לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
 שלום וברוכים הבאים לפורום גמגום, הפורום הכי מחבק ברשת

 

אני יעקב. 

 

כאן אנחנו מנסים לבנות ביחד בית חם, תמיכה ועזרה עצמית למגמגמים, בני משפחה, הורים, חברים וכל מי שמרגיש קשר לנושא הגמגום.

 

כללים שחשוב לשמור עליהם כדי שיהיה לכולנו נעים ביחד:

 

 שיח תרבותי.

 מתן כבוד לזולת.

 זכות לכל אחד להביע את עמדתו.

 פרטים ועניינים אישים דרך תבת המסרים בלבד.

 

תודה על שיתוף הפעולה, יעקב.

ד"ר פלואנסי - עיקרי השיטה ומהלך הקורס‬.

מאת: דיויד האריס  פורסם: 21/06/2010  עדכון אחרון: 21/06/2010  
 

1. שילבתי את השאלה שלך בתשובה שלי:

 

"הבנתי ששיטת הטיפול שלכם היא להקנות הרגלי דיבור חדשים."

 

מה שהבנת הוא לא נכון (או מאד מאד חלקי) – כנראה בגלל שלא היתה לך ההזדמנות להבין את השיטה יותר לעומק.

 

"הבנתי שהטכניקה של ד"ר פלואנסי כוללת התחלת דיבור עדינה יותר, נשימה נכונה בעת הדיבור, הקטנת לחץ על אברי הדיבור ובקרה על רמת הקול ועל קצב הדיבור.

במילים אחרות: הדיבור המגומגם הוא תוצאה של התחלות קשות, נשימה לא נכונה, לחץ על אברי הדיבור, חוסר בקרה וקצב בעייתי."

 

מאד לא נכון!! הגמגום אינו תוצאה של הדברים האלה !! הרי אתה ואני (שאיננו סובלים מגמגום) יכולים לדבר בהתחלות קשות ולנשום לא נכון תוך לחץ באיברי ההיגוי ולא נגמגמם בכלל!!

 

כאן אולי המקום לפתוח ראש פרק ולהבהיר כמה דברים:

 

בעיצוב שטף הדיבור איננו מטפלים בגמגום, שכן למרות שזה השם של הפורום הזה, ולמרות שכולם משתמשים במונח הזה  (אני מודה שגם אנחנו משתמשים אולי יותר מדי במונח הזה על מנת לסבר את האוזן...) זו כלל אינה הבעיה !!

 

 

2. הבעיה האמיתית (השורשית)

 

אנחנו מתעסקים בבעיה האמיתית שזו - בעיית שטף הדיבור.

 

חשוב מאד להבין שהגמגום הוא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות שנלוות לבעיית שטף הדיבור, תופעות נלוות אחרות הן:

 

           דיבור מהיר

           דיבור חטוף או לא ברור (בליעת מילים)

           החלפת מילים (זהו נייר הלקמוס של הבעיה שכן רק/וכל מי שסובל מבעיית שטף דיבור משתמש בטכניקה הזו...)

           שימוש במילות פקק/זבל ("כאילו", "אז", "ו...ו...ו..." וכו') 

           תנועות ראש

           עוויתות פנים

           תנועות גוף

           ועוד...

 

אני אסביר:

 

ההגדרה הטובה ביותר שמצאתי עד היום לבעיית שטף הדיבור הוא:

 

"אובדן שליטה ספונטני, רגעי, על מערכת הדיבור, תוך כדי הדיבור." כלומר:

 

האדם יודע מה הוא רוצה לומר, וגם יודע בדיוק איך לומר את המילה, אך לפעמים כאשר הוא מנסה להגיד את המילה - הוא מאבד את השליטה על המערכת, והמילה לא יוצאת.

 

הוא אפילו לא יודע למה!

 

אם הוא יתעקש, הוא יצליח באיזה שהוא שלב להשתלט על המערכת ולהוציא את המילה הסוררת, אך ברגע הקריטי הוא איבד את השליטה, ונתקע!

 

אף אחד עדיין לא יודע מה הגורם לתופעת אובדן השליטה, למרות שקל מאד להבין שמכיוון שמערכת הדיבור היא המערכת המורכבת ביותר בגוף האדם מבחינה מוטורית, (מדובר בתיאום מופלא של כ-200 שרירים שונים בתיזמונים של אלפיות השניה) הרי שכל פיקשוש, ולו הקטן ביותר במערכת, יכול לגרום לתקיעה שכזו, כפי שלמעשה קורה אצל כל אדם, אך בדרך כלל ברמה זניחה יחסית (פחות מ-1%, מעבר ל-3-4% זה מתחיל להיחשב כבעיה).

 

 

 

3. ה"טכניקות"

 

 

ברגע שזה מה שקורה, בתור תגובה לאובדן השליטה (לתקיעה), האדם מפתח עם הזמן כל מיני "טכניקות" להתמודד עם הבעיה (ראה הרשימה לעיל – סעיף 2), כאשר ה"טכניקות" הללו – אחת גרועה מהשניה.

 

ה"טכניקות" הללו המתפתחים לרוב בגיל צעיר מאד, בתור ריאקציה לתקיעות, עוד לפני שהילד מודע ממש למה שהוא עושה, והופכות עם הזמן להרגלים מושרשים, שמי שסובל מהבעיה כבר לא יכול להבחין בין הגורם לתוצאה. ראוי להזכיר, מכיוון שמדובר בתופעות לוואי הנרכשות במשך הזמן, הם גם עשויים, ובדרך כלל הם אכן משתנים, ובאים והולכים, אצל אותו אדם, לאורך זמן.

 

 

ניקח לדוגמא את הגמגום, הילד אומר משהו כמו "גם...גם...גם...גם...אני!!"

 

 

למה הוא עושה דבר כזה? הוא מנסה להגיד "גם אני". אומר "גם...." ונתקע! לפני שהוא מנסה שוב להוציא את המילה "אני" הוא לוקח צעד אחורה (דבר שלמעשה לא ממש עוזר) ומנסה שוב: "גם...." ושוב נתקע. וחוזר חלילה עד שהוא מצליח להוציא את המילה "אני".

 

השומע יקרא לו "מ-גמ-גם" כי הוא חוזר על הברות: "גם...גם...גם...גם..." אך זאת לא הבעיה בכלל. הבעיה איננה מה שנשמע אצל השומע, אלא מה שהוא לא שומע: המילה "אני" שלא יוצאת! כי היא תקועה בגרון... גם השימוש במילות פקק שהזכרנו היא תגובה דומה.

 

כפי שהזכיר קודמי לאירוח – ד"ר עופר אמיר שציטט את ד"ר שיהן – בעיית שטף  הדיבור היא בעיית קצה קרחון, כאשר רוב רובה של הבעיה נמצאת בפנים מתחת לפני השטח, בתוך המגמגם פנימה, והשומעים כלל אינם מודעים למה שקורה.

 

גם הדיבור המהיר נובע מתגובה דומה: כאשר אדם יודע שהוא הולך להיתקע בכל רגע, הוא מנסה להספיק כמה שיותר עד התקיעה הבאה...

 

הוא גם עלול לחטוף מילים, כיוון שהוא לומד עם הזמן (אפילו באופן תת-מודע), שאם הוא יאמר למשל "אני באתי אתמול" הוא עלול להתקע באות "ב". במקום זה, הוא יאמר "אני ~אתי אתמול..." באופן מובלע, בתקווה שהשומע יבין את המשפט המלא מהקונטקסט (כפי שקורה לרוב),  ולא יחזיר לו את השאלה המעצבנת מכל: "מה?!?!"

 

התיסכול שבמצב הזה שהמילה תקועה לאדם בגרון ולא יוצאת (מיתרי הקול שלו נעולים) מוביל לעיתים לתזוזות בפנים, בראש ובמקרי קיצון בכל הגוף, שעל ידם מנסה האדם בכל כוחו להשתחרר מן המצב.

 

 

עוד לא הזכרנו את כל תופעות הלוואי הנוספות מהתחום הרגשי (נפשי) חברתי, שכוללים הימנעות מדיבור ומצבי דיבור - שבהם יש חשש להיתקע, כמו גם החרדות והפחדים, שמתחילים להתלוות לכל מצב דיבור מאתגר, ובנוסף, הפגיעה בביטחון העצמי ובהערכה העצמית. יש מי שיטען שאלו הבעיות היותר קשות בבעיית שטף הדיבור ואני לא חולק עליהם לרגע!


 

4. הפתרון - השיקום

 

העניין הוא יעקב, שעל מנת להתמודד עם הבעיה של אובדן השליטה, ולא לנסות לרדוף אחרי כל תופעות הלווי שאף משתנים השכם והערב, הדרך היחידה, כפי שגילה פרופ' וובסטר כבר לפני 40 שנה, היא לבצע שיקום מלא של כל תהליך הדיבור.

 

כפי שמטפלים היום באובדן שליטה (כמו אובדן יכולת הליכה) שנגרם כתוצאה מאירוע מוחי, שהרי גם שם אף אחד לא יכול לומר איך לתקן את הנזק הניורולוגי שנגרם כתוצאה מהאירוע, שגורם את אובדן השליטה ברגליים. עדיין איננו מבינים הרבה על פעולת המוח (וגם אם נבין, לא נוכל בהכרח לתקן את הנזק הספציפי). מה עושים? פיזיו-תרפיסט מלמד את האדם מחדש איך ללכת!

 

זה מה שאנחנו עושים. אנחנו מבצעים שיקום של כל תהליך הדיבור על מנת להחזיר לאדם את השליטה על המערכת. היום הוא מאבד את השליטה.... אנחנו בונים את השליטה מחדש!

 

אנחנו מלמדים אותו מחדש איך לדבר. לא במובן של מה לומר למי, אלא במובן של איך מפעילים נכון את מערכת הדיבור מבלי לאבד את השליטה. במקום שה"גמגום" ישלוט בו, ויכתיב לו מה לומר, מתי לומר, ובאיזה מילים מותר לו ואסור לו להשתמש, האדם לומד מחדש לשלוט במערכת הדיבור שלו.

 

5. המשימות

 

אמנם המשימות (שניסית לקרוא לחלק מהם בשמם) הם חלק מהתהליך של השיקום, אני מקווה שהצלחתי להבהיר:

 

א.                  שהם רק אלמנטים בתהליך שלם – שיקום תהליך הדיבור והחזרת השליטה לאדם שמאבד היום את השליטה על המערכת בזמן הדיבור.

ב.                  ההנחה שלך כאילו שההפכים של המשימות ( דהיינו, התחלות קשות, נשימה לא נכונה וכו') הם הסיבה לגמגום, אינה ממין הענין. בערך כמו להסיק שאם הפיזיותרפיסט עובד עם המטופל שאיבד את יכולת ההליכה, על תנועת קיפול הברכיים, אזי הסיבה שהוא לא מסוגל ללכת, זה כי הוא לא מקפל נכון את הברך....

 

 

6. תהליך קבלת ההחלטות

 

 

אגב, כל מי שמתעניין בקורס, לפני שהוא מחליט אם התהליך הזה הוא בשבילו, זוכה לבדיקת התאמה ואיבחון חינם.

 

במסגרת המפגש אנחנו גם נכנסים לעובי הקורה ומבינים יותר טוב את הבעיה והפתרון, אנחנו מסבירים בדיוק איך השיטה עובדת, ולמה דברים אחרים לא עובדים (לפחות לא לאורך זמן). אנחנו גם עונים על כל השאלות שישנם, ומניסיון יש לא מעט כאלה....

 

במסגרת המפגש אנחנו מדגימים את המערכת, ונותנים גם למתעניין להתנסות בשימוש במערכת. אנחנו מבצעים איבחון ובדיקת התאמה ראשונית, ולאחר מכן מתאימים רשימה ארוכה מאד של שמות של מטופלים שעברו את הקורס (בגילאים ורקע דומים), על מנת שיוכלו להתייעץ אתם, לשמוע, לשאול ולהתרשם. אך בעיקר על-מנת שיוכלו לשמוע על הקשיים של מי שבעצמם עברו את הקורס, שכן מדובר בתהליך של שנה שלמה, שדורש השקעה מרובה ויומיומית (של חצי שעה ביום לפחות) עם כל הקשיים שכרוכים בזה.

 

בסוף המפגש אנחנו נפרדים, כאשר למתעניין יש את כל האינפורמציה והאפשרות לקבל החלטה נכונה. זאת לא החלטה לחמש דקות, זאת החלטה שצריכה להחזיק מעמד שנה שלמה.

 

לכן, אינני בטוח שכאן הזמן והמקום להכנס לעובי הקורה ולפרט את המשימות השונות ואת חלקן של כל אחת ואחת בתהליך השיקומי, אך אם תתעקש אוכל לעשות זאת גם כאן.


 

7. לא זו אף זו

 

"אבל הגמגום הוא לא רק זה. הוא הרבה יותר מזה. הוא לפעמים צרוב עמוק פנימה בתוך האישיות. הוא יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות. יש מגמגמים שנושאים איתם טראומות כבר מילדותם.הם מוצאים את עצמם בהתמודדות יומיומית עם מגוון של בעיות שהם תוצאה של הגמגום.

אני שואל: האם השיטה שלכם אינה פותרת, למעשה, רק חלק מן הבעייה?"

 

חס וחלילה, הסיבה שהקורס אורך שנה שלמה, זה בדיוק זה!

 

8. תהליך השיקום

 

את מערכת הד"ר פלואנסי אנחנו מתקינים אצל המטופל במחשב, ומלמדים אותו את השימוש במערכת. אנחנו מוודאים שהוא שולט במערכת ומתרגל היטב, ואז נותנים לו משימה לשבוע הראשון. אנחנו חוזרים אחרי שבוע, מוודאים שהמטופל קלט את המשימה בצורה הטובה ביותר (אם יש צורך – נותנים מקצה שיפורים), ונותנים לו את המשימה לשבוע הבא. כך עושים עם המטופל שבוע אחרי שבוע.

 

ללמוד לדבר מחדש (התהליך הטכני השיקומי) לוקח בין חודשיים לשלושה בממוצע, בהשקעה של חצי שעה ביום. ישנם גם כאלה שעבדו קשה יותר, וגמרו את הקורס הבסיסי בפחות מחודש! - כפי שעושים בקורס האינטנסיבי של עיצוב שטף הדיבור בהדסה, שבו עובדים שלושה שבועות רצופים במשך יום שלם. הם אגב, כבר 16 שנה, משתמשים גם במערכת הד"ר פלואנסי אצלם בקורס האינטנסיבי (את המערכת פיתוחנו במשותף איתם).

 

הסיבה שהקורס אורך שנה שלמה זה בגלל שישנם שני תהליכים נוספים:תהליך היישום, ותהליך השימור שבלעדיהם הקורס אכן יהיה כדבריך – חלקי בלבד.

 

 

9. תהליך היישום

 

בחלק גדול מהמקרים כאשר המטופל מגלה, לאחר תהליך השיקום, שהוא יכול לדבר בצורה שוטפת מבלי לאבד את השליטה, הוא מצליח מהר מאד להשתמש בדיבור החדש בכל המצבים אך בכל מקרה מדובר בתהליך הדרגתי (מהקל לכבד) שדורש זמן, תהליך שנוהגים לקרוא לו היום CBT.

 

קודם כל, הטיפול הרי מבוצע בבית הלקוח ולא בקליניקה, שכן התופעה שאצל הקלינאית בחדר מדברים מצויין, אבל איך שיוצאים מהחדר, ובוודאי כשמגיעים הביתה הגמגום חוזר במלא "תפארתו" זו חוויה שמין-הסתם משותפת לכל המשתתפים פה, שבקרו פעם אצל קלינאית.

 

אצלנו במכון, אנחנו יוצאים אל הלקוח, ומוודאים בשלב ראשון שהוא מיישם את הדיבור השוטף שלמד בקורס הבסיסי, קודם כל - בביתו הוא. לאחר מכן, לומדים לשלוט בדיבור בשיחות טלפון (הסיוט של רוב האנשים עם בעיות שטף), וכמובן יוצאים לרחוב, נכנסים לחנויות, שואלים ברמזורים (יותר מלחיץ!!) וכו'. כל זאת על מנת להוכיח לעצמו שהוא מסוגל להפיק דיבור שוטף בכל המצבים.

 

למרות שהצורך בתהליך הזה הוא ברור ומובן מאליו, וכולם מדברים על זה, לצערי אנחנו, במכון ד"ר פלואנסי, היחידים שעושים זאת באופן אינטנסיבי ועקבי בכל מהלך הטיפול.

 

ישנם מקרים שבהם מדובר בתהליך ארוך יותר, ולפעמים נדרש זמן ותהליך מאד הדרגתי, על מנת להתגבר על פחדים והמחשבות השליליות שנבנו וטופחו ב"שקידה" מרובה בדיוק כפי שציינת, כתוצאה מכשלונות רבים וצורבים, שלא לדבר על ביזיונות ובושות, שחווה אותו מגמגם במצבים כאלה בעבר, בתקופה לפני שהייתה לו היכולת להפיק דיבור שוטף.

 

בשלב הזה מתחיל המטופל גם להגיע לקבוצות התרגול, על מנת להתנסות בדיבור גם בפני 20 איש, שכן דיבור בפני קבוצת אנשים הוא דבר שמאתגר גם את מי שאין לו שום בעיית שטף, קל-וחומר מי שמתקשה בדיבור.

 

 

10. תהליך השימור

 

 

גם כאשר אנחנו מרוצים ממצב היישום ביום יום, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה שכן אנחנו חייבים לעקוב אחר המטופל ולוודא שהוא ממשיך לתרגל בצורה נכונה ביום יום, גם מול המחשב – על הטכניקה (כן מה לעשות... הטכניקה לא פחות חשובה...שבלעדיה אי אפשר להפיק דיבור שוטף)  וגם את התרגול מול אנשים, שכן ההישגים שהושגו בעמל רב – חייבים שימור. ללא המשך התרגול בשלב קריטי זה, זה רק ענין של זמן עד שהכל יחזור לקדמותו, שכן מול היכולות החדשות האלה שנבנו בעמל רב, עומדים עדיין ההרגלים של הדיבור הישן שיחזרו, ללא המשך חיזוק וטיפוח של הדיבור החדש המשוקם.

 

 

11. לסיכום

 

 

כפי שראינו, השלב הראשון של הקורס נועד להתמודד עם אובדן השליטה, שזהו שורש הבעיה. לא ע"י "הרגלי דיבור חדשים" אלא ע"י תהליך שיקומי מפרך שבו בונים מחדש את שהשליטה על תהליך הדיבור. ובשלב השני (שכל-כך ייחודי לנו, לצערי הגדול...) אנחנו מיישמים ומשמרים את מה שלמדנו, תוך כדי התמודדות יחד עם המטופל בכל הטראומות והחששות שנצברו בהדרגה של התנסויות חיוביות וחויות מתקנות עם הדיבור השוטף.

 

סוד ההצלחה שלנו לאורך זמן, שברוך ה' כבר אינו מוטל בספק, הוא זה שאנחנו מתיחסים לכל הבעיה כולה, על כל פרטי פרטיה, באופן אישי ואינדבידואליׂ לכל מטופל ומטופל!!

 

אני מתנצל כמובן על האריכות, אך בעיית שטף הדיבור אינה בעיה פשוטה ולכן אין בה תשובות פשטניות, למרות שהשאלות לכאורה יותר קצרות (-;.

 

 

דיוויד הריס – מכון ד"ר פלואנסי



 

אין תגובות
קטגוריות
רונית כהן זמורה - מנהלת פורום טיפול זוגי ומשפחתי

פורום טיפול זוגי ומשפחתי

מענה על כך שאלה בדיסקרטיות היכנסו עכשיו >>


עסקים נבחרים

עוד...
רוצה שהעסק שלך יופיע בתפוז עסקים?
האזור שלי בפורום
לעמוד הפורום