעוד ילד, את הכאב הצורב שכל כישלון הביא עימו. אנשים סביבי בוודאי חשבו שאני די פסיכית וכולם רצו שארד מזה ושאפסיק כבר.
אני מקווה שהניסיון הבא שלך לא יהיה לחינם.
יש בי את הצד שאומר: מספיק!
13/05/15 14:15
86צפיות
למה לשחק עם הגורל. יש לי 3 ילדים. בריאים. זו משפחה.
 
 
סוגי משפחות-
14/05/15 13:38
55צפיות
יש המון סוגי משפחות. גם אמא חד הורית וילד או אב חד הורי וילד זו משפחה, גם זוג עם ילד אחד, גם זוג שמחליט לא להביא ילדים (ויש כאלו), גם שתי אימהות+ילד או שני אבות+ילד...
השאלה היא לא אם זו משפחה, אלא האם את מסופקת בה.
ולגבי הצד שאומר מספיק- מכירה את זה מעולה מעצמי בהקשר זה.
מי שיכולה לומר "מספיק" או "לא מספיק" זו אך ורק את, וזה גם כוח מאוד גדול.
 
כל כך מבינה אותך
14/05/15 17:26
42צפיות
אני כבר שנים מיטלטלת בין הרצון העז לעוד ילד לבין המחשבה על כך שהרצון הזה עלול לסכן כל מה שיש לי. 
בסופו של דבר בחרתי לוותר על הרצון ולהתמקד באושר שכבר הושג.
חוששת כל כך שיום אחד אתחרט על הבחירה הזו כשכבר יהיה מאוחר מדי
חרטה
14/05/15 22:41
78צפיות
חבל שאין לי את כדור הבדולח ההוא, שמאפשר להציץ הלאה ולדעת כבר עכשיו אם הבחירות שאני עושה הן נכונות.
על מה אתחרט יותר?
על שניסיתי או שלא ניסיתי, מבלי שאני יודעת את התוצאה?
 
ככה נשמעתי לפני כמה חודשים כשהרעיון של ילד רביעי היה לגמרי תיאורטי (תקציר למי שאין לה כח: הפרת שיווי המשקל המשפחתי / הנתח המוקדש לכל ילד / הקמת העסק / התפתחות אישית ועוד שלל שיקולים)
והיום הדברים עומדים פחות או יותר באותו המקום, רק שכבר איבדתי הריון ואני יודעת קצת יותר טוב ויהירה פחות לחשוב שמה שאני מתכננת תקף במציאות.
 
 
ובכל זאת מאד מאד רוצה.
נדמה לי שאתחרט יותר אם לא אנסה, אם אעצור כאן.
אבל גם חושבת שיש לי משאבים רק לפעם אחת.
אני מפחדת לגדול אבל הגיע זמני.
אנא אחלו לי שבפעם הזו אהיה כמו שירה (אחרי ההריון הראשון!!!!) וכמו הרבה בנות שמפרסמות פוסטים מרגשים על הריון אפוף חרדות שהסתיים בילד מתוק.
 
מדהים אלו תהליכים אנחנו עוברות,
15/05/15 15:27
41צפיות
מאחלת לך כל מה שאת רוצה!
º
אני אישית מקווה שתנסי שוב..
17/05/15 09:33
7צפיות
בהצלחה יקרה שההריון יגיע בקלות
17/05/15 11:04
16צפיות
ושתצאי בידיים מלאות
כל עוד לא ראו עובר אף רופא לא תיקן את הספירה
12/05/15 09:08
140צפיות
הרופאה לא מדדה את גודל השק.
לפי הערכות של הכפלת הבטא(עשיתי בדיקה אחת ב29.4 ואחת ב10.5) בזמן הבדיקה אצלה היה לי בערך 30,000.
אני מרגישה שאני מתחרפנת, לא ציינתי שאנחנו נוסעים לצפון הסופ"ש ואני לא בטוחה שבא לי להתחיל אותו מאולטראסאונד עם תוצאות רעות...
אוף
º
אני לא מסתדרת עם האפליקציה, זו הייתה אמורה לה
12/05/15 09:09
40צפיות
תקשיבי. אצלי בשבוע 6+0
12/05/15 10:06
80צפיות
לא רואים עובר עדיין אלא רק שק . רק בשבוע 7 או 8 רואים ואז רואים שההריון טיפה יותר צעיר ממה שנראה לפי המחזור. אז גם אם לפניי הסופש לא יראו כלום זה לא סופי. כי רק בשבוע 8 או 9 אם לא רואים אז לרוב זה סופי.
היי רגועה. לא רוצה סתם שתפתחי ציפיות אבל אצלי זה ככה לפחות ואצל עוד מלא נשים.
לא תמיד זה קשור לבטא
12/05/15 12:42
50צפיות
בהריון השלישי שלי היה לי בסוף שבוע 4 10000... ומן הסתם עד שבוע 6 נהיה הרבה יותר.... כי זה מוכפל כל 3 ימים
אני במקומך לא הייתי עומדת במתח והולכת לעשות אולטרא סאונד... אבל אם יש לך סופשבוע בצפון אולי עדיף לשכוח מכל זה לכמה ימים..
ואצלי בשבוע 7 מלא (7+6) הדופק היה איטי
12/05/15 20:45
81צפיות
והרופאה אמרה בעצב שלא בטוח שיחזיק.
אחרי שבועיים וחצי היה דופק תקין.
ולמרות הנבואות השחורות של הרופאים בכל שלב של ההריון, עוברית הפלא שלי דפקה את הסטטיסטיקה וכיום היא בת 5 חודשים המתוקה.
 
מאחלת לך הריון תקין, קל ושתצאי בידיים מלאות
המקרה שלך ממש מעורר אופטימיות!
13/05/15 09:44
62צפיות
ומעודד!
בכל מקרה, החלטתי לא ללכת מחר ולחכות בסבלנות עד יום שלישי.
º
לדעתי החלטה נכונה
13/05/15 10:07
19צפיות
תהני מהנסיעה לצפון
13/05/15 21:11
33צפיות
כשהיה דופק איטי גלשתי באינטרנט וראיתי שברוב המקומות היה רשום שזה לא מבשר טובות.
נדמה לי שגם בפורום הריון ולידה התשובות לא היו מעודדות. 
אבל הנה!!!
 
בקיצור, כל מקרה לגופו ואני מאחלת לך בשורות טובות ויופי שאת משחררת ותבדקי שוב בשלישי. ככה את נותנת להריון זמן להתפתח. הוא עדיין ממש צעיר.
 
אני גם מאלו שבהתחלה לא רצו לבדוק הרבה. אחרי בדיקת הדופק השניה, בחרתי לדלג על הבדיקה הנוספת שנתנה הרופאה והבדיקה הבאה שהלכתי אליה (ולמעשה הראשונה שבעצם ראינו את העובר) היתה השקיפות.
הרגשתי שאני ממש לא רוצה להפריע לעובר עם כל הבדיקות האלו כי הן וגינליות. אומרים שהבדיקה לא משפיעה כלל על העובר כי המתמר רחוק ממנו. אני הרגשתי אחרת ושחררתי את הלחץ והסכמתי להיות בחוסר ידיעה זמני.
 
קחי גם בחשבון, בכל בדיקת אולטרסואנד, שהרבה תלוי בסוג מכשיר האולטרסאונד ובמידת הדיוק שלו. לגינקולוגית שלי יש מכשיר פשוט ומאוד לא מדוייק. במוקדי בריאות האישה ובתי חולים וכן רופאים נחשבים יש מכשירים יותר חדישים ומדוייקים.
לכן בכל מקום בו תבדקי יגידו לך משהו אחר לגבי הגודל, הערכת המשקל, שבוע ההריון
אגב מכשירים-
14/05/15 13:34
43צפיות
לאחר ההפלה הרביעית שלי, אמרה לי אחת מחברותיי: "אולי המכשיר של הרופאה מקולקל?"...כלומר- היא שאלה ברצינות, אבל לצערי המכשיר לא היה מקולקל, אלא העובר.
אבל במקרה הזה דווקא
14/05/15 14:53
43צפיות
הגיוני מכשיר כזה ישן ומעפאן שבגללו לא רואים דברים קטנטנים וצעירים
ואני גם כל פעם בהריון הקודם כשעשו לי אולטרא סאונד, קיוויתי שהפעם האולטרא סאונד יהיה תקין...
הארה מוזרה...
17/05/15 10:09
22צפיות
הפלה זו הפלה.
 
המכשירים אצל הרופאים, מנסיון, לא מדוייקים. לרופאים פרטיים יש מכשירים מתקדמים יותר ואז המדידה יותר מדוייקת וגם יותר רגישים לדופק.
לכן אצל הגינקולוגית שלי הבדיקה תמיד היתה שונה מזו שעשו לי במוקד נשים ועליה בעצם הסתמכתי.
 
בשורות טובות לכולנו
 
נכון, הפלה זו הפלה-
17/05/15 14:06
22צפיות
החברה שלי התכוונה לומר שזה בלתי נתפס שכל כך הרבה פעמים יש דופק ולאחר מכן הוא מפסיק. היא לא אמרה את ההערה לגבי המכשיר ברצינות.
אצל הרופאה שלי יש גם מכשירים טובים, ומעבר לכך, תמיד עשיתי עוד בדיקה בבית החולים, שלא לדבר על דימומים שהתחילו לי...
אתמול היה לי עצוב...
12/05/15 11:29
181צפיות
הייתי אצל אמא שלי עם הבת שלי. עוד לא בת 3. היא לא זוכרת את הריון האובדן כי הייתה אז בת שנתיים וחודשיים.
בקיצור, היא התחילה לספר לאמא שלי שיש לה אחות תינוקת בבית וממש הסבירה לה וכולי. היא לא יודעת שאני בהריון כרגע. אמא שלי שאלה אותה אם היא רוצה אח או אחות והיא אמרה אחות (ל 2 החברות הכי טובות שלה יש אחות קטנה מניחה שהיא מקנאה). היה לי כל כך עצוב וחשבתי על זה שאמורה להיות לה עכשיו אחות בת כמה חודשים ואיזה אושר גדול זה היה עבורה. אני תמיד רציתי אחות ואין לי. יש לי אח אחד (מבחירה של הוריי). אני לא יודעת אם אי פעם אוכל לספק לה אחות. וכל כך מקווה שכן. ברור שכל מה שחשוב לי זה שיהיו לי ילדים בריאים אבל זה החלום שלי לגדל יותר מבת אחת וכמובן שאני רוצה גם בנים. רוצה שההריון הזה יצליח בשבילה יותר מאשר בשבילי.
מוכר מאוד
12/05/15 14:45
76צפיות
קודם כל, אין לך מה להיות עצובה בשבילה. החלום האמיתי של ילדה בת 3 זה שאמא תהיה רק שלה.
דבר שני, אני ממש מזדהה כי יש לי שתי בנות שמתות לאח (השניה לאחות) יש להן יציאות פחד...
הקטנה אמרה לבעלי במקלחת, "אני יודעת למה התינוק של אמא מת, כי זה היה בן ורציתי בת"
או שהיינו במתקנים ושכבתי בצינור כזה והיא קפצה עלי וברגע האחרון נזהרה על הבטן ואמרה שהיא נזהרת על הבטן שלא להרוס את התינוק.
הגדולה גם כמעט קפצה לי על הבטן והיא קלטה את התנועה הקטנה של ההגנה על הבטן שעשיתי והיא מיד אמרה לי: אמא בעזרת ה עוד שנה יהיה לך תינוק או תינוקת.
הם מרגישים אותנו והם יודעים הכל. תני לה להתבטא וקבלי הכל באהבה ובכיף. אל תרחמי עליה היא לא תהיה מסכנה בלי אח ולא עם אח.... ברור שלטווח הרחוק היא תשמח באחים שלה אבל כרגע היא סתם מספרת סיפורים לפי מה שעושה יותר עניין סביבה.
 
חחחחחחחחחח
12/05/15 14:49
54צפיות
עד כמה שזה עצוב...מה שכתבת שיעשע אותי מאוד. תודה.  וגם העברת לי את הזמן בעבודה בהתכתבותנו הפרטית. אז תודה גם על זה.
º
בכיף... ילדים זה דבר באמת מצחיק
12/05/15 14:52
24צפיות
זה כל כך מצחיק ילדה בת
12/05/15 15:55
51צפיות
3 שממציאה לעצמה ׳אחות תינוקת חברה׳ לדבריה. אבל כשיש אובדן של עוברית ברקע זה גם כואב. ומה שהכי היה לי מוזר זה כשהודעתי לכולם על ההריון הקודם רשמתי בוואטס אפ ״א (שם בדוי) מצפה לאחות תינוקת. תהיה לה חברה.״
ההריון החדש אינו תחליף
12/05/15 14:55
57צפיות
להריון שאבד. הוא משמח ומביא איתו מלאות ותקווה,אבל הוא לא מוחק  ומאיין את מה שהיה ואבד.
מחזיקה אצבעות ל-40 מלאים !
בדיוק! זה לא יחליף. אבל
12/05/15 15:13
45צפיות
בעיניי הבת שלי (שלא יודעת על הקודם) זה בהחלט יכול להחליף. על אף שהפרש הגילאים יהיה גדול יותר. במידה והפעם יסתיים בטוב בעז״ה.
איזו מתוקה... היא מזמנת אחות
12/05/15 20:40
49צפיות
אני מאמינה שילדים הם המתקשרים (מלשון תקשור) הטובים ביותר כיוון שאצלם כל הערוצים פתוחים, כולל החוש השישי ואין להם פילטרים שאנחנו, המבוגרים, מפתחים עם השנים בהתאם לנורמות ופחדים.
לכן אני מאמינה שהיא יודעת על אותה אחות. היא מצפה לה. היא לא הגיעה בהריון הקודם וכנראה תגיע בהריון הנוכחי.
ילדים יודעים.
 
הרבה בריאות ונחת לכן
לי זה ממש לא משנה... בן... בת.... העיקר שיהיו בריאים
12/05/15 20:58
49צפיות
וההריון יחזיק 9 חודשים!!! בעתיד אני רוצה גם וגם ובעקבות האובדן אני רוצה יותר ילדים ממה שתכננתי.
רק שאלוהים ייתן לי!
אמן ואמן
12/05/15 21:54
33צפיות
אני סקרנית... כשתדעי את המין אשמח לשמוע אם יבוא לך לשתף
בעז״ה אני אדע רק בלידה
12/05/15 21:59
52צפיות
לא רוצה לדעת לפניי. וקודם שההריון יימשך ויהיה תקין והעובר יהיה בריא.
נחכה בסבלנות
13/05/15 21:12
26צפיות
אני הייתי מאוד סקרנית כיוון שנשמות ילדיי "מדברות" אליי זמן רב וציפיתי שהראשונה תהיה בכורה ואחריה יגיע בן.
בינתיים הבת אכן הגיעה ונראה מה הלאה.
אני פחות מאמינה בתיקשורים
14/05/15 08:29
27צפיות
וזימונים ודברים מהסוג הזה. אני מאמינה באלוהים ובתפילות (אישיות בעיקר).
אבל אני חושבת שהרבה מהדברים בחיים הם נבואה שמגשימה את עצמה. ולכן, כשהאמונה במשהו שעתיד לקרות כל כך גדולה אז סיכוייה להתגשם באמת גדולים יותר.
כן... אמונה מאוד עוזרת
17/05/15 10:14
9צפיות
התקשורים שאני עושה, אגב, הם לא לפי דרישה. מה שעולה, מתי שעולה.
 
יש לנו קשר נשמתי עמוק עם ילדינו וגם הורינו. אלו השיעורים הקשים והעוצמתיים ביותר שאנחנו חווים במהלך החיים.
תפילה מחזקת. לקול הפנימי שעולה מתוכנו יש כוח עצום. גם בזה אני מאמינה
זו אומנם קלישאה,
12/05/15 23:51
57צפיות
אבל כמי שעברה 7 אובדני הריון, ממש- אבל ממש לא היה אכפת לי מה יהיה מין העובר. באמת כל מה שרציתי זה שיהיה בריא/ה.
גם אני לא רציתי לדעת את מין העובר בהריון האחרון, אבל כשחזרו הבדיקות של ניפטי, זה היה כתוב בניירת, כי בודקים שם תסמונות שהן קשורות לכרומוזומי המין. כמובן שלא ידעתי זאת מראש, וכבר ראיתי את התוצאות.
הכל שטויות- ממש לא משנה המין. רק שיהיו לנו בריאים!
אני גם מתכננת לעשות
13/05/15 06:02
53צפיות
ניפטי בעז״ה ואני יודעת שמופיע שם המין.
אני מקווה שאפשר לבקש שזה לא יופיע.
את לא יכולה לבקש שזה לא יופיע,
13/05/15 08:13
47צפיות
כי זה לא מופיע בתור: "מין העובר", אלא מתוך התוצאות של התסמונות שקשורות לכרומוזומי המין, אפשר להסיק  מאוד בקלות אם זה בן או בת.
כן.... אחרי שרשמתי את
13/05/15 08:34
44צפיות
התגובה חשבתי על זה שייתכן ויש פירוט...
חברה שלי עשתה מי שפיר ואמרה לי שכל מה שקיבלה הביתה זה מכתב שהיה רשום ״תקין-בת״. אז חשבתי שאולי זה ככה ופשוט אפשר לא לבקש לרשום את המין.
ובכל מקרה, אין בעיה. אתן לרופאה שלי לראות את התוצאות ולאשר שהן תקינות בכתב. אשמור את זה לאחרי הלידה. בעז״ה!
אני עדיין ממש בהתחלה ולכן קודם חושבת על האולטרסאונד הקרוב והשקיפות. אח״כ נראה.
שבוע טוב..נעים מאוד
09/05/15 22:55
213צפיות
ב,ה אני אמא לשלושה בנים..בהיסטוריה יש 2 הפלות
לפני 6 שנים עברתי גרידה בשבוע 8 (לא היה דופק לעובר)
 לפני חצי שנה הפלה (שבוע 12) יש לי קצת טראומה מההפלה האחרונה כי היא התרחשה בבית והסתיימה בחדר ניתוח..
מאז אנחנו מנסים שוב..
החודש המחזור מאחר לי בכמעט שבוע..חוץ מזה אין לי ממש סימנים,קצת החזה כואב..
אני ממש מפחדת לעשות בדיקת הריון ...
זה קרה למישהי כאן ? 
קדימה- לעשות בדיקה ביתית-
10/05/15 08:11
85צפיות
קודם כל, איחור של שבוע זה הרבה מאוד, אם המחזורים שלך סדירים.
אני תמיד ידעתי באיחור של יום שאני בהריון. עשיתי את הבדיקה הביתית רק כדי לאשר סופית.
אז קדימה. עם הפחד ועם הכל- להשתין על המקל!
הבוקר הבחילות הגיעו
12/05/15 09:24
84צפיות
אני באיחור של 10 ימים..,גם החזה טיפה כואב,אני הולכת לעשות בדיקה.
עדכני! אנחנו במתח!!!
12/05/15 10:03
53צפיות
אצלי ידעתי שאני בהריון כבר באיחור של שעה.
חיובי
12/05/15 10:41
94צפיות
עשיתי את הבדיקה הביתית - 2 פסים ממש חזקים..
מזל טוב!!! איזה יופי!!!!!!!!
12/05/15 11:09
40צפיות
בשעה טובה. ברוך השם.
אז יש לך 3 בנים??? בני כמה?
ומה סיפור האובדן שלך?
תודה רונית מקסימה..
12/05/15 12:04
47צפיות
בזכותך הלכתי היום לקופ"ח..
כן יש לי 3 בנים מקסימים,הבכור בן 9.5  השני בן 6.5 והקטן עוד מעט בן 5
היו לי 2 אובדנים..הראשון לפני 7 שנים הייתי בהריון בשבוע 8 ולא היה דופק..אז עברתי גרידה
אחרי חודשיים נקלטתי שוב ונולד הבן השני..(כל ההריון הייתי בלחץ,רק שיהיה דופק)
הבן השלישי הגיע אלינו ממש בהפתעה (האמצעי היה רק בן שנה) ואני מברכת על זה,כי היום הם כזאת "חבורה"..כיף גדול!!!
ולפני שנתיים התחלנו לנסות שוב..וזה לא קרה,במשך שנה וחצי קיבלתי כל חודש כמו שעון למרות הנסיונות..אבל מה שכן,לא פניתי לבירור
בגלל שכבר ב"ה יש ילדים ואמרתי לעצמי שאם צריך לבוא עוד אז יבוא ואם לא אז גם בסדר..
ולפני חצי שנה נכנסתי להריון והכל היה תקין עד שבוע 12 פתאום הופיע דימום קטן שהתפתח להפלה,כמויות של דם..בסוף גם נכנסתי לגרידה
ואז חצי שנה ניסינו..עד עכשיו  שזה שוב נקלט ואני מאוד מקווה שהפעם זה יהיה תקין ונקבל עוד מתנה..
 תינוק/ת בריא/ה..אמן אצל כולנו!!!!
 
º
אמן!!
12/05/15 14:27
12צפיות
בשעה טובה! איזה כיף לצרף עוד מישהי
12/05/15 12:44
32צפיות
מקווה שכולנו נהיה פה עד הסוף הרחוק בכיף ובלי דאגות
תודה רבה..
12/05/15 13:00
29צפיות
אני ממש שמחה להצטרף אליכן,
בע"ה שנעבור את זה בקלות ובידיים מלאות,אמן!!!!
º
יופי! נקווה לטוב.
12/05/15 23:38
8צפיות
כולנו פחדנו... לכי על זה!
10/05/15 09:13
82צפיות
ואני בדרך כלל מעדיפה בדיקת דם. יותר ודאי.
גם אני מעדיפה בדיקת דם..
12/05/15 10:45
54צפיות
והלכתי לקופ"ח כדי לעשות בדיקת דם אבל התור רק ליום ראשון אז קניתי בדיקה ביתית
עוד לא הספקתי להשתין עד הסוף וכבר ראיתי את הפסים..
היום עשיתי גם בדיקת דם..
17/05/15 09:38
15צפיות
התחלתי להרגיש את תופעות ההתחלה:בחילות,הקאות,חולשה ואני כל הזמן עייפה,
ישנתי מלא השבת..
ולא בא לי לאכול דברים מתובלים,בשר,עוף..
 
 
 
קיבלתי תוצאה בטא
17/05/15 16:26
19צפיות

55244 IU/L
ב,ה!!!!!!!!!!
 
וואו איזה מספר ענק
18/05/15 09:16
12צפיות
מזל טוב!
יאללה תיכף תוכלי לעשות גם אולטרא סאונד
.זה ממש מלחיץ אותי..
18/05/15 10:22
10צפיות
למתי נראה לך שכדאי לקבוע?
ממש לא בא לי ללכת ושהרופא יגיד לי שזה עדיין צעיר 
(זה מה שקרה בהריון הקודם)
לי זה תמיד קרה
18/05/15 11:53
14צפיות
אני בהריון חמישי, ולמדתי כבר שהביוץ שלי מאחר בממוצע של עשרה ימים מיום המקווה...
מצד שני תמיד הלכתי לאולטרא סאונד ראשון בשבוע 6 פלוס. וזה בסדר.
אבל אם את יכולה להתאפק תחכי לשבוע 7 או שמונה. ככה רואים יותר טוב.
אני אף פעם לא הצלחתי להתאפק. הפעם הצלחתי למשוך עד שבע. וראו דופק יפה אבל רק בבדיקה ואגינלית ואני נגד להטריד את צוואר הרחם המסכן שלי...
 
גם אני מעדיפה לא לעשות
18/05/15 12:22
10צפיות
בדיקה מהר מידי..
מאיזה שבוע אפשר לעשות אולטרא סאונד בטני?
אני יכולה לדרוש מהרופא שלי לא לעשות בדיקה פנימית? 
אין צורך לדרוש
18/05/15 14:06
12צפיות
בשתי הבנות שלי בשבוע 8 ראו כבר מהבטן.
אבל לא ככ נורא לעשות פנימי רק שהרופאה שלי מעדיפה שלא...
יש רופאים שאת כל הבדיקות עושים פנימי...
לרופא שלי יש ציוד ממש מיושן
18/05/15 14:51
11צפיות
והוא ישר מוציא את המתמר הפנימי..יש לי סיוט מזה
אני יודעת שההפלה שהייתה לי קרתה בגלל שהעובר לא התפתח
(הוא לא התאים לשבוע 12)
אבל מיד אחרי שהרופא בדק אותי הדימום נהיה יותר חזק...אוף
לא בא לי בכלל לחזור לרופא הזה (והוא היחיד שעובד אצלנו) 
מבולבלת
11/05/15 11:22
177צפיות
החלטתי לנסות לעשות קצת סדר במחשבות ולהעלות אותן על הכתב בתקווה שזה יעזור במשהו...
אני בשבוע 6+6 עם אנדומטרין (מעולם לא בדקו לי את רמת הפרוגסטרון אבל הגיניקולוג המליץ, והוא מה אכפת לו...)
ביום חמישי התחילו לי קצת הכתמות וכמובן שנכנסתי ללחץ ורצתי למרכז בריאות האישה. באולטראסאונד הרופאה ראתה רק שק, אבל גם היא וגם אני יודעות שאני עדיין בשבוע מוקדם ואז זה היה תלוי בי בכלל לא הייתי עושה עוד אולטראסאונד (בקודם הרופא בכלל לא ראה כלום). בנוסף היא נתנה לי לעשות בדיקת בטא חוזרת, כמובן שעד שקיבלתי את התוצאה אתמול כמעט לא נשמתי... לשמחתי התוצאה טובה, יש הכפלה של קצת יותר מפי 2 מאז הבדיקה הקודמת.
אני מרגישה כמו סמרטוט, ישנה המון, בחילות באות והולכות, החזה שלי גדל למימדי ענק והוא כמובן כואב מאוד. אין לי כוח לכלום והחרדות והמחשבות הרעות מעייפות אותי עוד יותר.
אז אתמול ניסיתי טכניקה אחרת - להחליף את המחשבות הרעות בטובות, לחשוב איך זה יהיה אשכרה להיות אמא ולהחזיק תינוק משלי, לחשוב מבחינה פרקטית איך לסדר את הבית לקראת תינוק (אנחנו גרים בדירה קטנה אז הולך להיות מאתגר). דווקא המחשבות הטובות הבהילו אותי - מה פתאום להיקשר להריון בשלב כ"כ מוקדם? מה פתאום לפתח תקוות וחלומות כשבעצם כל שניה הכל יכול להתפוגג ולהיעלם? 
אני מרגישה צורך להגן על עצמי מהאובדן שעלול להגיע. ברור לי שזה בעצם מהאובדנים שהיו בעבר, אבל זה לא משנה: אובדן חדש יכול לבוא, בדיוק כמו שההריון יכול להסתיים בצורה מוצלחת.
אני מרגישה שאין לי באמת על מי להישען, אתמול הפסיכולוגית שלי אמרה שתופעות העייפות והבחילות אמורות לעבור בטרימסטר השני ושאני ארגיש טוב יותר, וצחקתי צחוק של תסכול כי שמעתי שזה נכון, אבל בעצמי הגעתי רק לשבוע 13 אז אני לא יודעת מה קורה אח"כ...
בקיצור (?) אני כבר לא יכולה להדחיק את ההריון, הוא לגמרי שם, לגמרי נוכח, רק שאני לא יודעת איך להתמודד איתו... 
אי אפשר להתכונן
11/05/15 12:00
58צפיות
באמת שאי אפשר. שום מחשבה שתחשבי ושום רגש שתרגישי לא יכין אותך למה שיהיה,- גם לדברים טובים כמובן- כי את לא יודעת מה יהיה ואיך את תהיי. הדברים צריכים להגיע אלינו כדי שנחווה אותם באמת.
בינתיים מה שמגיע אלייך הוא ההריון התובע את מקומו, והכל כך נוכח. נסי להתמקד בו. אני מקריאה לילדים שלי ספר על דרקון, שקוראים לו "דרקון אין כזה דבר". יש דרקון בבית, ואמא לא מוכנה להכיר בו, והילד לא מלטף אותו, אז הוא גדל וגדל וגדל וגדל עד שהוא עוקר את הבית ממקומו ורץ איתו בשכונה. רק כשמכירים בקיומו ומלטפים את ראשו הוא קטן בחזרה למימדיו.
נדמה לי שההריון שלך הוא מין דרקון שכזה, שתובע את מקומן הטוב בחייך...מותר לפתח ציפיות ותקוות, מותר לתכנן את החיים עם תינוק, מותר לחלום ולסדר, אי אפשר למחוק את השמחה ואת ההתרגשות, ומותר לך לחוות את מלוא הרגשות הטובים, על אף שחווית אובדן. 
תאמיני לי... מבינה כל מילה...
11/05/15 13:01
48צפיות
אני בקושי זוכרת שאני בהריון. חושבת עליו 5 אחוז מהזמן ועל האובדן 90 אחוז מהזמן.
5 האחוזים הנוספים מוקדשים לבת שלי (בושה וחרפה שזה מה שמוקדש לה).
אני הפעם הלכתי לבדיקת עובר ודופק רק בשבוע 7+ ולא לפניי. כי לפניי לרוב לא רואים כלום חוץ משק וזה סתם מתסכל. אני כרגע לא נקשרת להריון הזה למרות שאני משתדלת להאמין שיסתיים טוב הפעם (התחיל טוב בניגוד להריון הקודם) ואפשר להבין גם אותך.
תשתדלי לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולהתפלל אם את בחורה מאמינה. כולנו תקווה שתסיימי בטוב וגם אנחנו.  
הי נאטשל
11/05/15 13:32
52צפיות
מתי את עושה עוד בדיקת דופק? תעדכני אותנו...
עשית את האולטראסאונד פנימי או חיצוני?
תודה על התגובות המחזקות
11/05/15 14:03
56צפיות
אני לא מאמינה כך שלהתפלל זו לא אופציה, באיזשהו מקום אני חושבת שזה מאוד יכול לעזור אבל רק למי ש"מרגישה" את זה, אני מעולם לא הרגשתי 
 
שתי הבדיקות היו פנימיות, אני לא חושבת שיש רופאים שעושים חיצוני בשבוע כ"כ מוקדם.
קבעתי תור לאולטראסאונד בחמישי הקרוב (כיוון שאני לא יכולה להקדים את התור לרופא שהוא רק בשלישי בעוד שבוע, והוא רצה שאראה כבר דופק כדי שאוכל "להירגע"), אבל אני שוקלת לבטל כי מה הטעם אם גם בבדיקה הזו לא אראה דופק כי עדיין מוקדם?
 
בדיוק!
11/05/15 15:00
34צפיות
אם אין משמעות מיוחדת בלראות את הדופק מוקדם אז לדעתי כדאי להמתין.
הי
11/05/15 17:30
44צפיות
בשבוע 6 אמורים לראות דופק. אז בשבע ממש חייבים.
אל תבטלי. תעשי את הבדיקה
º
בשבוע 6+3 ראו רק שק... איפה אני ואיפה דופק
11/05/15 18:55
38צפיות
בשבוע 6 לא תמיד רואים דופק
11/05/15 22:04
31צפיות
כי לפעמים יש ביוץ מעט מאוחר. לדוגמא אצלי הביוץ לא ביום ה 12-14 של המחזור כמו אצל רוב הנשים אלא רק ביום ה 16,17 של המחזור. לכן ההריון מעט יותר צעיר ממה שנספר לפי המחזור (ממש ביומיים, שלושה לא יותר). בהריון הקודם שלי רק בשבוע 8 (לפי המחזור) ראו עובר ודופק בשבוע 6+3.
כנראה היה ביוץ מאוד מאוחר ואין לזה קשר לאיך שהוא הסתיים בשבוע 23.
מדויק יותר לחשב לפי רמות בטא
11/05/15 22:35
27צפיות
ולא לפי שבוע הריון, היות ופעמים רבות הביוץ התאחר ולכן גיל ההריון המעשי, הינו צעיר משחושבים...
לפי רמות בטא - ניתן לצפות לראות דופק עובר ברמות של 13,000-14,000 יחידות.
 
אז איך את יודעת שזה היה 6+3?
12/05/15 08:45
22צפיות
כנראה באמת טעות בספירה
היא יודעת לפי המחזור
12/05/15 10:09
18צפיות
אבל זה לא אומר כלום. הנכון זה לפי האולטרסאונד. כי לפעמים הביוץ מאוחר מהנורמה ואז הספירה שונה מעט.
לי דווקא נשמע
11/05/15 14:40
59צפיות
שאת כן יודעת איך להתמודד עם ההריון- את מרגישה את כל מגוון הרגשות שאת אמורה להרגיש- שמחה מהולה בחרדה, התרגשות מהולה בעצב מהאובדנים הקודמים, תקווה ותכנונים מהולים בפחד מן העתיד לבוא שמא משהו חלילה יקרה. הכל מעורבב לך בתוהו ובוהו רגשי וזה טבעי לחלוטין בהריונות אחרי אובדן/ים.
אין לך הרבה מה לעשות פרט ללקוות. פשוט לקוות. אני מקווה שיש כבר עובר ושהוא יגדל ויצמח ויהפך לתינוק מתוק וחמוד (או תינוקת). אבל אין לנו שליטה על מה שיקרה או לא יקרה. זו האמת. אפשר רק לקוות.
תעדכני אותנו מה קורה.
 
איך מתמודדים עם החרדה?
08/05/15 13:02
187צפיות
אז 3 חודשים אחרי הלידה השקטה ואני שוב בהריון, שבוע 5.
בהריון הקודם, שהגיע אחרי שתי הפלות בשבועות מוקדמים, הצלחתי להתמודד עם החרדה ע"י הדחקה של ההריון עד שלב מאוחר יחסית.
בהריון הזה ההדחקה קשה מאוד לאור העובדה שמבדיקת ההריון הביתית הייתי צריכה להתחיל טיפול בקלקסן, אספירין ופרוגרסטרון...
וכאילו שזה לא מספיק, אז רמת הפרוגרסטון שלי ירדה בבדיקות הדם, על אף שהבטא הכפילה את עצמה יפה, ופעמיים היה קצת דם בניגוב.
לא נראה שאף אחד מהרופאים מתרגש מזה באמת (התייעצתי טלפונית עם מנהל היחידה להריון בסיכון, שליווה אותי באשפוז בהריון הקודם, והייתי היום ברפואה הדחופה - באולטרסאונד עוד לא ראו שק הריון, אבל זה לא חריג לשבוע זה והיה כך גם בהריון הראשון שלי), אבל אני כבר יומיים בחרדה גוברת שעוד פעם אני צריכה להתמודד עם אובדן, כשאני עוד חווה את האובדן הקודם בשיא כוחו (רק השבוע חזרתי לעבודה מאז הלידה) ולא יודעת מה לעשות עם עצמי...
 
רציתי מאוד הריון חדש,
אבל איך מתמודדים עכשיו עם כל החרדה הזו?
וזה עוד לפני שבכלל התחלנו בדיקות אולטרסאונד ושאר ירקות...
אוף
לא פשוט
08/05/15 13:37
69צפיות
ברוכה הבאה
מאחלת לך שהמסע הנוכחי יהיה כמה שיותר קל פיזית ונפשית ושיסתיים בהמון אושר. 
 
החרדות האלה הן אחד מהחלקים הכי קשים בהריון אחרי אובדן. הן מציפות ומטריפות ואין הרבה מה לעשות איתן. רק לקחת נשימה עמוקה ולחכות שהזמן יחלוף. בסוף הזמן חולף. את זה אני יכולה להבטיח. 
ובינתיים... לנסות לשמור על שפיות יחסית, לנסות למצוא משהו שיעשה לך קל יותר (ממדיטציה ומוזיקה מרגיעה ועד טיפות באך... לפעמים מוצאים פתאום בהפתעה משהו שמקל)
 
שולחת לך המון כוח לתקופה הקרובה
בסוף הזמן חולף.. אבל בינתיים זה נראה כמו נצח
09/05/15 13:29
44צפיות
כרגע אני מתמקדת בלא לשכוח לנשום, את ההקלה נשמור לזמן שבו הנשימה תהיה דבר יותר קל.
 
אבל תודה על הכוח, בהחלט אזדקק לו!
אי אפשר לנצח את החרדה-
08/05/15 15:25
69צפיות
זו האמת לאמיתה. אפשר טיפה לנסות ולשלוט בה, אם באמצעות עבודה קוגניטיבית, טיפול רגשי באמצעות שיחות, דמיון מודרך, טיפולים אלטרנטיביים וטיפול תרופתי נוגד חרדה.
אבל שום דבר לא ממש מוריד את החרדה בצורה משמעותית. הדבר היחיד שמוריד את החרדה לחלוטין זה לשמוע את הבכי הראשון ולאחוז בתינוק/ת בריאים.
כמובן שכן חשוב להמשיך ולהיות פעילים, לעבוד, לעסוק בפעילויות חיי היום יום, אם יש ילדים- אז להיות פעילה איתם...להתעסק בדברים אחרים, כמו לראות סדרות טלויזיה אהובות, לקרוא ספר, לעסוק בתחביב שעושה לנו טוב...
המחשבות הן ממש טורדניות ומקשות מאוד. את יכולה לקרוא אחורנית את הסיפור שלי ולהבין שאני מאוד מבינה אותך.
אני ממש ספרתי את הדקות, את השעות ואת הימים. הזמן כאילו עמד מלכת, אבל רק כאילו, כי בסוף הוא עבר. ככה זה עם הזמן. בסוף הוא עובר.
מקווה שתמשיכי לעדכן פה בעדכונים טובים ומשמחים.
אפשר לשאול מה קרה בהריון הקודם?
וחבל שכך...
09/05/15 13:35
57צפיות
בהריון הקודם הכל היה נפלא עד הסקירה המאוחרת. 3 שבועות אח"כ, בבדיקה שגרתית, התגלה IUGR חמור שהתפתח בזמן הזה. הייתי מאושפזת מספר ימים עד שפסק הדופק באופן ספונטני.
 
אני משתדלת להיות פעילה ולא לתת לזה לשגע לי את השגרה שרק התחלתי להשיג, הבעיה שזה פוגש אותי כל הזמן בכל מיני מקומות, והמחשבות קשות מנשוא. ובכלל, אופטימיות מעולם לא הייתה הצד החזק שלי, ובטח לא עכשיו.
אני יודעת שאין מה לעשות עם המחשבות הטורדניות האלה, פשוט לתת להן להיות ולחכות שהכל יעבור, אבל זה קשה ממש.
ורק לדמיין עוד 8 חודשים כאלה, אם בכלל... רק זה יוצר חרדה בעצמו
עצוב היה לקרוא על ההריון הקודם,
09/05/15 19:48
51צפיות
האם יודעים ממה נגרם הפיגור בגדילה? זה היה קשור לעובר או לשיליה, או שלא יודעים בכלל לומר? אני פשוט מנסה לשאול אם אמרו לך הפעם לעשות משהו שונה או לקחת משהו מבחינה רפואית כדי למנוע, או שאי אפשר למנוע דבר כזה, וצריך פשוט לקוות לטוב?
אצלי עם כל ההפלות אי אפשר היה למנוע. זה היה תלוי בהאם יהיה עובר תקין או לא, ואת זה רק הטבע קובע ולא אנחנו. זה אחד הדברים שהיו ל הכי קשים- שאי אפשר היה לעשות משהו אקטיבי כדי שיהיה טוב, אלא שאני נתונה לחסדי הטבע.
בעיה שלייתית
10/05/15 22:20
44צפיות
או כמו שאמר הרופא  - "הרבה זמן לא ראיתי פתולוגית שלייה כזו..."
 
הפעם קיבלתי את כל החבילה - קלקסן, אספירין, פרוגרסטרון. אבל גם זה לא מבטיח שום דבר ב-100%.
כל הזמן חיפשתי שיהיה משהו שאני אוכל לעשות. תמיד כל הקביעת תורים והעיסוק סביב זה היו מה שהרגיע אותי. אבל הפעם משהו אחר, הפעם מרגיש לי כאילו יש עיסוק יתר, שגורם בעיקר לחרדות בלתי נפסקות.
 
אני מניחה שנצטרך לחכות עוד קצת בסבלנות ובהמשך השבוע אולי יהיו תשובות ברורות יותר.
לצערי אין כל כך איך להתמודד
08/05/15 18:34
67צפיות
אני בשבוע 8 בערך ולאור כך שהאובדן שלי היה בשבוע 23 יש עוד הרבה להגיע לשם ואני מניחה שלא ממש אהיה רגועה עד שבוע 30 לפחות וגם אז לא בטוח. ארגע כשאראה אותו או אותה בעז״ה.
גם אצלי בשבוע 5 ראו רק שק. אז לא מיהרתי לאולטרסאונד נוסף והלכתי רק שבועיים וחצי אחרי ואז כבר ראו עובר ודופק באמצע שבוע 7. מקווה שכולנו נישאר כאן עד הסוף הטוב.
אני יודעת שאין הרבה איך להתמודד
09/05/15 13:38
45צפיות
ועדיין מחפשת תשובות...
 
לא מיהרתי לעשות אולטרסאונד, אני כבר למודת ניסיון, אבל הרופא התעקש.
דווקא העדר השק זה הדבר שהכי פחות מטריד, כי זה לא באמת חריג.
מחר בכל מקרה אתייעץ עם הרופא שלי לגבי ההמשך.
 
תודה, ובהחלט מקווה שכולנו נוכל להישאר כאן עד סוף טוב.
הטרואמה של האבדן באמת לא עוזב..
11/05/15 11:15
48צפיות
התל"מ שלי היה אמור להיות ב15.6..במשך כל החצי שנה הזאתהתפללתי שלפחות עד התל"מ אהיה שוב בהריון
ועכשיו אני באיחור של יותר משבוע ועדיין לא מסוגלת לעשות את הבדיקה..
כל ההריונות שלי היו לי בחילות והקאות בבוקר ישר איך שהתחיל איחור ועכשיו אין כלום,אפילו קפה אני שותה כרגיל..
אני כאילו מחכה לסימן שיאשר לי שאכן יש הריון..
אפילו עם בעלי אני לא מדברת על זה שיש איחור (ברור שהוא שם לב,כי תמיד כשאני מקבלת
אני שולחת לו הודעה בנייד על דגל אדום) הוא משום מה גם לא שואל כלום 
לא יודעת להסביר למה אני לא קונה לפחות בדיקה ביתית
אני חושבת על זה שאצטרך לפגוש שוב את  רופא הנשים שלי. וגם זה מעורר בי חרדה איומה ודפיקות לב
מה אני עושה???
 
º
תעשי בדיקה כבר! ;)
11/05/15 13:05
15צפיות
אני תמיד הייתי שולחת את בעלי
11/05/15 17:35
39צפיות
לקנות את ערכות הבדיקה. בדחילו ורחימו הייתי פותחת, קוראת את ההוראות שוב ושוב (בכל פעם- כאילו זו הפעם הראשונה שלי), עושה פיפי ומחכה.
האמת היא שבפעם האחרונה שבדקתי וראיתי את שני הפסים לא הפסקתי לבכות במשך יומיים- לא משמחה חלילה ואפילו לא מהפחד. פשוט כבר התחלתי להתאבל על העובר שעוד כמה שבועות יהיה ללא דופק או שימצאו איזו תסמונת קשה...והנה- קרה לי בכל זאת נס.
 
אז תנשמי עמוק ותבדקי. את צריכה לדעת מה קורה בגוף שלך. זו האחריות שלך, למרות כל הפחד והחרדה המוצדקים.
º
רק לי תמיד יש סטוק???
11/05/15 18:46
24צפיות
ישנן שיטות שיכולות להקל על החרדה
10/05/15 05:20
46צפיות
למשל דמיון מודרך. ביו טיוב יש יופי של דמיונות מודרכים שניתן להיעזר בהם להרגעת החרדה. הנה דמיון מודרך לפני השינה.
את יכולה גם לקחת רסקיו רמדי, עדיף רסקיו לילה, כיוון שיש בו תמצית נוספת שמקלה על מחשבות טורדניות. 
 
רצוי גם לעבד את האובדן שהיה, לתת לו מקום, להבין ואז לשחרר. גם את זה ניתן לעשות באמצעות דמיון מודרך (כמו גם שיטות אחרות).
 
שיהיה הריון קל ותקין ושתצאי בידיים מלאות ועם הקלה והשלמה עם מה שהיה
אני מאמינה שהנשמה שאמורה להגיע אלינו, תגיע אלינו, גם כשהדרך מתארכת או כשיש אובדן הריון. אנחנו נחווה איתה בסופו של דבר הורות, אימהות במקרה שלנו
 
שולחת לך חיבוק של אור
ירידה ביצור זקיקים אחרי ניתוח הסרת חצוצורות. מישהי חוותה?
10/05/15 12:52
49צפיות
לפני הניתוח (2 חצוצרות חסומות) היו לי הרבה זקיקים קטנים והכי הרבה שהצלחנו להבשיל לביציות היה שלוש, פעם אחת. השאר תמיד הבשיל רק זקיק אחד. אחרי הניתוח פתאום היה רק זקיק אחד בכל צד, ואחרי חודש טיפול - אין זקיקים בכלל!! כלום. אני ממש מיואשת. הסירו לי את החצוצרות בעקבות הריון חוץ רחמי והייתי בטוחה שאחרי ההסרה הסיכוים להתעבר עולים, אבל לא תיארתי לי שהניתוח יגרום לשחלות להפסיק להגיב לחלוטין. 
אני בת 41 בעוד כמה חודשים. 
האם יש פה בנות בגילי שעברו הסרה ונתקלו באותה בעיה? 
לא מכירה את הנושא
10/05/15 14:04
30צפיות
ומניחה שאת ב ivf... אבל את מקבלת הורמונים שאמורים לגרום לך לבייץ? וזה לא קורה...?
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
10/05/15 23:02
29צפיות
כל גוף מגיב אחרת  ולכן לפעמים צריך לשנות את הטיפול בכדי שתהיה תגובה טובה יותר.
אני יודעת שכרגע זה לא נראה הכי טוב,אבל אל תתיאשי.
מה הרופא אמר?
חיבוק גדול והמון הצלחה בהמשך
היום אולטרא סאונד
07/05/15 10:02
187צפיות
יש לי היום תור רגיל לרופאה.. ואני אעשה כמובן אולטרא סטונד (אם היה אפשר כל יום..)
אני ממש בלחץ מזה.. יש לנו היום על האש המוני אצלנו עם משפחות שלא ראיתי שנים, ואני ממש מפחדת שלא יהיה דופק או משהו...
איך אני יעשה את זה? איך אני ובעלי נתמודד עם העל האש הזה? מלחיץ אותי נורא...
ביקשתי מהמזכירה בקופה שתשאיר לי התייבות לשקיפות עורפית.. אמל'ה זה נהיה אמיתי ואני אפילו לא יודעת מה עם העובר...
אני מאמינה שהכל יהיה בסדר.
07/05/15 10:05
55צפיות
עדכני אותנו שהכל תקין ועל האש מתקיים כסדרו.
היי לך,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
07/05/15 14:19
45צפיות
ברור שרק שמי ששיכת לפורום הזה מבינה אותך לגבי החששות.
נורמלי וטבעי.
מקווה שהכל יהיה בסדר ושתוכלי להינות בכיף מהאירוח.
תעדכני
היה מצוין ומרגיע
07/05/15 15:18
155צפיות
לא העזתי להסתכל עד שהיא הכריחה אותי...
העובר היה עם מראה ברור של בן אנוש...
והיה בגודל שחשבתי מלכתחילה, לפני שהרופאה באולטרא סאונד הראשון תיקנה. אז היא תיקנה מחדש.
אז אני בעצם כבר בשבוע 10+1.. ממש כיף.
היא אמרה שהכאבי בטן שלי יותר מראים על כאבי עיכול שטבעיים בשלב כזה בהריון.
אני מרגישה פתאום שיש לי אוויר... פיו...
איזה כיף! ידעתי שהכל יהיה בסדר.
07/05/15 17:49
37צפיות
המשך בשורות טובות...
נהדר. חדשות נפלאות
07/05/15 20:17
32צפיות
תהני לך בלב שמח מהאירטח ומהחברים 
מקסים... איזה כיף
07/05/15 20:26
23צפיות
בשורות טובות!!!
תהנו בעל האש
יופי! שיהיה המשך טוב-
08/05/15 00:09
42צפיות
שתדעי שהחרדות שלך לפני הבדיקה טבעיות לחלוטין. וגם החשש לגבי האירוח אם חלילה משהו לא בסדר.
אנחנו חיות משעה לשעה, מיום ליום.
אני בכוונה בהריון האחרון לא עשיתי שום תוכניות ושום אירוחים ושום כלום. לא יכולתי להתחייב לשום דבר שהוא מעבר לחיי היום יום ולשגרת העבודה הרגילה (וגם את זה עשיתי מאוד בדחילו ורחימו). לאימהות של ילדים שעבדתי איתם ושידעו בגדול מה עבר עליי, אמרתי : "טוב, אני מקווה שנתראה בשבוע הבא. אם יקרה משהו חלילה- אודיע לכן כמובן".
אני חושבת שאת יכולה להרגיש בנוח לא להתחייב לאירועים חברתיים שאינם בגדר חובה.  המתח סביב השאלה מה לעזאזל אעשה אם חלילה משהו ישתבש בהריון מיותר, לעניות דעתי. זו סתם הארה שלי ומשהו שסיגלתי לעצמי בהריון האחרון, בלית ברירה.
את צודקת
08/05/15 09:43
54צפיות
בתכלס הם יזמו את העל האש ובעלי זרם איתם. מבחינתי זה היה ממש לא לעניין.
מצד שני אירחנו את החברים שלי המון פעמים ואם זה היה הם לא הייתי נלחצת בכלל.
אז הייתי חייבת
מבינה. להבא- את בהחלט יכולה
08/05/15 12:42
41צפיות
לבקש בבעלך לא לזרום, אלא לקבוע בתיאום איתך. אגב, זה נכון בכלל בין בני זוג (כמובן שגם מומלץ שהאישה לא תקבע משהו ללא תיאום עם הבעל...), ובטח נכון לנשים במצב כה רגיש.
 
אם הבנות שיהיה בשעה טובה!!!
09/05/15 21:02
42צפיות
איך התרגשתי לקרוא את ההודעה שלך,ברוך ה'!!!!
נכנסתי  לפורום הזה כי גם אצלי יש איחור..
אני  באיחור של שבוע ועדיין לא יצא לי לעשות בדיקת הריון (אפילו לא את הביתית)
אני קצת בלחץ..מפחדת להתאכזב,מפחדת שזה סתם איחור..(עדיין בשלב של הכחשה)
אין לי כרגע שום סימנים מלבד החזה שקצת כואב
אני מתפללת שהפעם זה יהיה זה ותקין בע"ה..
שיהיה לכולנו שבוע טוב ומבורך מלא בבשורות טובות..
תודה רבה!
10/05/15 09:43
29צפיות
מקווה שאצלך זה גם הריון...
אני הייתי עושה בדיקה ביתית ואז בדיקת דם
בהצלחה!!!
ד

ד"ר גיא גוטמן

מומחה בגניקולוגיה, מיילדות ופריון לפרטים נוספים >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה