בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
הריון חדש לאחר חוויית אובדן.
אבל, כאב, חרדות, אובדן התמימות, ותקווה שבירה ומהוססת - יוצרים מערבולות שלפעמים קשה לצלוח אותן.
לאלה מצטרפת פעמים רבות תחושה של בדידות ושל חוסר שייכות: תחושה שאין לנו מקום באף אחד מן הפורומים הקיימים, ציפיית הסביבה שעכשיו נחזור לעצמנו, נשמח, נהיה ´כמו פעם´. התחושה שיש כל כך הרבה לחלוק ולפרוק ויש כל כך מעט עם מי.
כאן המקום לתמוך ולהיתמך, לשתף ולעזור, לחלוק את הפחדים הגדולים והשמחות הקטנות ולדעת שיש נשים אחרות שיכולות להבין אותנו, עם ובלי מילים.
כולן מוזמנות, מי שבהריון ומי שעדיין מנסה, מי שרוצה אבל פוחדת, וגם מי שאחרי ורוצה לעודד ולשתף. גם החצאים האמיצים שותפינו לדרך הארוכה יתקבלו בשמחה!
מקווה שהמקום הזה יהיה בית חם לנשים שזקוקות לו, ומאחלת לכולנו לצאת מכאן במהרה עם חיים חדשים.

הודעה חדשה

מניסיונכן
16/07/14 19:26
169צפיות

צריכה קצת עידוד...

מישהי כאן עברה הריון כימי ואחכ הריון תקין?
תוך כמה זמן נקלט ההריון הבא?

אני בת 39, בניסיון השלישי הריון כימי, ואחריו שני ניסיונות כושלים, היום קיבלתי ):

נכנסתי היום ממש לדיכאון. מנסה לעודד את עצמי שבניסיון שלישי זה דווקא סימן טוב...
אשמח לשמוע איך זה היה אצל נשים שעברו משהו דומה.

תודה!
אה ועוד משהו
16/07/14 19:28
67צפיות
לפני כמה שנים הייתי בהריון ועשיתי הפלה יזומה ):
למזי
16/07/14 21:22
56צפיות
היי מזי,
בספטמבר האחרון היה לי הריון כימי, באוקטובר נקלטתי להריון הנוכחי. עכשיו בחודש תשיעי (טפו טפו טפו 55555).
הריון כימי זו חוויה מאוד מאכזבת, מאחלת לך שההריון הבא יצליח!
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
16/07/14 22:30
43צפיות
מכירה המון כאלו.
אבל כמובן אם את דואגת,את יכולה להתייעץ עם הרופא ולבדוק איתו האם הוא ממליץ על בדיקות מסוימות על מנת
לוודא שהכל בסדר.
אני מבינה לחלוטין את הדאגה והלחץ .
מאחלת שההריון הרצוי יגיע במהרה ויהיה תקין ובריא
º
תודה לכולכן (:
17/07/14 11:29
13צפיות
בשעה טובה
12/07/14 18:20
329צפיות
ילדתי בן מתוק ומקסים

ואני גם מרגישה מוכנה לצאת מהקונכייה ולגלות לכן שהניק המקורי שלי הוא קטיה 007. כן, אני וותיקה כאן והעברתי בפורום הזה ובשכניו (אבדן הריון והורות לאחר אבדן) לא מעט מזמני ואף הכרתי לא מעט חברות יקרות, שעד היום אני נושאת ב



לפני 12 יום הגיח לעולם אוהד.



הצלחתי להחזיק מעמד עד לתאריך שנקבע לי לניתוח הקיסרי.

הניתוח עבר בשלום והיה מרגש מאד, השיקום וההתאוששות שלי זה חלק קצת פחות נחמד.

אז מה היה לנו.....

הריון ספונטני (שביעי במספר) שהוגדר מראש כהריון בסיכון עקב ההיסטוריה ה"מפוארת" שלי בתחום אך עבר כמעט חלק.

מהלך הריון חביב ומקסים שהוגדר על ידי כחוויה מתקנת להריונות שלפניו.

יציאה לשמירת הריון בשבוע 31+- לאחר גילוי של סכרת הריונית והתגברות משמעותית בצירים

משבוע 30 פעם בשבוע ביקור במיון\רופא\מוקד רפואי כל פעם עם סיבה אחרת

שבוע 35 נקבע תאריך לניתוח בשבוע 37+4 ואז התחילו החששות ובקושי עצמתי עין.

שבוע 37+4 ניתוח קיסרי שגם הוא היה חוויה מתקנת לניתוחים שלפניו.

ואז התאוששות איטית שלי (מה שהביא קצת תסכול)

חוצמזה באותו היום הגיח נסיך חדש לביתנו והביא עימו אור ואושר ובעיקר המון אהבה.

אחותו הגדולה שממש רצתה אחות התאהבה במבט ראשון ולא מפסיקה לקרוא לו חיים שלי ולקרקר סביבו, אחיו שרצה אח קטן לשחק עימו מאושר עד הגג וגם כן מאוהב (היום בדיוק אמר י שהוא אהב אותו עוד כשהיה בבטן)

בהזדמנות זו רוצה להודות לאיש שלי שהאמין בי ולא לחץ יותר מידי לאורך ההריון, לפרופסור צלאל על הליווי הצמוד, הדואג והמרגיע כאחד שנתן לי להוביל למרות שלא תמיד הסכים עימי ולד"ר וייסבוך המקסים שקיבל אותי בידיים פתוחות והאמין בי וביכולת שלי להכיר את גופי.
זכיתי להריון מתוק ולחוויה מתקנת וזכיתי לאנשים טובים ומדהימים בדרך

וזכיתי לכן חברות יקרות שחיזקתן אותי כשהיה קשה, ששמחתן איתי כשעברנו שלב וכשדאגתן שהדברים סטו ממסלולם.

המון המון תודות לכן
אוהבת המון

עגלגלה תמיד
קטיה 007

איזה יופי של הודעה
12/07/14 19:52
65צפיות
המון המון מזל טוב!
מאחלת לכם המון בריאות ואושר ||4U
כל כך מרגש...
12/07/14 22:18
86צפיות
ממש מחמם את הלב לקרוא. והשם שבחרתם- מאוד יפה (זהו שם שקרוב לליבי, כי זהו שמו של אחי התאום).
ויש לי שאלה ברשותך- כתבת שזהו ההריון השביעי שלך. האם את מכלילה בספירה גם את שני ההריונות של שני ילדייך (האחים של אוהד)? כלומר- כמה אובדנים ידעת עד שהגיע הנס?
אני כרגע בראשית הריון עשירי ואחרון. שני ילדים, ו-7 הפלות, 6 מהן ברצף בנסיון להביא עוד ילד לעולם. מנסה לשאוב כל פיסת תקווה ממישהי שעברה כל כך הרבה הפלות ובכל זאת קרה לה הנס. לא שזה אומר משהו לגביי, אבל יכול טיפה להביא לי תקווה.
ושוב- הרבה מזל טוב!!!
בהחלט מכלילה את ההריונות של אחיו
13/07/14 12:54
84צפיות
עד כה היו 7 הריונות מתוכם מחזיקה ביד באהבה גדולה 3 ילדים מדהימים.
המסע להורות היה לא פשוט כלל לצערי ולפעמים ארוך ומתיש אך כל הצלחה חיזקה והמון.

ההריון הזה היה בהחלט מתנה וחוויה טובה הוא הגיע אחרי אבדן בשבוע 9 של תאומים כשפסק הדופק והתנהל משלב לשלב בהפתעה גמורה.
הצלחתי להמשיך ולעבוד לא מעט, לשמחתי לא חוויתי אף לא פעם אחת אישפוז במחלקת הריון בסיכון, היו צירים והתכווציוית אך בשליטה ונסבלים.
בקיצור חוויה מתקנת ואם לא היה סיכון ענק בטוח הייתי נכנסת בעוד שנה פלוס שוב להריון.

בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות לסיום נפלא ומתוק!!
שתצליחי בנס מדהים לא פחות משלך - מבטיחה לעקוב עד הסוף הטוב והנפלא שלך

עגלגלה תמיד
תודה על האופטימיות-
13/07/14 13:28
52צפיות
אני לא יכולה להיות אופטימית כלפי עצמי. רק כלפי אחרים. אכן מקווה ומייחלת לנס. ואם לא יגיע- לפחות אדע שניסיתי בכל כוחי ונלחמתי, ואמשיך לחיות את חיי עם בעלי ושני ילדיי ואתפלל לבריאותם, תוך קבלה והשלמה עם הקיים.
º
איזה מרגש!!! מזל טוב והרבה שמחה!!!
13/07/14 08:57
27צפיות
איזה אושר.מזל טוב
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
14/07/14 19:17
22צפיות
מאחלת לכם המון אושר,בריאות ונחת מאוהד.
שאלה ...
13/07/14 16:56
213צפיות
הבוקר עשיתי בדיקת דם והתוצאה הייתה 848 בטא . כתשעה ימים לאחר האיחור בווסת , האם זה חיובי?
אכן חיובי
13/07/14 19:26
67צפיות
מאחלת לך הריון תקין, רגוע ובריא
תודה רבה
13/07/14 23:04
50צפיות
בע״ה אצל כולן הריון תקין ובריא שבסופו תצאנה בידיים מלאות ומאושרות
º
מזל טוב יקירתי
16/07/14 10:09
4צפיות
º
חיובי ביותר, מזל טוב וברוכה הבאה
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
14/07/14 07:31
17צפיות
קלקסן..
10/07/14 12:50
174צפיות
היי :)
עוברת לכאן בשעה טובה אחרי קריאה נסתרת בפורום התמיכה..
חצי שנה אחרי הפסקת הריון מצערת בשבוע 39,
וב"ה נכנסתי שוב להריון
מטופלת באספירין, והתחלתי היום בזריקות קלקסן
אחרי שמצאו אצלי בעיית קרישיות די רצינית..

איך מתמודדים עם הזריקות???
ברור שזה שווה הכל,
אבל היה לי כואב, והאחות אמרה שזה גם עושה סימנים בבטן,
ומפחיד אותי להזריק לעצמי
אשמח אם תוכלו לשתף מהחוויות שלכן,
ולהרגיע אותי קצת.. יש לי עוד 9 חודשים ארוכים...
אני איתך במתחילים
10/07/14 21:51
67צפיות
ראיתי באינטרנט שמציעים לשים קרח לפני הזרקה, שזה מקטין את הסימן הכחול וגם את הכאב.
מקווה שיעזור קצת.
בהצלחה
כדאי לשאול ב"הריון בסיכון"
11/07/14 07:57
47צפיות
יש שם בנות עם הרבה נסיון והרבה תינוקות שנולדו עקב כך,
שיהיה בהצלחה ובבריאות וכמובן במינימום כאב
הזרקת קלקסן
11/07/14 22:41
43צפיות
אני גם העדפתי לא להזריק זה התפקיד של הבן זוג.
שמה 10 דקות לפני קרח, משתדלים לא להזריק לאזור עם ורידים כדי למנוע סימנים.
לפעמים מצליח לפעמים לא, תופסים אזור יפה מזריקים ב90 מעלות.
ואחר כך שוב קרח לעוד כמה דקות.
לא נעים אבל מתרגלים....
בהצלחה רבה... חושבת תמיד על המטרה וזה עוזר...
שלום! ברוכה הבאה למועדון המזריקות!
13/07/14 08:53
50צפיות
מה אני אגיד לך, לא גן עדן אבל גם לא גיהנום... מתרגלים בסופו של דבר ואפילו עושים את זה בקלות ועוברים הלאה...

האמת שבהתחלה גם אני פחדתי. (כל יום להזריק לעצמי זריקה?! איך? למה? כמה? למה-מה-קרה?!)
אבל אחרי שהתחלתי שבוע-שבועיים הבנתי את הפרנציפ והמשכתי ביתר קלילות. באמת שמתרגלים. כמו לכל דבר בחיים.
(והאמת שאני מזריקה כמות גדולה במיוחד, ובשבוע מסוים עברתי להזריק פעמיים ביום- לחלק את השלל ל-2... אז יש לי זריקה בבוקר וזריקה בערב. זה כבר הפך לשגרה... לא קל אבל מתרגלים כאמור)


ממליצה לשים קרח בכמה דקות שלפני.
ממליצה להזריק לאט את החומר כי זה פחות משאיר סימנים כחולים (היו פעמים שהזרקתי מהר- שיעבור ודי, ואז היו לי קצת יותר סימנים)
אם את רוצה אפשר לשים קרח גם אחר כך.
הקרח באמת עוזר!! זה באמת פחות כואב ככה!!!
ולשכב כמה דקות אחרי כדי לנוח.

והעיקר לזכור- זה מה שעוזר לך שההריון ימשיך תקין עד הסוף. בעיקר זה. (לא רק, אבל זה בהחלט מאוד תורם להצלחת ההריון)
יש לי חברות שמציירות פרחים סביב הנקודות של ההזרקות.
ויש חברות שלפני כל הזרקה אומרות שזה למען התינוק שייוולד בסופו של דבר.
יש הרבה... בסופו של דבר זה דבר שמתרגלים אליו והוא עוזר. כך אני רואה את זה.

בהצלחה רבה!!!
תודה רבה לכן בנות!!
13/07/14 18:26
31צפיות
תודה לכל העונות!
בזכות העצות שלכן ושל הבנות מהריון בסיכון אני לומדת שהשד פחות נורא..
הקרח ממש ממש עוזר!
בפעם הראשונה כשהאחות הראתה לי ההזרקה ממש כאבה! ונלצתי מזה! אבל בזכות הקרח בכלל לא הרגשתי את הדקירה, רק את ההתפזרות של החומר..
משתדלת לזכור שזאת המטרה ולטפס מעל כל הפחדים והחששות..
הכל עניין של מיומנות.אם תופסים
20/07/14 20:35
13צפיות
פיסת בשר טובה זה לא כואב ואפשר גם בלי קרח. נוכחתי לדעת שככל שההריון התקדם היה לי יותר קל להזריק. הקושי חזר בשישה שבועות שעוד היתי צריכה להזריק לאחר לידה
urine culture mixed growth
12/07/14 15:10
96צפיות
הבהרה
אי אפשר להגיד בוודאות
12/07/14 19:56
77צפיות
יכול להעיד על דלקת בשלפוחית השתן ויכול להיות ממש כלום (לפעמים מופיעה תוצאה כזו רק כי לא ניקית היטב את האיזור לפני מתן שתן).
במידה ושאר התוצאות בבדיקה היו תקינות (לא היתה נוכחות מוגברות של תאי דם בשתן), סביר להניח שמדובר בכלום.
בכל מקרה, בכל מצב של ספק, עדיף להתייעץ עם הרופא שלך.
אורך צוואר הרחם
10/07/14 11:23
156צפיות
היי לכן,
בבדיקה שגרתית בשבוע שעבר צוואר הרחם שלי היה 47 מ"מ. היום הייתי במוקד בגלל התכווצויות ואורך הצוואר היה 35 מ"מ (אני בשבוע 30).
אני חושבת שהאורך עצמו תקין לשבוע, אבל ההתקצרות לא מטרידה??
(אני אחרי לידה שקטה, אז כל דבר מעורר עוד יותר חרדה...)
תודה לעונות!
זו לגמרי שאלה שהייתי מפנה לרופא שלי
10/07/14 18:16
47צפיות
על פניו נשמע תקין (האורך לשבוע) וצוואר הרחם יכול בשלב זה גם להתארך אבל אף אחת כאן לא תוכל להגיד לך האם ההתקצרות קשורה או לא להתכווצויות. הייתי פונה לרופא שלי.  
תודה!
10/07/14 18:49
54צפיות
הבעיה שיש לי תור אליו רק עוד שבוע ואני לא מאמינה שיקבל אותי לפני. בעייתי לדעתך?
º
אפשר לדבר בטלפון בתור התחלה
10/07/14 19:24
23צפיות
טלפון זה רעיון מצוין
12/07/14 00:43
27צפיות
אם הוא לא זמין ואין לך התכווצויות, שבוע נשמע לי בסדר. הייתי משתדלת לנוח בשבוע הזה כמה שאפשר (ובמידה וחוזרות ההתכווצויות, חוזרת למוקד).

תרגישי טוב
הגיוני שיש התקצרות
12/07/14 18:40
32צפיות
בשליש שלישי ובכל זאת צריך לעקוב בעיקר סביב ההתכווצויות.

המון בהצלחה
אני בשבוע 20 והיתה לי התקצרות ל-32.
15/07/14 12:52
26צפיות
הלכתי למוקד בגלל כאבי בטן תחתונה וגב תחתון. עשו לי בדיקה פנימית וראו שאורך הצוואר הוא 32.
הלכתי עם זה לרופא שלי והוא אמר שזה תקין לחלוטין. שאורך הצוואר מתארך ומתקצר וזה יכול להתארך פתאום יותר.
הוא אמר שככה זה, ככל שמתקדמים בהריון- הצוואר עלול להתקצר וזה נורמלי.

אבל- וכאן זה אבל גדול- הסיפור שלי לא כולל התקצרות של צוואר הרחם ואף פעם לא היתה לי לידה מוקדמת בלי שזירזו אותה. (הלידה הטבעית היחידה שלא זירזו לי היתה בשבוע 38)
אז הרופא לא דואג כי אין לי עבר שמכיל את העניין הזה.
אם לך יש משהו כזה- כדאי לבדוק בכל זאת. מציעה לך להתקשר אליו.
ויכול להיות שגם אם יש לך עבר כזה- עדיין זה בסדר גמור האורך של הצוואר בשבוע שלך. (הרופא שלי שמע את האורך ונרגע. אמר שזה מצוין. זה היה נשמע באמת טוב...)

מציעה לנוח הרבה בכל מקרה, ולשתות הרבה מים. חם.

בהצלחה רבה רבה!!!
הריון רגיש ומפחיד
07/07/14 22:06
363צפיות
שאני מכחישה ולא חולקת עם איש...
אחרי שתי הפלות בשבוע 16 עקב הפסקת דופק (ושלושה בנים בריאים לפני כן בהריונות קלים) החלטנו לנסות פעם אחרונה. אבל ממש בהרגשה של רולטה רוסית- 50% שזה יקרה שוב, הם לא יודעים מה הסיבה. עם קלקסן וסטרואידים ליתר ביטחון. (למרות שלא נמצאו להם שום סימנים קליניים שמעידים שהם יעשו משהו חוץ מלהרגיע את האמא הלחוצה...
אני חושבת לא לעשות שום בדיקה חוץ מדופק לפני הסקירה, ואם הוא ישרוד את שבוע 16 לעשות מי שפיר בכל מקרה... נשמע מוגזם?
צריכה תגובות מבחוץ אבל לא מספיק חולקת את ההריון להתייעץ עם העולם הגדול
אשמח לכל תגובה. טוב שאתן כאן
לא מוגזם בכלל
08/07/14 08:56
129צפיות
שקיפות עורפית בודקת רק את הסיכוי לתסמונת דאון. כך שאם את עושה מי שפיר בכל מקרה, היא באמת קצת מיותרת. למרות שמצד שני היא די מרגיעה, כי מאז בדיקת הדופק עד הסקירה זה חודשיים בערך. וזה המון המון זמן. מלבד השקיפות אין עוד בדיקות (יש גם את בדיקת הדם שנלווית לשקיפות, אבל אם את עושה מי שפיר בכל מקרה, היא גם מיותרת. להבדיל מבדיקת הדם של החלבון העוברי שבודקת עוד משהו)
מאחלת לך להחזיק תינוק/ת בריאים הפעם! |הלוויא|ומבינה לגמרי את החששות שלך!
באמת תודה על התשובות, גם המגוון שלהן
08/07/14 21:32
61צפיות
חשוב למגוון השיקולים. מצד אחד עדיף לגלות מוקדם. מצד שני אני רואה שהכל בסדר ואז בשבוע 16 פתאום לא... זה נורא קשה ההתקשרות בדרך. אני חושבת שאולי בלי לראות תהיה פחות התקשרות. אולי אצליח לעבור הפלה נוספת פחות קשה.
מדהים כמה 12 שבועות (כי 4 הם לא באמת) מספיקים כדי להקשר למשהו וכמה עצוב לאבד אותו אח"כ. יהיה לי מאוד קשה לעבור את האבל הזה שוב... מנסה לחשוב מה יקל עליי...
זה לאו דווקא להיקשר לעובר,
09/07/14 10:26
62צפיות
כמו להיקשר לחלום, לתקווה, לאופטימיות, ולאפשרות המדהימה לילד בריא.
כשמאבדים הריון, מתאבלים על אותו חלום וכמיהה לילד או לילד נוסף. אצלי מרבית ההריונות נגמרו כתוצאה מהפסקת הדופק בשבועות 7-9. האבל היה איום ונורא, בכי בלתי נשלט, חזרה לשגרה מהר (תוך יומיים), אך עם המון בכי וכאב ממש בלתי נסבל.
לא נקשרתי לעוברים אלו. זה בסך הכל אוסף של תאים...האבל היה על החלום שלא יתגשם, על ילד שלא יהיה. על אימהות נוספת שלא תמומש.
חייבת לומר שגם בהפסקת ההריון שעברתי בשבוע 16, לא הרשיתי לעצמי להיקשר לעובר. אם את חושבת שזה עזר לי והפחית במשהו את הכאב- את טועה.

אני מבינה מה שאת כותבת לגבי זה שיהיה לך קשה לעבור את האבל הזה חס וחלילה שוב. תביני שאני כבר איבדתי 7 הריונות, ועברתי 7 אובדנים. זהו הניסיון האחרון שלי, כי אני יודעת שעשרה הריונות מספיקים לי, ושאם חס וחלילה נגזר עליי לעבור עוד אובדן הריון, שזה יהיה האובדן האחרון. כי זה פשוט בלתי נסבל, תופת נפשית של ממש לעבור אובדנים שוב ושוב ושוב.  את יודעת מה זה לראות את שני הפסים הללו בבדיקת ההריון ולמרר בבכי יומיים שלמים (בין עבודה לעבודה והרבה בערב ובלילה), כי את כבר מתחילה להתאבל על ההריון הנוכחי? זו קטסטרופה נפשית.

את מנסה לחשוב מה יקל עלייך. אין תשובה. צריך לקוות לטוב, וחוץ מזה אין לנו ממש שליטה על מה שקורה. צריך לקבל את זה ולחיות מרגע לרגע. לקבל את החרדה ולא להתנגד לה. זה מה שאני מנסה לעשות.
שקיפות עורפית ממש לא בודקת רק סיכון לתסמונת
09/07/14 08:20
97צפיות
דאון.

שקיפות עורפית לא תקינה יכולה להיות קשורה גם לתסמונות אחרות וגם למומים מבניים, במיוחד לבבים. ככזו, היא עוזרת להתוות את המשך ניהול ההריון. אישית, למשל, שקיפות לא תקינה שלחה אותי לבדיקת סיסי שליה כבר בשבוע 12 ולא חיכינו למי שפיר (הכל תקין, הילד בסדר!)

בנוסף, העובדה שאת (שלולואמא1) נוטלת קלקסן וסטרואידים מגבירה מאוד את הסיכוי שהכל יהיה תקין, ולכן, מנסיוני, כדאי דווקא להתייחס להריון במלוא הזהירות האפשרית ואולי בהמשך דווקא תרצי להמנע מבדיקות פולשניות. לכן, הגישה שלי היא בדיוק הפוכה: לבצע ככל האפשר כל בדיקה שאינה פולשנית כדי שתוכלי לקבל החלטה שקולה בהמשך.
טוב לדעת
09/07/14 08:33
71צפיות
אבל בכל מקרה אם מתכננים לעשות מי שפיר מה הטעם לעשות שקיפות?
כבר שמעתי על מקרים שלא היה ניתן לעשות סיסי שילייה כי כבר היה מאוחר וגם הבדיקה יותר מסוכנת ממי שפיר.
לכן כדאי לקבוע שקיפות ל11 פלוס 0 בערך
09/07/14 10:15
73צפיות
הסיכון (האבסולוטי) לא עד כדי כך גדול יותר ובהנתן תוצאות לא טובות כדאי ועדיף לקחת אותו.

שקיפות יכולה לכוון גם לאקו לב, סקירות מכוונות, כן או לא לעשות צ'יפ גנטי וכו. אלו החלטות חשובות.
העמדה שלי היא
08/07/14 12:25
126צפיות
שלא לדלג על אף בדיקה. אם חס וחלילה יש משהו לא תקין, עדיף לגלות אותו כמה שיותר מוקדם. לפני שנה, בבדיקת שקיפות עורפית ראתה הרופאה גם שקיפות לא משהו, וגם עוד דברים שהיו לא תקינים. שלחה אותי מהר מהר לעשות את בדיקת הדם החדשה, ואכן התגלתה טריזומיה 18. קיבלנו את התוצאות בשבוע 15באותו היום שבו היה לנו תור לסקירה המוקדמת. ושם, ראתה הרופאה עוד המון מומים ודברים לא תקינים שתומכים בקיום הטריזומיה. מספר ימים לאחר מכן עברתי את הפסקת ההריון.
מקווה עבורך ועבור כולן פה לתוצאות בדיקות תקינות ולסוף טוב.
וואו נשמע מפחיד...
08/07/14 23:10
90צפיות
תראי, זה מאוד תלוי גישה שלך...
אני לא מוותרת על שום בדיקה. אבל אני סוג של קונטרול פריק...
בשבוע 5 קפצתי לרופאת הנשים - רק כדי לוודא ששק ההריון נמצא ברחם... וקיבלתי מהרופאה הפנייה לקביעת גיל ההריון אצל טכנאית לבדיקת דופק. יוצא שבערך פעם בשבועיים אני פוגשת אולטרסאונד...
מבחינתי - אם משהו לא תקין - אני מעדיפה לדעת כמה שיותר מוקדם.

אבל, באירופה ובארה״ב לא נהוגות כל כך הרבה בדיקות הריון. אם את חושבת שאת מעדיפה להוריד את כמות הבדיקות אולי תבדקי מה ההמלצה בחו״ל, ולהצמד לזה?

בכל מקרה - מאחלת לנו שיעבור בקלות ובהצלחה...
ממש תודה על מגוון הדעות והיחס הרציני
10/07/14 20:45
46צפיות
טוב שאתן כאן.
אני אתייעץ גם עם הרופא שלי.
בהריון אחרי ההפלה הראשונה, עשיתי כל שבוע US, ויום אחרי הUS נדם לעוברית הדופק... גילינו את זה שבוע אח"כ בסריקה. זה היה איום
עד שבוע 12 לא נתתי לעצמי להקשר אליה. ואז עשינו את בדיקת הדם שמגלה תסמונות בכרומוזומים, וחזרה התשובה שהכל בסדר, ושהיא בת. ההתרגשות הייתה גדולה (אחרי שלושה בנים חיים, ועובר בן שנפל), וסוף סוף נקשרתי... בדיעבד הצטערנו שידענו. אבל כנראה שאי אפשר להתחמק לנצח מהתקווה, מהרעיון.
אני מאוד מזדהה, שירה, עם הבכי עם הגילוי של ההריון. בהריון הקודם הלכתי לפיסוכולוגית כי הרגשתי שאני מספרת לאנשים שאני בהריון ורק רוצה לבכות. היום אני לא מספרת... יותר קל
שבעה אובדנים, אני בכלל לא יכולה לדמיין את הכוחות שלך ואת הקושי שלך. אני מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק שזה יצליח ויעזור קצת להמשיך אחרי כל האבל הזה
Parvo virus
08/07/14 17:25
136צפיות
היי,
בבדיקה שנערכה לי בשבוע 10 נמצא שיש שקיפות עורפית מוגברת (2.3) ובצקת מסביב לעובר.
בשבוע 11 נמצא כי השקיפות תקינה (1.1) וכי הבצקת נעלמה.
בהמלצת פרופסור שוחט ביצעתי בדיקה ל-parvo virus ונמצא כי:
IGM- שלילי
IGG- חיובי

אשמח לדעת האם מישהי יודעת מה המשמעות של הממצאים וההשפעה שלהם על הממצאים באולטראסאונד?

תודה רבה!!
זה אומר שחלית בעבר וכעת אין מחלה פעילה
09/07/14 08:14
74צפיות
השאלה כמה זה "בעבר" (כלומר, האם זה לפני שנים או לפני חודש) ואת זה צריך להעריך זיהומולוג.

בעקרון, השקיפותעצמה תקינה (2.3 מ"מ זה ערך תקין, גם אם מעל לממוצע) ומשמח מאוד שהבצקת נספגה.

בכל מקרה, להשלים ייעוץ גנטי.

מה העבר המיילדותי שלך? (שואלת כי אצלי תמונה דומה, חמורה יותר, הייתה קשורה, ככל הנראה, למצב השלייתי. העובר צמח לילד חי ובריא ).
עבר מיילדתי
09/07/14 19:34
73צפיות
אני עם ילדה אחת בבית (תוצאה של IVF) ועוד 2 הפלות (תוצאה של הריון ספונטני) ועכשיו אני בהריון ספונטני.
לפי מה שהבנתי לא ניתן לדעת לפי נוכחות הנוגדנים מתי חליתי, נכון?
פרופסור שוחט המליץ על מי שפיר, אני מניחה שאין מנוס מזה, נכון?
האם יש לך תובנות בנושא?

תודה רבה!!
תמיד יש מנוס
10/07/14 09:46
57צפיות
אבל בנסיבות הללו כן הייתי עושה דיקור/ סיסי שלייה, למרות שלהערכתי סביר שזה לא כרומוזומלי.

כמה IVF היו? בדקו לך קרישיות יתר?

אצלי, ככל הנראה, הבעיה הייתה שלייתית ולא עוברית וזה התבטא בשקיפות מוגברת (5.4 מ"מ) ובבצקת עוברית. זה נעלם אחרי שבוע. בזמנו, כשהעלתי את זה כהשערה, פרופ' שוחט אמר שאכן אין מחקרים בתחום (עדיין) אבל גם אצלו הרושם הקליני הוא שיש קשר בין בעיות שלייתיות לשקיפות + בצקת שבאות ונעלמות. כאמור, אצלנו, אחרי סיסי שליה ואקו לב תקינים (וסקירה תקינה, היו קצת ציסטות צוואריות שנעלמו) נולד תינוק בריא, תודה לאל.

לעניין הפרוו וירוס. בפני עצמו זה אכן יכול לגרום שקיפות עורית מוגברת, אבל אז הייתי מצפה שלא תהיה היספגות וש- IGM יהיה חיובי. האם פרופ' שוחט ראה את התוצאות של בדיקות הדם וחיווה דעת עליהן? לדעתי, רוב מוחלט של הסיכויים שההדבקות היא מלפני ההריון (לפי IGM שלילי. IGG חיובי יש לרוב האוכלוסיה בגילך וסביר שמקורו וותיק, אולי אפילו מן הילדות) אבל, כאמור, עדיף שתתייעצי עם זיהומולוג ו/או עם פרופ' שוחט.

תמשיכו בטוב!
איך? תגידו לי..איך..?
07/07/14 17:38
331צפיות
אני כ"כ מקווה להיות כאן בקרוב..כרגע אני עדיין בפורום השכן
ואני רוצה לשאול אתכן בנות יקרות, איך אתן מרגישות עם ההריונות לאחר האובדן? האם אתן פחות עצובות? פחות בוכות? פחות חושבות על מה הפסדתן?
אני לא יודעת איך אני ממשיכה את החיים.. באמת. הכל נראה לא אפשרי. לא אפשרי שאשמח, שאצחק,שאחייך.
כ"כ קיוותי שהפעם אוכל להיות כאן ושבת.ל.מ שמתרחש הסופ"ש כבר אהיה בהריון ותהיה לי הקלה מסוימת..אך זה לא קרה...
ואני שואלת-איך ממשיכים??
לאט ובזהירות...
08/07/14 00:35
128צפיות
הפלה, מעבר לפן הטכני שלה והצד הבריאותי, שאני מקווה שעבר עליך בסדר, היא בעצם ניפוץ של חלום. כבר סיימנו לתכנן כל כך הרבה, לפנטז, לקוות... ופתאום, ברגע אחד החלום הזה נלקח מאיתנו. מותיר אותנו עם לב שבור. מרוסק. וחוץ מכל זה - נהרסת לנו גם התמימות. כי פתאום מבינים שהריון לא תמיד מסתיים בתינוק.
וזה אומר... שגם ההריונות הבאים (לפחות אצלי) עדיין לחוצים.
אני עברתי הריון מוצלח לידה מעולה וילד מקסים, ועדיין ההריון הנוכחי גם לחוץ.
תראי, אני יכולה לספר לך רק על הניסיון האישי שלי: בהריון הקודם לקח לי הרבה מאוד זמן להקשר להריון. בערך עד השלב שבו הרגשתי בעיטות, פשוט הדחקתי. לספר - סיפרנו למשפחה אחרי שקיפות עורפית, ולחברות מאוד טובות שלי - סיפרתי בערך בחודש חמישי... פשוט לא התחשק לי לחלוק את ההריון... מצד שני, מהרגע שהבן שלי נולד - לא הייתה מאושרת ממני. על ההריון הנוכחי - עדיין לא סיפרנו...
ביומיום אני משתדלת להדחיק את כל ההפלה ומה שהיה מסביבה. אנשים שהכירו אותי בשנים האחרונות, שומעים על ההפלה כבדרך אגב. אבל בהחלט מוזכר. הגעגועים, המחשבות, הניסיון לדמיין את הילד שלא יהיה לי - תופסים אותי בעיקר בלילה. מידי פעם עוברים עלי לילות שימורים... בעיקר בתאריכים חשובים, ובהתאמה, נקודות ציון בהריון.
ובשאר הזמן - אני מתרכזת בדברים אחרים. ללא ספק הריון חדש מלווה בהרבה פחדים וחששות, אבל הוא גם טומן בחובו תקווה גדולה לאהבה ללא גבול.
השורה התחתונה - העצב תמיד יהיה שם. תמיד ישאר חלל. אבל לידו החיים מתרחבים ומתמלאים בהרבה אירועים אחרים. לעולם לא תחזרי להיות כמו שהיית לפני. אבל את תמשיכי, ותראי שברגע שיהיו לך חוויות נוספות בחיים, גם החוויה הנוראית הזו תתפוס את מקומה כעוד חוויה. ומכיוון שתינוק / פעוט / ילד מייצר להוריו חוויות חדשות בכל יום - אז החיים נהיים עמוסים.

באמת מקווה שתצטרפי לכאן במהרה
אני לא רוצה
08/07/14 08:33
107צפיות
לחיות ככה. אני לא רוצה לחיות בכאב ובעצב. אני לא רוצה ללכת לכל מקום ולדעת שמסתכלים עליי ויודעים מה קרה לי. בא לי להיעלם. אבל אני חייבת להישאר פה. בעלי, המשפחה שלי. אני לא  רוצה שהם יסבלו. אז אני נשארת. אבל אני לא מסוגלת לחיות ככה. אני לא מפסיקה לבכות ולחשוב מה הייתי צריכה לעשות אחרת. איך הייתי צריכה להילחם שיעשו הכל כדי לשמור עליה בפנים. ואני מתה מפחד מההמשך. כי רציתי ואני  עדיין רוצה הרבה ילדים, אבל אני לא יודעת איך ממשיכים...
הי שי
08/07/14 11:15
78צפיות
קודם כול קבלי חיבוק ענקי ממני.
כולנו מבינות אותך
אני שנה וחודש אחרי אובדן הריון בחודש חמישי, ואני כרגע בחודש רביעי..
אני בטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע דבר שמאוד מאוד עוזר.
אני רוצה לספר שאין ספק שההריון הנוכחי שונה אלף מונים..
אני חלק מהזמן מבועתת אני לא אשקר, כול דבר מפחיד אותי, ואני הרבה פחות מחוברת רגשית אליו, מהפחד להיפגע שוב.
אני לא מוכנה שיגידו לי מזל טוב אלא רק בהצלחה, אני לא נהנת להסתכל במראה, ואני בעיקר חיה מבדיקה לבדיקה.
ועם כול הנאמר לעיל, אני חיה!!!, אני מעבירה את ימיי בשגרה, אני צוחקת, אוכלת נפגשת עם חברים
נכון יש מחשבה שמנקרת כול הזמן בראש, אבל לרוב היא מאחור ומאפשרת לי להתקיים בשלווה יחסית.
אני מאוד מאוד מקווה שתצטרפי אלינו בקרוב, וממליצה בחום למצוא מסגרת כלשהי להתמודדות, אותי זה הציל ממעמקי השאול
אז כמו שהתחלתי מחבקת אותך חזק חזק
ומקווה שקצת נתתי לך אור בקצה המנהרה.
שולחת לך מליון חיבוקים ונשיקות...
08/07/14 21:34
44צפיות
אני יודעת שזה רק חיבוק וירטואלי, אבל הלוואי שהייתי יכולה לחבק אותך חזק חזק ולקחת את כל הכאבים. להחזיר אותך חמישה חודשים אחורה. לתמימות של אז. לאושר שבוודאי קרן ממך...
לצערי, כל המציאות השתנתה. בחצי השנה שבין ההפלה שלי, ועד ששוב הייתי בהריון - אני זוכרת את הלחץ. כל חודש היה לחוץ יותר. כל פעם בימים שלפני קבלת המחזור - היה סטרס מטורף. כל איזכור של הנושא היה גורר בכי. כל הודעה חדשה על הריון של מישהי סביבי - דמעות. כל סיפורי הפוצי מוצי על התינוקות של עמיתות לעבודה - היו גוררים ים של דמעות. למה להם זה כל כך קל? למה לי זה לא מצליח? על נשים הרות - בכלל היה לי קשה להסתכל...
אז אני כל כך מזדהה עם ההרגשות...
במקרה שלי הסביבה לא היתה מודעת להפלה שעברתי (שבוע 12, הפסקת דופק). בדיעבד, אולי היה יכול להיות קל יותר לו כן היו יודעים... אני לא יודעת... אולי זה כן היה גורם לי להיות מובנת יותר... ואולי גם לא... המשפחה המאוד מצומצמת כמובן ידעה, וזה לא מנע ממנה יציאות ממש לא במקום...
מה שכן, בסופו של דבר הבנתי שאני צריכה להגיד מה בדיוק אני צריכה מהמשפחה שלי, ולהגיד את לאנשים. בסופו של דבר ביקשתי שיניחו לנושא. שלא ידברו איתי על הריונות. פשוט כי הם העלו את זה בכל מיני מצבים, שלא תמיד היו קשורים... עצתי לך - תחשבי איך היית רוצה שהאנשים סביבך יתמכו בך - ותגידי להם מה את צריכה מהם. אם יש דברים שקשים לך - תגידי! קשה לך לראות תינוקות - תגידי. תהיי מאוד ברורה. הרבה פעמים הסביבה הקרובה רוצה לחבק ולעודד, אבל פשוט לא יודעת איך...
גם עכשיו, כשאני שוב בהריון, ברור לי שאני שוב אצטרך להבהיר לסביבה מה הציפיות שלי ממנה...
מקווה שתצטרפי אלינו ממש מהר! כבר מחכה לך...
הכל כל כך טרי אצלך יקירה
12/07/14 00:49
34צפיות
התחושות שלך כל כך מובנות
איך ממשיכים? עוברים יום ועוד יום ועוד יום. עד שיום אחד פתאום את מופתעת לגלות שנעשה קצת יותר קל לנשום. שהכאב לא נעלם, אבל משתנה. נותן מקום גם לרגשות אחרים. יום אחד זה יהיה אפשרי. לצחוק. לחייך. לשמוח.
אני לא חושבת שההריונות אחרי אובדן הם אלו שמביאים הקלה. את זה עושה הזמן החולף.
שולחת לך חיבוק גדול.
מבצע "צוק איתן" ב|תפוז| אנשים
08/07/14 19:35
10צפיות
לאור ההסלמה בשעות האחרונות והיציאה למבצע "צוק איתן" החלטנו לפתוח למענכם את פורום מבצע "צוק איתן".
פורום זה יאפשר לכולנו לשפוך את הלב, להשאר מעודכנים בהתפתחויות האירועים.
אנא גלו אחריות ואנא אל תפרסמו מיקומים של נפילת טילים

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולהתעדכן בכל מה שקורה בשטח
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

בתקווה לימים שקטים יותר|@|
נו, מתחילה שבוע 19 כבר... מה אומר...
07/07/14 08:59
253צפיות
מתקרבים לחצי. מתקרבים לשבוע 20.... ואני מרגישה את זה מטפס לי במעלה הגרון...
בהריון ההוא- העובר הפסיק להתפתח בשבוע 20.
הייתי מאושפזת זמן מה ואחר כך שוחררתי (ולא עלו על כך שהוא לא מתפתח) ואחר כך בשבוע 23 חזרתי לסקירה ואישפוז מיידי בגלל רעלת הריון מוקדמת חמורה.
בשבוע 24 לא היתה ברירה ואחרי כל הבירורים נאלצנו לעשות הפסקת הריון ולידה שקטה.

אני יודעת ומרגישה שבשבועות האלה- משבוע 20 עד 24 אני אהיה בפאניקה... ממש קשה לי להתקרב לשם, קשה לי לחשוב על לעבור את השבועות האלה...
מנסה למצוא דרכים לעזור לעצמי ולהיות כמה שיותר רגועה.
מזכירה לעצמי שזה הריון אחר, שונה, אני עם תרופות ומעקבים צמודים (פרופ' קופרמינץ בשבוע 21, סקירה בשבוע 21, פרופ' סמואלוב בשבוע 22... נראה לי שהמעקבים מתחילים להיות צמודים יותר משבוע 20)

מזכירה לעצמי לעבור יום ועוד ום ועוד אחד.
מזכירה לעצמי לנשום...

אני בשמירה עד הלידה, נמצאת בבית רוב הזמן. אני אדם פעיל בדרך כלל וקשה לי להיות סגורה בבית ככ הרבה אבל אני מוצאת לעצמי את הדברים שמרגיעים אותי ושמעסיקים אותי ומסתדרת בסה"כ. החלטתי שאתחיל ללמוד כמה קורסים באוני' הפתוחה לקראת התואר השני שלי. אז הקיץ הזה יהיה מלא קצת יותר- עם קורסים שאני משלימה לקראת התואר. נראה לי שזה יכול להיותממש נחמד.

בגדול- אני שמחה על ההתקדמות, לא מאמינה שכבר הגעתי עד הלום, ויחד עם זה כ"כ חוששת מהשבועות האלה....

שיהיו ימים נעימים, ושיהיו כבר בשורות טובות לכל עם ישראל.
º
07/07/14 09:08
33צפיות
º
תודה! מקווה ששלומך טוב!
10/07/14 00:06
5צפיות
ייאיי, ממש תכף מחצית!
08/07/14 11:43
51צפיות
מקווה שחודש הפאניקה יעבור בקלות ובמהירות ושבמהלכו תצברי בטחון מכל בדיקה.
סחטיין על הלימודים ושיהיה המון בהצלחה.
חוצמיזה, השמועה אומרת שחם תותים בחוץ, אז הכי טוב בבית!
º
תודה!
10/07/14 00:05
4צפיות
10/07/14 18:13
19צפיות
מבינה לחלוטין את הלחץ המתגבר. מאוד מלחיץ לעבור את השבועות שקשורים כה חזק לזכרונות כל כך כואבים.

שולחת לך המון המון כוח. נשמע שאת יודעת בדיוק מה לעשות. לדאוג להיות עסוקה, לנשום, לעבור יום ועוד יום ועוד יום.

שיהיה המשך הריון בריא, תקין ורגוע עד כמה שאפשר

במה את עומדת לעשות תואר שני?
תודה.
11/07/14 10:19
21צפיות
החלטתי ללכת בשבוע הקרוב למישהי שאני יודעת שתמיד עוזרת לי עם עידודים ועיסויים וכל מני דברים טבעיים (לא לדאוג, היא אישה מבוגרת עם המון נסיון עם נשים בהריון, אני ממש סומכת עליה) ומקווה שהיא תעשה לי טוב ותרגיע אותי בפתחו של שבוע 20...

תודה על הכח ששלחת, אני צריכה כל טיפה, לפעמים אני נשברת אבל סה"כ חזקה. מאמינה שאצליח לעבור את זה בשלום.

תואר שני אני רוצה לעשות בבר אילן, בתרפיה במוזיקה (יש לי תואר במוזיקה, אני מוזיקאית ועוסקת בכך הרבה שנים והכיוון של התרפיה היה לי ברור)
ההשלמות שלי הן כמה קורסים שאני צריכה בפסיכולוגיה. אז אני מתחילה עכשיו קורס קיץ בפסיכולוגיה התפתחותית. נמשיך משם הלאה...

שיהיו לכולנו המון בשורות טובות, הלוואי שמהר!! ושקט. שקט. שקט. מבפנים ומבחוץ. הלוואי.
וואו, נשמע תחום ממש מעניין
12/07/14 00:42
14צפיות
במקרה עשיתי בדיוק בקיץ הקודם את הקורס בפסיכולוגיה התפתחותית בפתוחה
היה ממש מעניין.
אם את צריכה עזרה בממ״נים, אני כאן
תודה!
13/07/14 08:36
10צפיות
היום מתחיל הסמסטר ועדיין לא קיבלתי את הספרים...
יהיה בסיידר
חרדות חרדות חרדות...
06/07/14 01:12
240צפיות
אז אולי באמת הגיע הזמן לצאת מהארון...
הפורום הזה ליווה אותי והיה לי בית חם בהריון הקודם, ואני כל כך מקווה למצוא פה בית חם שוב.
אז שלום לכולן.
בקצרה: לפני קצת יותר משלוש שנים נכנסתי להריון (יחסית אחרי מעט נסיונות). לצערי ההריון ההוא הסתיים בהפלה. בשבוע 12 גיליתי שהעובר שלי ללא דופק. פתאום החלום התנפץ. ברור ששמעתי לפני זה על הפלות, אבל רק באותו הרגע הבנתי ששני פסים על הסטיק לא תמיד שווה תינוק...
לאחר ההפלה לקח לי יותר מחצי שנה (לחוצה בטירוף) עד ששוב הייתי בהריון (גיליתי על ההריון ממש סמוך לתל״מ)...
ההריון ההוא היה מלווה בלחץ וחרדות. כל בדיקה היתה מפחידה. אבל איכשהו, בעיקר אחרי שהתחלתי להרגיש תנועות - נרגעתי. אז אחרי התחלה לחוצה, המשך ההריון היה רגוע יחסית.
ההריון ההוא הסתיים בילדון מתוק, מקסים ומהמם, שכרגע נמצא בעיצומו של ה״טרבל טו״
לאחרונה אני והחצי החלטנו שהגיע הזמן לסיבוב נוסף. שינסנו מותניים, והתחלנו לעבוד על הנושא. באופן ממש מפתיע , הפעם זה היה סופר זריז... עוד לא התחלתי לעכל שאנחנו עובדים על ילד נוסף, ופתאום אני כבר בהריון.
מפה לשם הגעתי לשבוע 12 (עוד שניה מתחילה 13), השבוע יש לי שקיפות, מצאתי רופאת נשים מדהימה, מקצועית ורגישה למעקב הריון. קבעתי תורים לשקיפות ולדקירה ראשונה אצל רופא פרטי (זה שגם בהריון הקודם הייתי אצלו) ולכאורה, בינתיים, הכל מצויין...

אבל...

הפחדים והחרדות התחילו, והפעם הם שונים מהפחדים הקודמים...
בהריון הראשון - סיפרנו להורים על ההריון וההפלה באותה שיחת טלפון (הם לא ידעו שהייתי בהריון, עד השלב שבו כבר ידענו על ההפלה...)
בהריון השני - סיפרנו למשפחה המצומצמת אחרי השקיפות, ורק אחרי הסקירה הראשונה - אישרנו לספר לשאר המשפחה המורחבת, חברים וכו׳.
על ההריון הנוכחי - עדיין לא סיפרנו (לאף אחד!)... תיכננו לספר אחרי השקיפות אבל פתאום תופסים אותי חרדות נוספים.
לא ממש שיתפנו את ההורים בכוונה להרחיב את המשפחה. זאת אומרת הם כמובן יודעים שאנחנו רוצים יותר מילד אחד, אבל לא רמזנו שעכשיו הגיע הזמן מבחינתנו. כך שאני מניחה שההריון הזה יפתיע את המשפחה. בניגוד להריון הקודם, שהיה אחרי הפלה, וכבר הגענו לשלב של לחץ, שאני רוצה הריון ועכשיו (!!!!!!!!!!) אז עכשיו - זה לא המצב. עוד לא עיכלתי שאני רוצה הריון, ואופס, אני בהריון.... ופתאום אני לחוצה. מצד אחד דואגת להריון שלי, מקווה שהבדיקות יצאו תקינות, ומקווה כל כך שהכל בסדר. מצד שני, אני קצת בלחץ מלבשר להורים עליו. אני יודעת שזה נשמע פסיכי לגמרי. אבל אני כל כך חוששת שמשהו עוד עלול להשתבש... ואם משהו השתבש וכבר סיפרנו, אז ברור שתיכננו עוד ילד. ולא בא לי על הלחץ הנוסף הזה מההורים, ושוב הציפייה שלהם (כאילו חוששת לאכזב, וגם לא רוצה להתמודד עם הלחץ)
מרגישה כאילו אני פסיכית לחלוטין...

תודה לכל מי שהגיע עד כאן.
פשוט הייתי צריכה לפרוק, ולדעת שאני לא הפסיכית היחידה...
אני
את ממש לא פסיכית...
06/07/14 08:34
81צפיות
הסירי דאגה מעל ליבך.
החרדות בהחלט ברורים, כולל לגבי ידיעת הסביבה הקרובה, והלחץ שעלול לבוא מצידם.
אצלי ישר רואים את ההריונות (כיום בראשית הריון עשירי- שני ילדים בריאים ו-7 הפלות). ממש ישר. משבוע 5-6...אז אין לי את הדילמה אם לספר או לא, כי זה פשוט מתגלה. גם בין ההריונות אני נראת בהריון...

ההריון שלך יתגלה במוקדם או במאוחר. אם אתם בוחרים לספר להורים, בהחלט ניתן להסביר את החרדות שלכם, ולבקש מהם לא להלחיץ את המערכת מעבר למה שהיא כבר לחוצה. לשוחח על הדברים באופן גלוי. אני בעד תקשורת פתוחה וברורה. זה יכול להקל על העניינים.
המשך הריון תקין!!!
תודה על ההבנה
06/07/14 11:56
51צפיות
את לגמרי צודקת! ננסה לפתוח את הנושא בעדינות, ולבקש התחשבות.
הבעיה - מבחינת כולם (פחות או יותר גם בעלי, וגם אני מנסה לשדר) כאילו אותה הפלה היתה סוג של מעידה חד פעמית. המשפחה (גם הקרובה) מעולם לא השכילה להכיל את הכאב של האובדן ההוא, וזה בא לידי ביטוי במגוון הערות לא הולמות. בשלב מסויים פשוט הודעתי לכולם שאני לא מעוניינת לפתוח איתם את נושא ההפלות. שלא יעלו אותו בפני, ושאם אני ארצה - אני אזום את השיחה, אבל לא בא לי שהם יעלו את הנושא כרצונם. דווקא הבקשה הזו זכתה להתחשבות, והם לא העלו את הנושא. בהריון השני, ההפלה עלתה לעיתים, אבל בעיקר מול אימי ואחותי. מצד הורי בעלי - לא היתה לי את היכולת להכיל אותם (בלי להכנס לזה לעומק - חמותי יצאה ביציאה כל כך נוראית לאחר שבישרנו לה על ההפלה שתקופה ארוכה סירבתי לדבר איתה). על פניו העניינים נרגעו, אבל לאחר שבני נולד, אני חוזרת מכל ביקור אצלם עם עשן שיוצא לי מהאוזניים. (בעיקר מסיבות שקשורות בהתנהלות שלהם מול בני, ומולנו). בעלי כמובן יודע מהכל. אבל אני משתדלת לא להתחיל בשום ויכוח. בכל מקרה הם כן מאוד אוהבים גם אותי וגם את הבן שלי (פשוט בדרכם...)
השורה התחתונה - קשה לי לפתוח איתם נושאים עדינים, כי היחסים ביננו במצב עדין גם ככה...
בקיצור - לא פשוט...
זה פשוט מרגיש לי שאני היחידה שעדיין זוכרת ועדיין חושבת על האובדן ההוא. כאילו כולם שכחו. ודווקא בתקופות של תכנון הריון ותחילת הריון - הדברים האלה חוזרים ובעוצמה. מבחינת כולם, זו סתם אפיזודה חולפת. הם מעולם לא פיתחו ציפיות וחלומות לגבי ההריון ההוא (כי פשוט הודעתי שאני עוברת גרידה, בלי להודיע שאני בהריון). אז מבחינתם לא היה אובדן... ההריון ההוא היה בלתי נראה לכולם, ובלתי מורגש לכולם, אז האובדן שלו לא נתפס כטראומטי...
נקווה שהשקיפות תעבור בשלום, ואח״כ נתמודד לאט לאט...
שוב תודה על התמיכה!
עוד המלצה-
06/07/14 14:16
50צפיות
תתעסקי את עם לדבר עם המשפחה שלך ולהגדיר להם ציפיות, ושבעלך יתעסק עם המשפחה שלו. מנסיון של 7 הפלות, תאמיני לי שאני יודעת על מה שאני מדברת. כל אחד שידבר עם משפחת המוצא שלו ויסביר את מורכבות המצב ואת הציפיות מהם. ככה תמנעי מעצמך הרבה סיפורים ועניינים לא נעימים.
ערב טוב,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
06/07/14 20:37
35צפיות
ברוכה הבאה ומזל טוב על ההריון.
הפחדים והחשקשות מאוד נורמליים.
אני מבינה את הרצון להגן על ההריון ועל עצמך מפני לחץ ודאגה.
השאלה אם תדחי את ההודעה עוד לא יגרום ליותר באלגן ובעיקר העלבות על זה שלא הודעתם להם.
מה שניתן לעשות זה שכל אחד יודיע לצד שלו ויבקש מהם לשמור על פרופיל נמוך כרגע בגלל שאתם בלחץ ולא מעוניינים בעוד מבחוץ.
המשך נפלא ובריא
תודה
07/07/14 00:16
20צפיות
הי גל. תודה על תשובתך.
ברור שבסופו של דבר נספר (גם ככה אוטוטו הבטן מתחילה להסגיר...)
נחכה עד לשקיפות (השבוע), ולאחריה - נספר.
מי שרוצה להעלב - רשאי להעלב. בתקופה שלאחר ההפלה הבנתי שיש לי שליטה על מה שיוצא מהפה שלי. אין לי שליטה על האופן שבו הסביבה מקבלת את הדברים. אם חמותי או חמי יבחרו להעלב - זה רק בגלל שהם בחרו ככה. אם הם יבחרו לשמוח על הבשורה ולפרגן - זו בחירה שלהם. אני עושה מה שאני רואה לנכון, והם עושים מה שהם רואים לנכון.
מה שכן - אני עושה כל מאמץ לא ליצור אפליה בין הורי ובין חמי וחמותי. כל ההורים שלנו ישמעו את החדשות באותו היום.
גם בהריון האחרון (שהסתיים בהצלחה) סיפרנו לאחר שקיפות. כך שכבר היה תקדים לתזמון שכזה...
היי, בהצלחה רבה בכל. שימשיך תקין
07/07/14 08:49
26צפיות
והחרדות- נורמליות לחלוטין.
המון הצלחה!!
º
תודה
08/07/14 21:35
1צפיות
בדיקות קרישיות בירושלים
06/07/14 12:55
44צפיות
אשמח להמלצה להמטולוג או רופא נשים בי"ם לבדיקות קרישיות בעקבות IUFD.
(אני בקופ"ח כללית אבל אלך גם לפרטי).
שמעתי המלצות על פרופ' ורון אך הוא פרש.
איך פרופ' אלחלל?

תודה רבה
בהר הצופים
06/07/14 20:20
20צפיות
יש מרפאה של קרשיות יתר בהריון. דר' קליש הוא ההמטולוג ודר' אמסלם רופא הנשים. הייתי אצלם לפני כמה שבועות - מאוד נעימים ומדברים בגובה העיניים ומשתפים בהתלבטויות. אני הגעתי עם הפניה של הקופה אחרי בקשה מפורשת שלי )אמסל
ם טיפל בי כשעברתי-  iufd (.
פרגניל
04/07/14 22:42
72צפיות
היי בנות,
שאלה לי אליכן למי מכן שקיבלה טיפול מניעתי בפרגניל מכראפ.
לפי ההנחיות המליץ על קבלת זריקה יום כן יומיים לא, עד שבוע 12 (לפי מצב העובר).
שבוע הבא אמור להיות הזריקה האחרונה. מה הכוונה לפי מצב העובר.
האם הכוונה שהעובר מתפתח בהתאם לשבוע שלו? הרי בשלב זה איזו עוד אינדיקציה יש לי לדעת את מצבו?
האם מישהי מכירה את ההנחיה הזו? אשמח להערותיכן, מקווה שזה יחסוך לי פגישה מיותרת עמו באלפי שקלים.
נראה לי מיותר לא?
בשורות משמחות וטובות לכולכן, וסופש שקט ונעים.
שני
טיפול בפרגניל-
06/07/14 08:28
32צפיות
הטיפול בזריקות פרגניל הוא טיפול שניתן במקרים של הפלות חוזרות, כאשר בבירור הפלות חוזרות לא נמצאים ממצאים פתולוגיים.
זהו טיפול אמפירי ולא מניעתי.
ההנחיות הן לתת פעמיים בשבוע עד שבוע 12. זוהי הנחייה שניתנת על- ידי מרבית הרופאים, ולא רק על-ידי כארפ. יש רופאים שחושבים שזה מיותר...(כמו במקרה שלי).
אני מתארת לעצמי שאת במעקב אחר התפתחות העובר ומאחלת לך המשך שקט ותקין.
פגישה עם כארפ נראת לי מיותרת, אך כמובן מומלץ המשך מעקב הריון, על כל מה שזה אומר.
המון איחולי בריאות והצלחה!!!
אחרי מי שפיר
03/07/14 13:23
184צפיות
אתמול הייתה לי בדיקת מי שפיר...אצל דר איתן מורדכי באסותא ראשון....אין רופאים כאלה!!!
מיומן, מקצועי והכי חשוב מאוד מאוד אנושי....איש נדיר ומומלץ בחום!!!
לשאלות:
1. כמה זמן לאחר הבדיקה מתמלר מחדש מי השפיר.
2. ואני לוקחת אספירין, שהפסקתי 5 ימים לפני הבדיקה, האם אני יכולה ישר לחזור לקחת?

אשמח לתשובה אם משהיא יודעת
לא יודעת אבל... בהצלחה!!
03/07/14 21:48
55צפיות
הנה עוד משוכה שעברת.

יאללה. שיהיה תקין, בידיים מלאות. בבריאות לכולם. אמן אמן.
היי,
( לעמוד שלי בתפוז עסקים )
03/07/14 23:36
62צפיות
אני שמחה שעברת את הבדיקה עם רופא קשוב ומקצועי.
לגבי התרופה,ממליצה לבדוק עם הרופא שלך.
מאחלת שהכל בסדר ושימשיך רק בטוב
ליטל בארי- ייעוץ שינה וליווי הורים

רוצה שהוא יישן בזמן?

יועצת השינה שלנו זמינה לשיחתך כעת חייגי: 073-7581710


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?

האזור שלי בפורום
עוד בנושא הפורום


מקרא סימנים
ללא תוכן תגובה להודעה
הודעה חדשה אורח בפורום
הודעה מקורית הודעה נעוצה