לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

יש לי סוד בבטן
13/10/14 15:05
263צפיות
לאט ובזהירות מצטרפת אליכן לאחר הימנעות מהריון במשך שנה.
בעברי גרידה עקב הריון לא תקין שלא התפתח, ולאחר מכן שוב גרידה עקב הריון מולארי שבעקבותיו נאצלצתי למנוע הריון במשך שנה.
שני הגרידות היו בשבועות 6-7...
אתמול קיבלתי 2 פסים יפים בבדיקת הריון,וכבר בעוד שבוע יש לי בדיקה אצל הרופא(חייבת להיות במעקב בגלל המולארי)..
אני מאוד חוששת מהתור-בע"ה אהיה בתחילת שבוע 6 כנראה שהרופא יבצע אולטראסאונד,
מאוד מקווה שיהיה כבר דופק-לא הצלחתי להגיע לשלב הזה, ובאותה מידה מפחדת שלא יראו כלום ושלא יהיה תקין..
כל תגובה/עידוד תתקבל בברכה..
ברוכה הבאה, כיף ומשמח שאת פה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/10/14 20:08
60צפיות
מאחלת המשך טוב ובריא.תעדכני.
ברוכה הבאה
15/10/14 23:32
25צפיות
מאחלת לך הריון בריא, תקין ורגוע שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר. 
 
עדכני אותנו בשבוע הבא
שלום יקרות..עדכון
23/10/14 15:57
4צפיות
חזרתי  מהרופא..נצפה שק הריון וקוטב עוברי עדיין אין דופקהוא אמר שמתאים לשבוע 5+5..הוא אמר שזה נראה טוב ושהוא אופטימי.הלוואי והייתי נדבקת מהר מהאופטימיות שלו..אבל ממש קשה לי להמתין לתור בשבוע הבא.אגב שאלה: ווסת אחרון ב11.9 לפני יומיים בטא 13188 נראה לכן מתאים ל5+5?ועוד משהו שמפחיד אותי זה שבתחילת השבוע חוויתי עייפות מטורפת רגישות בחזה וקצת הקאות, פתאום לפני יומיים הרגשתי יותר טוב ונשארה רק הרגישות בחזה..ונכנסתי לסרטים...מישהי יכולה להרגיע אותי??
האם זה תקין?
14/10/14 16:33
164צפיות

בטא לפני שבוע 285, היום שבוע בדיוק אחרי 510.
זה עולה אבל לא ממש מספיק, מה עושים? הרופא בחופש עד יום א' ואני אשתגע עד אז.
 
אני אחרי הפלה טבעית, הפלה בשבוע 8  (אין דופק). גם ככה אני בחרדות, אז זה בטח לא מוסיף לי, אז נכון שיש לי ילדים בריאים בבית ואין יותר כיף מזה - אבל בכל זאת.....
 
היי תותי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
14/10/14 20:20
90צפיות
לצערי העלייה לא תקינה.
הבטא אמורה להכפיל את עצמה בפעם וחצי כל יומיים.
ממליצה לך לדבר עם הרופא שלך.
חיבוק גדול
מעדכנת
12/10/14 20:13
344צפיות
היי בנות,
 
לפני כשבועיים שיתפתי אתכן שאחרי 2 בנים ו2 הריונות לא תקינים נכנסתי בהפתעה להיריון.. בשבוע 6 רופא הנשים ראה שק ללא עובר, לפני כשבוע עובר עם דופק , אך עובר קטן ביחס לגיל והיום עובר ללא דופק שמתאים לשבוע 6...
 
עצוב לי מאוד... שבועיים של בחילות קשות והקאות בלתי פוסקות..כבר חשבתי שההיריון מתפתח יפה בגלל הבחילות. והנה שוב בדומה להיריון קודם העובר לא התפתח...כנראה יש בעיה..לא ייתכן שני היריונות ועובר שלא מתפתח...
 
הרופא היפנה אותי לבית חולים לניאדו בנתניה כבר מחר בבוקר.. בית החולים שמקבל ללא קביעת תור מראש... קצת חוששת...בפעם הקודמת עשיתי גרידה באופן פרטי... מקווה שאני נמצאת בידיים טובות.........
 
מה עושים אחרי??? איך מספרים לכל המשפחה שכבר שמעה על ההיריון?????? אוףףףףףף כנראה אסור היה לגלות כל כך מוקדם....
 
מאחלת לכן בהצלחה בהיריון ומקווה שכל אחת תצא עם ידיים מלאות...
 
אילת 
º
ליבי איתך
13/10/14 07:48
35צפיות
משתתפת בצערך
13/10/14 08:12
85צפיות
מה שצריך לעשות זה בירור להפלות חוזרות, לרבות בירור מבנה הרחם (היסטרוסקופיה), קריוטיפ הורים, קרישיות יתר וכו'. אני מאוד מקווה שבהריון הבא תטופלי ותסיימי אותו בידיים מלאות.
 
ליבי איתך
היי יקרה, צר לי כל כך,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
13/10/14 20:12
58צפיות
מסכימה עם מעיין ברכה.כדאי להתחיל לברר ולבדוק.
מחבקת
º
אני מצטערת מאוד לשמוע
15/10/14 23:33
13צפיות
הפלה באמצעות ציטוטק
11/10/14 09:15
82צפיות
קראתי בפורומים על תופעות הלוואי ונבהלתי. לאחר חצי שנה של טיפולי פוריות נקלט הריון אך שק ההריון לא התפתח והיה צורך להפיל. כעיקרון כבר התחילה אצלי הפלה טבעית עם הפסקת ההורמונים אבל בבדיקת אולטראסאונד, לאחר 10 ימים, התברר כי לא הכל יצא.קיבלתי שלושה כדורי ציטוטק (וגינלי), אחד יצא בשלמותו לאחר שעתיים... בערך שלוש שעות מזמן נטילת הכדורים התחיל דימום. זה כמו מחזור, יש קצת כאבים. ממש נסבל. רצוי לקחת ברזל בתקופה זאת.
מבקשת המלצה לרופא שמקבל דרך קופ"ח כללית
08/10/14 14:00
77צפיות
היי,מציצה מהפורום השכן...
אחרי 2 הפלות רצופות בחצי השנה האחרונה (גרידה בשבוע 13 וטבעית בשבוע 10 שקרתה לפני כחודש וחצי) מתחילים לחשוב על ההריון הבא.
בדיקות הקרישיות שלי תקינות וכך גם היסטרוסקופיה. הרופא המטפל שלי ממליץ פשוט לנסות, וברגע שרואים דופק להתחיל לתמוך בהריון באמצעות נרות פרוגסטרון ואספירין.
רק לציין שההריונות היו ספונטניים ולא היו קשיים להיכנס להריון.
לי זה מרגיש קצת כמו "לא יועיל, לא יזיק" ולאור העובדה שהבדיקות שעשיתי עד כה תקינות הייתי רוצה לשמוע חוות דעת נוספת.
 
למישהי יש המלצה לרופא חכם, שלא ידחוף לי קלקסן או אספירין או מה שזה לא יהיה רק ליתר ביטחון?
(וכמובן מקבל דרך הכללית, כפי שכתבתי בכותרת)
 
חג שמח לכולן
באיזה אזור?
10/10/14 13:44
36צפיות
ממליצה בחום על ד"ר יעקב גוטמן ממודיעין. איש מקסים רגיש ונחמד, עובד בשקט וביעילות, מקשיב ותומך.
הוא היה הרופא שלי עד שעזבנו את אזור מודיעין...
הוא רופא להריונות בסיכון אבל מכיוון שהסיפורים שלי התחילו אחרי שעזבתי אותו אני לא באמת יודעת מה הגישה שלו אז לא יכולה להבטיח לך דבר בקשר לשיטה הטיפולית. לא נראה לי שהוא אוהבת לדחוף תרופות, אבל אי אפשר לדעת... צריך שאול אותו...
בעיקרון הוא איש טוב וחכם ואישית מאוד נהניתי להיות מטופלת שלו כיהוא היה מאוד רגיש ותמיד ביקש סליחה לפני שעשה בדיקה, ותמיד הרגיע.
 
בהצלחה רבה!!!
שכחתי לציין - באיזור המרכז (ת"א-גבעתיים-ר"ג-קרית אונו)
11/10/14 17:36
18צפיות
ואת גוטמן אני מכירה, הייתי אצלו כמה פעמים והוא אכן מקסים אך מקבל במודיעין, וזה קצת רחוק.
הי - חדשה - בוכיה ובעיקר מבולבלת
07/10/14 11:35
315צפיות

הי, הודיעו לי שאין דופק וצריך לעשות גרידה, שבוע 9.
 
מה התהליך? מישהי יכולה להסביר?
מתי אפשר להמשיך לנסות שוב?
אם אני נאלצת לבצע בבית חולם ציבורי (כי בגלל החגים אי אפשר לבצע השבוע באסותא), איפה הכי נכון וכדאי לבצע את זה? אני צריכה לתאם מול הבית החולים? כרגע יש לי 2 אופ': מחר בפרטי, החזר מביטוח במדיקל או ביום שני באסותא - מה ניראה לכן?
יש לי גם הפניה דחופה למיון תוך 24 שעות - אם יש את זה זה אומר שיעשו את הגרידה מידית או שיבדקו ויקבעו תור?
המלצות אופרטיביות??
תודה
 
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
07/10/14 14:47
78צפיות
צר לי על הפסקת ההריון שלך.
אני מרגישה שאת מבולבלת.
אז ככה,
אם את מחליטה לבצע את זה בבית חולים ציבורי, זה אכן יכול להתעכב בגלל החגים ובגלל שהרבה מהצוות נמצא בחופשה.
ההפניה למיון היא בכדי שאם יהיה דימום או משהו חריג תוכלי לגשת לשם.
בכדי לקבוע תור לגרידה צריך ליצור קשר עם מחלקת נשים -אישפוז יום ולתאם איתם.
אם יש לך אפשרות לעשות פרטי, אין סיבה לא לעשות את זה ולסיים עם זה.
מי מנתח במדיקל? מי באסותא? 
אם יש המלצות על המנתח במדיקל, הייתי עושה את זה כבר מחר.
אם תרצי לדבר, אני פה
חיבוק
 
º
קבעתי למחר אצל דניאל טוגנדרייך
07/10/14 15:18
49צפיות
אם כך, את בידיים טובות
07/10/14 15:31
284צפיות
מאחלת שהכל יעבור בסדר.
האם נאמר לך להגיע לשים למינריות או שהם נותנים כדור כמה זמן לפני בבוקר?
 
הי ליאורי,
07/10/14 22:56
65צפיות
עברתי בדיוק אותו דבר לפני מספר ימים. הרופאה שלי ראתה שאין דופק בשבוע 9 ונתנה לי הפנייה למיון. הלכתי למיון בדקו שוב וראו שאין דופק. הרופאה במיון המליצה לעשות גרידא באופן פרטי כדי לא לחכות שבוע וחצי לתור. קבעתי  תור. בערב היה דימום חזק והלכתי שוב למיון לבדיקה. הרופאה המקסימה שהיתה אמרה שיצאה כמות גדולה וכדאי לי לקחת ציטוטק. העדפתי לחכות לבדיקה בבוקר. עשיתי יום למחרת באופן פרטי דרך הביטוח. היה מהיר נקי ומקצועי תוך שעה וחצי יצאתי הביתה למנוחה. זה ממש לא נורא. הרופאים אמרו לי שאחרי חודש לאחר ביקורת ניתן לנסות שוב להיכנס להריון.
איך מטיסים את הזמן???
05/10/14 15:47
259צפיות
אז הסיפור שלי הוא כזה... בת 30 כיום בהריון 6
הריון ראשון - מאחלת לכולן כזה הריון ולידה- ברוך השם ילד בריא
הריון שני- מום לב בשבוע 16- הפסקת הריון יזומה
הריון שלישי- הריון מלא חרדות וברוך השם נולד הילד השני שלי בריא ושלם
הריון רביעי- שקיפות, סקירה הכל מעולה- הפסקת דופק שבוע 18- שוב גרידה
הריון חמישי- הפלה טבעית שבוע 8
הריון שישי ונוכחי- בתחילת ההריון גילינו המטומה שהגבירה חשש להפלה- טופלתי בנרות הורמונים כל השליש הראשון, ברוך השם ההמטומה נספגה, שקיפות וסקירה ראשונה תקינות. היום בסקירה השנייה נראה שחבל הטבור כרוך פעמיים סביב הצוואר/ראש של העובר. הרופא לא מייחס לזה חשיבות רבה אבל לצערי עקב ההיסטוריה המדאיגה שלי אני לא יכולה להיות רגועה לרגע. ברור לי שאין לי כל השפעה או דרך על שחרור החבל אבל הדאגות פשוט לא יוצאות לי מהראש.
פשוט בא לי להירדם ולקום בחדר לידה- לא אכפת לי הכאבים של הצירים, לא אכפת לי ללדת בלי אפידורל- רק רוצה לצאת בידיים מלאות עם ילד/ה בריא/ה ושלמ/ה!
איך אתן מצליחות או לפחות שורדות את ההריון עם כל החששות???
אני ברצינות אפילו שוקלת ללכת לטיפול פסיכולוגי (בעצמי למדתי תואר בפסיכולוגיה) ויודעת שהחרדות שלי הן לא חרדות שווא...
איך הרופא אמר לי ... מי שנכווה במים חמים נזהר גם בפושרים (או משהו כזה)...
תודה למי שקראה עד כאן... מאחלת לכולן הריון ארוך ומשעמם ושנצא בידיים מלאות!!! אמן אמן אמן
ברוכה הבאה
06/10/14 11:33
91צפיות
וואו, איזו היסטוריה ארוכה ומטלטלת
 
אין לי ניסיון עם חבל לידה כרוך אבל אני לא מבינה למה הרופא לא מייחס לזה חשיבות. זה לא מצב שמצריך לידה בקיסרי?
 
אני חושבת שטיפול (פסיכולוגי או אחר) הוא רעיון נהדר. אם למדת תואר בפסיכולוגיה אז את בטח יודעת שרצוי שגם המטפל יטופל. אם הטיפול יאפשר לך לפרוק אפילו שבריר מהעומס הזה, אז זה לגמרי שווה את ההשקעה בעיניי.
 
איך בנות כאן שורדות את הלחץ? לפעמים בקושי רב. מדובר בנושא שעולה כאן המון. אני חושבת שעוזר לדבר על זה ולהוציא את זה החוצה. בסופו של דבר הזמן חולף...
 
מאחלת לך הריון בריא ותקין שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
נמאס
05/10/14 23:11
242צפיות
מקווה שלא אפגע במשהי אבל אולי פה משהי תבין אותי. 
שבוע 31, אחרי קורס הכנה ללידה, הזמן ללידה הולך ומתקצר והלחץ הולך וגדל. 
כולם אומרים לי הגוף יידע מה לעשות, תני לטבע לעשות את שלו כשהלידה תגיע טבעי בזמן שלה... 
מה הגוףשלי יודע לעשות- כימי ועודכימי או לעבד הריון ועוד הריון ועוד הריון וכשסוף סוף עובר השליש הראשון אז מום חמור מין תחושב של "עכשיו תורך להפיל" אז ההריון הזה נראה תקין
עובר עם ראש גדול מאוד (אחוזון 95) ובטן קטנה (אחוזון 30). 
רוצה שהוא ייצא, הרחם שלי לא מקום בטוח בשבילו 
אין סיבה רפואית לזירור, אבל אני ממש ממש רוצה, מתי הכי מוקדם שאפשר? האם יש סיכוי שיעשו זירור למרות שאין סיבה רפואית? 
ברור
06/10/14 09:47
123צפיות
ראשית מזדהה עם הרצון ללדת ולהיות אחרי, עם תינוק צרחני בבית.
הבעיה שזה מערך של איזונים כרגע והתשובה לא פשוטה. כרגע וכנראה אם הנתונים לא משתנים, עד שבוע 36, עדיף לעובר להיות בפנים. במידה ויחשבו אחרת (בטח את במעקב גדילה) אפשר לשנות החלטות.
אני סיכמתי בזמנו על שבוע 38 בזרוז לא מסיבות שהיו קשורות להריון הזה אלא בגלל סיבות היסטוריות וחרדה גדולה. בסופו של דבר, לאור מתח נפשי ילדו אותי בשבוע 37.6
מאחלת לך הצלחה ובריאות, שנה טובה ובשורות טובות
רק אתן יכולות להבין אותי...
02/10/14 14:41
333צפיות
לאחרונה אני נמצאת פה המון כי התקופה הזאת ממש קשה לי ואני מרגישה שרק אתן באמת תוכלו להבין אותי..
היום בדיוק לפני שנה קיבלנו את תוצאות הMRI שבוע 36. התוצאה היתה חד משמעית, אין מנוס מהפסקת הריון.
בבת אחת כל החלומות התנפצו לרסיסים.
את יום כיפור העברנו בבכי מר וניסיון לעכל את רע הגזירה. איך הגענו למצב הזה? למה דווקא אנחנו? וכל זה מלווה בבעיטות ותזוזות שהרגישו לי כאילו היא מרגישה את חוסר האונים שלנו. 
והיום אחרי שנה אני בהריון.. מתילת ההריון חרדות קשות ועכשיו, דווקא בתקופה הזאת, החרדות שלי מגיעים לשייאים חדשים שלא ידעתי שהם קיימים.
אני מוצאת את עצמי עושה דברים הזויים (שוכחת דברים, מתנהלת בשלומיאליות שאופיינית להריון, לא שמה לב לדברים שאני אומרת...) אבל אני יודעת שאין לי דרך להתמודד ואני מתפקדת על "טייס אוטומטי".
אני עטופה בפחד ועצבות שאינם אופייניים לי.
לו היה אפשר להריץ את מחוגי השעון ולהעביר את הזמן...
זהו, רציתי לפרוק ולשתף. תודה שהקדשתן זמן לקרא.
אשמח לשמוע על דרכים שלכן להתמודדות 
02/10/14 16:07
108צפיות
כל כך קשה. רק המחשבה על המקום בו הייתם לפני שנה פשוט נוטלת ממני את כל המילים. איזה אובדן נוראי. 
ואיזה אומץ להיכנס שוב להריון ולהתחיל מהתחלה. 
ברור שהתקופה הזו מעלה את מפלס החרדות. כל הזכרונות (שבטח מלווים אותך יום יום) צפים ועולים במלוא העוצמה. אם טייס אוטומטי עובד לך כרגע אז תמשיכי איתו. לפחות עד שתסתיים תקופת החגים הזו. אולי אחריה יוקל לך מעט. 
דרכי התמודדות? לא היו לי דרכים מיוחדות. רק ידיעה שלחשוב תשעה חודשים קדימה זה גדול עליי ומפחיד מדי ובמקום זה ניסיון להתמקד בלעבור בשלום את היום. יום אחד בכל פעם. ניסיתי גם למצוא דברים שירגיעו אותי. לי עזר טיפול בשיטת גרינברג. הלכתי לטיפול לאורך כל השליש השני של ההריון. זה עזר לי לסדר את הראש. תבדקי אם יש משהו, איזשהו טיפול שיכול לעזור או תחביב שיוכל לסייע להרגיע אותך. 
 
אז 3 וחצי חודשים עברו...
29/09/14 21:19
475צפיות
מאז המקרה שלעולם השאיר בליבי צלקת. נולדה לי בת מתה - 3.750 גרם של טוהר שפשוט אבד ולא יחזור בשבוע 40, לאחר טיפולים, ביום ההולדת שלי.
זהו, עבר, נגמר, מנסה להסתכל קדימה עם הריון חדש (שבוע 10) אבל הבעיה היא שביום חמישי יש לי תור לקבלת תוצאות הנתיחה לאחר המוות. כמעט בטוח שזה בגלל חבל הטבור, אבל הספק הזה שיכול להיות משהו שיגרום לי שוב לעבור את זה בהריון הזה מחייב אותי ללכת.
איך עושים את זה? איך אני הולכת לשבת מול רופא שהולך לדבר איתי על הנושא הכי כאוב בלי להתפרק שם לרסיסים?
בעלי לא כל יכול לבוא איתי והמחשבה של לשבת שם לבד, ועוד ביולדות, באותו מקום שבו זה קרה פשוט גומרת אותי. איך אני אוספת את עצמי ועושה את זה?
מישהי הייתה בפגישה כזו ויכולה לומר לי איך זה הולך? בדמיון שלי זה הכי גרוע שיכול להיות. Help 
היי יקרה,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
29/09/14 22:55
157צפיות
הקושי ללכת ולפגוש שוב את הכאב והעצב נורמלי לחלוטין.
האם אין מישהו קרוב אלייך שיכול ללכת איתך בכדי שלא תהיי לבד?
וגם אם תבכי שם, זה בסדר.מפגש שכזה מציף מחדש את כל מה שהיה ומה שעברת.
חיבוק גדול
שולחת לך מסר
 
הי
30/09/14 00:44
134צפיות
הסיפור קצת שונה כי הבת שלנו נפטרה אחרי הלידה, בגלל סיבוך בלידה עצמה וגם כי לא עברתי את זה בישראל אבל לעניין הפגישה עצמה אני מניחה שזה לא שונה בהרבה.
זו פגישה מורכבת, אבל עבורינו לפחות היה בה משהו מאוד "בריא". לפני שהלכנו הייתי בטוחה שזה ייקח אותי אחורה והתחושה הכי חזקה כשיצאנו משם היתה דווקא של שחרור. 
מאוד ממליצה שלא תלכי לבד. אנחנו הלכנו שנינו והצטרף אלינו חבר כדי להקשיב. זה חשוב, כי יהיו בפגישה הזאת המון פרטים שעם כל סערת הרגשות בטח תרצי אחר כך לשחזר ולעבד וזה מאוד עוזר שיש עוד מישהו קרוב אבל טיפה פחות מעורב רגשית, שמקשיב.
בנוסף, כתבנו מראש על דף את כל השאלות שהטרידו אותנו. אני חושבת שבסוף לא השתמשנו בזה אבל זה נתן איזשהו בטחון שגם אם נתפרק לגמרי, נצליח לשאול. במהלך הפגישה עצמה הם עברו על מהלך הלידה והסבירו כל שלב מה עשו ולמה, אח"כ את הטיפול בה ואת הטיפול בי וקצת על העתיד. הם ענו על שאלות מאוד קשות בסבלנות ובאריכות.
זה לא יהיה קל, יהיו דמעות אבל אני מקווה שתמצאי תשובות, שרמת אי הוודאות תרד ושהפגישה תיתן לך עוד בוסט קטן של בטחון ואומץ שכל כך חשובים בחיים של אחרי.
בהצלחה!
תודה
30/09/14 10:48
97צפיות
התגובה שלך עזרה לי מאוד בלדעת למה בערך לצפות. אני מאלה שידע והכנה מראש מאוד עוזרת להם. אני כל כך מצטערת לשמוע את מה שעברתם. שתהיה לך שנה טובה עם בשורות טובות. אמן!
 
הי, גם לי נראה בלתי אפשרי ללכת לבד
30/09/14 08:10
151צפיות
איפה הפגישה ומתי? אולי תרצי שאצטרף?
תודה רבה על ההצעה- את מקסימה
30/09/14 10:50
120צפיות
צודקת לחלוטין. אמא שלי תצטרף אליי. אין מצב שאני אעשה את זה לבד.
 
 
חיבוק גדול. אל תלכי לבד.
30/09/14 10:49
111צפיות
יש מצב שהוא בכל זאת יכול לעשות מאמץ ולבוא? זה מפגש חשוב מאוד, זו היתה ילדה של שניכם ונראה לי חשוב מספיק כדי להזיז הצידה דברים חשובים אחרים ולבוא. (הגיוני שקשה לו גם להתמודד עם זה רגשית, וזה מאוד טבעי, אבל הוא צריך לבוא גם. כי גם לך קשה רגשית. וזה מאוד קשה לבד.)
 
אם לא הוא- קחי חברה/אחות/אמא. אל תלכי לבד.
 
מעבר לזה- חיבוק גדול.
לא קל.
 
תודה
30/09/14 10:55
112צפיות
לצערי הוא לא יכול לבוא בגלל סיבה מאוד לגיטימית. אם היה ניתן להזיז את התור הייתי מזיזה אהל התורים הם אחת למספר חודשים ואני רוצה לסיים עם זה. אמא שלי תצטרף אליי.
º
הבנתי. אני שמחה שמצאת פתרון אחר. מאחלת הרבה טוב.
30/09/14 11:11
29צפיות
אצלנו הפגישה היתה... טובה
30/09/14 12:29
152צפיות
כלומר, מה זה טובה?
קיבלנו תשובה שאין תשובה וזו בעצם התשובה הכי טובה שהיינו יכולים לקבל.
והיתה רופאה מקסימה וקשובה ורצינית ומסודרת שקראה בעיון את הדו"ח וענתה לשאלות שהיו לנו (בעיקר "אז בטוח שזה לא יקרה עוד פעם?").
אם את במאיר, כנראה תגיעי אליה.
נשמי עמוק. יהיה בסדר.
º
תודה. אתן יותר ויותר מעודדות אותי וההרגשה שלי השתפרה
30/09/14 12:52
33צפיות
01/10/14 09:26
50צפיות
איזו התמודדות קשה
אני שמחה לקרוא שאמא שלך מצטרפת אלייך. 
מניסיוני
01/10/14 20:40
107צפיות
ראשית אני באמת מאוד מאוד מצטערת על מה שאת עברת ועוברת...
במקרה שלנו וזה קרה לפני 8 שנים, הפגישה הייתה סתמית ודי חסרת רגישות. מקווה שמאז הדברים  השתנו...
אמרו שמדובר במקרה חד פעמי מצער ושאין תשובות. לא מצאו משהו אצל התינוק...
אמרו שניפגש בעוד שנה בחדר לידה עם תינוק חדש...
אחר כך קרה לנו מקרה מצער שני ואז גילינו שלא נתנו לנו תוצאות של השילייה, שהיו קריטיות. אחר כך רופא פרטי ביקש להוציא את החומר מאריכיון וכך גילינו שהייתה בעיה בשיליה המעידה על בעיה בקרישה ובהריון הבא הייתי אמורה לקבל קלקסן.
בהריון שבא שנתים אחרי ההריון השני שנכשל, עם קלקסן נולד בני, האוצר המדהים שלנו.
תבקשי חומר כתוב, תבדקי מה בדיוק בדקו.
זה לא פשוט להיות במקום הזה, אבל מאוד חשוב.
וגם אם תתפרקי שם, מותר לך, עברת דברים מאוד קשים.
 
שולחת לך כוחות וחיבוק
 
 
 
תודה
01/10/14 21:09
72צפיות
פשוט מרגיז ומצער מה שקרה לכם ולחשוב שזה היה נמנע פשוט הורס. לפחות זכיתם באוצר שלכם. איך הם מרשים לעצמם לטעות ככה מישהו צריך לשלם על כך.
אני אשמע לעצתך ואבקש חומר כתוב ואשאל ספציפית על השילייה. שאלה קצת אינטימית אם אפשר - לאחר הלידה הראשונה היו צריכים להוציא את השילייה או שהיא יצאה לבד?
שאהיה שם גם אנסה לפעול לכך שיפסיקו עם השטות הזו של לזמן ליולדות  מישהי שעברה את מה שעברה לשיחה הכואבת הזו. ליולדות צריך להגיע, עד כמה שזה תלוי בנו, רק לשמחות. צריכים לזמן לאיזושהי מרפאה אחרת. נו באמת. קצת התחשבות. זו ממש התעללות. ואם לא הייתי בהריון זה היה קשה לי על אחת כמה וכמה.
אני מקווה שעבר זמן, רופאים השתכללו, קבלו הנחיות התנהגות...
01/10/14 21:20
62צפיות
כאב לי מאוד שעברתי סבל קשה ומיותר שניתן היה למנוע. אז עברתי ניתוח קיסרי והוציאו את השיליה גם בניתוח.
בכל מקרה בכל הריון יוצאת השיליה, אותה אמורים לקחת לבדיקה פתולוגית במקרים מסוג כזה.
מאחלת לך כוחות לפגישה וידיים מלאות בעתיד הקרוב.
מכל הלב
 
 
זהו. עברתי את זה. מאחוריי
02/10/14 15:45
220צפיות
אז כמו שחשבו הסיבה הייתה קשר בחבל הטבור שהיה קצת יותר ארוך מהרגיל שהתהדק לקראת הסוף. עצוב שאני אומרת ברוך השם. אבל ברוך השם שזה רק זה.
הפגישה הייתה עם רופא מדהים ואנושי שנתן חיבוק אבהי בסוף הפגישה ואמר שבוע 38 את מתייצבת כאן לזירוז אם אין עדיין צירים והלוואי שאני אהיה כאן - חמוד אמיתי.
אמרתי לו שאולי כדאי להם לחשוב להעביר את השיחה למקום אחר ולא בהריון בסיכון. כי זה ממש לא מתאים. הוא אמר הלוואי שהיה אפשר אבל לא מקצים להם מקום במרפאה אחרת.
בגלל שאני בהריון אז היה לי יותר קל לשבת, להקשיב ולהשתתף בשיחות של הריוניות לקראת לידה בזמן שהמתנתי לפגישה. כמובן שהן לא ידעו את הסיבה שבגללה הגעתי. אם לא הייתי בהריון אני בטוחה שזה היה לי ממש קשה.
התאפקתי עד סוף הפגישה מלבכות ואז ברכב חזרה ירדו טיפות מהשמיים וגם על הלחיים שלי - זהו שחררתי. יהי זכרה ברוך.
רק בשבוע עשירי ומרגישה שיש עוד נצח לפניי. חוששת מהשקיפות וחוששת כל יום. אוווף איך אני מתגעגעת לתמימות. מתפללת כל יום שיהיה בסדר. מאחלת לכולנו לשמוע את הבכי המתוק בסוף ההריון. אמן!
אני שמחה שהפגישה מאחורייך
02/10/14 15:55
79צפיות
ושמחה גם שקיבלת תשובה ושהרופא היה נחמד ואנושי. 
יהי זכרה ברוך.
º
תודה
05/10/14 20:01
9צפיות
היי,
02/10/14 23:04
63צפיות
טוב שעבר בסדרשהרופא היה מכיל וקשוב.
מאחלת שהמשך ההריון יהיה רגוע ובריא.
חיבוק גדול
º
תודה
05/10/14 20:01
8צפיות
הי, חדשה פה וצריכה תמיכה
01/10/14 22:45
232צפיות
בתחילת הריון רביעי עם ילדה אחת בבית.
שני אובדנים אחד לפני הילדה ואחד לפני 5 חודשים בשבוע 13 הפסקת דופק.
איך מתגברים על החרדות? כל פעם שהולכת לשירותים מחכה לראות דימום, כל רגע בודקת אם הציצי עדיין נפוח, כל כאב בבטן מקפיץ אותי....
איך נהנים מהריון? איך מתגברים על האבל?
מרגישה שכל ההריוניות סביבי לא מבינות מה עובר עליי. כולם היו איתי כשזה קרה אבל זהו... כמה ימים אחרי כולם חוזרים לשגרה הנושא נאלם ואני ובעלי נשארים עם האבל לבד. מבחינת הסביבה זה לא מוחשי. מכירות את ההרגשה?
ברוכה הבאה
02/10/14 09:20
80צפיות
אני לגמרי מכירה את ההרגשה. אובדן הריון, במיוחד בשליש ראשון כשההריון עוד לא ממש בולט לעין, הוא לא מאוד מוחשי לסביבה (למרות שעבורנו אין משהו יותר מוחשי ונוכח ממנו). אנשים שוכחים מהר וכשאת נכנסת לעוד הריון הם אפילו מניחים שהתגברת   
הם לא מבינים את השבר, את האבל, את אובדן התמימות. 
 
לצערי, אני לא חושבת שאפשר להתגבר לגמרי על החרדות או על האבל. אבל העוצמות משתנות. עם הזמן, האבל בדרך כלל מוצא לו איזו פינה שמשאירה מקום גם לדברים אחרים.
והחרדות? זו שאלת מיליון הדולר בפורום הזה. איך מתגברים על החרדות? הלוואי והיתה תשובה. אני חושבת שלומדים לחיות גם איתן. לקחת נשימה ולעבור יום ועוד יום. למצוא דברים שמרגיעים אותך ולנסות ליהנות מהצלחות קטנות: יום רגוע, בדיקה טובה. כן, אני יודעת שזה נשמע לא כיף בכלל. חשוב שתדעי שלא תמיד זה כך. ברובנו יש אופטימיות מטורפת (שבלעדיה סביר להניח שלא היינו יכולות לחשוב בכלל על הריון נוסף) ולפעמים היא יכולה להביא להתפרצות של אושר ושל הנאה גם מההריון המלחיץ ביותר. יכולה לספר לך, באופן אישי, שעברתי דרך די ארוכה ועד היום מסיבה לא ברורה אני ממש אוהבת להיות בהריון (בעלי חושב שאני פסיכית ).
 
שיהיה הריון תקין, בריא, רגוע ככל האפשר והכי חשוב שיסתיים בידיים מלאות והמון אושר
כניסה להריון אחרי 2 הפסקות דופק..
01/10/14 12:01
210צפיות
שלום לכולם,
 
כותבת פה בפעם הראשונה... יש לי 2 ילדים מתוקים בבית. אין מאושרת ממני. התחתנתי די מאוחר וב"ה נקלטתי בקלות רבה מאוד בשני ההריונות, כולל הריונות ולידות נוחים.. לקראת גיל 40 החלטנו שרוצים ילד שלישי וכאן החלו הקשיים.. נקלטתי בקלות אבל חוויתי 2 הפסקות דופק: שבוע 8 ו-11... לטענת הרופאים, הגיל משפיע על איכות העובר ומכאן עובר לא תקין לא מתפתח כהלכה... פתאום הקלות שהיתה עד עכשיו איננה.. נוצר מצב חדש שאני לא מכירה ולא יודעת איך להתמודד איתו. עברה בערך שנה מהגרידה האחרונה, אני מתקרבת לגיל 42 וצריכה להחליט, האם לוותר על החלום או ללכת בלי פחד? האם להקשיב לרופאים שמדברים על הפריה או לפחות זריקות תומכות לביוץ וכו... או לנסות טבעי? או אולי לוותר בכלל וליהנות מה-2 שכבר יש בלי להסתכל אחורה? קשה לי להתחבר לטיפולים כי באמת שתמיד נהניתי מפריון גבוה וזה מרגיש לקוח מסיפור לא שלי... בעלי מאוד רוצה עוד אחד או אחת, ואני גם, אבל אני ברגשות מעורבים ומרגישה די משותקת... אשמח לשמוע מבנות שעברו דברים דומים, אולי סיפורי הצלחות...גמר חתימה טובה!61736
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
01/10/14 13:31
69צפיות
מכירה את הדילמה, הייתי שם לפני כמה שנים.
האם עשו לך פרופיל הורמונלי בכדי לבדוק את איכות הביציות?
אין ספק שככל שהגיל עולה איכות הביציות יורד.
אולי שוה להתייעץ עם רופא שעושה הפריות על בסיס טבעי וכמה שפחות הורמונים. 
אני מבינה את הקושי להיכנס לטיפולי הפרייה במיוחד שההיסטוריה שלך טובה.
אבל , דברים משתנים ולכן יש מקום לבחון את הדברים מהמקום החדש.
אני מציעה לך ללכת ולהתייעץ עם רופא מומחה נוסף, ואז לקבל החלטה.
רק את יודעת מה נכון ומתאים עבורך.
בהצלחה
לדעתי זה תלוי בכמה רוצה לעומת כמה את מחושלת ..
01/10/14 14:59
65צפיות
גם אני אם ל- 2 בנות ללא סיבוכים , הכול עוד בעידן התמימות, בניסיון לילד שלישי, עברתי הריון שכשל בשל הפסקת דופק והריון נוסף שהופסק יזום בשל מום.
אני בת 35 ועדיין 2 הריונות שלא צלחו, אני באחד נוסף עכשיו ומקווה לטוב למרות שהחיים לימדו אותי שלא בהכרח כול הריון אומר ילד בריא בסופו.
גיסתי בגילך הביאה ילד רביעי לאחר 2 הפלות והיא החליטה שהיא ממשיכה ומנסה טבעי.
יש כאן מספיק סיפורים של הצלחות לצד כשלונות,
 
אני לא יודעת לגבי הגיל ומול איזה התמודדות את מוכנה להכיל, אבל כאמור אני מנסה ניסיון שלישי ומקווה לטוב
גם אני בסרט הזה...
01/10/14 21:32
67צפיות
היי
כמה שאני מבינה אותך... 
גם לי יש 2 ילדים מקסימים ו3 אובדנים קשים. האחרון מלפני חודש. 
בת 40, אחרי התלבטיות רבות החלנו לנסות שוב. הכישלון הזה קשה נורא. אני ממש לא מצליחה להתאושש.
לעומת זאת אצלי בעבודה לאחרונה ילדו נשים רבות בגילאי 40+ הריונות תקינים ותינוקות בריאים.
שאלה זו אוכלת אותי ומעסיקה המון... באמת לא יודעת האם אני רוצה יותר או מפחדת יותר... אני באופן אישי לא אצליח להתמודד עם אובדן נוסף...
יחד עם זאת קשה נורא לוותר על החלום...
 
ברוכה הבאה
02/10/14 09:05
53צפיות
וואו, הדילמה הזו מוכרת לי ממש מקרוב. 
גם אני (בת 41) עמדתי מולה לפני כשנה ונראה כי החלטנו למרות שלפעמים נדמה לי שאני עדיין מתלבטת.
מפחיד נורא להיכנס במודע שוב למערבולת הרגשית והפיזית הזו כשיש כזה אושר בבית.  
עם זאת, נשמע מדברייך (ומחיפוש סיפורי ההצלחה) ששניכם מאוד רוצים ורק הפחד מעט משתק. כשקיים רצון כזה של שני הצדדים, אני לא בטוחה בכלל שאפשר לשחרר בלי להסתכל אחורה. 
כניסה להריון לאחר אובדן
30/09/14 12:26
303צפיות
אני לא בטוחה שזה המקום המתאים, אבל אני מאד רוצה לשתף ונראה לי שאולי כן...
לפני חצי שנה עברתי לידה שקטה בשבוע 29. היה הריון תקין ומוצלח ופתאום לא היה לתינוקת דופק. עברנו חמישה ימים בבית חולים, לידה טבעית וכל זה, שלושה חודשי חופשת לידה בבית וחזרה לעבודה ולשגרה.
התלבטנו מתי לנסות להיכנס להריון שוב. הרצון הזה למלא את החלל, להרגיש שוב חיים בבטן שלי, לעשות את זה הפעם "נכון" - גם כ"תיקון" לעוול הנורא וגם כי באמת, אני רוצה ילדה. יש לי בבית בן מהמם (היום בדיוק הוא בן ארבע) ואני רוצה שתהיה לו אחות קטנה. 
והרופאים אמרו לחכות לתוצאות הנתיחה אז חיכינו וחיכינו מלא ובפגישה בבית החולים הרופאה אמרה שלא ניצפו ממצאים חד משמעיים שיסבירו את מה שקרה. שזה כאילו טוב, כי זה אומר שרוב הסיכויים שזו היתה חוויה חד פעמית.
אז התחלנו לנסות שוב, והיום קיבלתי מחזור בפעם השניה מאד שאנחנו מנסים וקשה, קשה כל כך. אני יודעת, בסך הכל עברו חודשיים ולא צריך להתייאש אבל ממש נשברתי כשגיליתי ואני יודעת שאולי אני מפונקת כי בפעמיים הקודמות נכנסתי מהר להריון, בחצי מחשבה ממש, והפעם אני ממש מתכוונת לזה וזה לא מצליח. 
אולי בגלל שאני מתכוונת כל כך זה לא מצליח? לא יודעת.
הייתי צריכה לפרוק. תודה למי שקראה עד פה.
יואוו איך אני מבינה אותך
30/09/14 13:03
107צפיות
אצלי די דומה, עם ילד שיהיה בן 4 בפברואר או כמו שהוא אומר ביבואר (חיבר את ינואר ופברואר  )וגם אנחנו איבדנו תינוקת. עכשיו אני בהריון - אצלי לצערי, זה מטיפולים. אבל כל כך מבינה את הרצון לבת. זה רצון כל כך חזק אבל גם הבנה שאולי יהיה בן ומה עושים אם יהיה בן? אווווף כל כך רוצה בת. זו המחשבה כל הזמן. כל יום שעובר. עוד כחודש אדע אם בן או בת אבל כל כך רוצה שזו תהיה בת. מישהי אמרה לי בפורום שגם אם יהיה בן צריך לחשוב על כך שזה ינתק מהארוע המצער הקודם ואולי טוב שכך. וגם אני חושבת על כך שלבן שלי יהיה חבר למשחק ולחיים. לכל דבר יש יתרונות. אבל עדיין כל כך רוצה בת וכל כך מבינה את ההרגשה הזו והשאיפה שזו תהיה חוויה מתקנת.
מאחלת לך כניסה להריון בקרוב ועם בת ואם לא, לא נורא. העיקר לצאת עם ידיים מלאות
30/09/14 15:26
52צפיות
אני לא כל כך מאמינה ב"מנסה יותר מדי". הרי אי אפשר להשתחרר מזה- ממה שהכי רוצים בעולם.
חודשיים זה באמת לא הרבה זמן, אבל מצד שני זה יכול להרגיש כמו נצח, במיוחד אחרי אובדן ואת כל כך רוצה את זה.
לנו לקח הרבה זמן להיכנס להריון בפעם הראשונה, ואז אמרתי אוי אלוהים, מה אני אעשה אם שוב יקח מלא זמן? נכנסתי להריון חודש לאחר מכן, שגם אותו איבדתי. שוב המחשבות האלו של מה אני אעשה אם יקח מלא זמן, אבל אולי לא, כי בפעם השנייה לקח צ'יק צ'ק... וחודש הפך לחודשיים שהפך לשלושה ופתאום היה נראה לי שהזמן טס לו אבל לא זז באותו זמן, וכולם מתקדמים חוץ ממני. בסוף, אחרי 9 חודשים ועם קצת עזרה מהרופא הצלחנו להיכנס להריון וטפו טפו הכל תקין עד עכשיו.
מאחלת לך שתיכנסי להריון במהרה, שנה חדשה מביאה איתה דברים טובים שיעבור תקין ומשעמם ושבקרוב תחבקי תינוקת קטנטנה (או תינוק, העיקר באמת הבריאות, רק עכשיו אני מבינה עד כמה המשפט הזה נכון!)
 
שלום לך
01/10/14 07:58
67צפיות
תמיד כשרוצים משהו , נראה יותר קשה להשיג אותו,
הריון ראשון ניסינו כול כך הרבה ולקח לי תקופה ארוכה להקלט, ודווקא שניסינו "להוריד הילוך" נקלטתי, התברר שאני מבייצת מאוד מאוחר וכך כשהתרכזנו כול כך סביב היום ה-14 , לא נשאר יותר מידי דווקא בימים הרלוונטים (היום ה-21 אצלי)
 
בנוסף,
הריון קודם לקח לי שנה שלמה להקלט,כבר לא הבנתי מה לא בסדר, קול קטן אמר שאולי "עוד לא הזמן ויגיע שיגיע.."ובכול זאת התעקשתי וניסיתי, ולצערי , מעולם לא נצפה דופק..
שבועיים אחרי ההפלה הטבעית שעברתי בבדיקת בטא שעשיתי גיליתי הריון חדש להפתעתנו...אך שוב,ההריון הופסק בשל מום בשלב מתקדם.
 
לפני חודשיים לא יכולתי נפשית יותר להמשיך ולקחת גלולות , למרות האיסור להכנס להריון , הבטחתי לעצמי שככה לא אתאכזב כשאראה שקבלתי ..כי גם ככה אני צריכה להמתין לפחות עוד חצי שנה , והנה בניסיון הראשון,מערב אחד , על אף הכול נקלטתי.
-התברר שהפעם בניגוד לפעמים קודמות שהפסקתי גלולות הביוץ התאחר אפילו עוד יותר, וזו מתברר "תופעה ידועה"
 
יכול להיות שגם אצלך הביוץ לא מגיע מתי שאת מצפה לו, ואכן חודשיים זה לא הרבה זמן, הכיני את גופך ונצלי את הזמן להשלמת מאגרים של חומצה פולית ,מאחלת לך בשורות טובות ושתצטרפו אלינו כאן לפורום במהרה.
 
 
 
01/10/14 09:17
36צפיות
את מפונקת?!? איך הגעת למסקנה הזו? 
תחושת השבר כל כך הגיונית ומובנת. עברת אובדן קשה כל כך ויש בך רצון עז למלא את החלל שנפער. אז ברור שהמחזור שובר. לא רק בחודש השני, גם בחודש הראשון
 
מאחלת לך שתיקלטי מהר ושבקרוב תצטרפי רשמית לפורום הזה לתשעה חודשים ארוכים וסיום מאושר
והמון מזל טוב לבן המהמם
אני מבינה אותך מאוד
01/10/14 10:54
56צפיות
אני נמצאת במצב דומה, שישה וחצי חודשים מהלידה השקטה, הריון נוסף שנפסק בשבוע 8 בגלל הפסקת דופק וכמיהה אדירה להריון נוסף... כל מחזור מרסק אותי ושום דבר לא ממלא את החלל שהשאירו התאומות שלי שלא נולדו. שולחת חיבוק של הבנה ותמיכה.
אההה!
30/09/14 11:20
171צפיות
הגעתי לשבוע 16, עשינו סקירה והכל נראה תקין.
מאז כל שבוע אני עושה בדיקת דופק. ולמשך הבוקר כולו לי אין אויר. בנתיים הבון בון עוד דופק ונושם, לא יודעת איך הוא מצליח.
החרדה עצומה ועוד חצי שעה יש לי שוב בדיקה...
איזה סיוט
אני שמחה לקרוא על הסקירה התקינה
01/10/14 09:28
67צפיות
בקרוב הקטנצ׳יק יתחיל לבעוט ואז אולי תוכלי להירגע מעט ולוותר על בדיקות הדופק השבועיות. 
 
תחזיקי מעמד
סוף שליש 1, החלק הקשה מתחיל עכשיו...
30/09/14 15:39
196צפיות
שבוע 12, מסיימת שליש 1. בכל מקום שאני קוראת בו "מברכים" אותי, ונכתב שהסיכון להפלות לאחר השליש הראשון יורד משמעותית.
אבל בשבילי רק מתחיל הסיוט... השליש ה"בטוח" מסתיים. 
הנה מתחילים השבועות שזה יכול לקרות לי שוב.... איך אעבור אותם?
עד עכשיו הסבירות לדליפת מי שפיר ולפתיחה של צוואר הרחם היתה קלושה, היא עדיין קלושה, אבל עוד כמה שבועות כבר הופכת לאופציה ריאלית ומתקרבים לשבוע שזה קרה פעם שעברה (19). 
אני לא לובשת תחתוניות כדי שאם תהיה שוב דליפה ארגיש בה... מטורף נכון?
מחר שקיפות, עוד שבועיים תפר צווארי. 
סקירה? מי בכלל חושב על זה? כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך, עדיף לקחת את זה יום יום. 
מי שמכיר את הסיפור מנסה לעודד שהפעם יהיה אחרת (פעם שעברה היו תאומים), ושהפעם עושים תפר, זריקות פרוג', מעקב צמוד... אבל מה שהם לא מבינים זה שאחרי שמשהו כזה קורה לך, הפחד הוא לא רק שאותו דבר בדיוק יקרה. הפחד הוא מהכל. פתאום כלום לא ברור... יהיה דופק מחר בשקיפות? ואחרי התפר? ובסקירה? ואפילו אם יקרה נס ואגיע לסוף וללדת במועד- אולי בלידה ישתבש משהו? הכל פרוץ, נבעטתי מגן עדן, הכל יכול להשתבש בכל רגע. אין לי שליטה על כלום, וזה ברור וחזק וצועק יותר מאי פעם.
ואין לי מושג, איך אתמודד עם החרדה הזאת מעכשיו ועד סוף ההריון. 
שיהיה לכולנו הריון ארוך ארוך ושנזכה.... אמן. 
 
וואו, כל כך נכון, הצלחת להעלות לכתב בדיוק את מה שברגש
30/09/14 17:53
74צפיות
לא רחוקה ממך-שבוע 10. מאחלת לנו ידיים מלאות - מגיע לנו. די! שנה חדשה - התחלה חדשה. 
חייבים להאמין שיהיה בסדר
01/10/14 07:41
57צפיות
מלבד זה אין לנו דבר ביד, רק לאלוהים ההבטחות..
 
את צודקת, הפחד הוא מהכול,
מבחינתי אין דבר כזה שליש "בטוח",עברתי הפלה בשליש ראשון, ועברתי הפלה בשבוע 23.לא עלינו,הכול יכול לקרות בכול יום בכול שבוע..
נותר לנו רק לנסות ,להאמין ולהיות זהירות כפליים בדרך, תתגאי בדרך שכבר עברת, ולגבי העתיד, אני אכן ממליצה לקחת כול יום בפני עצמו , לא חושבת על מה אמור להיות עוד חודשיים , אלא רק על הבדיקה הבאה , שקודם כול יהיה דופק, כדי שאוכל לחזור לנשום, ושיאמרו שהכול תקין, כדי שאדע שאני עדין על הדרך, הדרך שלי, מקווה להשאר על הדרך עד לסופה , כשאני על הרגליים ובידיים מלאות.
אמן
01/10/14 09:23
35צפיות
כל כך מוכרת תחושת אובדן התמימות הזו
מאחלת לך שההריון הזה יפתיע - שיעבור מהר, קל, בריא ומשעמם

עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה